הצורך וההבנה שמרחב האפשרויות שלנו לשרוד לאורך זמן במדינה שלנו, ללא עליונות טכנולוגית עצמאית, התגבש עוד לפני קום המדינה. כמדינה צעירה דלת משאבים התבססנו על שיפורים ושדרוגים של מוצרים קיימים ממדינות שהסכימו למכור לנו אמצעי לחימה, מטוסים וטילים. קפיצת המדרגה המשמעותית נוצרה בעקבות האמברגו נגד מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, כשהיינו צריכים לדאוג לעצמנו לכלי תעופה וטילים כי פשוט לא מכרו לנו. שנים אלו - דווקא כשזזנו מאזור הנוחות, הביאו לפריצות משמעותיות בפיתוחים השונים. בתחילת שנות ה-70 מדינת ישראל לא יכלה לעמוד בעלויות ולא הייתה לה התשתית הטכנולוגית לצורך פיתוח מטוסי קרב אז רידדנו את הצורך והבאנו לעולם את המזל"ט – מטוס זעיר ללא טייס. במקביל, באותן שנים פיתחו את מערכות טילי אוויר אוויר. הצורך והנחיתות המבצעית בתחום הגנת מטוסים, כפי שבא לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים, האיץ את פיתוח מערכות טילי אוויר אוויר שעליהם למעשה מבוססות, עם קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית, מערכות ההגנה האווירית כמו כיפת ברזל, ברק 8 ושרביט קסמים כפי שאנו עדים להם היום.
בניית התשתית הטכנולוגית –אווירונאוטיקה וחלל
מעבר מתעשייה רוכשת ומצטיידת, משפצת ואולי משדרגת הינו תהליך לא פשוט הדורש עבודה משולבת בין מספר גופים שחותרים במשותף להביא להישגים מתקדמים. בניית הידע טופלה במישורים נפרדים: עבודה עם האקדמיה, הצמחה של מהנדסים ומומחים בתחום וחיזוק האקדמיה והפקולטה לאווירונאוטיקה במדענים מהתעשייה מהארץ ומחו"ל, בכדי לטפח ולקדם את הידע ולהכשיר מהנדסים וחוקרים בתחומי האווירונאוטיקה והחלל מהארץ ומהעולם. תהליכים אלו כללו טיפוח ההון האנושי והשקעה בקידום תשתיות פיזיות וניסוייות באקדמיה ובתעשייה. דוגמה מצוינת לבניית יכולת, משלבים ראשוניים ביותר, היא תוכנית החלל הישראלית שנבנתה בכוחות משולבים - אקדמיה תעשייה, צה"ל בהובלת מפא"ת, שהביאה ליכולות מפתיעות בכל קנה מידה ובעלויות נמוכות שהעולם הביטחוני ובפרט החללי לא מכיר.
היכולת להביא למצוינות ועליונות בתחום מסוים, אפילו "צר", בכל אחד מתחומי הידע האווירונאוטים השונים אפשר לנו למנף את הידע הייחודי, להרחיב את הידע ההיקפי ולבנות סביבו מערכת מתקדמת ומדרגה טכנולוגית משמעותית יותר. ההתמקדות בחזית הטכנולוגית או בערך המוסף הייחודי אפשרה לנו לצמוח, להחדיר מערכות ישראליות לשוק העולמי, ובכך להיחשף לעוד צרכים ולפתח טכנולוגיות מיוחדות יותר שמתאימות לצרכים שונים בעולם התעופה העולמי.
שחקן מפתח בהתקדמות בתחום התעשייה האווירונאוטית והחלל היא פעילות מפא"ת בכל תחומי העשייה, המחקר, הפיתוח והתשתית הטכנולוגית האווירונאוטית בתחומי הכטב"מ, הטילים, הגנה אווירית וחלל שמיסדה מנגנון השקעות ובניית יכולות ותשתיות מערכתיות מתקדמות. הסיוע והכוונת המו"פ מייצגים את ראיית הטווח הארוך של השקעות בתשתיות וזו באה לידי ביטוי ביצירת פתרונות מערכתיים, מינוף, סיוע ומימון תוכניות בתעשיית התעופה והחלל הישראלית.
ישנם מספר גורמים נוספים שסייעו לנו לפתח מיוחדות שקשה להשיג כמוה בעולם. ישראל מפתחת נשק מדויק ומשקיעה בו רבות, הן בכספים ותקציבים עצומים והן בזמן. אם היינו יורדים בדרישות ה"כירורגיות" המערכות היו זמינות בטווח זמן קצר יותר, הופכות למבצעיות מוקדם יותר ודורשות תקציבים קטנים יותר באופן משמעותי. הדגשת החשיבות והערכיות המוסרית בכל הקשור בהגנה על חפים מפשע ואזרחים לא מעורבים, אפילו במלחמות ובעימותים, הביאה לפיתוחי אמל"ח מדויק מאוד שאין כדוגמתו בעולם. חלקים מאמל"ח כזה נחשפו לאחרונה במבצעים בהם אנו עדים לחימושים נקודתיים מאוד שפוגעים רק בכתובת אליה נשלחו ברמת החדר או אפילו המיטה.
דווקא השקעות כאלה, שהן לא לגמרי מובנות מאליהן בעולם התעשייה הצבאי, הביאו להכרה ולרתימה נוספת של היכולות ובניית מדרגות מדויקות עוד יותר של פגיעת טיל בטיל אחר במרחב אווירי כל כך גדול ובאופן מושלם ומתן דחיפה בשיווק ומכירה של מוצרי הטילאות המדויקת והכטב"מ של התעשייה הישראלית.
האירועים בעולם בשנה האחרונה דחפו להצטיידויות במוצרים הישראלים כמעין תעודת ביטוח אקטיבית להגנה ולשמירה על חיי אדם.
הצמיחה מביטול הלביא
פרויקט הלביא הינו פרויקט שרתם את התעשייה האווירית הישראלית ואת המדינה להשקעות עצומות במטוס קרב מתקדם, שיש שאומרים שהיו מעט "גדולות" על מדינת ישראל. השקעות אילו הביאו לייצור של מספר אבי טיפוס מוצלחים.
מאידך, דווקא במטוסי קרב מדינת ישראל יכולה להצטייד ללא מגבלות מיוחדות תוך מתן עליונות מסוימת מול מדינות אחרות, ואולי לשדרג עם יכולות ייחודיות מקומיות שאולי פחות קיימות או שפחות נגישות לרכישה. כתוצאה מביטול התוכנית מינפה התעשייה האווירית הישראלית את היכולות להצלחות אחרות והתמקדה בתחומי ידע בהם אנו מובילים ברמה העולמית, ולא עסקה בפיתוח שהוא more of the same.
עם סגירת הפרויקט אלפי בוגרי תוכנית הלביא השתבצו במגוון גדול של פרויקטי תעופה, חלל וטילים והיוו אנשי מפתח בפיתוחים אחרים בתחום התעופה כמו כלי הטיס ללא הטייס המתקדמים עוד יותר שמדינת ישראל מפתחת ומוכרת. "התמקצענו" בפלח שוק ייחודי שמתאים למידות שלנו ובו אנחנו צוברים מוניטין ייחודי בעולם למינוף תעשיית התעופה, החלל והטילים והתעשייה הישראלית בכלל.
תעשיית התעופה והחלל הישראלית היא בעלת שם עולמי שנרכש בהשקעות רבות והניב תוצאות רבות בשטח: שילוב צרכי צה"ל וח"א, המרת הצרכים ומימושם באמצאות מפא"ת והתעשיות השונות למוצרים שנמצאים בחזית הידע אשר לחלקם אין מתחרים בעולם.
חשוב לשמר את היתרון של תעשיית התעופה והחלל הישראלית ע"י המשך מדיניות השקעות מעיזה במו"פ הביטחוני האווירונאוטי, על מנת להעמיק ולשכלל את התחומים בהם יש לנו יתרון מובהק, זאת במטרה לשמר עליונות טכנולוגית גם בעתיד.
הכותב הוא יו"ר איגוד מהנדסי מכונות, תעופה וחלל בלשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאיים בישראל. שותף בחברת RESTARTUP לפיתוח, מיצוב, יזמות ואסטרטגיה טכנולוגית עבור משקיעים וחברות בתחומי ידע טכנולוגיים. משמש כבעלים משותף של מעבדה לבדיקות לחץ גבוה (HPL טכנולוגיות בע"מ). בעל למעלה מ- 20 שנות ניסיון במנהל פיתוח אמל"ח ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת). בתפקידו האחרון שימש כנספח צבאי בהודו. זוכה בפרס חשיבה יוצרת לשנת 2009
תוכן שיווקי
