הסיבה המרכזית לרילוקיישן בנוסף לשינוי או שדרוג הקריירה היא הרצון לשנות, לחוות או לבחור בחיים אחרים, בנוסף לזיהוי הזדמנות ליציבות פיננסית מעבר לים. בעולם שהפך לכפר גלובלי, שבו התפתחו תנאי עבודה מרחוק וטכנולוגיות מתקדמות, המעבר לחו"ל הפך לקל מבעבר, מצב שמשפיע גם על ישראלים רבים שמחפשים אחר הזדמנויות כלכליות ואיכות חיים מחוץ לגבולות המדינה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאזן ההגירה בישראל בשנת 2020 עמד על 20.8 אלף ישראלים שיצאו לחו"ל ושהו במדינת היעד יותר משנה ברציפות. מדובר בעלייה של 34.3% לעומת מספר היוצאים בשנת 2019. הגיל החציוני של היוצאים היה 32.4 שנים, כשרוב המהגרים הם גברים (53.3%).
ההחלטה לארוז את החיים למכולה אחת ולהשתקע במדינה זרה היא משימה לא פשוטה, בלשון המעטה, דבר שמשפיע לעתים על עצם קבלת ההחלטה, האם לצאת להרפתקה או לוותר. מכיוון שמדובר בצעד משנה חיים, במיוחד עבור משפחות עם ילדים קטנים או לאזרחים ותיקים שמחליטים להשאיר כאן את השושלת, חשוב לבחון היטב מהלך זה, ולהתייעץ עם גורמים המתמחים בתחום, בכל ההיבטים שיכולים לסייע בקבלת ההחלטה הנבונה והמותאמת אישית.
הטובות, הנכונות והיקרות
רגע לפני שמתחילים לארוז חשוב לקחת בחשבון את ההזדמנות שמציע היעד הבא. זאת כדי לאפשר תנאי מחייה טובים, ובהתאם למטרות שהובילו לבחירה ברילוקיישן. על פי דירוג שערכה יחידת המודיעין של האקונומיסט (EIU) שפורסם באתר רשת CNN, חמש הערים הכי ראויות למגורים בעולם לשנת 2023 הן וינה, אוסטריה, שצוינה לשבח על שירותי החינוך והבריאות בעיר, כמו גם התרבות העשירה; קופנהגן, דנמרק; מלבורן, אוסטרליה; סידני, אוסטרליה; וונקובר, קנדה. הבאות ברשימה שסוגרות את העשירייה הפותחת הן: ציריך, שוויץ, שהשיגה ציון גבוה בקטגוריית החינוך; קלגרי, קנדה; ז'נבה, שוויץ; טורונטו, קנדה; ואוסקה, יפן.
קריטריון נוסף שמומלץ לקחת בחשבון בנוסף לאטרקטיביות של העיר, הבטיחות, מערכת הבריאות והיצע הדיור, הוא גם יוקר המחיה באותה מדינה. בשנת 2022 פרסמה יחידת המודיעין של האקונומיסט (EIU) את דירוג הערים היקרות בעולם, על בסיס מספר קריטריונים הכוללים את שוק הדיור, התחבורה, המזון, המענה האישי לו זוכה כל תושב ועוד. כאן התמונה מעט שונה. בעוד ניו יורק וסינגפור מדורגות כערים היקרות ביותר, תל אביב נמצאת במקום השלישי, ואחריה הונג קונג; לוס אנג'לס; ציריך; ז'נבה; סן פרנסיסקו; פריז; וקופנהגן.
הגורמים לרילוקיישן
אין ספק שהזינוק ביוקר המחיה מעודד משפחות רבות, כמו גם צעירים וצעירות ואזרחים בגיל השלישי, לנסות לחיות מחוץ לגבולות המדינה. זאת בנוסף לתחושת חוסר הוודאות והפן המדיני. עם זאת, יש היבטים נוספים שגורמים לתושבי ישראל לעזוב הכל ולגור במדינה אחרת. הסיבות המרכזיות הן הצעת עבודה מעבר לים או שליחות. זאת בנוסף לרצון לפתוח דף חדש או שדרוג כלכלי, שהדבר לא מתאפשר בתנאים הקיימים כאן בישראל; חיפוש אחר אקלים טוב ונעים יותר או אפילו נופים שונים; בחירה לחפש הזדמנויות שיאפשרו לעשות שינוי; וניסיון להרחיב אופקים ולספוג תרבויות אחרות. יש ישראלים שפשוט בוחרים להאט את קצב החיים, עם דגש על משפחות עם ילדים שמחפשות שקט ושלווה, או פנסיונרים שפורשים לגמלאות ומעוניינים ליהנות בצורה טובה יותר מהקצבה ומהחסכונות.
איך עושים את זה נכון?
ללא קשר לסיבות שגורמות לאדם לבחור לגור במדינה אחרת, מדובר במאמץ מאתגר ומורכב שמשפיע על אורח החיים, כמו גם על כל המשפחה והסביבה. ראשית, וכדי לעשות את זה נכון בלי לאבד את זכויות התושב, יש הכרח להסדיר את הנושא מול הביטוח הלאומי, שמגדיר את המצב החדש כשהות למטרת הגירה והעברת מרכז החיים לחוץ לארץ. זה אומר, שכל תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופת השהות במדינה אחרת. כל פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות בתקופה זו עלול לפגוע בזכאות לקבלת שירותי בריאות ובזכאות לקצבאות. הביטוח הלאומי אף מגדיר בצורה המפורשת ביותר, וכפי שמפורסם באתר המוסד, את תשלום דמי הביטוח עבור כל אחד מבני המשפחה, כדוגמת עובד שזכאי להכנסות ממעסיק זר, אדם ללא הכנסות כלל, אישה שנשואה לתושב ישראל שיצאה לרילוקיישן בחו"ל ועוד.
בנוסף, ועם הביקוש לרילוקיישן שהולך וגובר עם השנים, הוקמו חברות וארגונים שתפקידם ליצור תשתית נכונה במדינת היעד וגם בישראל, ולהפוך את המעבר לנוח וקל יותר. המענה המקצועי שניתן על ידי אותם גורמים כולל את ההיבט הבירוקרטי, החל בביטוחי בריאות מקיפים לכל המשפחה והסדרת מעמד התושב החדש מול הביטוח הלאומי ורשויות המס, וכלה בשינוע חלקי או מלא של הרכוש במכולות, כמו גם איתור הנכס המתאים ביותר למגורים. כאמור, רק בחירת התמהיל הנכון של כל אנשי המקצוע, כדוגמת חברות השמה, עורכי דין וייעוץ משפטי, יועצי מס, סוכני ביטוח, בתי ספר ללימודי שפות ועוד, המאפשרים ליווי מקצועי ממוקד, היא שיכולה ליצור את התשתית הנכונה לחיים חדשים במדינה זרה. זאת בלי לוותר על הקשר החשוב לישראל ושמירה על זכויות התושב לאורך כל הדרך.
