תעריף על ישיבת דירקטוריון הנערכת וירטואלית
בתחילת מרץ 2022 אושרה בוועדת החוקה בכנסת, בראשות היו"ר ח"כ גלעד קריב, הוראת שעה המאפשרת לדירקטוריון חברה ציבורית לקבל החלטה על תשלום התעריף המלא בגין ישיבת דירקטוריון גם אם נערכה באמצעי התקשורת. ההחלטה תקפה החל מתקופת הסגר הראשון וכל עוד קיימת הכרזה תקפה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, או מצב בריאותי מיוחד. מאיגוד החברות הציבוריות נמסר, כי התיקון תואם את עמדת האיגוד בהיותו תיקון המשאיר את ההחלטה הסופית בידי דירקטוריון החברה ואינו תיקון כופה.
"הממשלה מקריבה את בעלי החברות העסקיות כדי להדוף את מחאת יוקר המחייה"
"מצוקת יוקר המחיה היא תוצאת התנהלותה של הממשלה, אשר כעת מוסיפה חטא על פשע ובמקום לטפל בבעיה היא תוקפת את הפתרון", כך אמר אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, בפתח הכנס השנתי לעדכון דירקטורים 2022 שנערך לאחרונה על-ידי איגוד הדירקטורים בישראל ואיגוד החברות הציבוריות. הוא הוסיף ואמר כי "רוחות המחאה החברתית המתעוררת גורמת להם לנסות לעשות ספין לציבור - בהקרבת בעלי החברות העסקיות המניעות את המשק. אני מזהה את מנגנוני ההרס שראינו ב-2011. אז הממשלה הגיבה למחאה בהעמסת רגולציה שגרמה נזק אדיר לציבור אשר לקח למשק שנים ארוכות ואבודות להתאושש ממנו".
דובר נוסף בכנס היה מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עודד סלומי, שהרצה על פעולותיו של בנק ישראל לקידום חדשנות במערכת הפיננסית, במרחב התשלומים והשירותים הבנקאיים. סלומי הסביר כי כבונה ומפעיל מערכות תשתיתיות בנק ישראל מנהיג חדשנות במערכת הפיננסית על-ידי שדרוג ופיתוח העצמאות של מערכות הליבה החיוניות באקו-סיסטם של מערכות התשלומים. סלומי הוסיף, כי הבנק מעודד ומקיים שירותים פיננסיים דיגיטליים על-ידי הכוונת המשק לתשלומים ללא מגע, ארנקים דיגיטליים, לרבות של חברות בינ"ל שהחלו לפעול במשק, הטמעת תשלומים מיידיים מחשבון לחשבון, הקמת מאגר נתוני אשראי, אישור של בנק דיגיטלי חדש, תמיכה בהקמת מרכז שירותי מחשוב לבנקים חדשים וקטנים בשיתוף פעולה עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה, קידום פרויקט בנקאות פתוחה, העמדת רישיון לסולקים חדשים, קידום ניידות בקליק בין בנקים ועוד.
סלומי הדגיש את האתגרים שבדרך: הוא מנה מספר שאלות פתוחות לגבי מה יהיו עקרונות הפיקוח על גופים ושירותים פיננסיים חדשים, כיצד ימנע ארביטראג' רגולטורי, כיצד להגן על הפרטיות ועל ההוגנות בשימוש בנתוני הפרט תוך עידוד התחרות בתחום, כיצד לקדם תחרות לצד שימור היציבות תוך שמירה על נטל רגולטורי סביר, וכיצד לוודא שמטבעות ה"פיאט" (כמו השקל, הדולר, האירו ונוספים) ימשיכו להיות רלוונטיים בעולם עתידי של מטבעות דיגיטליים. סלומי סיים באומרו כי "המעבר לכלכלה דיגיטלית כבר בעיצומו, ולכן בנק ישראל מנהיג מדיניות ומוודא שקצב ההתקדמות יהיה בהלימה לנעשה בעולם".
האיגוד לרשות ני"ע: המעבר ל- iXBRL צריך להיות אלקטיבי ולא כופה
בתחילת פברואר שלח איגוד החברות הציבוריות לרשות ניירות ערך את תגובתו בעניין פיילוט ה- iXBRL, כמענה לשני מסמכים שפרסמה הרשות בנושא. לדברי הרשות מדובר במתכונת דיווח מקובלת בעולם, שנועדה לשפר את יכולת הגישה והניתוח של משתמשי הדוחות הכספיים בארץ ובעולם לנתונים המופיעים בהם. ברשות טוענים עוד, כי מתכונת הדיווח נועדה לתת מענה למגוון אתגרים הקיימים באופן בו הדוחות התקופתיים מדווחים כיום.
מאיגוד החברות הציבוריות נמסר, כי עמדת האיגוד בסוגיית המעבר לדיווח בשיטת iXBRL, הנה כי המעבר צריך להיות אלקטיבי ולא כופה, מותנה בתוצאות הפיילוט הנערך בימים אלו, ובתועלות שיצמחו, אם יצמחו, לחברות המשתתפות בו.
בנוסף, האיגוד סבור שתחולת ה- iXBRL צריכה להיות מוגבלת בהיקפה ובעלותה, תוך מתן הגנה חקוקה לנושאי המשרה המדווחים. "הדברים מקבלים משנה תוקף בעידן שלאחר חקיקתו של חוק עקרונות האסדרה, המחייב בחינה יסודית של היבטי עלות-תועלת כתנאי לפרסומה של רגולציה חדשה", הדגישו באיגוד.
באיגוד ציינו עוד, כי עלות הדיווח ב- iXBRL (עלות רישיון השימוש בכלי התיוג לכלל שנות השימוש ; תמיכה ללא הגבלת שעות של לשכת שירות) צריכה להיות מושתת במלואה על רשות ניירות ערך, באופן שלא ייווצר חיוב ישיר או עקיף בגינה לחברות הציבוריות, ולא יוכבד הנטל הכספי המושת ממילא על החברות הציבוריות בישראל.
"לא יתכן שבמדינה דמוקרטית רשות ני"ע תוציא תחת ידיה תוצרי רגולציה ללא פיקוח פרלמנטרי"
בימים אלה מוביל איגוד החברות הציבוריות פעילות נמרצת לבלימת יוזמת רשות ניירות ערך המבקשת להפוך אותה ל"מחוקק-על". עו"ד ענת פילצר סומך, היועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, מסרה כי "בהתנגדותנו הרשמית לתזכיר הצעת החוק שהפיצה הרשות, התנגדות שהוגשה לאחרונה לכלל הגורמים הרלוונטיים, בהם יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, יו"רי וועדות בכנסת וגורמי המקצוע במשרדי המשפטים והאוצר, ציינו כי לא יתכן שבמדינה דמוקרטית רשות ניירות ערך תוציא תחת ידיה תוצרי רגולציה ללא פיקוח פרלמנטרי, בלא אישור הממשלה ובהעדר הליכי שיתוף ציבור מלאים". עו"ד פילצר סומך ציינה עוד, כי "לבקרת ועדות הכנסת, סמכויות שר האוצר והליכי שיתוף הציבור יש תפקיד מכריע בשמירה על שוק חופשי מפותח ויציבות רגולטורית, שהם הכרחיים ליצירת שוק הון דינאמי".
סיכום שנת 2021 בבורסה: שנה של שיאים חדשים
בסוף מרץ פרסמה הבורסה את סיכום הפעלות לשנת 2021 ממנה עלה כי השנה שחלפה הייתה שנה של שיאים חדשים, שכללו בין היתר, שיא בהנפקות של חברות חדשות בכלל וחברות היי-טק בפרט, תשואות גבוהות במדדי הבורסה המובילים ומחזורי מסחר גבוהים.
במהלך אותה שנה הצטרפו לבורסה 107 חברות חדשות, כולל 94 הנפקות של חברות חדשות, הנתון הגבוה ביותר משנת 1993, המהווה גידול של 28% במספר החברות החדשות. נתון זה העמיד את הבורסה בת"א במקום השני בעולם בשיעור החברות החדשות, על פי נתוני ה- WFE. בסוף השנה מספר החברות בבורסה עמד על 541, המספר הגבוה ביותר בעשור האחרון, עם שווי כולל הגבוה אי פעם, שחצה את רף הטריליון שקלים. הגידול במספר החברות החדשות איפשר לבורסה גם להשיק מדדים וענפים חדשים בבורסה - בשנת 2021 הושקו שלושה מדדי מניות חדשים - רשתות שיווק, קנאביס ודואליות ו- 4 מדדי אג"ח חדשים.
עלייה חדה נרשמה בסכום הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית, שעמד על כ- 13 מיליארד שקלים נטו במניות בשנת 2021 – שיא של יותר מעשור, זאת לאחר מכירות של מניות בסך של כ- 4.8 ושל כ-1.3 מיליארד שקלים נטו בשנים 2020 ו- 2019, בהתאמה.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, אמר בעת פרסום הנתונים, כי "שנת 2021 בבורסה הייתה שנת צמיחה יוצאת דופן, בדגש על סקטור ההיי-טק הישראלי שהפך להיות דומיננטי מאוד, עם הצטרפות של 94 הנפקות חדשות, שיא של קרוב ל- 30 שנה, מהן 61 חברות הייטק. בנוסף אנו רואים שיא של למעלה מעשור בהיקף ההשקעות הזרות בבורסה והמשך גידול של מעורבות הציבור הישראלי ופעילותו בשוק ההון הישראלי. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר בגידול שרשמה הבורסה בהכנסות ובצמיחה ברווחיות. בשנה הקרובה נשיק לראשונה כלים חדשניים ומתקדמים לניתוח שוק ההון שיסייעו לציבור לפעול ביתר הבנה וביתר קלות בעולם זה ובכך להגדיל את השתתפותו בהצלחת הכלכלה הישראלית".
רשות האסדרה (רגולציה) יוצאת לדרך
נציבות שירות המדינה הודיעה לאחרונה על הקמת ועדת האיתור לתפקיד ראש רשות האסדרה (רגולציה) והרכבה ופרסמה פניה לאיתור מועמדים ומעמדות למילוי משרת ראש רשות האסדרה. בראש הוועדה יעמוד יאיר פינס - מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועל חבריה נמנים נדין טרכטנבג - לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, יוגב גרדוס - הממונה על אגף תקציבים באוצר, עו"ד מאיר לוין - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונציג מנציבות שירות המדינה. בימים אלה עומדים להתפרסם המכרזים ליתר התפקידים ברשות (המדובר בכ-50 עובדים) ורשות האסדרה תצא לדרך. לדברי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יש חשיבות יתרה בתחילת עבודת הרשות שצפויה לטפל בהפחתת הנטל הביורוקרטי במספר חזיתות מול משרדי הממשלה השונים וכך אולי לייצר הוזלה מסוימת במוצרים.
הרשות, שמרחב סמכויותיה קוצץ במהלך הדיונים בכנסת על הקמתה והוחרגו ממנה גופים שונים, תהיה אחראית לקידום מדיניות רגולציה חכמה והפחתת נטל רגולטורי, ייעוץ לממשלה בענייני רגולציה, גיבוש תוכנית ממשלתית למיסוד תשתיות ארוכות טווח לרגולציה חכמה ועוד תפקידים, אך נראה שמעמדה יהיה פחות ממה שתוכנן תחילה והיא תשמש יותר כגוף מייעץ מאשר גוף שמייצר מדיניות מחייבת.
המינוי ליו"ר הרשות יהיה לחמש שנים ויידרש לאישורם של ראש הממשלה ושר האוצר. במשרד ראש הממשלה מקווים כי הקמת הרשות תהיה צעד נוסף בדרך לצמצום הרגולציה העודפת במשרדי הממשלה.
