בעקבות טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה, רבים נחשפו לאירועים שגרמו לפגיעה נפשית. הפסיכיאטרית ד"ר מירי כפיר, מנהלת מרכז שערים לשיקום פוסט טראומה עבור פצועי המלחמה בבית החולים רעות תל אביב, מסבירה כיצד ניתן לאתר נשים וגברים המתמודדים עם פוסט טראומה ולטפל בהם.
מתוך אלפי חיילים ואזרחים שנחשפו לאירועי המלחמה המוגדרים כטראומטיים, כ-85% עשויים לעבור החלמה ספונטנית בחלוף כחודש מהאירוע, אף על פי שבטווח הזמן הזה הם עלולים לחוות תסמינים שונים של הטראומה, בהם: הפרעות שינה וסיוטי לילה, תגובת יתר לגירויים קטנים, קשיי ריכוז ועוד. למעשה רק כ-15% מבין הנחשפים יפתחו תסמונת פוסט טראומטית, ובהם חשוב לטפל בהקדם האפשרי. חלון הזמן העומד לרשותנו לטיפול עם סיכויי שיפור גבוהים הוא כשנתיים, כשכמובן כל מקרה לגופו. ככל שמתרחקים מהאירוע או מהאירועים הטראומטיים מתקבעת הטראומה - הטיפול הופך למורכב יותר. מתוך הניסיון המקצועי שצברתי בטיפול בטראומה, אני מכירה בחשיבות הרבה בזיהוי המוקדם ובהתחלת הטיפול בשלב מוקדם ככל הניתן.
האם ניתן לנבא מי עלול לפתח פוסט טראומה?
התשובה האמיתית היא לא. אנשים שמתאפיינים בחוזק ובחוסן יכולים לפתח פוסט טראומה, וכאלה שנראים חלשים יכולים להתאושש במהירות מאירוע טראומטי. אבל ישנם גורמי סיכון שמגדילים את הסבירות לפתח תסמונת פוסט טראומטית, כגון טראומות קודמות, לרבות טראומות בילדות, מערכות תמיכה לקויות, הפרעות נפשיות קודמות, מבנה אישיות, שימוש בסמים ורמת השכלה נמוכה.
יש חשיבות רבה למצב הפיזי, הנפשי ואף הרוחני בו היה שרוי האדם שנחשף לאירוע ברגע התרחשותו. לדוגמה, אדם שהיה שרוי בתקופת משבר, כמו גירושים, פיטורים או מחלה מועד יותר להתפתחות התסמונת עקב הפחתה במשאבים להתמודדות.
מרכיב נוסף שחשוב להתייחס אליו יותר מאז אירועי 7 באוקטובר, שהולך ותופס יותר מקום בהבנת הטראומה, הוא מרכיב האשמה, שמכונה לעתים "אשמת ניצולים". מדובר במפגש עם סוגיות שונות, כדוגמת: איך אני ניצלתי ואחרים לא, האם פעלתי נכון, האם יכולתי לעשות יותר ועוד. תחושות האשמה מגבירות את הסיכון לפתח הפרעה פוסט טראומטית, גם אם אינה מוצדקת לכאורה, ולרוב הטיפול בה כולל פתיחה לממדים רוחניים.
מהם הסיכויים להחלמה מפוסט טראומה?
הסיכויים קשורים למרכיבים רבים, בהם: מידת המודעות של הנפגע והסביבה לאפשרות של התפתחות התסמונת, הפתיחות לקבלת עזרה, זיהוי מוקדם והפנייה לטיפול, מערכת התמיכה - המשפחה והחברים, טיפול נגיש, משאבים נפשיים וטיפול מקצועי. חשוב מאוד שהטיפול יותאם באופן אישי למטופל ויתקיים במסגרת שיכולה להעניק מגוון רחב של טיפולים שמותאמים לקשיים עמם מתמודד האדם.
הכותבת היא מנהלת מרכז שערים לטיפול בנפגעי טראומה משולבת, הפועל בבית החולים השיקומי רעות תל אביב ומיועד לפצועי צה"ל בסדיר ובמילואים ולאנשי כוחות הביטחון שנפגעו ב-7 באוקטובר בגוף ובנפש. המרכז מציע ליווי ומעקב של רופאים מומחים ואחות שיקום, טיפול וליווי רגשי פסיכולוגי, פסיכיאטרי, עובדת סוציאלית, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, רפואה משלימה, איזון כאב, ביופידבק, טיפול במוזיקה, גינון טיפולי וליווי רוחני. המרכז פועל בהסדר עם צה"ל, משרד הביטחון, קופות החולים וביטוח לאומי.
בית חולים שיקומי רעות
למידע נוסף: 054-3157726
לפנייה במייל >>
בשיתוף בית חולים שיקומי רעות
