הישראלים הם בממוצע אנשים בריאים. עובדה זאת עולה שוב ושוב במחקרים בינלאומיים שונים, בהם גם דירוג הבריאות העולמי שפירסם מגזין בלומברג בשנת 2019. לפי המדד, שמביא בחשבון נתונים כמו תוחלת החיים הממוצעת, איכות התזונה וסיבות המוות הנפוצות — ישראל ממוקמת במקום ה–10 בעולם. למעשה, לפי מגזין בלומברג ישראל היא מדינה בריאה יותר מפינלנד, הולנד, קנדה, ניו זילנד ובריטניה.
מאחורי הנתונים המרשימים האלה עומדים גורמים רבים, ביניהם גם הנטייה של הישראלים להקפיד על כושר גופני. בשנת 2018 פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח מקיף על הרגלי הכושר של הציבור בארץ, שממנו עולה כי 30% מהישראלים מבצעים אימוני כושר גופני שלוש פעמים בשבוע או יותר. הנתונים האלה עולים בקנה אחד עם המקובל באיחוד האירופי ומציבים את ישראל בחזית בכל הנוגע להקפדה על כושר גופני.
הסיבה לכך נעוצה בין היתר בכך שפעילות גופנית ניתן לבצע בכל מקום, החל במרכזי ספורט ייעודיים, דרך חדרי כושר שכונתיים ועד לפארקים ציבוריים הפתוחים לכולם. במסגרת זאת ישראלים רבים בוחרים לשלם על מנויים חודשיים או שנתיים במרכזי ספורט פרטיים ועירוניים, הכוללים מתקני ספורט מגוונים וציוד כושר גופני מתקדם. במרבית מרכזי הספורט הללו ניתן למצוא בריכות שחייה, חדרי כושר, מגרשים למשחקי כדור — ולעתים גם חדרי סאונה ומתקנים מתקדמים אחרים.
מסקוטלנד לצומת גלילות
מרכזי הספורט הם לא תופעה ייחודית לישראל. בעולם המערבי מקובלת מאוד החברות במועדוני קאנטרי קלאב, המציעים מתקני פנאי וספורט שונים. אותם מועדונים נוסדו לראשונה בסקוטלנד וצברו פופולריות עוד בשלהי המאה ה–18. בארצות הברית, למשל, חברות במועדוני ספורט פרטיים מהווה סמל סטטוס של ממש — ובמועדוני הקאנטרי הנחשבים במדינה ניתן למצוא רבים מאנשי החברה הגבוהה.
לרוב מרכזי הקאנטרי בארצות הברית ובבריטניה מתמקדים במגרשי גולף — אחד מענפי הספורט הפופולריים במדינות אלה. אף על פי שהגולף לא זוכה לאהדה רבה בישראל, ישראלים רבים מאמצים בכל זאת את מרכזי הספורט, מתוך שורה של סיבות מגוונות.
אותם מרכזים הפזורים ברחבי הארץ מהווים פתרון המתאים גם לחודשי החורף, שבהם מזג האוויר והגשמים מקשים על אימון בחוץ, ובאותה מידה גם לחודשי הקיץ שבהם השרב ועומסי החום מקשים על פעילות גופנית בשמש הקופחת. מרכזי הספורט גם מתאימים למי שעוסק בענפי ספורט המצריכים מגרשים ייעודיים או ציוד מיוחד, כמו טניס או שחייה.
מועדון הקאנטרי הראשון בישראל הוקם עוד בשנת 1965, בסמוך לצומת גלילות בצפון תל אביב. המתחם נקרא במקור "תל אביב קאנטרי קלאב" והתפרש על שטח של 11 דונם. בעיתון "דבר" דווח אז על "מתקני ספורט ונופש לכל בני המשפחה", ונכתב כי "הקלוב הוא בבחינת מועדון סגור והכניסה אליו תותר לחברים בלבד. הפעילות הספורטיבית בקלוב כוללת 30 ענפי ספורט".
בין אותם ענפי ספורט נמנו אז שחייה, טניס, אתלטיקה והתעמלות, בדמינטון וטניס שולחן — והמועדון כלל גם מרחצאות טורקיים, סאונות, חדרי עיסוי וחדרי גילוח ייעודיים לגברים. על מנת להצטרף לאותו מועדון סגור נדרש תשלום חודשי של 30 לירות ישראליות לאדם ו–55 לירות למשפחה. מועדון הקאנטרי בצומת גלילות פעל במשך שנים ארוכות עד שנסגר בשנת 2004. זו היתה רק הסנונית הראשונה של הענף הפורח; מאז צמחו בישראל מועדוני קאנטרי ומרכזי ספורט רבים אחרים.
כיום רשומים במאגרי המידע הממשלתיים לא פחות מ–8,778 מרכזי ספורט שונים העומדים לרשות הציבור. ברוב המקרים מדובר במגרשי כדורגל וכדורסל ציבוריים המשתייכים לבתי ספר ובחלק מהמקרים במתחמי קאנטרי קלאב פרטיים שהוקמו בהשקעה של מיליוני שקלים. מהצפון הרחוק ועד לאילת, מרכזי הספורט פזורים ברחבי הארץ — ונותנים מענה לקהל עצום של ישראלים.
בכיוון הבריאות
היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית תדירה הם נרחבים. ב-CDC האמריקאי מסבירים כי הקפדה על פעילות גופנית בשגרה מסייעת לפעילות המוחית, תורמת לירידה במשקל ומפחיתה את הסיכון לתחלואה במחלות לב, בסוכרת ובסרטן. פרופ' רחלי דנקנר, מומחית לבריאות הציבור ורופאת ספורט, מוסיפה כי הוכחה נוספת לחשיבות של פעילות גופנית ניתנה במהלך הקורונה.
"הקורונה היא מחלה זיהומית אקוטית — וראינו שאנשים שעושים פעילות גופנית באופן שגרתי נהנו מעמידות גבוהה יותר למחלה", אומרת פרופ' דנקנר. "כל מערכת בגוף האדם מושפעת לטובה מהפעילות הגופנית. למעשה, כשאנחנו מונעים מהגוף שלנו פעילות גופנית הוא נמצא במצב של סבל בכל הרמות. זה מתבטא בשינה, במצב הנפשי ובכל שאר היבטי החיים. פעילות גופנית לא חייבת להתקיים דווקא במרכזי ספורט — היא יכולה לקרות גם בבית, בירידה לרחוב או בשחייה בים. בשורה התחתונה, פעילות גופנית היא הדבר הכי טבעי וחיוני לאדם — מינקות ועד זקנה".
המודעות להקפדה על אורח חיים בריא הובילה לביקוש גובר למסגרות לכושר ולספורט. במרכזי ספורט שונים בארץ מעידים על עלייה בהיקף המנויים בשנים האחרונות, גם בעקבות הגידול באוכלוסייה בארץ, הקמה של שכונות חדשות והתרחבותו של מעמד הביניים הישראלי, שכולל יותר ויותר אנשים בעלי אמצעים המעוניינים לבצע פעילויות ספורט באתרים מקצועיים המיועדים לכך. כתוצאה מכך נערכו שיפוצים מקיפים במרכזי ספורט שונים, בעלות שמגיעה לפעמים למיליונים רבים של שקלים.
כמו כן, מרכזי ספורט רבים החלו להציע חוגים לילדים ולבני נוער — וכן פעילויות פנאי שונות למבוגרים. מחוגי כדורגל וכדורסל לילדים, דרך אימוני פילאטיס ועד לפעילויות ייחודיות לבני הגיל השלישי — מרכזי הספורט מרחיבים את היצע הפעילויות שלהם בניסיון למצב את עצמם כמרכזי פנאי המיועדים לכל המשפחה ובמחירים נגישים.
