רובנו נוטים לעשות במילה טראומה שימוש יתר בנוגע לאירועים חריגים בשגרה השוטפת ואומרים: "זה היה טראומתי". אולם למעשה, בהתייחסות מקצועית של גורמי בריאות הנפש לטראומה, מדובר על נוכחות באירוע שבו האדם או אחרים לידו נמצאים בסכנת חיים. במצב כזה המערכת העצבית נכנסת לכוננות שיא על מנת להתמודד עם הסכנה.
הפסיכיאטרית ד"ר מירי כפיר, מנהלת מרכז שערים לטיפול בנפגעי טראומה, מסבירה כי תסמונת פוסט טראומתית נוצרת כתוצאה מכך שהדריכות המוגברת של המערכת העצבית לא פוסקת, והמשמעות היא מגוון שינויים התנהגותיים המתאפיינים בכמה קבוצות של תסמינים: סימפטומים חודרניים כגון פלאשבקים, סיוטי לילה שמלווים בתגובה פיזית של לחץ. התנהגות מניעתית מגירויים, מקומות המזכירים את האירוע הקשה. שינויים במצב הרוח והחשיבה כגון חשיבה שלילית, אשמה, מצב רוח ירוד, הסתגרות והתכנסות. עוררות יתר כגון הפרעות שינה קשות, רוגזנות, סף גירוי נמוך, נטייה להתפרצויות, תגובה חזקה לגירויים חושיים כמו צליל חזק, ריחות, מגע מפתיע. הרוב המוחלט של האנשים יפתחו תסמינים נפשיים לאחר חשיפה לאירוע טראומטי וזו תיחשב תגובה נורמטיבית כשהתסמינים יחלפו בהדרגה תוך שבועות ספורים.
מתי כדאי לפנות לקבלת טיפול מגורם מקצועי?
אם חלף חודש מהאירוע ועדין קיימים תסמינים משמעותיים נתייחס לכך כאל הפרעה פוסט טראומטית המחייבת התייחסות של גורמי המקצוע. טיפלתי בניצולים מהנובה, אזרחים מהעוטף, חיילים שלחמו בעזה. רובם נחשפו לאירועי קיצון, לרבות מצבים לא אנושיים ואכזריים בקנה מידה חריג. לכך יש להוסיף הימצאות בסכנת חיים מתמשכת, אובדנים וחוסר ודאות ממושך מאוד. כל אלו יצרו פגיעה נפשית בסדר גודל שלא הכרנו קודם לכן. לרוב אנו פוגשים מטופלים לאחר אירוע בודד, כאן נפגשנו עם כמות אירועים בחיי מטופל כשכל אחד מהם בפני עצמו הוא קרקע להתפתחות פוסט טראומה, ולכן הכלים המוכרים לנו לא תמיד הספיקו כדי להעניק סיוע מיטבי. גם בספרות המקצועית קיימים מעט מאוד מחקרים וידע מקצועי על אירועים בסדר גודל כזה.
מטופלים שפגשתי הגיעו במצב נפשי ירוד מאוד כשברקע אירועי המלחמה והשלכותיה נמשכים.
כיצד ניגשים לטיפול בנסיבות שכאלה?
במסגרת הטיפול בנפגעי המלחמה הבנתי שנדרשים כלים טיפוליים נוספים. עוצמת האירועים טלטלה את תפיסות העולם ותבניות החשיבה של מטופלים ורבים העלו שאלות רבות שפחות פגשנו בטיפול כגון: "מה היה שם שגרם לי לקבל החלטה כזו או אחרת, מדוע אחרים נפגעו, איפה היתה המדינה, צה"ל". עלו הרבה שאלות של אמונה ומוסר. מתוך זה נבנה מודל טיפולי המשלב גוף, נפש ורוח. אני מאמינה כי התאמת טיפול שיקומי רב-מקצועי בשיתוף המטופל לפי צרכיו האישיים מאפשרת לו למצוא את הכוחות הקיימים בו ויכולה לשפר את רווחתו האישית, יכולת התפקוד ולהביא לצמיחה מתוך המשבר.
הכותבת היא הפסיכיאטרית ד"ר מירי כפיר, מנהלת מרכז שערים לטיפול בנפגעי טראומה משולבת בבית החולים השיקומי רעות תל אביב, מיועד לפצועי צה"ל בסדיר ובמילואים ולאנשי כוחות הביטחון שנפגעו מאז ה-7 באוקטובר בגוף ובנפש ומציע: ליווי ומעקב של רופאים מומחים ואחות שיקום, טיפול וליווי רגשי פסיכולוגי, פסיכיאטרי, עו"ס, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, רפואה משלימה, איזון כאב, ביופידבק, טיפול במוזיקה, גינון טיפולי וליווי רוחני.המרכז פועל בהסדר עם צה"ל, משרד הביטחון, קופות החולים וביטוח לאומי.
בית החולים השיקומי רעות תל אביב
טלפון: 054-3157726
לפנייה במייל >>
בשיתוף בית החולים השיקומי רעות תל אביב
