"בשנים האחרונות תפקיד ה-CFO בחברה ציבורית עבר שינוי מהותי: מתפקיד שעסק בעיקר בדיווח ובקרה, לתפקיד שנוגע כמעט בכל החלטה אסטרטגית בחברה - מימון, ניהול סיכונים, השקעות, ואפילו טכנולוגיה. במקביל, הסביבה שבה אנחנו פועלים נהייתה מורכבת יותר: ריבית תנודתית, רגולציה גוברת, אי-ודאות גיאו-פוליטית וכלכלית, ודרישות דיווח וממשל תאגידי שרק הולכות ומתרחבות". כך מתאר אורן פרנקל, סמנכ"ל הכספים באלוני-חץ נכסים והשקעות, את הסביבה התפעולית והעסקית בה פועלים כיום מנהלי כספים.
בריאיון ראשון עימו מאז נכנס לתפקיד יו"ר "פורום כספים מוביל" באיגוד החברות הציבוריות, המאגד סמנכ"ליות וסמנכ"לי כספים בחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הוא מסביר את הרציונל להקמת הפורום, ועומד על האתגרים עימם מתמודדים מנהלי כספים.
מה הוביל את איגוד החברות הציבוריות להקים את פורום מנהלי הכספים דווקא בעת הזו, ומהם היעדים המרכזיים שהצבת לעצמך כמי שעומד בראשו?
"איגוד החברות הציבוריות זיהה שבדיוק בעת הזו יש צורך בגוף מקצועי שיאגד את מנהלי הכספים של החברות הציבוריות, ייתן להם במה משותפת ויאפשר קול אחיד מול הרגולטורים.
"היעדים שהצבנו לנו בפורום הם שלושה: ראשית, ליצור פלטפורמה מקצועית אמיתית שבה מנהלי כספים מקבלים כלים מעשיים ולא רק תיאורטיים. שנית, לחזק את הקול המשותף של מנהלי הכספים מול משרד האוצר, רשות ניירות ערך, בנק ישראל וועדות הכנסת - כי שינויים רגולטוריים משמעותיים קורים כשיש קול מאוחד ומקצועי. ושלישית, להכין את חברי הפורום לעתיד התפקיד - עולם שבו כלים טכנולוגיים ובינה מלאכותית הופכים לחלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית של הכספים.
אין ספק שתפקיד ה-CFO בחברה ציבורית הוא כיום מורכב, דינמי ורווי רגולציה. באילו נקודות יפגוש הפורום את מנהלי הכספים ביום-יום שלהם, ואיזה ערך מוסף ייחודי הוא צפוי להעניק לחברות הציבוריות החברות באיגוד?
מנהל כספים בחברה ציבורית מתמודד מדי יום עם שאלות שנעות בין הפרטני לאסטרטגי: איך לבנות עסקה מימונית מורכבת, כיצד ליישם תקן חשבונאות חדש, איך לנהל חשיפת מטבע בסביבה תנודתית, איך להיערך לדוחות רבעוניים תחת לחץ זמן, ואיך לתקשר עם דירקטוריון ומשקיעים בשפה שמשלבת מספרים ואסטרטגיה. הפורום נכנס בדיוק לנקודות האלה. אנחנו מקיימים מפגשי עדכון סביב סוגיות אקטואליות - ריבית, מיסוי, IFRS, ממשל תאגידי, סייבר ואבטחת מידע בתחום הפיננסי - עם מומחים שכבר התמודדו עם אותן סוגיות בפועל.
"הערך המוסף הייחודי הוא בשילוב בין שלושה דברים שקשה למצוא במקום אחד: ידע מעשי מהשטח, נגישות לרגולטורים ולמקבלי החלטות ורשת עמיתים. חברה ציבורית בודדת לא תמיד יכולה להשקיע בבניית קשרים כאלה, עם זאת, כשסמנכ"לי הכספים מאוגדים יחד, כולם נהנים מהמשאב הזה".
ניהול עלות המימון והחוב
החברות הציבוריות פועלות כיום בסביבה כלכלית מורכבת - התמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת, שינויים גלובליים ואי-ודאות מקומית. אני שואל את פרנקל מהם האתגרים הפיננסיים הגדולים ביותר שמנהלי כספים בחברות ציבוריות מתמודדים איתם היום, וכיצד הפורום יכול לסייע בניווט מולם?
"שלושה אתגרים בולטים כרגע", הוא משיב. "הראשון הוא ניהול עלות המימון והחוב בסביבת ריבית שעדיין גבוהה יחסית לעשור הקודם, כשחברות רבות צריכות למחזר חוב או לגייס הון בתנאים שונים לגמרי ממה שהכירו. השני הוא ניהול חשיפות מטבע ואינפלציה בעולם שבו תנודתיות השווקים גבוהה, כולל השלכות של אירועים גיאו-פוליטיים על שערי חליפין ועל תמחור עסקאות. השלישי הוא העומס הרגולטורי וההיקף ההולך וגדל של דרישות הדיווח והממשל התאגידי, שדורשים ממנהל הכספים להיות גם מומחה ציות ולא רק איש מימון.
"הפורום יכול לסייע בכמה מישורים: שיתוף של מודלים ופתרונות מעשיים לניהול סיכוני ריבית ומטבע, למידה משותפת על יישום דרישות רגולטוריות חדשות לפני שהן הופכות לבעיה, ופנייה מרוכזת לרגולטורים כשמזהים שדרישה מסוימת יוצרת עומס לא פרופורציונלי על החברות הציבוריות ביחס לתועלת. כשעשרות מנהלי כספים מזהים אותה בעיה במקביל, יש לכך משקל אחר מול מקבלי ההחלטות".
בעבר לקחת חלק אקטיבי בייצוג מנהלי הכספים מול מוסדות המדינה והרגולטור, כמו בוועדת הכספים של הכנסת. האם הפורום החדש מתכנן לעסוק גם בהיבטים של השפעה על חקיקה, הקלות ברגולציה, או שיפור הסביבה העסקית של החברות הציבוריות בישראל?
"בהחלט, וזו אחת המטרות המרכזיות שלי בהקמת הפורום. הניסיון שצברתי בעבודה מול ועדת הכספים ורשות ניירות ערך לימד אותי שכשמנהלי הכספים מגיעים עם עמדה מקצועית מגובשת ומבוססת נתונים, ולא כקבוצת אינטרס אלא כאנשי מקצוע שמציגים את ההשלכות המעשיות של רגולציה על השטח, יש להם השפעה אמיתית על תהליכי חקיקה ורגולציה.
"הפורום מתכנן לעסוק באופן שוטף בנושאים כמו רפורמות בדיני ניירות ערך ובדרישות הגילוי (למשל, בהמשך לדוח ועדת חמדני), פישוט דרישות דיווח שאינן תורמות בפועל לאיכות המידע למשקיעים, והתאמת הרגולציה הישראלית למגמות בין-לאומיות, מבלי להטיל עומס יתר על חברות קטנות ובינוניות. אנחנו לא מתיימרים להחליף את תפקידם של הרגולטורים, אלא לשמש שותף מקצועי שמביא את נקודת המבט של מי שמיישם את הרגולציה בפועל, יום-יום".
מגמה בלתי הפיכה
מי שחי את עולם ניהול הכספים ואף מסתכל קדימה, רואה שמקומו של ה-CFO משתנה גם מ"שומר הסף" המסורתי לשותף אסטרטגי בצמיחה, שנדרש להטמיע גם כלים טכנולוגיים מתקדמים, כמו AI וניהול דאטה אוטומטי. אני שואל את פרנקל כיצד הוא רואה את התפתחות התפקיד בשנים הקרובות, ואיך הפורום יכין את מנהליו לעתיד?
"אני רואה בשינוי הזה מגמה בלתי הפיכה", הוא משיב נחרצות. "תפקיד ה'שומר סף' לא נעלם, אבל הוא הופך לשכבת בסיס שנסמכת יותר ויותר על מערכות ואוטומציה, בעוד הערך המוסף האמיתי של מנהל הכספים עובר לרמת האסטרטגיה: היכולת לקרוא נכון תרחישי סיכון, לבנות מבנה מימוני שתומך בצמיחה, ולתרגם דאטה פיננסי לתובנות עסקיות עבור ההנהלה והדירקטוריון. כלים כמו בינה מלאכותית וניתוח דאטה אוטומטי לא באים להחליף את סמנכ"ל הכספים, אלא לשחרר אותו מעבודת ריכוז ועיבוד נתונים ידנית, כדי שיוכל להשקיע יותר זמן בחשיבה אסטרטגית.
"הפורום מתכוון להכין את חבריו לעתיד הזה בכמה דרכים: סדנאות מעשיות על יישום כלי AI וניהול דאטה בסביבת הכספים, שיתוף מניסיון של מי שכבר מיישם פתרונות כאלה בהצלחה, ודיון פתוח בסיכונים ובאתגרים - כמו אבטחת מידע ואמינות הנתונים - שמלווים כל הטמעה טכנולוגית. המטרה היא שסמנכ"ל הכספים של המחר לא רק יכיר את הכלים החדשים, אלא ידע להוביל את החברה שלו בהטמעתם בצורה אחראית ומושכלת".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
