הטכנולוגיה משנה את חיינו. כל אחת ואחד מאיתנו מכיר זאת היטב. כך היה תמיד. אך מה שמאפיין את חיינו הוא קצב השינוי ההולך וגובר בכל תחומי החיים.
האינטרנט פרץ אל חיינו באמצע שנות ה-90' של המאה הקודמת. לעולם לקח מעט פחות מעשור לאמץ בצורה מלאה את השינוי הטכנולוגי, שהיום איננו יכולים לדמיין את חיינו בלעדיו. אז, כשתשתיות האינטרנט היו בחיתוליהן, היה קשה, אולי בלתי אפשרי, לחשוב על אותם יישומים שישנו את חיינו.
בתחום החלל, אנחנו בתקופה המקבילה לאמצע שנות ה-90. התשתיות מונחות והמענה לצרכים מתפתח מול עינינו. אנחנו לא יודעים עדיין איזה מהיישומים יעצב את חיינו בעוד עשור, אבל יודעים בסבירות גבוהה שלחלל יהיה שם תפקיד מרכזי.
תעשיית חלל ברת קיימה
החלל, שנכבש על ידי האדם רק לפני כ-65 שנה, חווה בשנים האחרונות האצה טכנולוגית חסרת תקדים. במשך שנים רבות הוא היה נחלתן של מדינות עשירות בעלות עוצמה טכנולוגית מתקדמת. כיבושו איפשר את פיתוחן של טכנולוגיות המעצבות את חיינו היום. יכולות ניווט מתקדמות, תצפית ותקשורת הפכו להכרחיות להתפתחותנו, אך הגישה לחלל הייתה מורכבת ויקרה.
מציאות זו השתנתה לחלוטין. הגישה לחלל הופכת לזמינה יותר, זולה יותר ופשוטה יותר תודות לכניסת יזמים ומשקיעים פרטיים. בשנה החולפת, למשל, התבצעו 178 שיגורים לחלל (האחרון נשא את לוויין התצפית הישראלי ארוס C-3 עבור חברת ISI). המשמעות: כל יומיים(!) משוגר טיל אל החלל בשלל משימות ושימושים. לשם השוואה, רק לפני עשור מספר השיגורים השנתי היה 77. עלות הבאת 1 ק"ג לחלל ממשיכה לצנוח לאזור ה-1,200 דולר לק"ג - כמעט 2 סדרי גודל פחות ממה שהיה לפני 40 שנה. ההאצה הטכנולוגית בתחום החלל מביאה, יחד עם שינויים טכנולוגיים נוספים, לצמיחתו של שוק החלל העולמי, ומרבית גופי המחקר מעריכים כי יגיע לטריליון דולר תוך כעשור.
מדינת ישראל נמצאת בנקודת זינוק יוצאת דופן לשימוש בחלל. לאורך שנים פותחו ידע, יכולות וניסיון מרשימים. מדינת ישראל הייתה למדינה ה-8 במועדון המצומצם מאוד של מדינות המסוגלות לתכנן, לבנות, לשגר ולתפעל לוויינים בכוחות עצמה. עם השנים נבנו ושוגרו עשרות כאלו לשימושים שונים על ידי התעשיות בישראל. חללית "בראשית", פרי פיתוח ישראלי, הייתה החללית הפרטית הראשונה שהגיעה לירח, הציתה את הדמיון והייתה למקור גאווה והשראה לרבים.
סוכנות החלל הישראלית הוקמה בדיוק לפני 40 שנה, במטרה לקדם את המטרות האזרחיות של המדינה בתחום. הפעילות הישראלית הייתה ממוקדת סביב הצרכים הביטחוניים של המדינה, אך עם השינוי העולמי בתחום בשנים האחרונות התעדכנו גם המטרות של הסוכנות, בראשן הקמת תעשיית חלל ברת קיימא. הידע הישראלי שכבר נצבר לאורך כל מרכיבי שרשרת הערך, בשילוב האופי היזמי הישראלי, יכול לייצר הזדמנות משמעותית לתפיסת נתחים מתעשיית החלל העולמית הצומחת. בישראל כבר פועלות עשרות חברות חלל במגוון תחומים: חומרה, תוכנה, שירותי קרקע ועוד.
תרומה לגיוון מקצועות ההיי-טק
אך על מנת לנצל נכון את האפשרויות הנפתחות בחלל, מדינת ישראל חייבת להמשיך ולצעוד, וביתר שאת, קדימה. אנחנו חייבים לעשות את הצעד הנוסף בעידוד היזמות, בתשתית מאפשרת ובהורדת סיכונים למשקיעים בתחום. פעולה בחלל, מלהיבה ככל שתהיה, עדיין דורשת השקעה, תמיכה ומיקוד.
הפעילות לעידוד תחום החלל מביאה עמה יתרונות רבים נוספים לחברה הישראלית. פעילות מחקרית בחלל מקיפה תחומים רבים ומגוונים באקדמיה ומושכת את המדע כולו קדימה. למדינת ישראל הישגים יוצאי דופן בתחומי חקר החלל. סוכנות החלל מובילה יחד עם מכון ויצמן ושותפים בין- לאומיים נוספים את פרויקט "אולטרא-סאט" – בניית טלסקופ חללי פורץ דרך.
לתחום החלל תרומה גם לגיוון מקצועות ההייטק. כנושא המושך נערות ונערים לעסוק בטכנולוגיה יש לסוכנות הזדמנות לתרום לפיתוח ההון אנושי לטובת האקדמיה והתעשייה הישראלית. תוכנית תב"ל (תלמידים בונים לוויינים), אותה יזמה והובילה הסוכנות הביאה עשרות תלמידי תיכון, מהמרכז ומהפריפריה, לעסוק באופן מוחשי בתחום החלל, עם בנייתם ושיגורם של לוויינים אל החלל בשנה שעברה.
בנוסף, תחום החלל הוא תחום בו שיתוף הפעולה הבין-לאומי מקבל משנה תוקף. הישגיה של ישראל בעבר ובהווה מאפשרים כבר היום מרחב גדול ומגוון של שיתופי פעולה עם מדינות רבות המחזקים את עוצמתה של ישראל.
האנושות זינקה זינוק אדיר קדימה ביכולותיה בחלל ואנו עומדים בפתחה של תקופה רבת עשייה והזדמנויות. בשנים הקרובות נראה חזרה מסיבית אל הירח, כולל הקמת תחנת מחקר קבועה על הירח, במסגרת תוכנית ארטמיס המובלת על ידי נאס"א. פיתוחים טכנולוגיים הקשורים לחלל יהוו מרכיב מפתח בהמשך המהפכה הדיגיטלית שמעצבת את חיינו, ואין לישראל את הפריבילגיה להישאר מאחור.
אנחנו חיים בתקופה מרתקת. קצב השינוי הטכנולוגי לא פוסח גם על החלל. הדמיון הופך למציאות ולהזדמנות. אנו יכולים וחייבים לאחוז את אותה הזדמנות ולטפחה כמרכיב מרכזי בכלכלה, בחינוך, במחקר ובביטחון של כולנו.
הכותב הוא מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. אורון שירת מעל 32 שנה כטייס קרב בשלל תפקידים בחיל האוויר. בתפקידו האחרון היה ראש להק המודיעין. טרם כניסתו לתפקיד מנהל סוכנות החלל היה סמנכ"ל בחברת SparkBeoynd העוסקת בתחום הבינה מלאכותית
תוכן שיווקי
