המשקיע האגדי וורן באפט רכש לראשונה בחייו מניות באפריל 1942, בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא היה אז נער צעיר ואת הרכישה ביצע חודשים ספורים לאחר המתקפה הקשה על פרל הארבור, שבה נהרגו קרוב ל-2,500 חיילים ואזרחים אמריקאים. מצב הרוח בארה"ב היה אז קשה, והעולם כולו חשש שהנאצים ובני בריתם עומדים לנצח במלחמה. "המצב לא נראה טוב אז, אבל לא קניתי את המניות כי חשבתי שזה רעיון טוב להפסיד במלחמה - קניתי אותן כי חשבתי שהמניות זולות, ושבסופו של דבר ננצח", סיפר באפט ב-2014.
באפט נהפך מאז לאחד האנשים העשירים בעולם, וההצלחה שלו הוכיחה עם השנים שתחושת ה"הכלכלה תנצח", יכולה לעתים להשתלם – אפילו בעיתות משבר. ואולם האם גם כיום, כשמלחמה מתחוללת באירופה, זה המצב של שוקי המניות? לא בהכרח.
המפסידות הגדולות: חברות הצמיחה
החזית המתחוללת באירופה אינה סכסוך מקומי. מדובר במדינות מערביות, ובליבן ברית נאט"ו - המאגדת את רוב הכלכלות החזקות בעולם, ובראשן ארה"ב. ההשפעה של החזית הנוכחית מגיעה לכל מדינות העולם - אם על-ידי הפסקת הפעילות ברוסיה והסנטימנט השלילי, עיכובים בשרשרת האספקה, עליית מחירי הנפט והציפייה לעלייה בריבית והעמקת האינפלציה, תוך חשש מכניסה למיתון עולמי.
לכן, כשפוטין הכריז על הפעולה הצבאית ב-22 בפברואר, איש לא הופתע כשהמדדים הגיבו מיידית בצניחות חדות, למעט בשני מגזרים - אנרגיה וביטחון. שאר המגזרים נפלו, ובראשם מניות הצמיחה הטכנולוגיות. מדובר ב"חברות חלום" - ללא תזרים מזומנים חיובי קבוע ומכפילי רווח בחלל, ומהן המשקיעים בחרו להיפטר ראשונות.
מדוע זה קרה? כי מלחמה היא תקופה של אי-ודאות, ובזמן כזה המשקיעים מעדיפים לשים את יהבם וכספם במקום הבטוח יותר. לכן, חברות הערך - בנקים, חברות ביטוח וחברות צריכה ותיקות וחזקות - נפגעו פחות מהמשבר הנוכחי והצליחו לשמור על יציבות יחסית, ונראה שהן צולחות את המשבר בצורה סבירה, בוודאי לעומת חברות הצמיחה הטכנולוגיות החבוטות. אגב, אותו באפט נוהג להשקיע לאורך השנים בעיקר באותן חברות ערך, כך שהוא לא רק
מאמין ש"הכלכלה מנצחת", אלא מעדיף לשלב את תחושת הבטן עם "ללכת על בטוח". לראיה, ברקשייר האתוויי שלו מחזיקה בנתח נאה של מניות בנקים, חברות ביטוח, חברות שינוע ורכבות וחברות ותיקות ויציבות כמו קוקה קולה.
דוחים הנפקות לימים טובים יותר
מגזר נוסף שספג פגיעה עזה בעקבות המלחמה הוא ההנפקות. הירידות החדות בשווקים מורידות את מחירי המניות וגורמות לדחייה בהנפקות עקב ירידה בשוויים. חברות בישראל ובחו"ל הודיעו על דחייה או ביטול של ההנפקות שתוכננו לתקופה הקרובה. החברות מעדיפות להמתין לסנטימנט חיובי ולמצב רוח טוב יותר בקרב המשקיעים, כי לצאת לרואוד שואו בזמן שהתותחים רועמים ישאיר אותן עם ביקושים נמוכים ושווי מצומצם, שעלול לפגוע בתהליך ההנפקה.
מתחילת מארס היו הנפקות בודדות ברחבי העולם, וגם חברות ישראליות, כמו גט ו-Tomorrow.io, הודיעו על ביטול המיזוג עם ספאקים, בין היתר בשל מחירי המניות הנמוכים.
ענף ההנפקות יתחיל להתאושש רק כשהשווקים יחזרו לשוויים שהיו לפני תחילת הלחימה, ויוכלו להמריא על הסנטימנט החיובי שיביא עימו סיום המלחמה. להערכתנו, כל אותן הנפקות שנדחו יחזרו עם האופטימיות בשווקים, והחברות שהמתינו עם ההנפקה לסיום המלחמה ייהנו מביקושים גבוהים - שיעודדו הנפקות נוספות.
המרוויחות הגדולות: החברות הביטחוניות והסייבר
לצד מחיר הנפט שהאמיר בחודש האחרון, מי שמניותיהן זינקו מיום ההכרזה של פוטין על הפלישה לאוקראינה הן החברות הביטחוניות, שבאופן טבעי בעיתות משברים ביטחוניים ומלחמות מזנקות בשל הביקוש לאמצעי לחימה. כך, מניית לוקהיד מרטין, יצרנית ותיקה של מטוסי קרב וטכנולוגיה צבאית, זינקה תוך חודש בכ-14% ; ואלביט מערכות זינקה בכ-30% ובכ-32% בנאסד"ק ובתל-אביב, בהתאמה. גם תעודות הסל האמריקאיות העוקבות אחרי החברות הביטחוניות - בהן DFEN, XAR ו-ITA - עלו בעד 22%.
החברות הביטחוניות ימשיכו ליהנות מהפירות ומהצמיחה גם אחרי שוך הקרבות, בעיקר בשל העובדה שפרוץ המלחמה גרם לתחושה שחזית אלימה יכולה לפרוץ בכל מקום ובכל זמן. חשש זה הוביל מדינות רבות להחליט להשקיע יותר בביטחון, ולהסיט תקציבים אזרחיים – למשל, כאלה שיועדו לפרויקטי תשתית בשנים הקרובות - לרכישה של מערכות הגנה וחימוש, תוך חיזוק הגבולות. גרמניה כבר הגדילה את תקציב הביטחון שלה, וגם כאן בישראל השיח הרווח של "אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו" יוביל בוודאי להגדלת תקציב הביטחון.
בעקבות כך, מי שעתידות להיפגע הן חברות תשתית שהפרויקטים שלהן יבוטלו בשל הסטת התקציבים לתחום הביטחון, אולם בטווח הארוך אותן חברות תשתיות גלובליות יידרשו לשיקום נזקי המלחמה, כך שיוכלו להסיט מאמצים לכיוון השוק האוקראיני.
גם טכנולוגיות הסייבר נהפכו למצרך חשוב במלחמה, בעיקר בשל העובדה שחלק מהחזית מתבצע בלוחמת גרילה טכנולוגית בין רוסיה למערב, וחברות הסייבר צפויות להמשיך ולהתחזק בשל הצורך של ארגונים, חברות ומדינות להתגונן בפני תקיפות סייבר.
השווקים מצפים להפסקת אש
הטלטלה שחוו השווקים בעולם לא דילגה על שוק ההון בישראל, אולם מכיוון שישראל היא שוק קטן, שאינו תלוי במיוחד בשוק הרוסי - ההשפעה כאן היא מינורית באופן יחסי.
בנוסף, המדדים בישראל מתבססים יותר על חברות ערך ופחות על חברות צמיחה, שכאמור נפגעות במיוחד בעיתות מלחמה. הירידות בישראל היו מתונות יותר מאשר בחו"ל, והסנטימנט בסך הכל נייטרלי. לעומתנו, מדד נאסד"ק, שמבוסס על לא מעט חברות צמיחה, ספג טלטלות עזות בחודש האחרון, אולם הצליח לתקן בשבוע שעבר (שהיה הטוב ביותר מזה שנה וחצי) כשליש מהירידות, בין היתר בשל הדיווחים בעולם על שיחות בין הצדדים וציפייה לסיום הלחימה, לצד החלטות הריבית בבריטניה וארה"ב שגרמו להסרת אי-הוודאות.
עם שוך הקרבות והרגיעה בשווקים, קרוב לוודאי שנראה חזרה של כספים מחברות הערך לחברות הצמיחה, שהרי אז חברות הצמיחה הטכנולוגיות יוכלו ללקק את הפצעים ולחזור לגייס, כי אחרי שרוחות המלחמה יתפוגגו - גם החלומות יחזרו לשווקים.
הכותב הוא ראש מגזר היי-טק והנפקות בפירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO
בשיתוף BDO
