כמו בלא מעט ערים מרכזיות בעולם, גם בתל אביב הדמוגרפיה נעה מהמרכז לטבעות – ובעיקר דרומה. בלב העיר, או צפונה עד קו יהודה מכבי-בבלי, כבר מזמן לא ריאלי למצוא דירה משפחתית במחיר סביר. אפשר כמובן להצפין עוד – מעבר לירקון מחכות שכונות נוחות לגדל בהן ילדים ובמחירים שפויים יותר. אבל מי שגר שם, בואכה רמת השרון, יודע שלמרות מה שכתוב לו בטופס הארנונה – תל אביב, במובן ה"תל אביבי" של המילה, זה לא. מהצד השני, כשמדרימים מהסיטי – ובמיוחד בכיוון דרום-מערב – אפשר למצוא את הווייב התל אביבי במחיר אטרקטיבי. רק ששם קיימת הבעיה ההפוכה לאורח החיים בצפון: ווייב – יש; שכונה – לא ממש. או לפחות לא היתה. כי עכשיו החלופה שרבים חיכו לה עולה סוף סוף על הקרקע.
נעים להכיר: שכונת יפו-תל אביב. שכונה שמראש רואה את עצמה ומגדירה את עצמה ככזאת. כלומר, לא אוסף ספורדי של בניינים שרק במקרה הוקמו זה לצד זה, אלא אקוסיסטם שלם עם סמטאות נעימות, שטחי ציבור, מסגרות חינוך איכותיות, מועדוני ספורט ושפע של מתקנים קהילתיים ש"מתכתבים" זה עם זה ושהולמים את צורכי התושבים. כל מה שמשפחה צריכה כדי להרגיש את מה שחסר לתל אביבים רבים כל כך – תחושה של שכונה חמימה, של קהילה, רק בלי המחיר שבדרך כלל נלווה לה, שהוא ויתור על תל אביב עצמה. על התל אביביוּת.
והנה סוד גלוי שהתל אביבים גילו כבר מזמן: מי שמחפש היום את תל אביב הכיפית, זו שקנתה לה מוניטין בינלאומי, ימצא אותה ביפו. קצת בדומה לתהליך שקורה היום בברוקלין, שגם בגלל המחירים – אבל ממש לא רק – צעירים ממנהטן עוברים אליה כעת בהמוניהם. תהליך דומה קרה קודם לכן לסוהו בניו יורק על חשבון האפר וסט סייד, או למארֶה לעומת רובע 16 בפריז. זה טבעי, זה חלק אינטגרלי מהדינמיקה האורבנית, ובשוק הנדל"ן העולמי והמקומי מסמנים כבר תקופה ארוכה את המגמה: דרומה.
במה שנוגע לסצנה, אווירה, חיי לילה, קולינריה, בתי קפה, שווקים, תיאטראות, הופעות, אתרי מורשת ותרבות – השִיק היפואי הפך שם נרדף לתל אביב של פעם. המיקום על חוף הים הוא כבר הבונוס, ואליו מצטרפת כעת המהפכה התחבורתית של העיר בלי הפסקה – עם הקו האדום של הרכבת הקלה, שמקצר את זמן ההגעה מיפו ואליה ומוסיף לנסיעה נופך אירופי משהו, ובשאיפה בקרוב גם עם המטרו. תוסיפו לכל זה את הנגישות המהירה לאיילון ולעורקי התחבורה המרכזיים של גוש דן, וקיבלתם מיקום אידיאלי של הכל מהכל.
שכונה חדשה מהניילון
שכונת יפו-תל אביב ניצבת ליד שדרות ירושלים, בסמיכות לדרך היינריך היינה ורחוב נס לגויים, מרחק הליכה מהקריה האקדמית תל אביב-יפו, ורק שתי דקות הליכה מתחנת ארליך של הקו האדום. גם נווה צדק, פלורנטין וכיכר השעון נמצאות במרחק של רבע שעה ברגל. היא מוקמת על קרקע ריקה, מה שאומר שמדובר בשכונה מתוכננת שנבנית במספר מתחמים כמקשה אחת (ולא טלאי על טלאי) על כל המשתמע מכך – בבנייה עצמה, בתשתיות המודרניות, ברציפות האורבנית, בנוחות השבילים והמדרכות, בשימושיות המתקנים ומבני הציבור ובלוק-אנד-פיל.
השכונה תכלול כ-66 אלף מ"ר של מוסדות חינוך וציבור, 3,800 מ"ר של מה שמכונה שטחי מסחר מלווה רחוב, 25.5 דונם שטחי ציבור פתוחים, קאנטרי קלאב ומרכז קהילתי, ריאות ירוקות ומערך נגיש, ידידותי ונוח של שבילי אופניים והולכי רגל. עתידה גם לקום כיכר ציבורית ובה בתי קפה ומסעדות, ותוספת שטחים ירוקים בפיתוח העירייה לרווחת התושבים.
באשר למסגרות החינוכיות, בלב השכונה מתוכנן אשכול גנים חדש, ובקרבתו עתיד לקום קמפוס לגיל הרך שיכלול מעונות יום, גני ילדים, תחנה לבריאות המשפחה ("טיפת חלב") ומרכז להתפתחות הילד. ילדי השכונה ילמדו בבית ספר יסודי חדש שיוקם שם, והבוגרים יותר ילמדו באחד משני בתי הספר התיכוניים שבאזור – התיכון הטכנולוגי ע"ש פרס ותיכון עירוני ז' (קריית חינוך יפו). בסך הכל מתוכננות להיבנות בשכונה כ-1,500 יחידות דיור, כחמישית מהן קטנות.
מיקום השכונה הוא באמת אידיאלי – בסמיכות למכללה האקדמית תל אביב-יפו, לא הרחק מבית הספר הפתוח הדמוקרטי, ובקרבה לאמצעי התחבורה ועורקי התנועה הראשיים – הרכבת הקלה, המטרו המתוכנן ורכבת ישראל. מחלף וולפסון בנתיבי איילון נמצא במרחק נסיעה קצרה של מספר דקות. כמו כן השכונה קרובה לשלל אתרי המסחר והבילוי הייחודיים שיש ליפו להציע – שווקים ססגוניים, סמטאות, חנויות, חופים, אתרי מורשת, תיאטראות, גלריות, מסעדות, ברים ובתי קפה, ואיך לא – חוף הים.
אי ירוק ביפו
בתוך השכונה יוקמו כאמור מספר מתחמים. אחד המשמעותיים שבהם ייבנה ברחובות היותר שקטים, בשטח שבחלקו שכן בעבר אצטדיון הכדורגל של מכבי יפו. לעומת אזורים אחרים בשכונה, שיאכלסו מגדלים, מתחם זה יאופיין ב-14 בנייני בוטיק נמוכים בני 8-6 קומות ובהם בסך הכל 631 דירות, בתמהיל מגוון של 2-5 חדרים וכן דירות פנטהאוז. בתוך כל בניין מתוכננים שטחים משותפים ויוקרתיים בסטנדרט פרימיום, כגון לאונג' מעוצב לרווחת הדיירים לצורכי עבודה וקיום פגישות, וכן סטודיו רחב ידיים ליוגה-פילאטיס ומועדון ילדים ונוער. בין הבניינים מתוכננות חצרות פנימיות אינטימיות, עתירות צמחייה ונוי, ופינות ישיבה מרגיעות, שישמשו כאזורי פנאי.
הפרויקט ייבנה במסגרת תוכנית תא/2725. זו מתפרסת על שטח של כ-160 דונם בין הרחובות היינריך היינה (ציר שלבים), נס לגויים, נחל שורק ונחל עוז. המתחם גובל בחלקו הדרומי בשכונת יפו א' (דקר) וקרוב לשדרות ירושלים במערב.
לצורך הקמת הפרויקט חברו לראשונה שלוש חברות יזמות מהמובילות בענף: קבוצת דוניץ-אלעד, הידועה בסטנדרט בוטיקי, איכותי ומוקפד בדגש על אזורי ביקוש; חברת הבנייה הציבורית (הנסחרת בבורסת תל אביב) צמח המרמן, המתמחה בעיקר בפרויקטים רחבי היקף של שכונות מגורים, וקבוצת לוינשטין, מהמובילות בענף הייזום והבנייה בארץ זה 80 שנה. דוניץ-אלעד וצמח המרמן אף ישמשו כקבלנים בביצוע עצמי, ועל תכנון המתחם הופקד משרד מילבאואר אדריכלים. אכלוס השכונה צפוי בעוד כשלוש שנים, והיזמים מציעים לרוכשים תנאי מימון נוחים וקונספט גמיש ומשתלם של דירה בהתאמה אישית.
"אנחנו רואים את זה כל הזמן", אומר אסף יוגב, סמנכ"ל השיווק של דוניץ-אלעד, "זוגות צעירים שמשוגעים על תל אביב אבל נאלצים להתפשר עליה כשהם מקימים ומרחיבים משפחה וכשסדרי העדיפויות שלהם משתנים. פתאום חשובה השכונה, חשובות המסגרות, חשוב הביטחון האישי, הירוק בעיניים – כל מה שפחות נגיש בלב העיר ופחות חסר לך כשאתה רווק. את הדינמיקה הזאת בדיוק החלטנו לשבור, עם חלופה איכותית שתאפשר למשפחות צעירות ליהנות בעצם מכל העולמות – גם ווייב תל אביבי, גם שכונה וקהילה לכל דבר ועניין, וגם עלות שאפשר לעמוד בה. תמורת 44-43 אלף שקל למ"ר – מחיר התחלתי שמן הסתם לא יישאר כך לאורך זמן, ככל שהנדידה דרומה תימשך – אפשר עכשיו לקבל את כל החבילה".
בשיתוף דוניץ-אלעד, צמח המרמן וקבוצת לוינשטין
