דוח ESG - למה לא כדאי להמתין לרגולציה או לחץ ממשקיעים?

בחברת Good Vision מקבוצת פאהן קנה Grant Thornton, ממליצים לחברות הציבוריות שלא להמתין לרגולציה מחייבת, או ללחץ ממשקיעים ולקוחות אסטרטגיים, כדי להכין דוח ESG. בתוך כך הם מבהירים מדוע הפך הדוח הפך מ-Nice to Have ל-Must Have, מסבירים איך נערכים למשימה ומציגים את התועלות שהדוח מקנה לחברות

יואל צפריר, בשיתוף Good Vision
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מימין: ולנטינה יחנינה, עברי ורבין, מיקי בלומנטל, רונאל שדה, יאיר מטיאש | צילום: גיא מועלם
מימין: ולנטינה יחנינה, עברי ורבין, מיקי בלומנטל, רונאל שדה, יאיר מטיאש | צילום: גיא מועלם
יואל צפריר, בשיתוף Good Vision
תוכן שיווקי

מחקר של המגזין היוקרתי Harvard Business Review - שכלל עשרות מנהלים בכירים של גופים מוסדיים מובילים בעולם - העלה כי מבחינתם, המדיניות החברתית-סביבתית של החברה הציבורית היא קריטריון משמעותי בהחלטה האם להשקיע בה או לא. בין אלה שתושאלו היו גם מנהלים מחברות ניהול הנכסים הגדולות בעולם - BlackRock, Vanguard ו-State Street. מומחים מבהירים, כי לא מדובר בטרנד חולף, אלא במגמה. השווקים הפיננסיים מקדישים כיום תשומת לב רבה יותר לתחומים כמו אחריות חברתית תאגידית והשקעות חברתיות וסביבתיות, ומנהלי השקעות בוחנים את מידת עמידתן של חברות במדדים שונים של אחריות סביבתית וחברתית.

“בשנתיים האחרונות אנו חווים מהפכה בכל מה שקשור ל-ESG - אותם ראשי תיבות שמתייחסים לניהול היבטי סביבה, ממשל תאגידי וחברה בפעילותן של חברות ציבוריות”, מאשר עברי ורבין, מנכ”ל חברת Good Vision מקבוצת Fahn Kanne – Grant Thornton, שהיא חברת הייעוץ המובילה בישראל לתכנון וניהול תהליכי אחריות תאגידית . “היום יותר מתמיד, משקיעים בינ”ל מקבלים החלטות השקעה על בסיס ESG ולכן מחפשים מידע על ניהול וביצועי ESG של חברות. בין היתר, המשקיעים מתנהלים גם לאור מסגרת דיווח פיננסי שמשקלל היערכות למשבר האקלים ומכונה TCFD ואין מספיק מילים לתאר את חשיבותו. הדבר נכון גם למשקיעים פרטיים, אך בעיקר מעסיק את המוסדיים האמריקאים והאירופיים. זהו אתגר המונח לפתחן של החברות הציבוריות בישראל, שצריכות לשקף את פעילותן בתחומים אלה בצורה מושכלת”.

מיפוי פליטות גזי החממה עפ"י פרוטוקול GHG - צעד ראשון בכל תוכנית הפחתה והתייעלות אנרגטית של הארגון

ורבין, שהמיר קריירה מדינית לצידו של שמעון פרס בקריירה בתחום האחריות התאגידית והקיימות, נחשב כיום לאחד הישראלים הבכירים בעולם הייעוץ הגלובלי ל-ESG, ומספק תחזית ולפיה עד שנת 2025 כ-30 טריליון דולר יהיו מושקעים בהלימה לפרמטרים של ESG - כשליש מההון המנוהל העולמי. המשמעות היא, לדבריו, שחברות שלא “יעלו מדרגה” ויעמדו בסטנדרטים הנדרשים לא יוכלו ליהנות מהיצע ההשקעות הבינ”ל. “גם ישראל הצטרפה למגמה ולאחרונה הושק דירוג Greeneye לחברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב”, מספר ורבין. “זהו דירוג מקומי הנסמך על מתודולוגיה שנבנתה בהלימה לדרישות ה-ESG של משקיעים ובוחן את ניהול תחומי הסביבה, ניהול המוכנות וההתאמה של הארגון למשבר האקלים, לצד היבטים כמו אתיקה, ממשל תאגידי, גיוון תעסוקתי ועוד. בנוסף, גופים מוסדיים ובתי השקעות מקומיים, כדוגמת IBI והראל, הקימו כלי השקעה מבוססי ESG”.

ורבין מדגיש, כי ישנם כיום עשרות אנליסטים בינ"ל מובילים אשר סוקרים תדיר את החברות הציבוריות הישראליות ומעניקים להם ציונים שקובעים במידה רבה את החלטות הרכישה של הגופים שנעזרים בהם. מדובר על שמות מובילים ובהם Bloomberg ESG, Sustainalytics, ISS ו- MSCI, וכדאי ומומלץ לדעת לעבוד עם מול גופים אלה.

לנסח את חזון הקיימות הארגוני
אז כיצד אמורות חברות ציבוריות להתנהל נוכח המגמה?
“כלי העבודה הראשון במעלה, בארגז הכלים של כל חברה, הוא דוח האחריות התאגידית”, מבהירה ולנטינה יחנינה, מנהלת המחלקה הבינ"ל של Good Vision. “זהו דוח המבוסס על תקנים בינ”ל מוכרים כגון GRI, SASB ודרישות דיווח אחרות כגון TCFD. הדוח מייצר תמונת ראי לארגון היכן הוא נמצא על הצירים השונים, מסייע בגיבוש תובנות ניהוליות ומאפשר לאנליסטים ומשקיעים לקבל תמונת מצב עדכנית על החברה בנושאים שהוא סוקר.

“העבודה על דוח אחריות תאגידית היא מהלך חוצה חברה המערב מנהלים בכל האגפים ובכל הרמות”, היא מבהירה. “הוא מתחיל בהיכרות עם עולמות התוכן של ניהול ה-ESG ובעיקר עם הדרישות והמשמעויות הקונקרטיות שלהן עבור כל מנהל. במקרים רבים אחנו מוצאים שחברות מנהלות בפועל היבטים של ESG מבלי שהן קוראות לכך בשם. לעיתים המנהלים גם לא חשבו שהמידע מעניין מספיק לפרסום, או שחסרה להן הפלטפורמה הנכונה, אבל המידע קיים ועצם חשיפתו מביאה לחברה דיבידנד של שקיפות. במקרים אחרים החברה צריכה להתחיל לאסוף מידע חדש, להרחיב את פרספקטיבת הניהול ואז מתחילה להתקדם. חשוב לבוא לתהליך הזה צנועים ולהבין שמדובר בתהליך למידה ושיפור ברמות שונות של אתגר והיקף”.

מה מאפיין דוח טוב?
“ישנם מספר מאפיינים שחשוב להכיר. ראשית, על הדוח להיות מאוזן - להציג את הפרקטיקות הנכונות שמיישמת החברה, אך גם את אלו שדורשות שיפור. עליו להיות מדויק ולהתבסס על נתונים מהימנים וחישובים העומדים בסטנדרט מוכר. עליו להיות גם בהיר וברור באופן שמקדם את ההבנה של הקוראים ומחזיקי העניין לגבי הסוגיות הראשיות שבו וכיצד החברה מתייחסת אליהן. הוא צריך להיות קונקרטי ואחיד ביחס לתקופה אליה הוא מתייחס ורצוי כמובן גם להנגיש אותו גרפית וקונספטואלית”.

“הדוח צריך להיות מוכן ומוצג באותה רמת דיוק ובאותו היקף כמו דוח כספי”, מציינת רונאל שדה, יועצת בכירה לאחריות תאגידית ב-Good Vision". “צריך לדעת מה לכלול בדוח ומה לא. כך שהוא ישקף, בעת ובעונה אחת, את רצונות כלל מחזיקי העניין של החברה, הן הפנים ארגוניים והן של הגורמים החוץ-ארגוניים דוגמת הלקוחות, הקהילה ועוד”.

“חשוב להבחין בין דיווחי ESG לבין הדרישה העמוקה יותר לניהול אסטרטגי של תחומי ה-ESG בחברה”, מוסיף יאיר מטיאש, מנהל לקוחות ואסטרטגיה בכיר ב-Good Vision. "מנהלים שרואים את התמונה הרחבה ואת השינויים המהירים בעולם, מבינים שעליהם להוביל את הארגון להטמעה ושילוב הקיימות בכל מרחבי הפעילות של הארגון, ועורכים שינויים שנועדו לאפשר לו להצליח גם בעתיד”.

ומהם השינויים שנדרשים מהארגונים ?
“הדבר הראשון הוא לנסח את חזון הקיימות הארגוני וממנו לגזור את הפתרונות והתהליכים הנדרשים במכלול הפעילות. למשל, בתהליכי הייצור ניתן להטמיע מערכות ניהול ובקרה 'חכמות' למערכות צורכות אנרגיה, להחליף מכשור הידראולי בחשמלי, להכניס תהליכים של כלכלה מעגלית לייצור, לבחון מחדש את התהליכים ואת חומרי הגלם על מנת להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של המוצרים ולשפר את יכולת המיחזור בסוף חייהם. ניתן לבצע אופטימיזציה של מסלולי ההפצה והשינוע ולחשמל את מערך הרכבים של עובדי החברה, ועוד לא הזכרתי את נושא ניהול ה-ESG של ספקי החברה, שהופכת להיות דרישה נפוצה. מרחב האפשרויות והשינוי הוא אדיר".

להתחיל בביצוע סקר
לדברי יאיר מטיאש, בגלל שהיקף השינויים הנדרשים נראה מאיים, פעמים רבות קיימת נטייה ל”דחות את הקץ” ולהמתין לרגולציה מחייבת, או לקבלת דרישה של לקוח אסטרטגי כדי להתחיל . אולם אז חברות עלולות למצוא את עצמן דחוקות לפינה לא נוחה: הן כבר עלולות לצבור פער משמעותי שידרוש עבודה ממוקדת ואינטנסיבית אל מול מחזיקי עניין, שמסתכלים עליהן בזכוכית מגדלת ומצפים לראות שינויים מהירים. הכלל הוא שמי שמתחיל מוקדם יותר, יהיה מוכן יותר.

הכלל הזה מתחדד נוכח המירוץ העולמי לאיפוס פליטות הפחמן של החברות (Net Zero) עם החתימה על פרוטוקול קיוטו והסכמי פריז. “ממשלת ישראל הציבה יעד להפחתת פליטות במשק הישראלי של 87% עד 2050 וככל שהחברות מתמהמהות להיכנס לתהליך, שיש בו תהליכי למידה וחישוב עמוקים, הן ימצאו את עצמן נדרשות למתוח את גבולות היכולת שלהן להפחתה ומסתכנות באי-עמידה ביעדים וברגולציה שמתהדקת סביב הנושא”, מתריע מטיאש. “גופי השקעה בין-לאומיים כבר החלו לסנן מהפורטפוליו שלהם חברות שלדעתן לא מתייחסות לנושאי ESG ברצינות הראויה, והמגמה הזו רק הולכת ומתרחבת”.

רונאל שדה מוסיפה, כי “הרגולטורים בכל העולם ובאירופה בפרט מגבירים את הפיקוח. באירופה, למשל, כל חברה שמעסיקה מעל 500 עובדים נדרשת לדווח בנושאי ESG. בארה”ב אמנם אין חובת דיווח רגולטורית, אבל 80% מחברות פורצ’ן-500 מספקות דיווח וולונטרי. גם בישראל ישנה התעוררות של הרגולטורים השונים, שמבינים כי זו הדרך לדרבן את השוק להפנים שיקולי קיימות ארוכי טווח ולתת להם משקל. מדובר בגופים כמו רשות החברות הממשלתיות, הממונה על הבנקים, רשות שוק ההון ועוד”.

כמי שמייעצים לחברות ציבוריות רבות בתחום, כיצד אתם ממליצים לחברה להתחיל?
עברי ורבין: “ההמלצה היא להתחיל בביצוע סקר שיציג את פערי ה-ESG אל מול תקנים מובילים בעולם ואל מול דרישות המשקיעים והאנליסטים. אגב כך צריך לבדוק איזה תקן מעניין כל משקיע, כי כל משקיע עשוי להתעניין בתקן אחר. משם גוזרים אסטרטגיית ESG ותוכנית עבודה שתעמוד בהלימה עם תהליכים ניהוליים נוספים שמתרחשים ממילא בארגון: פיתוח, רכש והצטיידות, תוכניות הדרכה ופיתוח לעובדים ועוד. למעשה, כבר בשנה הראשונה לאחר בניית התשתית ופרסום דוח ה-ESG אנחנו מצליחים להראות שיפור בציוני החברה בדירוגים השונים, כגון בלומברג, ISS, MSCI וכדומה. במהלך שנה-שנתיים אנו מגיעים לעיתים עד כדי הכפלה או אפילו שילוש של הניקוד שלהם בקרב האנליסטים”.

מגוון השירותים הרחב ביותר
Good Vision פעילה בתחום האחריות החברתית כבר 20 שנה, מעסיקה מספר דו-ספרתי של יועצים פנימיים וחיצוניים וליוותה למעלה מ-100 חברות, בארץ ובעולם, בעמידה בתקני ESG שונים, כולל תקנים סקטוריאליים לענפים ספציפיים כמו נדל"ן וטקסטיל. כדי לתת ערך ללקוחות ולהרחיב את סל הפתרונות שלה הוקם בפאהן קנה דסק כלכלה ירוקה העוסקת גם באג”ח ירוק בשיתוף עם רו”ח שלומי בר-טוב, וכן מחלקה להתייעלות סביבתית תפעולית בשיתוף עם חברת לין הנדסה. “יחד עם המומחיות שלנו במכלול היבטי ניהול ה-ESG, כגון בניית אסטרטגיית קיימות, ניהול דיאלוג עם מחזיקי עניין, כתיבת דוחות ובניית שותפויות קהילתיות, אנחנו יודעים להציע את מגוון השירותים הרחב ביותר הקיים בישראל בתחומים אלו”, מפרט ורבין. “למעשה, אנחנו הכתובת הן להנגשת המידע על-פי התקנים הבינ”ל והן ליצירת דיאלוג ומתן מענה לדרישות האנליסטים”.

מהו המסר שלך לחברות הציבוריות?
“אחריות תאגידית חשובה לא רק כאמצעי לניהול סיכונים וזיהוי הזדמנויות, אלא גם ככלי רב-עוצמה עבור חברות לבטא את ערכן, ערכיהן וייעודן באמצעות כלי התקשורת ומערכי השיווק. כלומר, מעבר להיבט השקיפות יש כאן גם צד עסקי חשוב. ככל שחולף הזמן יותר ויותר רגולטורים, משקיעים ולקוחות אסטרטגיים דורשים מהחברות הנסחרות בבורסה לדווח על פעילותן בתחומי ה-ESG. אני קורא לחברות שלא להמתין לכך, אלא לקדם בעצמן כתיבת דוח ESG והדבר יועיל להן גם ברמה הציבורית, גם ברמה העסקית וכמובן גם ברמה הפיננסית".

תהליך כתיבת דוח ESG ויישומו
* ביצוע סקר פערים ובניית תמונת מצב
* ניסוח אסטרטגיה, תוך מתן מענה לפרמטרים רלוונטיים ולמשקיעים שונים
* גיבוש תוכנית עבודה סדורה
* פרסום והנגשת דוח ESG, כולל באמצעים גרפיים ודיגיטליים מתקדמים

בשיתוף חברת Good Vision יועצים לאחריות תאגידית