יעל קנדר, מנהלת יחידת BDO Digital, פתחה את הרצאתה בוועידת הקמעונאות והמסחר האלקטרוני של TheMarker Labels עם עגבנייה ביד. קנדר הבהירה: "אנשים שחושבים שאפשר לנצח את עולם הקמעונאות באמצעות העגבנייה הכי יפה במחיר הכי זול — טועים, ובגדול. כל חברה קמעונאית חייבת להיות גם חברת טכנולוגיה".
לדברי קנדר, "כולם מבינים שצריך לעלות על רכבת ה-AI, אבל זה לא עוזר לעלות עליה בלי לדעת לאן היא נוסעת". לכן לקראת הוועידה סקרו ב-BDO Digital את ענף הקמעונאות בעולם והגדירו ארבעה תחומים שבהם חברות משתמשות ב-AI ג'נרטיבי: מוצר, שיווק, מכירות ושירות. יש כמובן גם חברות שנותנות מענה לכמה תחומים יחד.
חלק מהחברות שמשתמשות בכלי זה עושות זאת עבור ייעול הארגון עצמו וחלק עושות זאת כדי לשפר את חוויית הלקוח. קנדר הביאה דוגמאות מהעולם של חברות שמשתמשות ב-AI: באמזון השיקו השנה את רופוס (Rufus), עוזר אישי שמתלווה ללקוח הקצה בקניות שלו באתר. באיקאה לקחו דגמים מהעבר והכניסו את עולם הרטרו לעיצוב עדכני בעזרת AI.
דוגמאות נוספות הן Hungryroot, חברה הנלחמת בבזבוז מזון, שגיבשה שאלון שמסייע לצרכנים לנהל בית חכם יותר ולחסוך בעולם קניות האוכל. הם מצליחים להילחם בבזבוז אוכל ביותר מ–80% לעומת סופרמרקטים רגילים. קנדר סיפרה גם על החברות North Face ו-Jeep שהתקשו להפיק קמפיינים מצולמים בקורונה, ובאמצעות AI ייצרו קמפיין של תמונות ריאליסטיות של מוצריהן בסביבות חיצוניות, בלי לצאת החוצה.
לדברי קנדר, "דוגמה נוספת היא Asos, שרוצה להוציא את הפשניסטה שיש בכל אחת מאיתנו, ובעזרת טכנולוגיית AI נותנת לכל גולש וגולשת המלצות בהתאמה לטעם שלהם, למידה שלהם ולטרנדים הנוכחיים. בעליבאבא לקחו את כל הנושא של קופי וכתיבת טקסטים אל הקצה ופיתחו מנוע שמצליח בשנייה אחת לייצר 20 אלף שורות טקסט. באמצעותו המוכרים שלהם יכולים לכתוב פוסטים, חומרי שיווק ותיאורי מוצר בקלות ובחיסכון רב של כסף וזמן".
קנדר ממשיכה: "wallmart — שנולדה בעולם ללא דיגיטל — עושה כבר שנים דרך יפה לעולם הדיגיטלי. היא נעזרת כיום ב-AI ג'נרטיבי כדי לארגן את מדפי החנויות. באמצעות מידע על מכירות עבר, חיזוי העדפות של הלקוחות, מזג האוויר, אירועים שמתקרבים — כל אלו נכנסים למנוע שיודע לשקלל אותם ובסוף התהליך להמליץ מה צריך להיות על המדפים".
שלבי התהליך
לסיכום הסבירה קנדר כי בשביל לעשות פרויקט AI ג'נרטיבי מוצלח בארגון צריך לקיים תהליך מסודר שכולל את השלבים הבאים: זיהוי — צריך לתאר את הבעיה במדויק ולמצוא לה פתרון מוכח; מחקר — שלב חובה שהוא גם פעולה מתמשכת; עיצוב — לתאם ציפיות, לחגוג הצלחה ולא שלמות; יישום — יש לשמור על האדם בתוך הלופ ולתת לו לשחק את התפקיד הנדרש; פיילוט — כמה שיהיו יותר משתמשים, ככה המודל ישביח; פרודקשן — להדגיש את החוזקות ולהיעזר היכן שחלשים.
קנדר מסכמת: "חברות שלא יבינו את הצורך בהשקעה משמעותית בטכנולוגיה, בדיגיטל וב-AI — לא יישארו איתנו".
בשיתוף BDO
