מי מאתנו לא מפנטז על היום בו נצא לפנסיה, נפרד לשלום מעולם התעסוקה ונקדיש את כל זמננו רק לדברים שאנחנו באמת רוצים לעשות. אם זה בגלל חוסר זמן או חוסר כסף, הרבה פעמים המציאות סוחפת הלאה והרבה דברים שתמיד רצינו לעשות נדחים למועד לא ידוע. במקרים כאלה, אפשר להתנחם בכך שבזמן הפנסיה נהייה הרבה יותר פנויים. אבל יש עוד משתנה שחשוב לקחת בחשבון- האם יהיה לנו כסף להגשים את החלומות? האם נוכל לשמור על רמת החיים אליה התרגלנו כשעוד עבדנו?.
ד"ר אריה איתמר ומאיר הוברמן הם דוגמה לפנסיונרים שהצליחו להגשים חלומות כשיצאו לפנסיה, ונהנים גם היום מחיים פעילים, גדושים בחוויות, הרפתקאות ומימוש עצמי. את כל זה הם הצליחו לעשות בזכות תכנון נכון ומושכל של החיסכון הפנסיוני שלהם, שמאפשר להם לחיות את החיים ברווחה מאז שיצאו לפנסיה.
שם: מאיר הוברמן
גיל: 66
גר ב: גבעתיים
עיסוק: מנתח מערכות מחשבים בחברת נמלי ישראל, ומשורר בהווה.
בגיל 58 הציעו למאיר לצאת לפנסיה מוקדמת, והוא מיד הסכים. "היה לי ברור שאם מציעים לי אני מיד מסכים, כי היו לי חלומות", אומר מאיר, "קיבלתי 45% פנסיה ומענק סמלי, אבל היו לי גם חסכונות פרטיים אותם חסכתי לאורך השנים לשם הבטחת שנות הפנסיה שלי. בניתי את עצמי לפנסיה בלי לחשוב על זה יותר מידי, תמיד הייתה לי מחשבה שאני צריך לשים בצד".
החלומות עליהם מדבר מאיר סחפו אותו במסלול מפתיע, בסופו פרסם ספר שירים שפורסמו גם בעיתון הארץ. החלום הראשון שלו היה ללמוד קולנוע, ומיד כשיצא לפנסיה נרשם ללימודים באוניברסיטת תל אביב. אחרי שנה החליט שהוא רוצה ללמוד אנימציה, ובחר במנשר, אבל שם הפנו אותו ללימודי כתיבה, "כמובן שהייתי הכי מבוגר בכיתה, בשיעור הכרות הצגתי את עצמי כאיש מחשבים, וכולם הסתכלו עלי כמו על עב"ם. אלו לימודים מאוד אינטנסיביים ופתאום הגיע אליהם פנסיונר", מספר מאיר, "בהפסקה הראשונה הזמינה אותי אחת הבנות להצטרף לחבורה, אז למרות פערי הגיל השתלבתי יותר מהר מהצפוי".
הלימודים ארכו ארבע שנים אינטנסיביות ומהנות מאוד מבחינתו, והמורים אהבו את הכתיבה שלו. בשנה האחרונה הציע אחד המרצים לסטודנטים להוציא ספר שירה, ומאיר ושלוש סטודנטיות נוספות נרתמו לעניין, "הוצאנו ספר שירה בהוצאה הייתה עצמית וקראנו לה נאמ"י- ראשי תיבות של ארבעתנו. אחת הבנות יצרה קשר עם אילן ברקוביץ מהארץ שאוהב ספרי שירה עצמאים. הוא עשה עלינו כתבה, וזה היה הפרסום הראשון של שירי. בהמשך הוא ביקש לשלוח לו שירים פוליטיים, ובחר לפרסם שיר שלי במדור תרבות וספרות בעיתון הארץ", אומר מאיר, "זה היה מרגש. לא חשבתי שיקרה לי דבר כזה, אבל זה קרה".
מאיר השתתף בערבי שירה, וספר שיריו, שנקרא "איפה טעינו", נמכר ב- 100 עותקים, מספר מכובד מאוד כשמדובר בהוצאה עצמית. היום הוא ממשיך לעבוד על ספר שירים חדש. במקביל, הוא מטפח אהבה חדשה- מוזיקת אינדי.
"תמיד דאגתי ליום שאפרוש"
מאיר מעיד על עצמו כאדם חסכן וצנוע, שהוצאותיו אף פעם לא עלו על ההכנסות. למרות שהחליף הרבה מקצועות ומקומות עבודה עד שהגיע לחברת נמלי ישראל, הוא תמיד דאג לחיסכון הפנסיוני שלו ובנוסף הקפיד לשים משהו בצד, "תמיד דאגתי ליום שאפרוש כדי שיהיה לי כסף לעשות את כל מה שאני רוצה", מסביר מאיר, "עד שלא ראיתי שיש לי מספיק כסף בבנק לא שחררתי ולא התפרעתי".
היום מעיד מאיר שאין לו דאגות כלכליות, והוא עוסק בטיפוח היעד הבא שלו, שהוא בעיקר ליהנות משנות הפנסיה שלו. "אני מאוד מתחבר למוזיקת אינדי, למשחק ולעוד סוגים של אמנות, והיום אני יכול לבחור ללכת באיזה כיוון שאני רוצה. ההחלטה היא שלי". בינתיים, הציע מאיר שירים להרכב אינדי שחביב עליו, "אבל אמרו לי שהשירים שלי מדכאים מידיי. אולי אנסה לכתוב משהו פחות מדכא", הוא צוחק.
טיפ לפנסיונרים:
מומלץ לבדוק את החיסכון הפנסיוני שלכם אחת למספר שנים באמצעות יועץ פנסיוני אובייקטיבי והקפידו לאורך השנים לחסוך בנוסף גם באופן פרטי לשם יצירת השלמת הכנסה.אל תוציאו מעבר למה שיש לכם בבנק, ותבדקו מידי פעם איזה סכום הצטבר בחיסכון הפנסיוני שלכם.
שם: ד"ר אריה איתמר
גיל: 81
עיסוק: גיאולוג ומפקח כריה במכון הגיאולוגי, מדריך סיורים גיאולוגים בחינם בהווה.
מגורים: קיבוץ בית ניר
ד"ר אריה איתמר עלה לארץ על האוניה אקסודוס, כשהוא ילד בן שמונה בלבד, יתום מאביו ולאחר שהוא ומשפחתו עברו תלאות, סבל ונדודים במהלך מלחמת העולם השנייה. נתוני הפתיחה שלו היו קשים: כבן למשפחה ענייה וחסרת אמצעים הוא נאלץ לצאת לעבודה בגיל צעיר כפועל דפוס, וכשהצטרף לקיבוץ עבד במטעים. לאחר שהשלים את תעודת הבגרות שלו בגיל 29, כשהוא נשוי ואב לילדה, החליט שהוא ילמד באקדמיה בכל מחיר, "יכול להיות שהמסעות שעברתי בילדות גרמו לי להתאהב בגיאוגרפיה, להתאהב בטבע", הוא מספר. הוא קיבל מלגות ותמיכות שונות שאפשרו לו ללמוד גאוגרפיה ובהמשך גאולוגיה. בנוסף עבד בעבודות מזדמנות, בין השאר כעובד ניקיון באוניברסיטה העברית, "הייתי מנקה את הלוחות של הפרופסורים למתמטיקה בכל בוקר", מספר אריה, "ולקראת סוף התואר השני התקבלתי למכון הגיאולוגי במשרת חוקר".
מאז ועד שיצא לפנסיה אריה עבד כחוקר וכמפקח במכון הגיאולוגי, ועד היום העבודה שעשה גורמת לו הרבה גאווה וסיפוק.
"הדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי לפנסיה היה לפרסם את הספר הראשון שלי, שחיכה במגירה 17 שנה", מספר אריה. בהמשך פרסם עוד שני ספרים, וסיפרו הראשון תורגם לאנגלית ויצא במהדורה שנייה.
בנוסף החליט אריה שהוא רוצה להחזיר חוב ישן לחברה. "אם לא הייתי מקבל מלגות לעולם לא הייתי מצליח ללמוד באקדמיה", הוא מסביר, "לעולם לא אשכח את העזרה הזו, ורציתי להחזיר לחברה הישראלית שתמכה ועזרה לי כשהייתי צריך". ההחלטה הזו הביא את אריה להציע סיורים גיאולוגיים חינם בחצר ביתו. "הסיורים שאני עורך בבית ובמקומות נוספים הם התרומה הצנועה שלי לחברה", הוא אומר. בקרוב, יגשים אריה חלום ילדות, ויצא למסע באיי פולינזיה.
"ידעתי כמה חשוב שתהיה לי פנסיה ראויה"
אריה נהנה מפנסיה של עובד מדינה, בתנאים טובים שמאפשרים לו לשמור על רמת החיים ממנה נהנה בתקופה שעבד, "הקפדתי לעקוב לאורך השנים אחרי החיסכון הפנסיוני שלי וידעתי כמה אני מפריש לחיסכון בכל חודש, כך שידעתי, בגדול, מה יהיו הסכומים שאקבל כשאצא לפנסיה".
אמנם הוא התחיל לחסוך באמצעות חיסכון פנסיוני בשלב מאוחר יחסית, אבל הפיצויים שהוא מקבל כניצול שואה שמתווספים לקצבת הפנסיה החודשית, מאפשרים לו לשמור על רמת החיים זהה לזו שהיה רגיל אליה בתקופת עבודתו. הפיצויים גם עזרו לו לפרנס את המשפחה במהלך שנות העבודה. "אני לא איש עסקים, אבל בגלל מה שעברתי כילד הבנתי שיציבות זה דבר חשוב מאוד. ידעתי כמה חשוב שתהיה לי פנסיה ראויה, שאוכל לפרוש בשקט ובביטחון".
טיפ לפנסיונרים: גם אם התחלתם את החיסכון הפנסיוני שלכם בגיל מאוחר זכרו כי חיסכון פרטי או מענקי הפיצויים שתקבלו בעת עזיבת מקום העבודה, יוכלו לשמש כתוספת לפנסיה החודשית שלכם.
הבהרה: האמור לעיל מהווה מידע והסבר כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס, ואינו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם. יעוץ פנסיוני ינתן בכפוף לתנאי הבנק. יעוץ פנסיוני לפרישה כרוך בעמלה כמפורט בתעריפון הבנק. אין באמור כדי להוות התחייבות לחסכון בסכום כלשהו.
למידע נוסף על ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי בבנק הפועלים >>
