"אם צריך להכניס את כל אתגרי התפקיד שלי בכותרת אחת, היא תהיה: 'לוודא שהאינטרסים של המרחב הכפרי נשמרים'", אומר אלון ביטון, ראש תחום חירום וביטחון במרכז השלטון האזורי, הפועל יחד עם יו"ר ועדת ביטחון במרכז השלטון האזורי חיים רוקח, ראש המועצה האזורית הגולן, הקב"טים במועצות וחברי הוועדה. "תפקידי הוא לוודא שאיכות השירות שאנו מקבלים תעלה בקנה אחד עם מה שאנחנו אמורים לקבל והחזון שלי לעתיד הוא שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. יש צורך בשינוי מהותי בדרך שהמדינה מתייחסת ל'לבנת היסוד' – ההגדרה המקובלת למועצות האזוריות".
ביטון מתאר מצב שלדבריו חייב להשתנות. "גבולות הגזרה בין גורמי החירום וההצלה לא מוסדרים. מועצות אזוריות רבות 'נופלות בין הכיסאות' של גבולות הגזרה. במציאות הנוכחית עיקר המאמצים בהיבטי הביטחון מושקעים בתוך הערים, המרחב הכפרי מקבל מעט מדי קשב, אמצעים ויכולות. לכן הסיסמה אצלנו במרחב הכפרי היא 'שאנחנו סומכים בראש ובראשונה על עצמנו'.
"מסיבה זו אי אפשר להשאיר את כל התקציבים ברשויות הסמוכות, כשאנו במושבים ובקיבוצים יודעים שבתרחישי חירום לא נהיה ראשונים בסדר העדיפויות. במונחי זמן ומרחב, הטיפול המשטרתי במרחב הכפרי הוא הרבה פחות טוב, מהיר ויעיל מאשר בעיר. השטחים הגדולים, העובדה שלעיתים צריך לעשות שימוש ברכב 4X4 על מנת לתת מענה, ובכלל המאפיינים הייחודיים של השטחים הפתוחים שמצריכים אמצעי לחימה אחרים והתמחויות שאין לשוטר סיור עירוני. במקרה של רעידת אדמה, כוחות החילוץ וההצלה של פיקוד העורף יוקצו, ובצדק, לחילוץ לכודים מהבניינים הצפופים שבערים הגדולות".
הצורך במענה חירום וביטחון
כשביטון נשאל מה הפתרון בעיניו הוא משיב חד משמעית: "המדינה צריכה להעביר אלינו את התקציב, הציוד והאמצעים הדרושים לנו על מנת שנוכל לבנות לעצמנו את המענה הראוי עבור טיפול בכל אתגר ביטחוני ובטיחותי. כל המבנה והארגון של המועצות האזוריות בהיבטי החירום והביטחון חייב לעבור שדרוג ורביזיה קיצוניים. המצב של 'קב"ט נגד שאר העולם' לא יכול להישאר. דרוש אגף חירום וביטחון שיעסוק בכל עולם התוכן המקצועי: כיבוי אש, אבטחת מוסדות חינוך, והכנת המרחב למלחמה, לרעידות אדמה וגם לאירועי מזג אוויר קיצוניים. כל החבילה הזאת צריכה להיות מטופלת בצורה הרבה יותר מקצועית".
אתה יכול לפרוט את הדרישה הזאת לפעולות קונקרטיות?
"ניקח לדוגמה את עולם הכיבוי: ברור שבקצה תמיד יהיה כבאי שאחראי על כיבוי האש, אולם צריך להשקיע הרבה לפני שהאש בכלל פורצת. קווי חייץ להגנה מאש, סיורים שוטפים עם שירותי הכבאות, בניית כוח מתנדבים זמין, מאומן ומצויד שיגיב ראשון ועוד. אם אנחנו צריכים לדאוג לכיבוי אש אנחנו צריכים לעבור קורסים מתאימים בנושא ולעגן את זה בתקנות משרד הפנים - הגוף המנחה את הרשויות המקומיות. אם אנו אמורים לטפל בחילוץ בעת רעידת אדמה - יש לספק לנו ציוד מתאים, קורסים והכשרות. יש לבצע ריענון מקיף לתורת ההפעלה, למענה לתרחישים שונים, בהתאמה לאתגרים הייחודיים במרחב הכפרי. מי שלא עוסק בזה לא תמיד מבין שהם שונים מאלו של המרחב העירוני.
"אם נעמיק בשירותי המשטרה הרי שבעוד שלראש עיר יש מפקד תחנת משטרה אחד, ממנו הוא מקבל את כל שירותי המשטרה הנדרשים, כשמדובר במועצה אזורית ההתנהלות שונה לגמרי. קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים מקבלים את שירותי המשטרה בתחנת המשטרה של העיר הקרובה. מסיבה זו מועצות מוצאות את עצמן מוציאות סכומי עתק במיגון עצמי תחת שם הקוד 'מרכיבי ביטחון' כל זאת על מנת להפוך את היישובים למקומות בטוחים יותר. ראשי הרשויות באמצעות מנהלי הביטחון מתקינים מצלמות אבטחה, שערים, גדרות, בולדרים, תעלות וסוללות על מנת ליצור מכשול מעכב לפורצים וגנבים שעושים ביישובים כבשלהם. הפרויקטים האלה ממומנים ברובם מתקציבי השמירה שגובים מהתושבים, שלא רק שמקבלים ביטחון פחות טוב מאשר בערים אלא גם משלמים על זה".
עם אילו אירועים ביטחוניים אתם צריכים להתמודד?
"גניבות, התפרצויות וכשמדובר במרחב הכפרי: בעיקר פרוטקשן ופשיעה חקלאית. יש במרחב גניבות חוזרות ונשנות של ציוד השקייה, דודי דישון תוצרת חקלאית, טרקטורים ואמצעי ייצור אחרים. לעיתים המצב מסלים לכדי הצתת מתבנים ומבנים חקלאיים, הכל על מנת להלך אימים על החקלאי כדי שישלם פרוטקשן או יעזוב את אדמתו, כך שגורמים אחרים יוכלו להשתלט עליה. לצערי, המדינה לא איתנו 'על מלא' בנושא הזה. פעמים רבות היא מסווגת פשיעה חקלאית כגניבה, ואף סוגרת תיקים אחרי זמן קצר מחוסר עניין לציבור. זו פשיעה חמורה לכל דבר, בה ארגוני פשע מאורגן מוצאים חקלאי חסר ישע והופכים אותו לקורבן סחיטת פרוטקשן. בנוסף, אנחנו מזהים דפוס פעולה של פשיעה לאומנית שחודרת לתווך הזה.
"מכיוון שהמשאבים אינם מספיקים, רוב עבודת הביטחון שמוביל משמר הגבול במרחב הכפרי מתבססת על עבודת מתנדבים. חלק משמעותי מעבודת הקב"טים במועצות האזוריות היא לאתר מתנדבים במרחב שלהם, כדי שיגנו על הבית שלהם. המתנדבים, באמצעות משמר הגבול, מאיישים יחידת פרשים, יחידת חילוץ ויחידת טרקטורונים לצד המתנדב הקלאסי. משמר הגבול מספק את הניידת ואת הסמכות החוקית ואילו המועצה משקיעה בבסיסי ההפעלה וברווחת המתנדבים".
כיצד מתנהל הממשק שלך עם הרשויות?
"תפקידי מתבסס על קשר עם 54 קב"טים מהמועצות האזוריות. הם מדווחים לי בשוטף על כל חריגה מהנורמה ואנחנו מסייעים להם לנהל את המאבק. יש שחקנים רבים מולם צריך להתנהל, כשישנם שלושה שותפים מרכזיים: מחלקת היישובים של משמר הגבול במשרד לביטחון פנים, משרדי הממשלה השונים ורשות החירום הלאומית. מחלקת היישובים של משמר הגבול אחראית על היישובים במועצות האזוריות ועל 8,000 מתנדבים הפועלים בהן.
"כשמדובר במשרדי הממשלה, משרד הפנים הוא הרגולטור שלנו, הזרוע המרכזית המקצה תקציבים לבניית מרכזי הפעלה, האחראי לנושא פינוי יישובים תחת אש ותוכניות הנכנסות תחת שם הקוד 'מרחב בטוח' מלונית ומלון אורחים. מול רשות החירום הלאומית אני עובד על מנת לתקף את התפיסה ולוודא שכאשר כותבים אותה מכניסים את ההתאמות הנדרשות למרחב הכפרי. דוגמה לכך ניתן לראות בהגדרת היישוב כ'מפעל חיוני' שעל פי חוק, יכול לעבוד בעת חירום - ויש בכך משמעויות רבות עבורנו".
"אנחנו עסוקים כל הזמן בשיפור שיתוף הפעולה בין אגפי מחלקות הביטחון ומשמר הגבול. קיימת אחדות אינטרסים בין המועצות האזוריות למשמר הגבול, המגן על השטחים הפתוחים. מתנדבי משמר הגבול הם ברובם תושבי המועצות האזוריות ואלו משקיעות הון בטיפוח. אנחנו דואגים לספק תשתיות פיזיות בכל מועצה, למשל בניית בסיסי המתנדבים וחדרי הנשק. הכל כדי שמשמר הגבול יוכל למצות את האחריות שלו ולהביא אותה לידי ביטוי בהגנה עלינו, מתוך הבנה שלצערנו המשטרה לא יכולה לעשות את זה מספיק טוב בלעדינו".
תן דוגמה לבעיה בוערת במיוחד.
"גדר המערכת פרוצה לחלוטין. היא מאפשרת מעבר גנבים באופן רגלי ורכוב וכתוצאה מכך היישובים סובלים מתופעה נרחבת של התפרצויות לבתים וגניבות של רכבים, ציוד, אמצעי ייצור וטרקטורים. גניבה ובריחה עם השלל לשטחי הרשות הפלסטינית היא עניין יומיומי. הגדר הפרוצה גם מאפשרת לשוהים בלתי חוקיים לעבוד בארץ. אנו פועלים על מנת שהיישובים הנמצאים מערבית לגדר, בסמוך לקו התפר, יקבלו חליפת הגנה של מרכיבי ביטחון: לסגור את הגדר, להתקין שערים ולמנות רכז ביטחון שוטף שיכול להגיב בזמן אמת. חשוב גם שיושוו התנאים של חברי כיתות הכוננות לאלו שנמצאים ביו"ש והם יקבלו ימי מילואים עבור התנדבותם.
"במרכז השלטון האזורי אנו פועלים רבות כדי לרתום כל מי שאפשר למשימה הזאת. יאמר לזכותם של ח"כ מירב בן ארי וח"כ רם בן ברק שהם נרתמו באופן מלא לנושא ומנסים לקדם בוועדת הפנים ובוועדת החוץ והביטחון את סגירת הגדר. עד אז - צה"ל, משמר הגבול והמשטרה יכולים לעשות יותר פעולות שיטור על מנת להתמודד עם המכשול הפרוץ עד שיתוקן".
בשיתוף מרכז השלטון האזורי
