פיתוח, שיווק ומסחור הידע: כך מחברת ביראד בין התעשייה ואוניברסיטת בר-אילן

חברת "ביראד", חברת מסחור הידע של אוניברסיטת בר-אילן, הביאה לפיתוח של עשרות מוצרים והצמיחה חברות מצליחות, על בסיס טכנולוגיות שפותחו באוניברסיטה. חוקרי האוניברסיטה בתחומי הננו השונים מספרים על המחקר האקדמי ועל שיתוף הפעולה ההדוק עם התעשייה, תחת המוטו: "משפיעים על המחר - היום"

רונית מורגנשטרן, בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
צילום: shutterstock
רונית מורגנשטרן, בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן
תוכן שיווקי

אוניברסיטת בר-אילן נושמת חדשנות וזוכה כבר שנים להכרה בין-לאומית ככזו בזכות פריצות הדרך המדעיות והטכנולוגיות של חוקריה, שהביאו לפיתוח של עשרות מוצרים וחברות שצמחו מסטארט-אפים שהיא טיפחה.

גישת המחקר המובילה באוניברסיטת בר-אילן מתמודדת עם אתגרי העתיד, בשלבה תחומי ידע שונים העוסקים במחקר רב-תחומי ומורכב, במטרה להשפיע על האנושות ולהביא לשיפור משמעותי בעולמנו.

בהתאם לגישה חדשנית זו, הוקמו באוניברסיטה מרכזי אימפקט מונעי-אתגר בתחומים מגוונים, בהם מרכז ערים חכמות, מרכז למדעי הרשתות, מרכז לסיבוכיות קוונטית, מרכז לחקר הדיכאון, מרכז לרפואה מותאמת אישית, מרכז להנעה חשמלית, מרכז למערכות מעגליות, מרכז לחקר יהדות צפון-אמריקה וישראל, מרכז לאבטחת סייבר ומרכז לדמוקרטיה ויהדות. המחקר במרכזי האימפקט גובר על מגבלות תחומי הידע המסורתיים ומוביל את המדע לתגליות ולפריצות דרך משמעותיות.

משלב הייזום ועד לפיתוח וייצור תעשייתי

מי שאחראית על מסחור פריצות הדרך בבר-אילן היא חברת "ביראד - חברה למחקר ופיתוח בע"מ" (BIRAD). החברה פועלת לחבר בין התעשייה והאוניברסיטה לצורך מתן מענה לצרכי התעשייה המתקדמת בישראל. ביראד פועלת לפיתוח, שיווק ומסחור של מוצרים המתבססים על ממצאים מחקריים וידע אקדמי שמפותח על-ידי חוקרי האוניברסיטה. החברה מסייעת בהתמרת הפיתוחים הטכנולוגיים ופריצות הדרך המדעיות ליישומים מעשיים בעלי פוטנציאל עסקי.

פעילותה של ביראד היא חלק מתפיסת "משפיעים על המחר היום" של אוניברסיטת בר-אילן, הדוגלת במחקר אפקטיבי המחובר לצרכי החברה התעשייה והסביבה. ביראד מלווה את התהליך משלב ההמצאה וההגנה על הידע (רישום פטנטים) ועד למתן רישיונות לגופים התעשייתיים. למעשה, ביראד יוזמת, מובילה ומנהלת את תהליך העברת הגילויים ופיתוחים הטכנולוגים ממעבדות האוניברסיטה לפיתוח וייצור תעשייתי/מסחרי.

שיתופי פעולה בן התעשייה אקדמיה נעשים גם בדרך של מחקרים ממומנים.; שותפויות כאלה עשויות לכלול שותף עסקי יחיד, או שהן עשויות להיות קונסורציום רב-צדדי. כל שותפות מחקר מותאמת לדרישות והצורך בפתרון של התעשייה/גוף ממשלתי, ההמצאה/טכנולוגיה, השותף התעשייתי ואוניברסיטת בר אילן.

לדברי ד"ר צביקה בן -פורת, מנכ"ל ביראד: "שיתוף הפעולה עם התעשייה וחיבור התעשייה למחקר האקדמי היישומי, מהווה את ליבת הפעילות של ביראד. הנהלת האוניברסיטה, בהובלת הנשיא פרופ' אריה צבן, מובילים מזה מספר שנים תהליך של עידוד מחקר אקדמי באוניברסיטה בתחומי הקיימות, והמחקר היישומי והתרומה לחברה.

ד"ר צביקה בן -פורתצילום: באדיבות אוניברסיטת בר-אילן

לדבריו, ביראד מציעה כיום שלל הזדמנויות עסקיות לגורמים בתעשייה המבוססות על המחקר הנרחב המתבצע בין כותלי האוניברסיטה וזאת על-ידי מיטב המומחים בשורה ארוכה של תחומים. "החוזק שלנו כחברת מסחור ידע הוא במציאת שיתופי פעולה עם חברות וגופי תעשייה, בעלי היכולת המתאימה, שיכולים לקחת את המחקר היישומי הבסיסי ולתרגם אותו עד לשלב של פיתוח מוצרים ושירותים נגישים", הוא מציין. "לשם כך, אנו משלבים יצירתיות מחשבתית עם הבנה עסקית והבנה מחקרית ופועלים בגמישות, בשילוב מודלי עבודה התואמים את הסביבה העסקית המורכבת והדינאמית.

"בנוסף, ביראד מקדמת בקשות למענקי מחקר לשיתוף פעולה אקדמי-תעשייתי שמציעה רשות החדשנות, התורמת תרומה קריטית בסיוע ומימון תוכניות לקידום מחקר יישומי אקדמי ולהעברת הידע האקדמי לתעשייה".

שוחחנו עם שלושה ראשי מחלקות ומכונים מובילים באוניברסיטת בר-אילן, שמנהלים מרכזי מחקר מהם יצאו מחקרים רבים שהפכו בידי ביראד למוצרים מסחריים בקדמת הטכנולוגיה. השלושה הם חוקרים בעלי שם עולמי; ציפינו לראיונות מלומדים, אבל קיבלנו ראיונות נלהבים ונרגשים. זו האווירה במחקר בבר-אילן.

"אחרי הקורונה - הקיימות תעמוד במרכז העניין העולמי"

בהיותה רלוונטית וחדשנית, אוניברסיטת בר-אילן מובילה בנושאי קיימות ואנרגיה ירוקה, והקימה לאחרונה את המרכז לאנרגיה וקיימות, הפעיל מתחילת 2022. בראש המרכז עומד פרופ' דורון אורבך, ששמו הולך לפניו במחקר העולמי באלקטרו-כימיה, צבירה והמרה של אנרגיה.

פרופ' דורון אורבך צילום: באדיבות אוניברסיטת בר- אילן

"על רקע משבר האקלים האמיתי, מדברים בעולם יותר ויותר על קיימות ; אחרי הקורונה שתדעך בקרוב, אני מקווה, העולם ידבר על קיימות - על קיומנו העתידי בכדור הארץ כנושא מרכזי," אומר פרופ' אורבך. "אנחנו חווים סערות, שריפות, שלא ידענו כמותן, חילופי חום וקור קיצוניים. כמות ה-CO2 באוויר גבוהה מתמיד, היערות מבוערים וכמות הדלקים שאנחנו שורפים גדלה. אנו במו ידינו מביאים על עצמנו אסונות אקלים. אנו עלולים להגיע לטמפרטורות קיץ שלא נוכל לחיות בהן. בישראל אנחנו בעין הסערה - הקרבה למדבריות, המאמץ לספק מי שתיה באיכות טובה ומים לחקלאות, היותנו מדינה צפופה, המאמצים לשמור על אוויר נקי. יש לנו אתגר ממשי של בארצנו הקטנה".

לדבריו, כשמדברים על קיימות, חייבים לדון בכובד ראש בנושאי אנרגיה, כי ייצור חשמל ושימוש באנרגיה הם מקור הזיהום הגדול ביותר ומה שיפחית את הסכנה האקלימית אלה מהפיכות במשקי אנרגיה, בארץ ובעולם.

לאחרונה, בעבודת נמלים עקבית ועיקשת, כדבריו, הוקם מרכז אוניברסיטת בר-אילן לאנרגיה וקיימות, תוך קבלת עידוד רב מהנהלת האוניברסיטה ובראשה, נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריה צבן, מדען אנרגיה עתיר השיגים.

המרכז כולל 55 קבוצות מחקר משבע פקולטות, מאורגן בשבעה אשכולות חוקרים על-פי נושאים (ראה להלן). את המרכז מנהל צוות היגוי בין-תחומי שפרופ' אורבך עומד בראשו.
"אנו מחברים מגוון של יכולות שהתנקזו לאוניברסיטת בר-אילן. למשל, במחלקה לכימיה לבדה יש מאסה קריטית של מחקר בנושאי אנרגיה המבוצעת על-ידי 12 קבוצות מחקר בהובלת הפרופסורים ליאור אלבז (כלכלת מימן) ומלאכי נוקד (סוללות נטענות). קבוצות נוספות מהמחלקה לפיזיקה והפקולטה להנדסה תורמות אף הן למחקרי האנרגיה בבר אילן", מספר פרופ' אורבך ומדגיש, כי "בר-אילן מקדמת מאמץ לאומי, תוך יסוד שיתוף פעולה בין-מוסדי, להקטנת שימוש באנרגיה מזהמת.

"במרכז הבר-אילני יש גם פעילות חשובה בנושאי רשתות, בהובלת חתן פרס ישראל לפיסיקה פרופ' שלמה הבלין - רשתות חשמל, מיתוג, העברת מידע וכדומה" הוא מוסיף. "יש לנו בתחום הרשתות מומחים בפיזיקה, מתמטיקה, בינה מלאכותית (פרופ' שרית קראוס, מדעי המחשב), טעינה אלחוטית, סייבר ועוד. במקביל, מתנהלת עבודה שיטתית בנושאי רגולציה בתחומי אנרגיה וסביבה, בהובלת דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' אורן פרז. לפחות שש קבוצות מחקר עוסקות בכך כחלק מפעילות המרכז, בפקולטה למשפטים. בפקולטה להנדסה, בהובלת דיקן הפקולטה, פרופ' זאב זלבסקי, מאוגדות קבוצות שעוסקות בפוטוניקה, חישה מרחוק, סנסורים להתקני אנרגיה.

"בפקולטות למדעי החברה, החיים ורפואה פועלות קבוצות מאורגנות העוסקות במדעי הסביבה (בהובלת פרופ' אורית רותם, ראש המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה), במדעי כדור הארץ ואקלים, בהובלת פרופ' ישי וינשטין (המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה), אקולוגיה וביולוגיה ימית בהובלת פרופ' אורן לוי מהפקולטה למדעי החיים, ערים חכמות (פרופ' אייל יניב מבית הספר למנהל עסקים) וחינוך לשמירת הטבע והסביבה (בהובלת פרופ' מיכל ציון מהפקולטה לחינוך).

"החלטנו לחבר את כולם לטובת המאמץ להבטיח לנו ולילדינו עתיד של סביבות חיים איכותיות, כולל שימוש נרחב באנרגיה מתחדשת, ירוקה, שאפשר לייצר, לאגור ולשנע, ללא פגיעות סביבתיות. לדוגמה, אנו מדגימים בשטח האוניברסיטה שילוב בין חקלאות לאנרגיה סולארית - זו סימביוזה מדהימה. הפאנלים הסולאריים מסייעים בצל שלהם לצנן את האדמה בחום הגדול וכך לשפר את הגידולים מצד אחד, ולהרוויח שטחים נרחבים לקליטת אנרגית שמש, ללא פגיעה בשטחים ירוקים, שמורות טבע וסביבות עירוניות, מצד שני. חברת דור-אל הקימה לאחרונה בבר-אילן שדה סולרי במתחם חקלאי לגידול תפוחי אדמה, כשעל הפן החקלאי מנצח חתן פרס ישראל בחקלאות, פרופ' יגאל כהן מהפקולטה למדעי החיים.

הפעילות הממלכתית של המרכז ובית ספר ל"קיימות"

שבעת האשכולות שמרכיבים את המרכז הם: אשכול אנרגיה, אשכול רשתות, אשכול רגולציה, אשכול הנדסה, אשכול מדעי הסביבה (כולל ערים חכמות וחינוך לשמירת הסביבה והטבע), אשכול מדעי כדור הארץ ואשכול אקולוגיה. "בכל האשכולות פועלים חוקרים בעלי שם, כפי שהוזכר לעיל. מתקיימים שיתוף פעולה והפריה הדדית בין כל האשכולות. כולם מכירים את כולם, האווירה טובה וכולם מודעים לחשיבות העבודה המשותפת שהיא בנושאים שהם ברומו של עולם בעת הזאת", מציין פרופ' אורבך.

"ישראל יכולה להיות מובילה בתחום האנרגיה והקיימות", הוא טוען. "אשכול האנרגיה למשל, מקווה לקדם פיתוח תעשיות ישראלית לייצור סוללות ברמות אנרגיה של ג'יגה וואט-שעה, שבעתיד תוכלנה להציע פתרונות אגירת אנרגיה ברמות אספקת חשמל לערים שלמות ; אנו מצויים בקשר הדוק עם משקיעים מאוד רציניים בתחומים הללו. גם שדרוג סוללות הליתיום הנטענות מסמן פריצת דרך, שהתחבורה החשמלית על כל ענפיה תשתמש בה. אנו דוחפים במלא המרץ גם את כלכלת המימן - אפיק מקביל חשוב לצבירה והמרה של אנרגיות והנעה חשמלית. אנו מחויבים לפתח גם תהליכי מיחזור סוללות בהיקפים גבוהים.

"חשוב להדגיש שכל הפעילות הבר-אילנית בנושאים הללו מתבצעת בגישה ממלכתית, תוך חיזוק שיתופי פעולה בין כל קבוצות המחקר העוסקות באנרגיה בכל המוסדות האקדמיים בארץ", הוא מוסיף.

לדבריו, בישראל פועלת קהילת אנרגיה/אלקטרו-כימיה בעלת חשיבות עולמית המצטיינת בשיתוף פעולה של חוקרים מכל האוניברסיטאות בארץ. "הצלחנו בהנהגה בר-אילנית להפוך תחרות בין קבוצות מחקר ובין מוסדות אקדמיים לשיתוף פעולה פורה, ברמה הלאומית", מדגיש פרופ' אורבך. "אנו מציעים היום פתרונות טובים מאד לכל סוגי התחבורה החשמלית והתקנים לצבירת אנרגיה בהיקפים גבוהים לצורך שימוש שוטף באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל, על-ידי פיתוח סוללות נטענות חדשניות ופיתוחים מקבילים בתחום כלכלת המימן.

"יחסית לגודלה, יש למדינת ישראל יתרון בזכות קהילת אנרגיה אקדמית מאורגנת, מפותחת ובעלת שם עולמי", הוא מציין ומוסיף: "אין לנו עדיין בארץ תעשיות אנרגיה משמעותיות לעבוד מולן, אבל אנחנו עובדים עם חברות כימיה, אנרגיה ומכוניות חשובות מחו"ל, ממזרח וממערב. כל אחת מהחברות הללו משקיעה באוניברסיטת בר-אילן לבדה, מאות אלפי דולרים בשנה. יש כמובן פעילות מקבילה יפה במוסדות אקדמיים נוספים בארץ. אנחנו עם הפנים לארצנו ומקווים לדחוף להקמת תעשיות אנרגיה כחול לבן בקרוב.

"המטרה שלנו היא לא רק אקדמית, אלא להשפיע על התעשייה ועל ממשלת ישראל", מדגיש אורבך. "לשמחתי, אנו מצליחים להתחבר עם הממשלה. מכהנות היום שרות טובות מאוד במשרדי האנרגיה, המדע, הכלכלה, הגנת הסביבה והתחבורה. אדרבא, שייעזרו בנו - הרי המדינה משקיעה הון עתק של מיליארדי שקלים במוסדות האקדמיים, מאות מיליוני שקלים בבר-אילן לבדה, אז מתפקידנו להחזיר - להוכיח למשלם המיסים שההשקעה באקדמיה משתלמת".

הקמה וניהול של מרכז אנרגיה וקיימות הכולל 55 קבוצות מחקר הפועלות במגוון רחב של נושאים הוא, לדבריו, אתגר גדול. אולם, אי-אפשר להפריד בין תחומי הקיימות והאנרגיה, שכן הם שלובים זה בזה. "האיכות האנושית של הסגל הבכיר של האוניברסיטה ואיכות הפעילות המדעית שלנו בתחומי אנרגיה, קיימות וסביבה מצדיקות לחלוטין את המאמץ הזה", הוא מדגיש.

בנוסף, כפועל יוצא של המרכז, בבר-אילן יוקם בשנה הבאה בית ספר לקיימות, שבו ניתן יהיה ללמוד לקראת תואר שני בקיימות במגוון נושאים; כימיה, רגולציה, אקולוגיה, גיאוגרפיה, סביבה וחינוך. קהל היעד הוא בעיקר מורים, מהנדסים, אנשי רגולציה, אנשי ממשל ועוד - בעלי תואר ראשון - שיוכלו לזכות בתואר שני בקיימות, בתנאי לימוד גמישים (שעות נוחות לאנשים עובדים), ותוכניות לימודים מגוונות.

השת"פ עם תעשיות ומועדון החברות המסחריות של המרכז

אורבך מזכיר, כי במרכז הבר-אילני הוקם מועדון חברות מסחריות ותעשיות העוסקות בנושאי אנרגיה. "מדובר בתעשיות שמתחברות אלינו. הן משלמות דמי חבר ובתמורה מקבלות נגישות מיידית לכל נושאי המחקר, שעות ייעוץ מכל מומחה בר-אילני שתבחרנה בו, ימי עיון והשתתפות בכנסים", הוא מבהיר. "יש לנו חוזים כאלה עם מספר חברות גדולות - כמו חברת חשמל, בתי זיקוק, כימיקלים לישראל , דוראל, רציו והון הטבע, שרוצות לקדם מחקרים ותהליכי פתוח לשיפור ייצור והמרה של אנרגיה בתנאים של קיימות ומניעת נזקים סביבתיים. המועדון פתוח להצטרפות של חברות נוספות.

"במקביל לפעילות עם חברות ותעשיות ישראליות, אנו מטפחים שיתוף פעולה בהיקפי עבודה גבוהים עם חברות בין-לאומיות כמו ניצ'יה (יפן), cATL (סין) GM (ארה"ב) ו-BASF (גרמניה) ועוד. מדובר בהיקפים כוללים של מיליוני דולרים לשנה, שבעבר הלא רחוק לא נחזו באוניברסיטה.

"בשלב הבא נרצה להנביט את הידע שלנו בתוך הקמפוס באמצעות סטארט-אפים, שיתחילו את דרכם בתחומי האוניברסיטה ואחר כך ייצאו יותר בשלים החוצה. מה שחשוב הוא הפיקוח והעזרה שחברות הזנק מתחילות יכולות לקבל בזכות הנבטה בסביבה אקדמית, שמביאה לחיסכון עצום בהשקעה בהן בתחילת דרכן. אנחנו מציעים להן מחקר כמעט במחיר עלות ופיקוח אקדמי צמוד על-ידי חוקרים בכירים ומנוסים, מה שיביא לשימוש חסכוני במימון, הטמעת ידע יעילה ויציאה לשוק עם מוכנות טכנולוגית טובה".

להציב את מדינת ישראל בחזית המחקר העולמי

פרופ' אורבך הוא מדען אנרגיה ותיק, נחשב לפורץ דרך בפיתוח סוללות נטענות מתקדמות על כל מרכיביהן, קבלי על, תהליכי התפלת מים בשיטות אלקטרו-כימיות ופיתוח שיטות אנליטיות מתקדמות לחקר המערכות האלקטרו-כימיות הפעילות ביותר. הוא פרסם כ-750 מאמרים ורשם עשרות פטנטים. לפרסומיו יש הד נרחב בספרות המדעית, עם כ-83,000 ציטוטים.

ב-2012 הקים פרופ' אורבך את מרכז המחקר הלאומי להנעה אלקטרו-כימית אותו הוא מנהיג מאז ובו פועלות 26 קבוצות מחקר משבעה מוסדות אקדמיים. המרכז קיבל מימון משמעותי מהמל"ג וממשרד ראש הממשלה, במטרה לתרום באופן דומיננטי למאמץ העולמי לשחרור מהתלות בדלק פחמימני לתחבורה.

למחקריו פוטנציאל גדול להביא לפיתוח סוללות חדשניות להנעת מכוניות חשמליות ולאגירה והמרה של אנרגיות מתחדשות ובכך לצמצם באופן משמעותי את השימוש בדלק פוסילי-נוזלי, הגורם לזיהום סביבתי.

65 תלמידים סיימו בהנחייתו לימודי תואר שלישי, ומעל 80 סיימו לימודי תואר שני. הוא הנחה עד כה גם יותר מ-40 חוקרים פוסט-דוקטוראלים ממדינות שונות בעולם. תלמידיו לדורותיהם השתלבו היטב באקדמיה ובתעשייה. פרופ' אורבך משתדל מאד להציב את מדינת ישראל בחזית המחקר העולמי בכל תחומי עיסוקיו המדעיים. מדובר במפעל חיים מרשים בהיקפו הרב-תחומי.

"תעשיית התרופות מעדיפה את החוקרים שלנו"

פרופ' דוד זיתון, ראש המחלקה לכימיה, עומד בראש המחלקה קצת יותר מחצי שנה, ומכהן מזה שלוש שנים בראש מרכז הציוד המיוחד של המחלקה. את הדוקטורט שלו בכימיה אי-אורגנית קיבל מאוניברסיטת טולוז בצרפת. פוסט דוקטורט בננו-טכנולוגיה הוא עשה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

פרופ' דוד זיתוןצילום: באדיבות אוניברסיטת בר- אילן

"מחלקת הכימיה היא אחת המחלקות הוותיקות ביותר באוניברסיטה", הוא מספר. "המחלקה הוקמה ב-1955 ואי לכך זכתה שיעברו בה כל בכירי האוניברסיטה".

מה זאת אומרת?

"קחי למשל את תחום האנרגיה בו קצרנו הצלחה מדהימה עם חברת פינרג'י, ה'יוניקורן' הראשון של בר-אילן, שהגיע היישר ממעבדת האנרגיה של פרופ' אריה צבן. היום פרופ' צבן הוא נשיא האוניברסיטה ופרופ' במחלקה לכימיה. הוא הוביל מחקר פורץ דרך של טכנולוגיית אנרגיה המאפשרת להאריך את חיי הסוללה של רכבים חשמליים, לפשט משמעותית את הליך התדלוק ולבסס את יתרונו הסביבתי של הרכב אשר נמנע לחלוטין מפליטת גזי חממה המזהמים את האוויר. הטכנולוגיה מוסחרה על-ידי חברת BIRAD. פינרג'י, שעוסקת בפיתוח וייצור סוללות מתכת-אוויר, המפיקות אנרגיה חשמלית מאלומיניום ואבץ, רכשה את הטכנולוגיה וצומחת מאז בצורה מרשימה.

"בתחום הכימיה התרופתית", מספר פרופ' זיתון, "יש לנו שיתופי פעולה עם חברות גדולות כמו טבע, ועם חברות קטנות יותר; כך למשל, יש לנו שיתוף פעולה עם חברת 'סול ג'ל' בפיתוח תרופה למחלת הלישמניה (שושנת יריחו); מדובר בתרופה למריחה מבוססת ננו-חלקיקים, שקוטלת את הטפיל הגורם למחלה ומחלות נוספות.

תואר שני בשיתוף עם אוניברסיטת שטרסבורג

פרופ' זיתון מוסיף ומספר, כי "בתחום הכימיה החישובית (שילוב של כימיה ומדעי המחשב) יש לנו הישג בין-לאומי כשלאחרונה אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת שטרסבורג (Universite de Strasbourg) שבצרפת חתמו על הסכם שיאפשר לימודי תואר שני (MSc) בכימו-אינפורמטיקה כשיתוף פעולה בין שתי האוניברסיטאות. יוזם התכנית הוא פרופ' חנוך סנדרוביץ, שעמד בעבר בראש המחלקה לכימיה".

יש לציין, כי אוניברסיטת בר-אילן היא האוניברסיטה הישראלית היחידה שזכתה במענק האיחוד האירופי לתואר שני בין-לאומי משולב בכימו-אינפורמטיקה, והוא בא לידי ביטוי בשותפות עם אוניסטרה. מדובר בפרויקט ארסמוס מונדוס המוערך בכ-4.5 מיליון אירו, בו משתתפות עשר אוניברסיטאות מאירופה ובר-אילן מישראל. זו הפעם הראשונה מאז 2012 שאוניברסיטה ישראלית נכללת במענק זה.

המגמה החדשה כוללת מגוון קורסים בתחומי הכימיה, הפיזיקה והביולוגיה לצד קורסים בנושאים הקשורים במדעי הנתונים כמו למידת מכונה ורשתות. התלמידות והתלמידים בתוכנית יעשו את שנת הלימודים הראשונה של התואר באוניברסיטת האם, ואת השנה השנייה ילמדו באוניברסיטה השותפה. התוכנית אינה מוגבלת לסטודנטים ישראלים או צרפתים - כל מי שנרשם ללימודי התואר המדובר בבר-אילן או באוניסטרה יוכל להשתתף בתוכנית, שתילמד כולה באנגלית.

שיתופי פעולה פוריים עם התעשייה

בכל שנה יש יותר ויותר שיתופי פעלה עם התעשייה, מציין זיתון. המחלקה מקבלת מהרשות החדשנות בכל שנה תקציב של 15 מיליון שקלים, שנחשב תקציב גבוה במיוחד. "יש לבר-אילן את הקשרים הטובים ביותר בתעשייה", הוא מדגיש." זה נובע מ-70 שנות ניסיון ומאות בוגרים שלנו שמשולבים בכל התעשייה, רובם בתפקידי מפתח. תעשיית התרופות למשל, מעדיפה חד וחלק את בוגרי מחלקת הכימיה של בר-אילן.

"חוץ מהפעילות האקדמית יש לנו מרכז ציוד מפואר אותו מתפעלים 11 אנשי צוות, כולם בעלי תואר דוקטור, שנתונים כל מענה לפניות שמגיעות מהתעשייה. כך למשל, חברת הענק EDF מתחום הפאנלים הסולאריים, ביקשה לבדוק פגם באחד הרכיבים של הפאנל שלה. כל צוות מרכז הציוד גויס למשימה ופתרנו את הבעיה. אנחנו מעניקים שירות או פיתוח לתעשייה על בסיס שבועי. אני לא מכיר עוד אוניברסיטה שנותנת כל כך הרבה פתרונות לתעשייה משילוב מוחות מיטבי בקצב כזה. גם עם משרד הביטחון יש שיתופי פעולה רבים., למשל, בתחום חומרי נפץ. אנו עוסקים במספר פרויקטים בנושא, הן בפיתוח חומרי נפץ והן בזיהוי חומרי נפץ אצל האויב.

"פול אקו-סיסטם לכל החברות שפונות אלינו"

בעקבות החלטת המדינה להשקיע בתחום הננו, נוסד ב-2007 מכון BINA לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן. המכון ממוקם בטריפלקס לננו-טכנולוגיה ע"ש לזלי וסוזן גונדה, שבאוניברסיטה. אוניברסיטת בר-אילן החליטה מראש להקים מרכז ייעודי לננו-טכנולוגיה ולא לספחו לאחת המחלקות, כפי שעשו אוניברסיטאות אחרות בארץ.

בקומפלקס שלושת הבניינים פועלות 71 מעבדות מהמתקדמות בעולם וגם מערך שירות מדעי חדשני ביותר, הזמין לכלל הקהילה המדעית ומשמש למגוון מדידות: מיקרוסקופיה חלקיקים טעונים (CPM), ננו-פבריקציה, פני שטח, פלורסנציה ומגנטיות. כל בניין כולל תשע קומות עיליות וכן שלוש תת-קרקעיות מבודדות ומתוכננות בקפידה להכיל שלוש מחלקות של ציוד, חדרים נקיים, מיקרוסקופיה ואנליזה.

בראש המכון עומד מזה ארבע שנים פרופ' דרור פיקסלר. הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה ובמדעי המחשב, תואר שני בפיזיקה ובמדעי החיים ותואר שלישי בפיזיקה עם התמחות באלקטרו-אופטיקה, כולם מאוניברסיטת בר-אילן. את הפוסט-דוקטורט עשה בבית הספר להנדסה באוניברסיטת ולנסיה בספרד, ובמכון ללייזרים באוניברסיטת גואנגג'ואו (South China Normal university) בסין.

פרופ' דרור פיקסלרצילום: באדיבות אוניברסיטת בר- אילן

לדברי פרופ' פיקסלר, המכון שבראשותו משתף פעולה עם כל קהילת הננו בישראל: "אנחנו בקשר עם כל חוקרי הננו בארץ. יש לנו פורום משותף, יש לנו קבוצת ווטסאפ, אנחנו נפגשים - והכל כדי להסתנכרן. כך למשל, אם באוניברסיטה תל-אביב קנו ציוד חדיש ומשוכלל, אין שום סיבה לרכוש אותו ציוד במקביל. אנחנו מאוד מתואמים, והסינרגיה בינינו היא מיטבית. אנחנו גם מקיימים כנסים משותפים מידי שנה - רק באוקטובר האחרון התקיים כנס מוצלח מאוד בבנייני האומה בירושלים, בו השתתפו אלפי אנשים. קהילת הננו בישראל הצביעה ברגליים, למרות הקורונה".

עוד לדבריו, שילוב של תחומי ידע ומומחיות הוא חלק מהדנ"א של המכון. ל-BINA צוות מחקר ידע הכולל מספר רב של אנשי סגל צעירים שגויסו מחו"ל, כדי לחנך את הדור הבא של מדעני הננו בישראל. בנוסף, מתקיים שיתוף פעולה עם מומחים מהאקדמיה והתעשייה, העוסקים בפיתוח גישות מבוססות ננו-טכנולוגיה לתחומי האנרגיה, המגנטיות, האופטיקה, הפוטוניקה, ננו-חומרים, ננו-רובוטיקה, הקלינטק, bioconvergence והביו-רפואה.

שת"פ עם 150 חברות תעשייתיות

"העבודה שלנו מתחלקת ל-3 אספקטים/סגמנטים", מסביר פרופ' פיקסלר. "אספקט שירותי: המדינה משקיעה כסף, ומעבר להישגים האקדמיים היא רוצה להרוויח על ההשקעה שלה. לכן, פתחנו את שערינו לתעשייה המקומית והיום אנחנו משרתים כ-150 חברות בתעשייה הישראלית - חלקן בציוד, חלקן ממש יושבות אצלנו, כשהמכון מהווה עבורן מעין אינקובטור שמאפשר להן לצמוח ולגדול עד שהן יוצאות החוצה. אנחנו משרתים כמובן גם חברות גדולות כולל חברות ענק כמו טבע, אפלייד מטיריאלס, אינטל ואחרות. כל הקשרים עם החברות נעשה דרך ביראד, חברת היישום של האוניברסיטה".

היחידות במרכז לציוד מדעי במכון לננוטכנולוגיה (BINA) | צילום: דיויד גראב | עיצוב: רפאל בלומנברג

מה מחפשות חברות ענק כאלו אצלכם?

"יש לנו ציוד ייחודי. למשל, את מאיץ החלקיקים האזרחי היחידי בארץ, ואם חברה רוצה לעשות ניסוי באמצעות מאיץ חלקיקים, הברירה היחידה היא אצלנו. יש לנו ציוד מיקרוסקופיה היי רזולושן מסוג Fib, היחידי בארץ ואחד מארבעה בכל העולם. מי שמפעילה אותו היא מומחית אדירה בתחומה, ממש אמנית.

"מה שעוד ייחודי לנו, ברמה עולמית, היא הצורה שבה אנחנו עובדים עם החברות. כל ראשי המחלקות בתחומים השונים, יושבים יחד בכל יום ראשון ומשתפים מידע ביחס לכל הלקוחות. כל אחד חולק עם השאר את המשימות שיש בפניו לפי בקשות חברות שונות, כולל משימות מהשבוע הקודם, נוכחיות ותוכניות עתידיות. זה מאפשר לחברות שפונות אלינו לקבל שירות מקיף מקצה לקצה.

"מניסיון, 90% מעבודות מחקר מסתיימות במפח נפש, ואנשים לא מרוצים מהמוצר הסופי; אנחנו נותנים פול אקו-סיסטם ללקוחות שבאים אלינו, כשהלקוח הוא שותף לתהליך. זה מאפשר ללקוח להבין מה אנחנו עושים, איך עושים, ולא רק לקבל תשובה שאי אפשר ואין מה לעשות, אם לא מצליחים. לכן, כל חברה שבאה לעבוד אתנו, נשארת אתנו. לא עוזבים אותנו, גם אם החברה מצליחה מאוד עם המוצר והצליחה להתעשר ממנו. שוב, כל הקשרים עם החברות האלה נעשות דרך ביראד".

שת"פ בין חוקרים מתחומים שונים

האספקט השני, אותו מזכיר פרופ' פיקסלר, הוא המחקר. "אנחנו אוניברסיטה ורוצים לתת שירות לחוקרים שלנו כדי שיצליחו. זה המנדט שלנו. רק השנה הוצאתי מעל מיליון שקלים על מלגות לסטודנטים מצטיינים. המייחד אותנו הוא הקשר בין חוקרים מדיסציפלינות שונות - פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, הנדסה, ומדעי החיים - כולם עובדים ביחד. התשתית/המערכת משותפת לכולם, ואז כימאי ופיזיקאי רואים שיש להם הרבה מהמשותף. הם עובדים ביחד, אוכלים ביחד וההיכרות הקרובה עושה פלאים במחקרים.

"בסגמנט המחקר יש לנו יחידת הגשות למענקי מחקר לאיחוד האירופאי, ובארץ לרשות החדשנות וגופים דומים. אני יכול לומר שקיבלנו מיליוני אירו כמענקי מחקר.

"הסגמנט השלישי הוא החברתי. בעינינו המדע שייך לכל אחד, רלוונטי לכל אחד וכל אחד צריך להבין שבלעדיו הוא לא יוכל להתקיים. המטרה היא שכולם יכירו את המכון שלנו. לשם כך אנחנו עושים המון פעילויות, במטרה לכסות רדיוס גדול של קילומטר מהאוניברסיטה. אנחנו עובדים עם כל הרשויות המקומיות ברדיוס זה, בתי ספר שולחים אלינו תלמידי תיכון ויש לנו פעילויות עם גמלאים.

"אבל השיא הוא בהקמת מוזיאון אמנות ומדע במכון BINA. עשינו האקטון עם אמנים שונים והוגשו 60 עבודות שמתוכן נבחרו עשר שמופיעות במוזיאון אליו מגיעים מאות אנשים. כל זה מתוך הבנה שזה למען הקהילה.

"במכון יש 68 פרופסורים חוקרים, 29 עובדים וכ-700 סטודנטים. יש לנו פרסומים מדעיים למכביר; פטנטים וחברות סטארט-אפ שהוקמו על בסיס פריצות דרך מדעיות, הופכים את BINA למבוקש ביותר כשותף למחקר ופיתוח. בנוסף לשיתופי הפעולה האקדמיים עם מוסדות מחקר מהיוקרתיים בעולם, BINA שותף עם כמה מהחברות הרב-לאומיות המובילות".

ספר על הצלחה מסחרית של המכון.

"אביא דוגמא שהבשילה בתקופה האחרונה והציבור די מכיר אותה. ביראד, חברת היישום שלנו עימה אנחנו הולכים יד ביד, חיברה בינינו לבין חוה זינגבוים, אשת עסקים בתחום הקוסמטיקה, לפני כשש שנים. לאחר חמש שנים של מחקר, פיתחנו עבורה חומצה היאלרונית וקולגן, שמצליח לחדור לעור. אני ופרופ' רחל לוברט מזערנו את החומרים לגודל של ננו שיכול לחדור לעומק מסוים. בעקבות המחקר פיתחה החברה של זינגבוים שורת תכשירים".

שיתוף אוניברסיטת בר-אילן