במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת הפכה מדינת ישראל למדינה השמינית בעולם בעלת יכולות עצמאיות לפיתוח ולהצבת נכסים בחלל. בארבעים השנים האחרונות, הניבו השקעות ארוכות טווח של מנהלת החלל במשרד הביטחון במחקר ובפיתוח לוויינים ותשתיות טכנולוגיות בתעשיות בארץ עוצמה ביטחונית משמעותית בחלל. בכישרון רב ובעבודה מאומצת, התפתחה ישראל למדינה בעלת יכולות חלל מבצעיות, הזמינות לה בכל זמן ובכל מקום בעולם. הלוויינים של מדינת ישראל מספקים לה מודיעין טקטי ואסטרטגי ומוכיחים את עצמם פעם אחר פעם. בשנה שעברה אף הוענק פרס ביטחון ישראל על תרומה מבצעית מוכחת של לווייני התצפית "אופק", שפותחו בהובלת מנהלת החלל שבמפא"ת ובתעשיות הביטחוניות.
השקעות אזרחיות לקידום תשתיות החלל
יחד עם זאת, מדינות אחרות אינן יושבות בחיבוק ידיים. איראן היא המדינה התשיעית בעולם שפיתחה יכולות עצמאיות להצבת לוויינים בחלל ופועלת להעצמת תוכנית החלל הביטחונית שלה. מעצמות העולם נמצאות כיום במרוץ חימוש חדש בחלל, כאשר כל אחת משקיעה כיום תקציבי עתק בפיתוח ובשימור יכולות חלל ביטחוניות עצמאיות. הצורך הבסיסי בעצמאות בחלל בולט במיוחד בתחום הניווט: כל אחת מהמעצמות פיתחה ומתחזקת קונסטלציית לווייני ניווט משל עצמה (GPS, Beidou, GLONASS, Galileo). מדובר בהשקעות של מיליארדי ועשרות מיליארדי דולרים. על-אף שקונסטלציות לוויינים אלו מספקות ביצועי ניווט דומים בכל העולם, באופן חופשי לכל המעוניין, מדינות בעלות קונסטלציית לווייני ניווט משלהן מבטיחות את פעולתן העצמאית גם בשעת מלחמה.
בעשור האחרון ישנה התפתחות מואצת בתחום החלל המסחרי שקיבל את השם "New Space" ("החלל החדש"). בהובלת חברת SpaceX, פותחו לראשונה משגרי לוויינים מסחריים ושוגרו אלפי לוויינים מסחריים. מחיר שיגור לחלל של כ-10,000 ק"ג/דולר בתחילת שנות האלפיים צפוי לרדת לכ-1,000 ק"ג/ דולר בשנה הקרובה לאחר תחילת השימוש ב-Falcon Heavy, המשגר החדש של חברת SpaceX. הטרנד העולמי של "החלל החדש" מייצר הזדמנויות טכנולוגיות, מבצעיות ואזרחיות להצבת אמצעים ייחודיים בחלל. עם זאת, הנתח המרכזי של שוק החלל המסחרי, בפער גדול, היה ונותר הנתח הביטחוני הצבאי. לווייני התקשורת של חברת SpaceX (קונסטלציית Starlink), כמו גם לווייני הצילום של החברות Maxar, Planet ו-BlackSky משרתים בעיקר את הסקטור הצבאי. שוק הלוויינות המסחרי מהווה למעשה מכפיל כוח לתעשיית החלל הביטחונית ומאפשר למדינות המשקיעות בתעשיית החלל שלהן למנף השקעות אזרחיות והשקעות של מדינות זרות לטובת קידום תשתיות החלל בארצן ולחיזוק עצמאותן.
מהגנה להשקעה במגוון יישומים
מערכת הביטחון משקיעה מאמץ ניכר וחיוני כדי לעמוד אל מול האיומים הניצבים בפניה, מרקטות מלבנון ועד איום הגרעין האיראני. החלל, כיום, הינו מרכיב משמעותי בלוחמה של צה"ל בזירות השונות, הקרובות והרחוקות. האתגרים הניצבים בפני מערכת הביטחון בתחום החלל הינם גדולים ומתפתחים בקצב מסחרר. מנהלת החלל שבמפא"ת פועלת אל מול האתגרים הללו באמצעות פיתוח טכנולוגיות חלל כחול-לבן פורצות דרך, שיאפשרו לצה"ל את חופש הפעולה לו הוא נדרש בזירות השונות.
התשתיות הטכנולוגיות הרחבות שנבנו לאורך עשרות שנים בתעשיות הביטחוניות הישראליות וההון האנושי שצמח בארץ הם יסודות הליבה ליכולות המתקדמות שפותחו עד עתה. השינוי המהותי שמתרחש כיום בחלל מגביר את התחרות העולמית ואת מרוץ החימוש בחלל. מרוץ זה דורש מהמדינות המעורבות השקעות רבות, בממדים רבים ובקצבים שיאפשרו עמידה בקצבים של יריבים בכדי לשמר את יתרונן היחסי.
מנהלת החלל במפא"ת מקדמת דרכי מינוף שונות המאפשרות, ע"י שיתופי פעולה בין הגורמים הרלוונטים (ביטחוניים, מסחריים, ממשלתיים ואקדמיים), קידום ויצירת יכולות טכנולוגיות חדשות לחלל למדינה כולה ולא רק במערכת הביטחון. זאת מתוך כוונה לייצר אקוסיסטם לחלל שיאפשר הנבטות רבות למגוון יישומי חלל, לאו דווקא ביטחוניים, ויהווה בסיס לצמיחה רחבה ככל האפשר בתחום.
אחד משיתופי הפעולה הוא בין מנהלת החלל במפא"ת וסוכנות החלל במשרד המדע והטכנולוגיה. בשת"פ נבחנים רעיונות שונים כגון בחינת שימוש משותף בפלטפורמות חלליות לקידום מיזמים ממשלתיים וביטחוניים כאחד, קידום מיזמים חינוכיים משותפים ומיזמים נוספים המאפשרים את הסינרגיה הנידרשת לקידומו של האקוסיסיטם לחלל.
אין בי ספק כי אל מול האתגרים הניצבים בפנינו, קידומו של אקוסיסטם לחלל במדינת ישראל הינו הכרח לטובת קידום היכולות הטכנולוגיות של מערכת הביטחון ושאר המערכות הלאומיות והמסחריות במדינה. שיתופי פעולה מוצלחים (שכבר החלו) בין מנהלת החלל במשרד הביטחון, ושאר הגורמים הרלוונטים לחלל הלאומי במדינה, יחד עם ההשקעות הלאומיות המתבקשות בתחום, יאפשרו לא רק עליונות ביטחונית בחלל אלא גם פריחה טכנולוגית וכלכלית ניכרת.
הכותב הוא ראש מנהלת החלל (מת"א), מפא"ת, משרד הביטחון
תוכן שיווקי
