ענף הבנייה נחשב לאחד הענפים המסורתיים מבחינת פעילותו. מחקר שנערך ב-2016 מדד את ההתקדמות הדיגיטלית ב-22 ענפים ומצא, כי ענף הבנייה השתלב במקום ה-21 מעל חקלאות וצייד. למרות שהרבה השתנה בחמש השנים האחרונות ובייחוד בישראל, כאשר יותר ויותר חברות מאמצות טכנולוגיה בתחום הבנייה, התכנון והניהול, חברות רבות אחרות נתקלות בקושי באימוץ הטכנולוגיה המתאימה לפעילותן.
במובנים רבים בנייה היא מועמדת אידאלית לטרנספורמציה דיגיטלית. פרויקטים של בנייה מורכבים מחיבור של מהנדסים, יועצים, קבלנים, אנשי סחר, בעלים ואדריכלים שעובדים יחד כדי לבנות את הנכס. התקשורת נעשית באמצעות טלפונים ואי-מיילים והתיעוד מתרחש על הנייר. שיתוף הפעולה שהוא החלק חשוב בכל פרויקט עשוי להיפגע.
היבט נוסף של יישום טכנולוגיה נמצא בתהליכי הבנייה. בתוך הפרופטק, קיימת נישה של הקונסטרקשן-טק, ה-Contech, שמתמקד ביעילות הבנייה ומסייע לחברות הבנייה לפתור את בעיית השוליים הפיננסים הצרים. כאשר משלבים נכון טכנולוגיה בתהליכי הבנייה היא מסייעת בשיפור היעילות, שמירה על לוח הזמנים של הפרויקט והקטנה של חריגות פיננסיות ולא פחות חשוב - איכות ובטיחות.
הערך הוא לא רק בשורה התחתונה. Contech מבצע אוטומציה של משימות ידניות ומשחרר משאבים לטובת השקעה באסטרטגיה ופיתוח ערוצי צמיחה חדשים. למעשה, Contech מכסה קבוצה מגוונת של טכנולוגיות הפותרת מספר עצום של אתגרים והפתרונות שהיא מציעה ממשיכים להתרחב.
שלוש גישות לאימוץ טכנולוגיות
חברות בנייה המעוניינות לאמץ יכולות טכנולוגיות חדשות מתקשות לזהות איזה פתרון הוא המתאים להן. בעלים של חברות בנייה רבות מעדיפים לבחור בטכנולוגיות שפותרת בעיה נקודתית מאשר ליישם טרנספורמציה דיגיטלית בהיקף מלא. שיטה זאת מסייעת לחברות לבחור פתרונות שמתאימים להיקף ולתקציב של הפרויקטים שלהם.
את תהליך אימוץ טכנולוגיות על-ידי חברות הבנייה ניתן לחלק לשלוש גישות. "המאמצים המוקדמים" - חברות שפועלות באופן שוטף לאיתור טכנולוגיית Contech חדשה ולשלב אותה בפעילות לפני המתחרים. תפיסה זאת משקפת סיכון, אבל היא מסייעת לחברות אלו לבדל את עצמן מהר אל מול המתחרות. תפיסה נוספת היא של "העוקבים המהירים" - חברות אלו מעריכות טכנולוגיה ומאמינות ביכולתה לעזור לעסק להישאר תחרותי, אך מעדיפות ללמוד מהצלחות וכישלונות של עמיתים לפני היישום. גישה זו רווחת בקרב חברות בנייה קטנות עד בינוניות. עמדה נוספת היא "הספקנים", שלתפיסתם "אין צורך לתקן את מה שלא מקולקל". הם ערים לסיכון להחמיץ הזדמנות, אבל סבורים שיש לגשת לשינוי בזהירות, ובעיקר - לוודא שטכנולוגיה עוזרת בצורה מובהקת לעסק ומדגימה החזר השקעה מהיר.
מקור מידע אחיד לגבי התקדמות הפרויקט
אחת הטכנולוגיות המעניינות שמביאה מהפכת ה-Contech ונמצאת ביישום מתקדם הינה מידול המידע של הפרויקט (BIM – Building Information Modeling). היישום בפועל של הטכנולוגיה משמעו יצירה של מודל 3D של הבנייה, שמדגים את כל הפרטים הקשורים ביישום הפרויקט. המשקיעים יכולים לזהות מוקדם השלכות של החלטות ולבצע את ההתאמות. מודל דיגיטלי של הפרויקט אינו מסתכם רק בהדגמה ויזואלית שלו, אלא מכיל את האינפורמציה שקשורה אליו, כמו למשל מערכות התאורה, אינסטלציה, מיזוג אוויר, וכאשר המידע משתנה - המודל מתעדכן. כך לדוגמה, החלטה לגבי סוג החלונות בבניין מציגה את האופן שבו היא משפיעה על עלויות החומרים, כוח העבודה, לוח הזמנים של הפרויקט ועומס הטמפרטורה על הבניין.
ריכוז המידע ומעקב שוטף אחריו מייצר מקור מידע אחיד לגבי התקדמות הפרויקט ומאפשר לחבר בין בעלים, יחידות ביצוע וקבלני משנה ולבצע את התאמות נדרשות במהלך הפרויקט. בשלב ביצוע הפרויקט, מנהלי הפרויקט יכולים לשלוט בצורה רציפה בכל האספקטים של המודל ולדעת מהן ההשלכות של ההחלטות שהתקבלו, מה שמאפשר להם לבצע שינויים יותר בקלות, להזיז משימות בין הצוותים ולנהל באופן הדוק את המשאבים. המשמעות היא יכולת לחזות בצורה מדויקת יותר ולבצע התאמות מדויקות יותר לתמחור ותזמון, תוך מזעור עיכובים ועלויות חריגות. באמצעות מודל כזה ניתן להמשיך ולנטר את הפרויקט גם לאחר שהבנייה נגמרה במעקב השוטף אחרי ניהול הבניין, לקראת שיפוצים בבניין ועוד.
לייעל ולחזק את הפעילות
על מנת לבחור את טכנולוגיית הפרופטק הנכונה בארגון יש לבחון את הטכנולוגיה על-פי מספר אספקטים. השלב הראשון הוא זיהוי של הנקודות הבעייתיות שהשימוש בטכנולוגיה הספציפית יכול לפתור. השלב השני הוא הערכת ההתאמה של הטכנולוגיה ליישום בעסק - האם היא פותרת את האתגרים? האם היא מתאימה לתרבות ולערכים של העסק? האם זה משפר את השורה התחתונה. השלב השלישי הוא התשתית - כמה זמן ייקח ליישם את הטכנולוגיה? ולבסוף, ביצוע תהליך העדפה ובחינה איזה מבין הטכנולוגיות שיכולות להתאים לארגון תואמות את היעדים האסטרטגים. היבט חשוב נוסף הוא בחינה של מעטפת ההדרכה של יישום הטכנולוגיה, שתסייע לתקשר אותה בצורה טובה ביותר לעובדים ולהכשיר אותם להשתמש בה ובכך להטמיע אותה בארגון על הצד הטוב ביותר.
בשוק הישראלי אנחנו רואים יותר ויותר חברות שמיישמות טכנולוגיות אלו על מנת לייעל ולחזק את הפעילות. במפגש חדשנות שערכנו לאחרונה, שוחחנו עם חיים פייגלין, יו"ר צמח המרמן, שדיבר על ההחלטה שלהם להשקיע בחברת סייפגארד, על מנת להעלות את רמת הבטיחות באתרי הבנייה של החברה. צחי פז, מנכ"ל סייפגארד, ציין כי כיום החברה פעילה ב-750 אתרי עבודה - החל מהתקנת מעליות, דרך בניין רב קומות ועד כבישים, תשתית רכבת ומנהרות. על-פי נתוני החברה, בשנת 2017 תרמו לקוחות סייפגארד 30% מהיקף הנפגעים בענף הבנייה בישראל והיום פחות מ- 10%. ניתן לטעון כי לקוחות אלו עושים צעדים משמעותיים נוספים, אולם ההשפעה של כל התהליכים האלו באה לידי ביטוי בתוצאות של אכיפת סדר יום הניטור שיישום הטכנולוגיה מפעיל בשטח.
לשפר את פריון הענף
לסיכום, השוק הישראלי, שנחשב לפתוח לאימוץ טכנולוגיות, מהווה כר פורה להרחבת השימוש בטכנולוגיות בעלות ערך מהותי לפעילותן של חברות רבות. שילוב טכנולוגיה בשלב התכנון יאפשר לשפר את פריון הענף ועם כניסת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כמו מנופים ורובוטים, ייתכן ואף תתאפשר ספיגה של עלויות הקרקע והוזלה של העלויות לצרכן. הרחבת השימוש ב-BIM שנמצא בשימוש באירופה ובאנגליה, וב-CIM המשמש להדמיית ערים, הינה בעלת פוטנציאל גבוה למימוש בישראל. טכנולוגיות אלו אף נהנות בעולם מרוח גבית מהרגולטור. יצירת סימולציות כאלו המשלבות תובנות תפעוליות ופיננסיות ישפרו משמעותית את הענף בעתיד.
שחר זיו הוא שותף מנהל ב-BDO ורותם זילבר הוא דירקטור ב-BDO Consulting
