במציאות הישראלית העכשווית שדה הקרב נמשך גם אחרי הפציעה, כשיותר ויותר נפגעי גפיים זקוקים לפתרונות משקמים שמחזירים תפקוד, עצמאות ואיכות חיים. מתוך האתגר הזה מתחדדת ההבנה כי הרפואה לבדה אינה מספיקה. כבר לפני כחמש שנים הניחו ב-HIT מכון טכנולוגי חולון את היסודות ל-Biomedical Convergence, תפיסה רב־תחומית שמחברת בין מקצועות ההנדסה, מדעים מדויקים, עיבוד נתונים ומדעי המחשב למדעי החיים ורפואה. ואלה באו לידי ביטוי בתוכנית לימודים ייחודית "טכנולוגיות דיגיטליות ברפואה", שהקים לפני שש שנים ד"ר רפאל ברכאן, כיום סגן הנשיא לחדשנות, יזמות ובינלאומיות. כעת, עם הרחבת תוכניות הלימוד המחברות בין טכנולוגיה לבין רפואה, העמקת המחקר וצמיחה במספרי הסטודנטים הוקמה פקולטה חדשה ופורצת דרך לטכנולוגיות רפואיות, שתהווה מסגרת גג לכל התוכניות בכל הקשור להוראה, מחקר וטיפוח סגל איכותי, ותקדם שיתופי פעולה עם מוסדות רפואיים בארץ ובעולם.
במכון מבקשים לעצב מחדש את הדרך שבה מקצועות העתיד מתחברים זה לזה. "המהפכות הטכנולוגיות בקרדיולוגיה, בדימות ובתחומים נוספים מגיעות פעמים רבות ממערכת הבריאות ומהרופאים, ונדרש שיתוף פעולה עם האקדמיה, כדי לייצר פתרונות מקוריים לאתגרים", אומר דיקן הפקולטה פרופ' אִדו פרלמן, ששימש בעבר דיקן בית הספר ללימודים מתקדמים ודיקן הפקולטה לרפואה בטכניון ולאחרונה כיהן כסגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה. "בשנים האחרונות הבינו שלא ניתן להתבסס על יוזמות נקודתיות של פגישות בין אנשים עם רעיון, ונדרשת הסתכלות לאומית ובינלאומית", אומר פרופ' פרלמן.
"בישראל כבר מתייחסים ל-Biomedical Convergence כמנוע צמיחה משמעותי ומבינים כי מדובר במהלך אסטרטגי רחב היקף. כדי להתמודד עם תחום מורכב כזה יש להכשיר אנשים מתאימים ולבצע מחקר שמבוסס על קבוצות רב תחומיות – רופאים, חוקרים מהאקדמיה, שותפים מהתעשייה וסטודנטים – סביב בעיה רפואית אחת במטרה לפתח פתרונות ישימים".
"אנו רואים את עצמנו כחלק בלתי נפרד מהתעשייה ולא רק כגשר אליה, מתוך תפיסה של שיתוף פעולה הדוק כבר מהשלב הראשון", מציין פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT ומי שהצעיד אותו למוסד המונה כ־6,000 סטודנטים. "חזון זה נועד לחזק את המדינה, החברה, הכלכלה ומערכות הביטחון והרפואה, תוך הדגשת עצמאות בריאותית. בריאות הציבור היא תנאי ליכולת ליצור ולתרום, ולכן המכון פועל ליישם טכנולוגיות מתקדמות כדי לבנות רפואה מודרנית, העושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לקידום הטיפול הרפואי. לצד זאת הוא מאמץ גישה מערכתית לניהול שירותי בריאות כדי לייעל את עבודת המוסדות הרפואיים ולאפשר טיפול ומעקב מרחוק בסביבה הביתית, תוך זיהוי מוקדם של בעיות והתערבות רפואית בזמן".
תוכנית אינטגרטיבית לטכנולוגיה ולרפואה
תוכנית הלימודים ב"טכנולוגיות דיגיטליות ברפואה" מציעה לסטודנטים שליטה בשתי שפות במקביל – מצד אחד טכנולוגיה דיגיטלית, עיבוד נתונים ובינה מלאכותית, ומצד שני מדעי החיים והרפואה. "הדרך היחידה לגשר בין רופא לטכנולוג היא לאפשר להם לעבוד יחד", מסביר פרופ' פרלמן. "בתוכנית נוספת של 'דימות רפואי', למשל, יוכשרו הסטודנטים כדימותנים לבתי חולים ולקופות חולים, יפעילו מערכות קיימות ויבינו לעומק את הטכנולוגיות שמאחוריהן. כשיפגשו צורך מהשטח או דרישה מהתעשייה, כמו פיתוח תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי גידולים, יוכלו להתמודד עם האתגר ולהיות שותפים בפיתוח. חלק מהם אף יזהו בעצמם בעיות, יקימו יוזמות וסטארטאפים ויתרמו להתקדמות התעשייה".
הקמת הפקולטה היא מהלך אקדמי חסר תקדים בשל היותה הראשונה מסוגה בישראל. "מדובר בתוכנית אינטגרטיבית המשלבת תכנים ממוקדים ורלוונטיים לטכנולוגיה ולרפואה. לא במחלקות או בפקולטות נפרדות, אלא במסגרת מאוחדת הפועלת בגישת Bio-Convergence ומכשירה בוגרים בעלי פרופיל שונה מהמקובל, ורופא־טכנולוג למי שימשיך בלימודי רפואה ארבע שנתיים, ויגיע אליהם עם רקע טכנולוגי עשיר ומתקדם", אומר פרופ' פרלמן.
בזכות החיבור בין העולמות נוצרו שיתופי פעולה עם בתי חולים מובילים כמו שיבא, בילינסון, איכילוב ועוד, לצד שלוש קופות החולים. פרופ' יעקובוב: "שיתוף הפעולה עם שיבא, במיוחד בתחומי הוראת הרפואה והטכנולוגיה, מתפתח באופן יומיומי ומוביל ליוזמות חדשות שלא היו קיימות בעבר. מדובר בתוכניות שמעוררות עניין גם בזירה הבינלאומית, עד כדי פניות מצד שרי בריאות בעולם המבקשים ללמוד כיצד ליישם תהליכי דיגיטציה במערכות שלהם. ההישגים נשענים על עבודה משותפת של כלל הגורמים במכון, לצד שותפות משמעותית של המועצה להשכלה גבוהה והוות"ת".
איזה יתרון ניתן לבוגרי התוכנית?
פרופ' פרלמן: "במהלך הלימודים הם רוכשים בסיס רחב ומעמיק בטכנולוגיה דיגיטלית, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי החיים, לצד קורסים הנדרשים לקבלה ללימודי רפואה, וכבר כיום יש בוגרים שהתקבלו לפקולטות לרפואה. החיבור מייצר פרופיל ייחודי של רופא קלינאי שמבין לעומק גם שפה טכנולוגית. הוא מסוגל לזהות מתוך הפרקטיקה הקלינית את האתגרים הלא פתורים, ולתרגם אותם להזדמנויות מחקר ופיתוח במסגרת צוותים רב תחומיים. זהו שילוב במערכת והנעה שלה קדימה".
אמצעים דיגיטליים ככלים תומכי החלטה לרופא
לצד תוכנית הלימודים הייחודית לתואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, ישולבו תוכניות אקדמיות חדשניות, חלקן פועלות וחלקן בשלבי פיתוח.לאישור המל"ג הוגשו תוכניות הפועלות בממשק שבין הנדסה וטכנולוגיה, עיצוב ורפואה, כחלק מתוכנית רב־שנתית שתעמיק את החיבור בין הדיסציפלינות.
תחום המחקר מקבל תנופה משמעותית עם מחקרים שמתמקדים באתגרים יישומיים, ובראשם רפואה מרחוק. "במכון פועלת מעבדת Living Lab – מעין 'דירה חכמה' המצוידת בחיישנים לניטור מצבם של בני הגיל השלישי שקשה להם להגיע לבית החולים או חולים כרוניים, כמו חולי פרקינסון, והיא מאפשרת מעקב רציף אחר סימנים כמו רעד ותנועה", מסביר פרופ' פרלמן. "הנתונים מעובדים באמצעים דיגיטליים והופכים לכלי תומך־החלטה עבור הרופא. הגישה הרב־תחומית מתחברת לעולמות נוספים, כמו קיימות, אנרגיה וסביבה".
אילו מחקרים חדשים צמחו מתוך הפקולטה?
"בשנים האחרונות מתקיימים מחקרים מגוונים בתחום ה-Bio-Convergence, כחלק ממגמה מתרחבת שקיבלה גם תמיכה ממלכתית, בין היתר מרשות החדשנות. התמיכה מאפשרת להקים קבוצות מחקר רב־תחומיות ולפתח פתרונות יישומיים, בהם התקנים רפואיים מתקדמים כמו פרוטזות, שמסייעות לפצועים ומשפרות את איכות חייהם. בנוסף מתנהל מחקר מורכב בתחום האפילפסיה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי כדי לבלום את ההתקף".
פרופ' יעקובוב מאמין כי תוך שלוש שנים יגיע מספר הסטודנטים בפקולטה ל־1,000. בניין הפקולטה, הנמצא בבנייה בימים אלה בתמיכת קרן הלמסלי, צפוי להיפתח בסוף 2026 ויכלול מרכז חדשנות וקומת מעבדות חדשניות. "למעלה מ־22,000 בוגרים יש למכון הטכנולוגי בחולון, יותר מ־2,500 סטודנטים ובוגרים משולבים בתפקידים בכירים בתעשייה, כולל בתעשיות הביטחוניות. רבים מהם הגיעו לעמדות בכירות, וזהו מקור לגאווה. הצלחתם עומדת בראש סדר העדיפויות שלנו במיוחד בתקופות מורכבות, שבהן תמכנו בהם באמצעות מערך תגבור. זהו חלק בלתי נפרד מה-DNA של המכון, כמו גם תחושת השייכות. למעלה מ־200 אנשי סגל, בהם 65 פרופסורים, פועלים בסביבה שמטפחת יחס אישי ומשפחתי", אומר פרופ' יעקובוב.
מהו האתגר המרכזי של הפקולטה בעיניך?
פרופ' פרלמן: "ה-Biomedical Convergence. כדי לקדם פיתוחים חדשניים לטיפול רפואי, להתמודדות עם מחלות ואף להיבטים של קיימות, יש צורך בגישה שמחברת בין תחומים. התוצר הוא מחקרים ופתרונות שנועדו לתת מענה לאתגרים שקשורים לסוגיות של אנרגיה, סביבה, מים ומזון ולשיפור באיכות חייהם של בני אדם, כמו רפואה מרחוק. ככל שנצליח לקדם פתרונות, כך תגדל התרומה למערכת הבריאות ולחברה". פרופ' יעקובוב משוכנע שישראל תצא מסבבי המלחמות מחוזקת ובשלה יותר, והמעמד הבינלאומי שלה יתחזק. "המציאות שלנו מחדדת ראייה ויכולות שאין במקומות אחרים. ככל שישראל תהיה חזקה מדעית וטכנולוגית, כך היא תתחזק ברמה החברתית והביטחונית".
בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון
