אנו בראשיתו של "עידן אריכות חיים" בו מתחוללים שינויים בהרכב האוכלוסייה, שמעצבים את האנושות כחברה רב-דורית של חמישה דורות לפחות. הזקנה הסיעודית נדחית לעשור התשיעי והעשירי ויש יותר מבוגרים פעילים ועצמאיים בקהילה ובמרחב הציבורי.
קבוצה זו של מבוגרים, שחבריה הם בגילאי 60 עד 80, שונה לחלוטין מהדורות שקדמו לה ולמעשה אין לה מקבילה בתולדות האנושות. לכן, הטענה שה-70 הוא ה-40 החדש, היא לא ממש נכונה. ה-70 החדש הוא ה-70 החדש. וגם ה-40 הנוכחי הוא, ובכן, 40 חדש.
דור "המבוגרים החדשים" הגיע לעשור השביעי ולעשור השמיני של חייו במצב טוב יחסית מבחינה פיזית, מנטלית וקוגניטיבית. הוא עצמאי, נייד ברובו, ובמצב בריאותי וכלכלי סביר. שוני משמעותי בדור זה הוא בתפישה שלו את עצמו. לאור כל מה שתואר לעיל, הוא אינו רואה את עצמו כקשיש או כזקן.
מהלכים שלא נעשו במשך עשור
כדי להבין את מימדי השינוי כדאי להתבונן בנתונים. ב-1990 חיו בישראל 490 אלף איש מעל גיל 60 ואילו היום חיים בישראל קרוב למיליון וחצי ישראלים מעל גיל 60, מתוכם, מעל 435 אלף מעל גיל 75. במהלך שלושה עשורים תוחלת החיים הממוצעת עלתה בשש עד שבע שנים. בשנת 2006, 3.2 מיליון תושבים בישראל החזיקו רישיון נהיגה, 7% אחוזים מתוכם, כ-220 אלף איש, היו בגילאי 65 ומעלה. בשנת 2020, 4.7 מיליון תושבים החזיקו ברישיון נהיגה ואחוז בעלי הרישיון בגילאי 65 עמד על 13% אחוזים, כ- 615 אלף איש. פי-שלושה מאשר בתקופה של כמעט 15 שנה אחורה.
יש בישראל מעל ל- 90 מוסדות שמוגדרים כבתי דיור מוגן עצמאיים בהם יש כ-15,000 אלף יחידות דיור כאשר כ-5,000 יחידות נוספות יתווספו במהלך שלוש השנים הקרובות, חלקן נמצאות כבר בתהליכי בנייה ואפילו אכלוס ראשון. לצד הדיורים המוגנים יש כ-112 בתי אבות המאכלסים כ-5,000 דיירים ולמעלה מ-250 מוסדות גריאטריים שבהם שוהים כ-25 אלף מאושפזים.
בשנים האחרונות המענים הממשלתיים והרשותיים לאוכלוסייה מבוגרת התרחבו משמעותית. אפשר בהחלט להחמיא לשרה לשיווין חברתי, מירב כהן, שבמשך יותר משנתיים ביצעה עם צוות משרדה ובשיתוף פעולה עם משרדים נוספים, מהלכים, שינויים והתאמות לטובת האוכלוסייה המבוגרת, שלא נעשו בישראל למעלה מעשור, לרבות תוכניות ומיזמים, שנוצרו כמענים למגפת הקורונה וממשיכים לפעול בתחומים כגון תעסוקה, הפגת בדידות ומיצוי זכויות.
המדינה ומוסדות התכנון מבינים שיש להרחיב את המענים לפתרונות דיור לאוכלוסייה המבוגרת ומשרד השיכון והבינוי כבר מנחה את מתכנני הערים ואת המתכננים ברשויות המקומיות לתכנן סביבות מגורים רב-דוריות. כלומר, שכונות ופרויקטים שנותנים פתרונות לכל קבוצות הגיל באוכלוסייה - החל מזוגות צעירים דרך משפחות צעירות, משפחות עם ילדים מבוגרים, זוגות מבוגרים ללא ילדים ("הקן המתרוקן") וכמובן, דיירים מבוגרים עצמאיים או טרום-סיעודיים.
דיור מוגן - שינויים ותמורות
עד 2020 אחוז התפוסה בדיורים המוגנים היה גבוה ונע סביב 90% ובמהלך הקורונה הוא ירד מתחת ל-80%. הכותרות בעיתונים והמצב הכללי עשו את שלהם והרבה מתעניינים, ששקלו היכנס לדיור מוגן, השעו או ביטלו את כניסתם. בחודשים האחרונים אנו מזהים חזרה לאחוזי תפוסה גבוהים ויותר כניסות של דיירים.
בממוצע שנתי, יש כ- 1,200 כניסות של דיירים חדשים בכל הענף. מבחינה מגדרית, 70% מקרב הדיירים בדיור מוגן עצמאיים הן נשים, 15% אחוזים מצטרפים כזוגות ו-15% הם גברים.
יש לציין שלבתי דיור מוגן חדשים, במיוחד אלו שנפתחים בתקופה זו, נכנסים דיירים בגילאי 70 פלוס ואילו בבתים וותיקים יותר גיל הכניסה השכיח הוא 80.
באזורי הביקוש, מרכז הארץ או מרכזי ערים גדולות כמו כפר סבא, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות וכדומה, התחרות בתחום הדיורים המוגנים גוברת והופכת למקומית בין המתחרים השונים. לאור התחרות משווקות הצעות ערך חדשות לדיירים פוטנציאליים, לצד קונספטים אחרים למגורים בגיל מבוגר, לרבות פתרונות חדשים להזדקנות בבית ובקהילה.
תחרות חדשה באה לידי ביטוי במיזמים של דיור שיתופי, כמו למשל בחריש ובנקודות נוספות בצפון הארץ, שבמסגרתם קבוצה של מבוגרים מבצעת התקשרות עם גורם נדל"ני לפי מודל שכירות ארוך טווח ומגייסת לטובתה שירותים וספקים שונים שמגיעים לדירות הדיירים. אנו מזהים גם נישות חדשות, כמו למשל מוסדות שמתמחים במחלת אלצהיימר ודמנציה, מוסדות או דיורים מוגנים בקונספט עיצובי ספציפי.
מגמות ותחזיות לתחום
• מגמה ראשונה: השקעות בטכנולוגיה ובטרנספורמציה דיגיטלית
ב-2019 ביצעה הישראלית קרן אטקין, מחברת רב-המכר The AgeTech Revolution, מיפוי של תחום הזקנה וזיהתה כ-170 מיזמים טכנולוגיים וחברות שפועלים בתחום זה. שלוש שנים לאחר מכן, ב-2022, המיפוי כלל קרוב ל-240 חברות ושיקף האצה משמעותית בפיתוחים, מענים, מוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיה לאוכלוסייה מבוגרת. בהנחה שכל מיזם כזה מגייס אליו משקיעים, לקוחות, ספקים ושיתופי פעולה, הרי שאקו-סיסטם שלם הולך ומתפתח סביב עולם הזקנה, וליזמיות וליזמים מישראל, אגב, ייצוג מכובד במגמה זו.
המיפוי כלל מספר תחומי משנה ביניהם שימור עצמאות, תחבורה וניידות של האדם המבוגר, פתרונות, מוצרים, ושירותים אשר ישמשו אותו בהתנהלות יום-מיומית, ניטור רפואי וגילוי מוקדם של אירועים בריאותיים חריגים, שימור יכולות ומניעת הידרדרות קוגניטיבית ועוד.
תחום נוסף שמופיע במיפוי הוא עולם ה- WELLNESS הכולל סנסורים לבישים ותחום הבית החכם, שמנגישים שירותים לאדם המבוגר בבית שלו ומתממשקים לגורמים חיצוניים, כגון גופי רפואה וטיפול, בני משפחה ופעילויות פנאי ותוכן.
לצד אלו קיימת התייחסות רחבה לטכנולוגיות שמסייעות לבני משפחה המטפלים באדם מבוגר לנהל את הטיפול, לארגן אותו ולהפוך אותו לקל ויעיל. יש אפילו טכנולוגיות שהן, לא עלינו, מלוות את בני המשפחה בתהליך המצער של פרידה מאדם מבוגר וכוללות, בין היתר, את תכנון הפרידה מהחיים וניהול מורשתו של הנפטר לרבות מורשתו הכלכלית.
הרשתות הגדולות של הדיורים המוגנים בעולם וספקיות של פתרונות דיור אחרים לקהלים מבוגרים (כגון "שכונות מוגנות") מבינות שהן חייבות להשקיע בטכנולוגיה ובמעבר למערכות ניהול דיגיטליות מתקדמות. כל הגורמים מסביבן, קרי קהלי היעד, נותני השירותים, הספקים, הרגולטורים, השלטונות וכיוצ"ב, עוברים לערוצים דיגיטליים והן לא יכולות להמשיך ולהתנהל עם גיליונות אקסל, או מערכות ניהול ותיקות ומיושנות.
בעולם קיימות כבר היום מספר גדול של מערכות ניהול מבוססות ענן, שמחברות את כל האופרציה של הדיור המוגן לידי מערכת הוליסטית אחת הכוללת ניהול מכירות ושיווק, ניהול כוח אדם, ניהול שירותים ומענים לדייר, ניהול מלאים ורכש, מעקב בריאותי וניטור רפואי, תקשורת עם בני משפחה ועוד.
• מגמה שנייה: שקיפות וקישוריות
אנו חיים ב"עידן המשפחה המחוברת", שבו השיח וקבלת ההחלטות בנושאים הקשורים לרווחת ההורים המבוגרים עוברים לדיון בערוצים דיגיטליים כגון ווטסאפ או מסנג'ר. בני המשפחות מצידם, במיוחד לאור אירועי הקורונה, דורשים יותר שקיפות ודיווחים מספקי השירותים וכל הדיורים המוגנים נדרשים, או מספקים על דעת עצמם, מידע ודיווחים לבני המשפחה.
• מגמה שלישית: מחסור עולמי בכוח אדם מקצועי, טיפולי וכוח עזר
עוד לפני תופעת "ההתפטרות הגדולה" נוצר מחסור גדול בידיים עובדות בעולם הסיעוד, שמשפיע באופן ישיר ועקיף על ענף הדיור המוגן ובתי האבות כאחד, על מערכות הבריאות וכמובן על בני המשפחה המטפלים.
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר והבינוני כוח האדם החסר לא יוחלף ברובוטים. נכון להיום, אין תחליף למגע, ליחס ולשירות האנושי שנותנים מטפלים מקצועיים ואנשי טיפול המתמחים באוכלוסייה מבוגרת. הטכנולוגיה והרובוטיקה יוכלו לסייע לכוח האדם הקיים למקסם את עבודתו ולהקל על עומס משימות, או לסייע במטלות שהן קשות פיזית לביצוע, או כאלו שצורכות זמן יקר מתוך מטרה לייעל מערכות קיימות.
• מגמה רביעית: בחינה מחודשת של הצעת הערך של תחום הדיור המוגן
הצעת הערך הקלאסית של הדיור המוגן היא ביטחון ושקט נפשי לילדים, פעילות חברתית, הפגת בדידות וניטור רפואי לדייר/ת. בשנים האחרונות, והקורונה חידדה זאת יותר, נוצרו דרישות חדשות של הצרכנים / הדיירים וקברניטי תחום הדיור המוגן צריכים לחשוב כיצד לתת להם מענים הולמים ולדייק את הצעת הערך. אחד הצרכים הבולטים הוא פתרון דיור מותאם אישית לאופיו וצרכיו של הדייר - לא רק במסלולי התשלום, אלא גם בתחום היצע השירותים, הפעילויות ואיכות החיים.
כאשר העולם עובר ל'זקנה פעילה' (Active Aging) החשיבה המובילה היא כיצד לעדכן בהתאם את הפעילויות והתכנים ל"דייר החדש" בעידן 100 שנות חיים - תוכניות תזונה, אימון גופני, אימון קוגניטיבי, יצירת משמעות וערך באמצעות תעסוקה או תחביבים ועוד.
פועלים לצמצום הפער הדיגיטלי בקרב מבוגרים
מאמץ גדול הושקע ועדיין מושקע בישראל צמצום הפער הדיגיטלי בקרב מבוגרים. ברקע הדברים, הסגרים והריחוק החברתי בתקופת הקורונה שהאיצו תהליכים לאימוץ ערוצים דיגיטליים. שירותים רבים שניתנו בצורה פרונטלית הוסתו במהלך הקורונה לערוצים דיגיטליים ואילצו גם את האוכלוסייה המבוגרת לשנס מותניים, להתגבר על חסמים וחששות ולבצע פעולות באתרי אינטרנט ובאפליקציות. חלק מהמבוגרים למדו בעצמם וחלקם נעזרו במתנדבים או בבני משפחה. עם זאת, ארגון אשל ג'וינט דיווח שבין 15%-20% מכלל האוכלוסייה המבוגרת לא עושים שימוש בדיגיטל. אולם התחזית היא שככל שנתקדם על ציר הזמן כך יותר ויותר ישראלים, שמצטרפים לתוך קבוצת המבוגרים מבחינת גיל, יהיו יותר דיגיטליים.
הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ SeniorMarket המתמחה באוכלוסייה המבוגרת. מלווה חברות, ארגונים, רשויות ומיזמים טכנולוגיים. מנהל קבוצת Aging Tech Israel ומרצה-אורח בקורס ניהול דיורים מוגנים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים מטעם אוניברסיטת תל-אביב
