כיצד מודדים נכון את הצורך בתקצוב מועצה אזורית? אם שואלים את הדסה אלמוג, יועצת כלכלית במרכז השלטון האזורי, בנוסף למדד החברתי-כלכלי יש להתחשב במדד חוסן רשות שייבחן את יכולת הרשות המקומית לספק את השירותים הנדרשים לתושביה. תקצוב הרשויות המקומיות כיום מושפע בחוזקה מהמדד החברתי-כלכלי של תושבי הרשות, בעוד הקשר שלו ליכולת הרשויות הוא חלש יחסית. "מדד חוזק/חוסן רשות אמור לבטא את יכולתה היחסית של הרשות לספק שירותים ציבוריים ברמת שירות מוגדרת ולכן מומלץ שמרכיב מאפייני הרשויות במדד יהיה גדול ביחס למרכיב ההכנסות בפועל של הרשות", היא אומרת. "המדד אמור לכלול הן את היכולות השוטפות של הרשות והן את הדרישות לפיתוח שאינן מכוסות בתקציבי מדינה ולהתייחס למצב תשתיות קיים ביחס לתקינה".
משרד הפנים הזמין מהלמ"ס פיתוח מדד חוסן/חוזק רשויות שימתן את השפעת המדד החברתי כלכלי בחלוקת מענקי הממשלה לרשות מקומית. "בדיונים שהיו בין הלמ"ס, משרד הפנים ומרכז השלטון האזורי הוצגה הייחודיות של המועצות האזוריות והבקשה לקחת אותן בחשבון בזמן פיתוח המדד", היא מספרת. "צריך להבין שמועצה אזורית שונה מעירייה או ממועצה מקומית. היא מבנה דו-רובדי המאגד יישובים כפריים קטנים הפרושים במרחקים גדולים. כתוצאה מכך, עלות אספקת השירותים הציבוריים גבוהה יותר לעומת ערים המרוכזות במקום גיאוגרפי קטן יחסית ובצפיפות גבוהה. לסיכום הדיונים הוחלט שמרכז השלטון האזורי יכין עבודה המציגה את הייחודיות של המועצות האזוריות וימליץ על כיוונים אפשריים לפיתוח מדד יכולת שיבטא את הייחודיות הזו. בעבודה שנעשתה בעקבות כך נסקרה התפתחות המועצות האזוריות, נבחנו האפשרויות למדידה והוצגו אפשרויות ומאפיינים שונים לפיתוח מדד יכולת. העבודה הדגישה את ההבדל בין ניתוח הכנסות הרשות, המצלם מצב קיים ללא תלות בעלות השירותים וברמתם, לבין ניתוח מאפייני הרשות, המצביע על קושי ועלות אובייקטיביים במתן השירותים. עוד הוצגו בעבודה מאפיינים רבים של רשויות מקומיות המצביעים על הקושי באספקת שירותים ציבוריים שונים. כעת הגיע השלב ליישם את המסקנות".
סמכות לעדכון תעריפי אגרות והיטלים
השינוי בדרך התקצוב אינו היחיד הנדרש לדעת אנשי מרכז השלטון האזורי. אלה הגישו את עמדתם לוועדה הבינמשרדית לביזור סמכויות השלטון המרכזי לשלטון המקומי, שדנה בכל תחומי הפעילות הכוללים עבודה משותפת של משרדי הממשלה עם השלטון המקומי. ברשימה מפורטים שורה של שינויים, שלדעת מרכז השלטון האזורי, יוכלו לשפר ולייעל את העבודה.
"ביקשנו מתן סמכות לרשות המקומית לשנות תעריפים וסיווגים בארנונה וכן לשנות את שיטת המדידה של נכסים, זאת ללא צורך באישור של משרדי הפנים והאוצר, אלא בהחלטת מועצה. עוד ביקשנו מתן סמכות לנטילת אשראי בסמכות המועצה. כך תתאפשר נטילת אשראי לזמן קצר ולזמן ארוך ומיחזור הלוואות, בהתאם למגבלות משרד הפנים, הן לצרכים שוטפים והן לצרכי פיתוח. עוד אנו רואים צורך במתן סמכות לרשות לעדכן תעריפי אגרות והיטלים בחוקי העזר. כיום זה כפוף לבדיקה ואישור של משרד הפנים והבקשה היא לתת סמכות למועצת הרשות לעשות זאת בעצמה, בהתאם לכללים שיקבע משרד הפנים. ביקשנו גם את קיצור הליכי אישור חוקי עזר והרחבת חוקי העזר לדוגמה. הרצון הוא לאשר חוקי עזר שמגישה הרשות המקומית בתוך 30 יום, במידה שנעשה שימוש בנוסח המופיע בחוקי העזר לדוגמה. נרצה גם להגמיש את תנאי ההעסקה של עובדי הרשות המקומית כך שתהיה היכולת להחתימם על חוזים אישיים ושהרשות תוכל לקלוט עובדים נוספים ללא אישור משרד הפנים".
גם על נושא תעריפי הסעות התלמידים יש למרכז השלטון האזורי השגות. בישיבה עם שרת החינוך התבקש גם עדכון תעריפי פר קפיטה בהסעות תלמידים. "העדכון האחרון לתעריפי הפר קפיטה בוצע בשנת התקציב 2012, כשהתוספת התקציבית לבסיס התקציב עמדה על סך 160 מיליון ש"ח", אומרת אלמוג. "העדכון שנדרש נכון להיום הוא כ-20%, על פי מדד מחירי התשומה באוטובוסים. מאחר שכל הסעות הפר קפיטה במועצות האזוריות מתבצעות באוטובוסים צהובים או שכורים, מן הראוי להיצמד למדד מחירי התשומה באוטובוסים שמתפרסם ומתעדכן אחת לחודש על ידי הלמ"ס".
נושא נוסף בטיפול מרכז השלטון האזורי הוא אסדרת המים לצריכה ביתית במגזר הכפרי. כיום קיימות 12 חברות עירוניות למים וביוב במועצות האזוריות, כשברוב היישובים במרחב הכפרי את המים לחקלאות ולצריכה ביתית מספקות האגודות. את תהליך האסדרה מבצעת רשות המים והביוב ומרכז השלטון האזורי מייצג בדיונים את
עמדת המועצות האזוריות ומציג מתווה מפורט שנכתב בנושא.
"השאיפה שלנו היא שההצטרפות למעמד 'ספק רב רשותי' וכן צירוף יישוב 'מתפקד' ל'ספק כפרי רב רשותי' יהיו וולונטריים", אומרת אלמוג. "במקרה בו מתקיים נוהל ספק קורס וניתנים מענקים - היישוב יצורף לספק הכפרי הרב יישובי. אנו ממליצים שדרך ההתארגנות תהיה תאגיד עירוני במעמד מלכ"ר. בעת הקמת התאגיד וההצטרפות הוולונטרית למעמד 'ספק רב רשותי' - כל הלוואות המועצה בגין תשתיות ביוב ומים יועברו לתאגיד ויוכרו לצרכי חישוב התעריף. רשות המים, בסיוע משרד הפנים, תפעל לשחרור המועצה מדרישת הבנקים כלפיה להיות ערבה בגין הלוואות התאגיד. בנוסף, משרד הפנים ייבחן את גריעת הלוואות התאגיד מנטל ההלוואות המחושב למועצה. מבנה התעריפים שתקבע רשות המים יהיה באופן שיוכל לכסות את החזרי ההלוואות בגין שיקום המערכת, כשהתעריפים יותאמו לכל חברה שהיא 'ספק רב רשותי', על מנת שתוכל לעמוד בנטל. ולגבי הרגולציה: כללי הרגולציה של משרד הפנים יחולו על החברות, מה שיתבטא בין השאר במבנה הארגוני בתאגיד העירוני, בדרגות העובדים, בתנאי שכר הבכירים ובדיווח".
רשות המים והביוב אף פרסמה כללי אירוע פגיעה במים להתייחסות הציבור.
"רשות המים והביוב אפשרה התייחסות לכללים עד ה-31/3. נכון להיום אין הוראות רגולטוריות החלות על המועצות האזוריות בנושא הטיפול במענה למצבי חירום באספקת שירותי המים לתושבי המועצה, כך שמתבקש לתת את הדעת על הנושא. חלק מהמועצות האזוריות ערוכות לוגיסטית לאספקת מים בשעת חירום אך חלקן לא. ברוב היישובים הספק המקומי, כולל אגודות המים, הוא האחראי בשטח. רשות המים מעדיפה רגולציה תוך חלוקת תפקידים - כולל המועצות האזוריות - תוך יצירת מנגנון תשלום מהספק המקומי למועצות האזוריות".
מהן עיקר הבעיות?
"יש לפתור מול המועצות האזוריות כמה נושאים: כיצד תתבצע ההכרזה של רשות מקומית בחירום. מי מכריז ומה סמכותו בהכרזה? בתקציב הייעודי חסר הממד הכלכלי של משמעות הטלת האחריות על המועצה האזורית. אין התייחסות ארגונית-תפקודית. להיערכות ישנה משמעות כלכלית גבוהה למועצה ולכן חייבים תקנה תקציבית שתכסה עלויות אלה. בנוסף, כללי המים בחירום מגדירים שרשות מקומית בחירום נדרשת להגיש תוכניות לרשות המים תוך 90 יום. יש לקבוע שלבים להיערכות המועצה וסיוע למועצות שיתקשו לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו".
בשיתוף מרכז השלטון האזורי
