בביטחון ובחקלאות, בתשתיות ובבינוי, במדיה ובשירותי המשלוחים - כלי טיס לא מאוישים הם חלק מרכזי בחיינו, והחלק הזה רק הולך וגדל. מרכיב חיוני בכלים האלה, שבשימושים האזרחיים חל איסור לעלות לאוויר בלעדיו, הוא היכולת למנוע התרסקות. לפתוח מצנח, לעיתים גם רזרבי, ולהגיע לקרקע בביטחה, על מנת למנוע פגיעה בציוד יקר ערך ופגיעה בחיי אדם. אבל לא רק בחירום עסקינן: רבים מהכלים המוטסים כלל לא יכולים לנחות ללא המצנח, כשלרוב מצטרפת אליו כרית נחיתה להגנה מפני המכה שבמפגש עם הקרקע. מדובר במערכת שלמה, שילוב של לאו-טק והיי-טק. טקסטיל עם תוכנה, אלקטרוניקה ואלגוריתמיקה. ובשילוב הזה תלויה תעשיית הרחפנים והכטב"מים כולה.
ישראל היא מעצמה עולמית בתעופה הבלתי מאוישת. בתחום הנחיתה וההגנה על הכלים המוטסים, חברת Manta Air היא הכתובת לכלל הפתרונות והמערכות לכלים מכל הסוגים וסדרי הגודל - מרחפן זעיר של קילו ועד הצנחת מטען כבד במשקל חמישה טונות. עם לקוחותיה נמנים כמעט כל היצרנים בתעשיות האזרחיות והביטחוניות ובהם רפאל, אלביט, תעש מערכות, התעשייה האווירית, אירונאוטיקס, יוויז'ן אייר ובלו בירד אירוסיסטמס. לאלה מתווספים שפע של לקוחות מעבר לים, עם גידול ניכר בביקוש העולמי מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. "יש עוד חברות בתחום שתופרות מצנחים, אבל למיטב ידיעתנו, אנחנו היחידים שמתמחים בפיתוח של מערכות מורכבות מהסוג הזה", אומר המייסד והמנכ"ל השותף, דניס גראב.
בין משקל לפונקציונליות
מאנטה אייר הוקמה ב-2004 ומנוהלת על-ידי דניס ורעייתו אולגה, שניהם מהנדסים יוצאי 81 - היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. קשה להאמין, אבל כל העבודה - מתכנון המוצר, כשלא פעם מדובר בפיתוח custom made לכלי חדש שמצריך עבודה צמודה עם הלקוח, ועד לייצור הסדרתי, הן תפירת הבד והן ההנדסה המורכבת - נעשית בידי צוות של 25 עובדים, הכל בתוך הבית, In House. "אנחנו עובדים קשה", אומרת אולגה בחיוך. "לקיצור הזמנים יש לנו מוצרי מדף שמותאמים לכלים ולמשקלים השונים. בפיתוח עומד לצידנו ולצד הלקוחות שלנו הקילומטראז' העשיר שצברנו ובעיות דומות שכבר התמודדנו איתן בעבר. זה כמובן לא אומר שאין אתגרים חדשים".
והאתגרים לא מפסיקים להגיע. לא עובר שבוע בלי סיור אצל אחד הלקוחות כדי "לשבור את הראש" יחד במענה לצורך קונקרטי - מטיל המשמש בניסוי ומבקשים שינחת בשלום ועד החזרת לוויין זעיר ארצה (אחת המהפכות החשובות בתעופה האזרחית לחלל נוגעת לשימוש חוזר בלוויינים). "עיקר המחשבה סביב המוצר נוגעת למשקל, זה הכאב הגדול של הלקוחות", מציין מנהל השיווק, מיקי זלנסקי. "יש תמיד טרייד-אוף בין המשקל לפונקציונליות. זה מחייב תכן הנדסי מיוחד ושימוש בחומרים קלים ככל האפשר שעדיין עומדים בקריטריונים. לקח זמן למצוא את האיזון המדויק".
בתחום כריות הנחיתה, דניס מזכיר את מתקן הניסויים שבמפעל החברה באור עקיבא, ובו מתקיימים מעין "מבחני ריסוק" במשקלים ומהירויות שונות. עד כדי כך ייחודי המתקן, שחברות מהעולם באות אליו כדי לבחון מוצרים שלהן.
רישות המצנח בחיישנים זעירים
בנקודה זו חשוב להזכיר כי בעיתות חירום - ובכך עוסקת גם התקינה הרגולטורית במרבית המדינות - המערכת חייבת להפעיל שיקול דעת, לזהות את הרגע ולהחליט באופן אוטונומי על פתיחת המצנח. מאנטה אייר לקחה את זה כמה צעדים קדימה, עם רישות המצנח בחיישנים זעירים כך שהמערכת תוכל גם להעריך את מצבו, לאתר קרעים מסוכנים בבד, ובמידת הצורך להתריע בפני הבקרה ולעבור למצנח רזרבי. עוד אלמנט חשוב במערכת הוא שידור המיקום של הכלי לאחר הנחיתה בגלי רדיו או באופן סלולרי - ממש הודעת טקסט עם הנ"צ. גם לפיתוח הזה דואגת מאנטה. כך שמאחורי הקלעים ותמונת הנחיתה הפסטורלית יש הרבה מאוד הנדסה, תוכנה ונתונים.
"הציבור הרחב פחות חשוף לתחום הזה", אומר מיקי זלנסקי, "זה לא סקסי כמו צילום תרמי חודר קירות. אבל צריך להבין שמערכת ההצנחה קריטית לפלטפורמה המוטסת ממש כמו המנוע - בלי זה במקרים רבים היא לא יכולה לנחות ואין לה אישור להמריא. הענף כולו 'חם' מאוד, כל הזמן נולדים בו סטארט-אפים חדשים, אבל הם מטפלים בניהוג הכלים או באפליקציות שלהם. מאנטה אייר היא היחידה כמעט שדואגת לרכיב הקריטי הזה. היא משולבת עמוק בתוך התעשייה וצומחת יחד איתה".
לפרטים נוספים: manta-air.com
בשיתוף מאנטה אייר
