החברה להגנת הצומח: כך מציעה אגריקה פתרונות מתקדמים לחקלאים בתחום הגנת הצומח, דישון וזרעים

חטיבת אגריקה מבית כצט, מהחברות המובילות בישראל בייצור ושיווק חומרים להגנת הצומח, דישון וזרעים, מציגה גישה הוליסטית בכל הקשור להגנת הצומח המאפשרת למגדלים לייצר פירות וירקות איכותיים ובריאים יותר, תוך שילוב בין חומרים "רכים" לבין חומרים שנועדו לשפעל בצמח את ההגנות הטבעיות שלו

גליה היפש, בשיתוף אגריקה
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צוות הזרעים בוחן זרעי תפוחי אדמה | צילומים: באדיבות אגריקה
צוות הזרעים בוחן זרעי תפוחי אדמה צילום: באדיבות אגריקה
גליה היפש, בשיתוף אגריקה
תוכן שיווקי

עבור מרבית הציבור הרחב השם כצט מתקשר ישירות לעולם התרופות - הרי התרופות הפופולאריות של החברה נמצאות כמעט בכל בית בישראל מזה שנים. אולם עבור רוב החקלאים במדינת ישראל השם כצט מתקשר גם למי שמייצר עבורם במשך עשרות שנים חומרים להגנת הצומח, דישון וזרעים. כיום יש לכצט שלוש חטיבות: פארמה - לייצור תרופות ; אגריקה - החטיבה החקלאית ; ואנימל קר - חטיבה המספקת פתרונות בתחום הווטרינריה, הכוללים ייצור ויבוא של מוצרי מזון ובריאות לבעלי חיים. כצט היא מחלוצות התעשייה בישראל, חברה בבעלות משפחתית-פרטית, שחגגה לאחרונה 100 שנה להיווסדה, והיא מנוהלת כיום על-ידי סיגל פירסט, נכדתו של מייסד החברה, א.ז. כהן.

חגי בר אוןצילום: באדיבות אגריקה

"נמצאים בשטח ועם יד על הדופק"

אגריקה חרתה על דגלה את משימת קידום ופיתוח ענף החקלאות בישראל, ומשימתה היא לתמוך, לסייע, לייעץ ולספק פתרונות מקצועיים ואיכותיים לאלפי החקלאים הפועלים בארץ, במטרה לשמור ולהעצים את ענף החקלאות. חגי בר-און, סמנכ"ל שיווק ומכירות בכצט ומנהל חטיבת אגריקה, מספר כי צוות האגרונומים של אגריקה פרוש בכל חלקי הארץ ופוגש מדי יום חקלאים רבים. "אנחנו לא יושבים במגדל השן, אלא כל הזמן נמצאים בשטח ועם יד על הדופק", מסביר בר-און, "אנחנו מקשיבים לבעיות של החקלאים ולצרכים שלהם ומנסים להתאים להם פתרונות איכותיים במחירים טובים, שיהיו מסוגלים לסייע להם להביא לצרכן מוצר איכותי יותר".

לאגריקה מספר קווי מוצרים מובילים שאותם היא מייבאת או מייצרת: חומרים להגנת הצומח, חומרים לדישון עלוותי (דישון הניתן בריסוס ולא דרך השורשים), חומרים ביוסטימולנטיים, וכן זרעים לגידול, הנמכרים לחקלאים כגון: זרעי תירס, עגבניות שרי, בצל ומלון. במחלקת הזרעים אגב, שוקדים בימים אלה על תהליכי רישום פטנט לקטנית חדשה שפותחה עבור מזון לבקר. מחקרים כבר הוכיחו שהבהמות שקיבלו את הקטנית למאכל זכו לשיפור באיכות החלב שלהן. ברגע שרישום הפטנט יושלם ויינתנו כל הרישיונות הנדרשים - אגריקה מתכננת לשווק את הקטנית החדשה בישראל, באירופה ובארה"ב.

אליצור מוזס עם חקלאים ביום פתוח במושב מבטחים צילום: באדיבות אגריקה

בבעלות כצט מפעל פרמול המבוסס על ייצור כחול-לבן בתחום הגנת הצומח, מפעל ד"ר מירון הממוקם בקריות. בנוסף, אגריקה מייצגת חברות גלובליות מובילות בתחום החקלאות, כמו חברת BASF, SUMITOMO UPL BELCHIM ועוד.

"חפש רסס" - דאטה מותאמת אישית לחקלאי בשטח

לאור הגישה של אגריקה, ששמה במרכז את החקלאי והצרכים שלו, פיתחה החברה אפליקציה חינמית ייחודית לטובת כל העוסקים בענף הגנת הצומח בארץ, לרבות פקחי מזיקים, מדריכי גידול וחקלאים. המערכת של "חפש רסס" מנגישה מידע על בסיס הזנה של פרמטרים שונים, כמו סוג הגידול ו/או סוג הפגע. החקלאי יקבל באופן מיידי את כל הפתרונות והחומרים הרשומים במשרד החקלאות בישראל, ומורשים לטיפול, לאו דווקא חומרים של אגריקה, אלא הנגשה של כל החומרים הרשומים בישראל, מכל החברות העוסקות בתחום.

בר-און מספר, כי לאחרונה עברה האפליקציה מתיחת פנים המאפשרת לעשות חיתוך מדויק יותר לחיפוש לפי פרמטרים כמו כמה ימי המתנה נותרו עד הקטיף. "יש הבדל בין חומרים הניתנים שבוע לפני הקטיף או יום לפני הקטיף ולכן החיתוך הזה משמעותי", מסביר בר-און. פרמטרים נוספים לחיתוך, חשובים לא פחות, הם רמת הרעילות לאדם ולדבורים, ובדיקת עמידות המחלות או המזיקים לחומרי ההדברה. "החקלאי יכול לרשום באילו חומרים השתמש בריסוס האחרון שביצע, ואז האפליקציה תסנן עבורו רק חומרים שהם לא מאותה קבוצה כימית של החומרים הקודמים - כדי למנוע עמידות", מדגיש בר-און.

אפליקצית חפש רסס צילום: באדיבות אגריקה

"זוהי הטמעה חשובה מאוד של טכנולוגיה בעולם החקלאות", הוא מציין. "מי שהוביל אותה הוא ארז בן נון - המנהל המקצועי של אגריקה, שלו יש ניסיון עצום בגידולי שדה. ברגע שחקלאי זיהה מחלה או פגע, הוא יכול תוך שניות לקבל את כל הפתרונות הרשומים בארץ והמורשים לשימוש. זה חוסך לו זמן יקר מאוד".

הגנת הצומח בשיטת IPM

בר-און מספר כי תעשיית החומרים להגנת הצומח עברה דרך ארוכה, ודרך ארוכה עוד יותר נמצאת לפניה. מרבית החומרים הרעילים והמסוכנים בהם השתמשו בעבר לצורך הגנה על הגידולים החקלאיים מוצאים משימוש ומוחלפים בחומרים רעילים פחות לאדם ולסביבה. "אנחנו מאוד תומכים בקו הזה", אומר בר-און, "ואנחנו ממוקדים כיום בפיתוח חומרים עם פרופיל טוקסיקולוגי רך יותר, חומרים שמותאמים ספציפית למזיק בו אנו רוצים לטפל, מבלי לפגוע בכל הסביבה שלו ובאויבים הטבעיים של אותו מזיק. זה בעצם יישום, הלכה למעשה, של גישת IPM (Integrated Pest Management), בקרת מזיקים משולבת. המטרה היא לשמור על איזון של אוכלוסיית החרקים הנמצאת בסביבת הגידול התרבותי. על כל עלה יש חיים שלמים – אנחנו לא רוצים לפגוע בכולם, רק במזיק הספציפי שפוגע בגידול החקלאי".

צוות זרעים בשדהצילום: באדיבות אגריקה

עד כמה החומרים האלה מזיקים לאדם שצורך לבסוף את הפרי או הירק?

"כאשר החומרים הם בעלי פרופיל טוקסיקולוגי רך יותר, וכאשר השימוש בחומרים אלו נעשה על-פי התווית, אין חשש מהימצאות חומרי הדברה בפרי או בירק והיתרון הוא שניתן להשתמש בהם גם סמוך מאוד לקטיף".

העולם נושא את עיניו לחומרים ביוסטימולנטיים

כדי לספק את החומרים החדשים הללו לחקלאי הישראלי, אגריקה לא רק מייצרת את חלקם, אלא גם עובדת עם מגוון חברות גדולות בעולם שמפתחות מוצרים מסוג זה, מייבאת את החומרים לישראל, דואגת לרישוי שלהם ומציעה אותם לחקלאים.

כיצד תיראה ההתמודדות העתידית עם מחלות ומזיקים לצד השמירה על הסביבה ועל הצרכן?

"עולם החקלאות כבר למד והבין שמחלות ומזיקים פוגעים בצמח כשהוא פחות בריא. לצמחים שצומחים בטבע ללא התערבות אדם, יש מנגנונים של שמירה והגנה על עצמם. ברגע שהאדם התחיל להתערב ולבצע הכלאות של זנים מסוימים כדי לענות על צורך מסחרי, חלק מתכונות ההגנה של הצמח על עצמו נעלמו".

כדוגמה לכך, בר-און מסביר, "עץ תפוחים בטבע יכול להיות חזק מאוד, עם פירות מניבים, שיודע להגן על עצמו, אבל התפוחים שלו לא מספיק אדומים ואולי גם לא מספיק מתוקים. אז הכליאו אותו עם זנים אחרים כדי שהתפוחים יהיו גם גדולים, גם מתוקים וגם יפים - ויש לזה מחיר. במידה מסוימת הצמח משלם מחיר על מנת שיהיה מותאם יותר לצרכים המסחריים של החקלאי ולכן חלק מאותם מנגנוני ההגנה הטבעיים שלו נדחקו ונעלמו עם הזמן. יש לו הרבה פחות עמידות למחלות, יובש או תנאי מליחות. לכן, ההבנה של התעשייה כיום היא שצריך לסייע לצמחים לפתח בחזרה מנגנונים אלו באמצעות איזון נכון של דישון שמחזק את הצמח ושימוש בביוסטימולנטים - חומרים המשפעלים את המערכות הפנימיות של הצמח, מקנים לו הגנה ממחלות ומזיקים.

"כל העולם נושא את עיניו כיום לכיוון שימוש בחומרים ביוסטימולנטיים מכיוון שהם חומרים טבעיים, המסייעים לצמח לפתח את מערכת ההגנה העצמית שלו להתגוננות טובה יותר מפני מזיקים ומחלות. זהו טיפול הוליסטי, שלם יותר לצמח, שנותן לו איכות טובה יותר שקשה לתקוף אותה. כך הוא יכול להגן על עצמו. זו הסיבה שאגריקה כיום היא אחת החברות המובילות בארץ בתחום של דישון עלוותי ושימוש בביוסטימולנטים מתוך הבנה שזה יפחית את השימוש בקוטלי מזיקים ומחלות. זה יהיה חלק משמעותי מאוד בעתיד החקלאות בארץ ובעולם".

האם נערכו כבר ניסויים שמוכיחים את יעילות החומרים החדשים לדישון וביוסטימולנטים?

"בוודאי. יש מחלה בשם קימחון הפוגעת בגפנים, ומגדלי גפנים יכולים להגיע לעשרה טיפולים בשנה של חומרים כימיים לטיפול במחלה הזו. בעבודה שעשה החוקר ד"ר ליאור גור, ממכון שמיר למחקר, גילינו ששימוש בקו המוצרים לדישון עלוותי שמשווק על-ידי אגריקה מצליח למנוע נוכחות קימחון בגפן. דוגמה נוספת: במלפפונים יש מחלה קשה בשם 'כשותית הדלועים', ובמעבדה של פרופ' יגאל כהן מאוניברסיטת בר-אילן, נערכים בימים אלו מספר ניסויים של שימוש באותם מוצרי דישון עלוותי. התגלה כי שימוש בחומרים אלו מצליח למנוע, או לעכב באופן משמעותי, את הופעת המחלה. הוכח גם שחומרים אלו מעלים את מדד ה-Brix המודד את כמות הסוכר בגרגר הענב. התגלה כי דישון מסוים בזמנים מסוימים של הגדילה, משפר את מתיקות הענב וזה חשוב מאוד למגדלים".

האם נצליח להגיע לעולם אוטופי שבו לא נזדקק לחומרים להגנת הצומח?

"אני לא חושב שזה יקרה. תמיד יהיה צורך מסוים בחומרים להגנת הצומח, אבל בוודאי שתהיה הפחתה משמעותית בשימוש בהם, וכן הם יהיו בפרופיל טוקסיקולוגי רך יותר, תוך שימת דגש נרחב יותר על המשמעויות הסביבתיות שיש לשימוש בחומרים אלו. לצד אותם חומרים להגנת הצומח שיפעלו לטיפול במזיק ספציפי, ייעשה שימוש גדל והולך בחומרי דישון עלוותי וחומרים בעלי תכונות ביוסטימולנטיות, ואנחנו באגריקה פועלים נמרצות להיות חלק מיצירת האיזון הזה.

"הפתרון שאגריקה מציעה היום הוא סל מוצרים כולל לחקלאי המורכב גם מחומרים להגנת הצומח וגם חומרים שתורמים לחיזוק הצמח", מסכם בר-און. "צמח כזה יהיה חזק ובריא יותר, ופחות רגיש מלכתחילה למזיקים ומחלות. המטרה שלנו היא לעזור לחקלאי להביא למדפים פירות וירקות בריאים ואיכותיים".

בשיתוף אגריקה