"תעשיית הביוכימיה יכולה להיות תרנגולת מטילה ביצי זהב - בישראל רק מתחילים להפנים את זה"

אוהד כהן, מנכ"ל חברת גדות תעשיות ביוכימיה, שנהנית בשנים האחרונות מצמיחה מהירה, מוטרד מהדימוי הירוד של תעשיית הכימיה ומספר על התרומה של התעשייה לפיתוחים מתקדמים בתחומים המבוקשים של בריאות, מזון ולייף סטייל. "העולם נע לכיוון טרנדים חדשים וההיענות להם חשובה לא פחות מהשקעה בהיי-טק הקלאסי", הוא אומר

גלית בן חמו, בשיתוף גדות תעשיות ביוכימיה
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
צילום: shutterstock
גלית בן חמו, בשיתוף גדות תעשיות ביוכימיה
תוכן שיווקי

אם תשאלו את מנכ"ל חברת גדות תעשיות ביוכימיה, אוהד כהן, תעשיות הכימיה והביו-טכנולוגיה - והממשק ביניהן - הם ההיי-טק של המחר, אם לא של היום. "בכל העולם נשואות כיום העיניים לתהליכי פרמנטציה, כמו ייצור של חלבוני בשר וחלב בתהליכי תסיסה טבעיים. מדובר במזון של המחר. אבל בארץ התעשייה הזאת עוד לא זוכה למקום הראוי לה וההשקעות מעטות ביחס לגודל הפוטנציאל", הוא אומר בלהט.

אוהד כהן צילום: אסף רונן

"במפעל שלנו ישנם מתקני פרמנטציה עם קיבולת של 50,000 טון ויש לנו מומחים שעובדים איתנו שנים רבות", הוא מוסיף. "תחום הביו-טכנולוגיה נלמד באוניברסיטאות בארץ ומחוץ לאקדמיה יש מהנדסים ישראלים שיכולים לפתח ולהצמיח את התחום. אבל עדיין כולם מכוונים את מבטם לעבר ההיי-טק הקלאסי ומסמנים אותו כהצלחה. אני חושב שעולמות הביו-טכנולוגיה, תוספי המזון, הבריאות וה-well being מתפתחים לא פחות מהר מהיי-טק. הם טכנולוגיים והם צריכים השקעות, מחקרים ומומחים. מדובר בתעשייה רווחית מאוד שחיונית בישראל ובשלוש השנים האחרונות אנחנו ההוכחה לכך. יש פה ביצת זהב שמייצרת התעשייה הכימית המקומית, אך אינה מקבלת את הבמה שהיא ראויה לקבל במדינת ישראל".

מוצרים עבור תעשיית תוספי המזון

חברת "גדות תעשיות ביוכימיה" נוסדה בשנת 1974 כשברשותה שני תהליכי ייצור עיקריים - פרמנטציה של חומצה לימון ויצור פרוקטוז מסוכר. בהמשך נרכשה החברה על-ידי קבוצת דלק והמשיכה בייצור פרוקטוז, מלחי חומצת לימון ומלחי זרחן. בשנת 2015 סגרה דלק את מתקן ייצור הפרוקטוז וגם את ייצור חומצת הלימון. שלוש שנים לאחר מכן נרכשה החברה בידי קרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו קפיטל, וזו מינתה את אוהד כהן לתפקיד מנכ"ל החברה. מכאן חל מפנה באסטרטגיית הניהול של החברה ובתקופה קצרה למדי הוכנסו שינויים במספר רבדים, שבמרכזם הסטת מרכז הכובד למימד העסקי, שכיום מכתיב בצורה משמעותית את גלגלי הפיתוח והייצור של המפעל, וכן מהלכים רבים ונוספים. המספרים מדברים בעד עצמם. מדיווחי החברה עולה שבשנה האחרונה צמחה החברה ב-36% ולדברי כהן הצפי לשנת 2022 הוא צמיחה בשיעור של כ-60%.

כיום מובילה גדות ייצור מלחים אורגניים לתעשיית המזון, בדגש על מוצרים עם ערך מוסף, שרובם מופנים לייצוא לחו"ל, ופועלת בפרישה גלובלית באמצעות משרדים באירופה ובארה"ב. לקוחות החברה הן חברות ענק כמו קוקה-קולה, פפסי, נסטלה, דנון, אבוט, סולגאר ועוד. החברה גם משמשת כבר שנים כספקית עבור יצרניות מוצרי החלב ותחליפיו. "אלה לקוחות שאנחנו עובדים איתם שנים ומפתחים איתם את המוצרים שלהם ; ובשעות הקשות של הקורנה, גדות נתנה כתף כדי לעזור להם במצבים של מחסור, כך ששיתוף הפעולה עוד הולך ומעמיק".

החברה מפתחת מוצרים עבור תעשיית תוספי המזון, משקאות ומשקאות אנרגיה, מוצרי חלב וחלב אלטרנטיבי, מזון תינוקות, קוסמטיקה, מוצרי ספורט, בעלי חיים וחיות מחמד וכן תורמת להעשרת מיצים, רכזים ומתוקים במינרלים. המכירות של החברה נחלקות על-פי השווקים: כ-24% נמכרים לשוק המשקאות ; 19% לשוק החלב ; 18% לשוק תוספי המזון ; כ-10% לשוק הדטרגנטים ; כ-9% לשוק שמוגדר כבלנדר ; כ-6% מופנים לשוק המזון לתינוקות ; ועוד כ־14% לתחומים שונים. כ-60% ממוצרי החברה נמכרים באופן ישיר וכ-40% דרך מפיצים.

מעבר לייצור מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה

כהן, בעל תואר ראשון בכימיה ותואר שני בניהול טכנולוגיה כימית, תואר הכולל כימיה יישומית ומינהל עסקים. הוא מגיע מעולם של ייזום עסקי וזה הדגש שהוא מיישם בגדות - יזמות עסקית למוצרים חדשים, לתעשיות חדשות, ולפיתוח שווקים.

כחלק מהמהפך באסטרטגיה הניהולית של החברה בשלוש השנים האחרונות נוספו מעל ל-20 מוצרים חדשים. אליהם הצטרפו גם טכנולוגיות ייחודיות, כמו גרנולציה, ציפויים וקומפקציה, כשכל הפיתוחים נועדו לייצר התאמה אופטימלית בין מוצריהם לבין מוצרי הקצה. "אחד המוצרים שייצרנו הוא אבץ ציטרט, שהפך למוצר נצרך מאוד בשנתיים האחרונות בשל התרומה שלו למערכת החיסונית, ולצד זה תרומתו לשיער ולציפורנים", מספר כהן. "כמו כן, ייצרנו פורמולציות מיוחדות ומוצרים כמו אבקת אפל סיידר וינגר, אבץ ומגנזיום גלוקונט, קלציום פוספט ואבץ פוספט. אנחנו ממשיכים בפיתוח של מוצרים נוספים גם בימים אלה, כמו תוספי ברזל פומאראט, מגנזיום ביסגליצינאט ועוד. ההתמקדות שלנו היא בשווקים שהולכים וגדלים, לצד התמחות במוצרים עצמם".

השינוי המהותי שעברה החברה הוא מייצור של מוצרים בעלי ערך מוסף נמוך למוצרים בעלי ערך מוסף גבוה. מסביר כהן: "ברחבי העולם חל שינוי מהותי בסדרי העדיפויות, ובכלל זה תוחלת החיים שהתארכה והצורך המהותי של האנושות לחיות חיים איכותיים יותר בחיוניות רבה יותר. בהתאם לצורכי האנושות, הופנה הזרקור אל תעשיית הכימיה והביוכימיה, שכן גידולי השדה, כמו הירקות והפירות, שנשאו בעבר ערכים תזונתיים מספקים, כבר אינם מסוגלים להציע את אותו ערך בשל גידולים אינטנסיביים. בנוסף, גם המים שלנו הפכו למותפלים ויש בהם פחות קלציום, מגנזיום ומיקרו-אלמנטים אחרים. כל החוסרים האלה חיוניים מאוד לפעולות הגוף ולבריאותו ומגיעים כיום בצורה של תוספים כדוגמת הברזל, המגנזיום והקלציום.

"יש כאן חדשנות, זהו היי-טק מעולם אחר", הוא מדגיש. "זה נובע מכך שהעולם נע לכיוון טרנדים חדשים. ללקוחות החדשים, ולא רק האוכלוסייה הבוגרת אלא כלל האוכלוסייה, נושאים כמו בריאות ולייף סטייל, חשובים יותר ויותר. הם בוחנים את המרכיבים שנמצאים במוצרי טיפוח או מזון. לצד זה, יש פוקוס על צריכה מניעתית. כלומר, מה יעזור לי עכשיו שלא אחווה כיווצים ברגליים, מה יעזור לי להיות בריא יותר, ספורטאי יותר ונושאים נוספים. רק כדי לסבר את האוזן, מגנזיום ציטראט אחראי על כ -300 תהליכים בגוף. אבץ משתתף ביותר מ-200".

משקיעים במו"פ ובהתאמה לרגולציה

כחלק מתפיסת ההיי-טק, החברה משקיעה משאבים רבים במחקר ופיתוח. "לא מספיק לייצר מינרלים טובים, הם צריכים לתפקד במלוא הערך כשהם 'פוגשים' את מוצרי הקצה", מסביר כהן. "אם למשל מייצרים קלציום (סידן) ציטריט, או פוספט שנועד להעשרת תחליפי חלב - כמו חלב שיבולת שועל, חלב שקדים וכדומה - והמינרל אינו משתלב כראוי במטריצת המזון, התוצאה תהיה שהקלציום ישקע אל תחתית אריזת תחליף החלב, או שבעת שתיית תחליף החלב תהיה הרגשה 'חולית' בפה. מכאן הצורך בפיתוח טכנולוגי שידייק את המוצרים. מוצרי גדות אינם שוקעים ואינם נותנים תחושה חולית בפה משום שהם מותאמים למטריצת המזון. גם המעבר מסידן קרבונאט, הנפוץ והלא זמין לגוף, לסידן ציטראט, שמשקף זמינות גבוהה יותר לגוף וחיזוק העצם, הם חלק מהתנהגות צרכנים שהחברה מנסה לשנות".

במסגרת מגמה זו משקיעה החברה משאבים רבים גם בריענון החדרים הנקיים הקיימים במפעל הייצור ובהקמת חדרים נוספים. מדובר במרחב פיתוח מהותי ליצור מוצרי OTC, כמו תוספי מזון, שמחייבים עקיבות מיוחדת. "קיימת כיום דרישה גדולה לשיפור בתחום המחקר והרגולציה, ואנחנו משקיעים רבות כדי להיות עדכניים ולספק את המוצרים שיתאימו לשתי הדרישות הללו", מבהיר מנכ"ל גדות.

כימיה יישומית

כהן מדגיש שעיקר ההצלחה מושגת בזכות 65 עובדי החברה. "התחלופה של הצוות היא מועטה מאוד ויש פה הון אנושי שנשמר ומאגד שנות ניסיון רבות מאוד. התעשייה הכימית היא עולם היי-טקי מתפתח מאוד שיש בו עתיד וזו הזדמנות נהדרת למי שמחפש תעסוקה בחברה שמתפתחת בצעדי ענק. אנחנו לא מפעל ייצור במובן המסורתי שלו. הדגש שלנו הוא כימיה יישומית, שמביטה לעבר הפיתוח העסקי - על מה השוק מחפש ומה רווחי לפתח, איך אפשר לייעל תהליך ולהגיע לתוצרים איכותיים, בריאים, זמינים לגוף ובסוף גם רווחיים יותר".

כדי להבהיר את המושג של "כימיה יישומית" מתאר כהן הרצאה והגנה על תזה של דוקטורט בפקולטה לכימיה, שבה רכש חלק מהשכלתו (מכון קזלי, שלוחה של התעשייה הכימית באוניברסיטה העברית בירושלים): "אחד הדוקטורנטים הציג את עבודתו ולאחר שהשיב ללא דופי לכל שאלות המרצים, פנה אליו פרופ' ששון ממכון קזלי וציין שהבחין בכך שתהליך הייצור שהציג התחיל בחומר שעלותו 50 דולר לקילו, ממנו הופק חומר שערכו 2 דולר לקילו בלבד, ושאל: 'אתה יודע לעשות את זה הפוך?". לדברי כהן, הדוגמה הזו משקפת את ההבדל בין כימיה מחקרית לבין מחקר שקו האופק שלו נע על בסיס כימיה יישומית.

מתקן השפכים המתקדם ביותר באזור הצפון

לכהן חשוב לנפץ את הסטיגמה לפיה כל מפעל כימי בתעשייה הוא בהכרח מזהם, ומבטיח שהשפכים, שיוצאים ממתקן השפכים של המפעל בגדות, צלולים. גם ארובות המפעל, הוא מבהיר, פולטות באופן יחסי פחות זיהום מזה שיוצא מארובת עצים ביתית שאינה חייבת בשום רגולציה. המפעל מתפקד תחת פיקוח הדוק של צוות התפעול במפעל וכמובן של הרגולטור.

החברה מגדילה לעשות בתחום השמירה על הסביבה ומציעה לחברות שנעדרות מתקן שפכים יעיל להשתמש במתקן שבבעלותה ולקבל שירותים מגדות. מדובר במתקן בעל קיבולת של 3,000 קוב. "יש לנו ניטור של הארובות ושל השפכים והמפעל אינו מחובר למי ביוב מוניציפליים. אנחנו מטפלים לבד במי השפכים שלנו. אפילו מי הגשמים עוברים דרך מתקן השפכים", מדגיש כהן. "מעבר לזה, בשנה האחרונה העברתי את המפעל לייצור על בסיס גז טבעי, שהוא הרבה יותר נקי. מוצרים מסוכנים, כמו אמוניה, שהיו בעבר באתר, הוצאו החוצה. המשמעות היא שכל מה מיוצר כיום בחברה יכול להיכנס לצלחת. גדות אינו מפעל מזהם, ועומד בסטנדרטים הכי גבוהים שאפשר.

"בכלל, ובלי קשר לגדות שנחשבת למפעל נקי, יש תפיסה שגויה שהתעשייה הכימית במפרץ חיפה מזהמת, אבל מחקרים מראים אחרת והגישה הזו שייכת לעבר. הסטנדרטים של איכות הסביבה היום גבוהים בהרבה וכל התעשייה באזור המפרץ, כולל בתי הזיקוק, אחראים רק ל-10% מהזיהום הסביבתי".

המפעל שוכן בסמוך לנחל קישון, ממערב לדרך ההסתדרות בחיפה, ובשנים האחרונות הוקצו משאבים רבים לטובת שיפוצו. "אנחנו עובדים על בסיס התקנים הכי מחמירים בתחום", קובע כהן.

כימיה שיכולה לעשות לנו טוב

בסיום הריאיון כהן חוזר וקובל על "התדמית הבלתי רצויה" שהודבקה לתעשייה הכימית בארץ. "אני מגיע אחרי 14 שנים באירופה, וזה מרחיב את האופקים שלי ואת ההבנה שבישראל התחום הזה לא מקבל מספיק תשומת לב. יש תעשייה שלמה שעוסקת בהיי-טק ובפיתוח טלפונים חכמים וצ'יפים למיניהם. לצד התרומה החשובה שלהם לקדמה, אסור לשכוח שתחומי הכימיה והביו-טכנולוגיה נוגעים אלנו ישירות, לבריאות ולאיכות החיים, ולכל אדם באופן אישי זה הרבה יותר חשוב מקניה של עוד טלפון סלולרי מתקדם".

לדבריו, התעשייה הזו נאבקת על קיומה בישראל, כבר שנים שאינה מפותחת מספיק והרבה ממה שכבר נעשה מוצא החוצה לחו"ל. גם תעשיות הפודטק, שנתמכות על-ידי רשות החדשנות, מוציאות הרבה מהפיתוחים לשיתוף פעולה עם חברות מחוץ לישראל.

"המפעל שלנו מחזיק את מתקן הפרמנטציה הכי גדול בארץ ויש לנו ניסיון של עשרות שנים בתחום עם לקוחות מכל העולם. יש לנו שיתופי פעולה גדולים מכל העולם, מגיעים עם בעיות ואנחנו פותרים. לצערי, אני לא רואה מספיק פניות של חברות ישראליות שמציעות מיזמים משותפים, וזה חבל", הוא מסכם. "העולם הזה מייצר שינוי. הוא Game changer והוא משפיע בצורה מהותית חוסנה של מדינה וחברה. ישראל הייתה יכולה להשתוות מזמן למונקו בזכות התעשייה והחדשנות שקיימת בה, אבל הרבה נוזל החוצה. מדברים על כימיה טובה בהקשר של אנשים וזו בהחלט כימיה שיכולה לעשות לנו טוב. החשיבות של תחומי הכימיה והביו-טכנולוגיה צריכה לקבל יותר תשומת לב, לדעתי, ואין לי ספק שאם מדינת ישראל תפנה את משאביה נכון, היא תגלה שהיא יכולה לזכות בתרנגולת שמטילה ביצי זהב".

בשיתוף גדות תעשיות ביוכימיה