בשנים האחרונות במערכת הבריאות בארץ ובעולם צוברת תאוצה תפיסת עולם עתיקה מחד-גיסא וחדשנית מאידך גיסא: מדובר בגישה המשלבת טיפולים משלימים בתוך מערך הטיפול הקונבנציונלי – על מנת לסייע למטופלים להתמודד עם כאב, תופעות לוואי או קשיים אחרים בתהליך ההחלמה. "הרפואה האינטגרטיבית לא סותרת, לא מחליפה ולא באה על חשבון הטיפול הקונבנציונלי", מדגישה דלית מרץ-ורדי, יו"ר קרן אדוות. "המטרה היא לייצר תמונה כוללת שבה המטופל יכול לקבל את כל הרבדים השונים של הטיפול".
קרן אדוות הוקמה לפני כשנתיים על ידי משפחות ורדי ורוזן, המשפחות המייסדות של קבוצת ריאליטי, כדי לקדם את עולם הרפואה האינטגרטיבית במדינת ישראל. "אחת הדוגמאות הטובות ביותר לאפקטיביות של הרפואה האינטגרטיבית היא בתחום הטיפולים האונקולוגיים", מסבירה מרץ-ורדי. "על פי החזון של הרפואה האינטגרטיבית, החולים מקבלים טיפול כימותרפי, ולצדו טיפולים משלימים להתמודדות עם סטרס ותופעות לוואי, להקלה בכאב ולצמצום שימוש באופיאטים".
מאז הקמתה, קרן אדוות עוסקת בהרחבת הטיפולים האינטגרטיביים הניתנים במערכת הבריאות בישראל, בקידום מחקרים בתחום הרפואה האינטגרטיבית, בקידום תהליכי הכשרה לצוותים רפואיים ובשינוי מדיניות והסדרה פורמלית. עד היום תמכה הקרן בכ-30 מיזמים שונים בעשרה מרכזים רפואיים ברחבי הארץ, שבהם השתתפו כ-150 רופאים וכאלף מטופלים.
"הקרן נולדה מתוך המפגש שלנו עם הצרכים של בתי החולים במדינת ישראל", מספרת מרץ-ורדי. "ביקרנו במשך תקופה ארוכה בבתי החולים השונים ברחבי הארץ ושאלנו את הצוותים הרפואיים - מה אתם הכי צריכים ומה הכי יכול לעזור לכם ולמטופלים? צריך להבין שכאשר חולה מגיע לבית חולים עם פציעה ברגל, הסיפור הוא לא רק הפציעה עצמה, אלא גם הכאבים, הטיפול הרגשי, ההתמודדות בבית וההסתגלות לעולם החדש. אלה נדבכים שלמים שלא תמיד מקבלים מענה מלא מהרפואה הציבורית הקיימת, ולתוך הוואקום הזה נכנסת הרפואה האינטגרטיבית".
"אי אפשר להכחיש את הצורך העצום: ישראלים רבים צורכים טיפולים פרטיים יקרים ברפואה משלימה. אנחנו רואים הרבה תוכניות 'משלימות' מטעם קופות החולים. אבל בסופו של יום, הנגישות של הרפואה האינטגרטיבית תלויה היום בפרואקטיביות וביכולת הכלכלית של החולה ובני משפחתו. המטרה שלנו כקרן פילנתרופית היא להכניס את הרפואה האינטגרטיבית לתוך המערכת הציבורית – ולגרום למשרד הבריאות לקחת בעלות על הנושא. השאיפה היא שכל מטופל יוכל לקבל טיפול אינטגרטיבי בתוך המערכים האונקולוגיים בחינם ולא כמוצר פריבילגי משלים שכרוך בתשלום נוסף".
"המלצת האיגודים האונקולוגיים"
תפיסת הרפואה האינטגרטיבית זוכה כיום לתמיכה משמעותית מצד מגוון גופים חשובים בתחום הרפואה. "דיקור סיני מופיע בהמלצות של חלק ניכר מהאיגודים האונקולוגיים המובילים בעולם", מסביר פרופ' אלעד שיף, יו"ר החברה לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית: "אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב חולי סרטן היא כאב, והדיקור הסיני יכול לתת מענה לאותה מצוקה. באמצעות דיקור סיני אנחנו יכולים להפחית את השימוש בתרופות נגד כאב ממשפחת המורפינים שיש להן תופעות לוואי מורכבות".
פרופ' שיף, שמשמש גם כמנהל מחלקה פנימית ב' ומערך רפואה משלבת במרכז הרפואי בני ציון, אומר כי סל הבריאות עדיין לא נותן מענה אפקטיבי לעולם הטיפולים האינטגרטיביים. "בסל הבריאות יש התוויה אחת משנת 1994 שמתייחסת לדיקור סיני בלבד ומאפשרת לחולים בסרטן עם כאב לקבל דיקור סיני במרפאות כאב. בפועל, גם ההתוויה הזאת לא מיושמת בשטח – בין היתר בגלל חוסר ידע של מטופלים וחוסר נגישות לטיפולים אלו.
"התוצאה היא שחולים שסובלים מכאב לא מקבלים בפועל טיפול שעשוי להיטיב מאוד את מצבם", הוא מדגיש. "כאמור, קווים מנחים שפרסמו כמה מהאיגודים האונקולוגיים החשובים בעולם קובעים כי דיקור סיני הוא חלק בלתי נפרד בניהול ושיכוך כאב. דיקור סיני יכול לאפשר לחולים להיצמד באופן מיטבי לטיפולים כימותרפיים ולהפחית את הצורך בהתאמה של מינוני כימותרפיה או ריווח של סבבי הטיפול, תוך שמירה על איכות חיי המטופלים. במילים אחרות, דיקור סיני מסייע בהגברת ההיצמדות של מטופלים לטיפולים מצילי חיים כמו כימותרפיה".
החברה לרפואה משלימה פועלת לקדם שינוי מדיניות. "אנחנו מבקשים להרחיב את הנגישות של הטיפולים בדיקור סיני מעבר למקובל כיום במרפאות הכאב בלבד, ולאפשר מתן של הטיפול בדיקור היכן שניתן בפועל הטיפול האונקולוגי. כלומר, להרחיב את ההתוויה בסל הבריאות ולאפשר שהטיפולים לא יוגבלו רק למרפאות כאב, אלא יינתנו בכל מסגרות הטיפול האונקולוגי: כולל מסגרות הטיפול הניתוחיות, הכימותרפיות, הביולוגיות והאימונותרפיות – וכולל במערכי טיפול בסוף החיים".
"תמיכה מקיר לקיר"
לדברי פרופ' שיף, הרחבת הנגישות של טיפולי דיקור סיני היא צו השעה. "ההתוויה הקיימת בסל הבריאות היא אנכרוניסטית: מה שהיה נכון לשנת 1994 כבר לא נכון לשנת 2024. היום מסגרות אונקולוגיות מסתכלות על החולים בצורה הוליסטית ונותנות יותר דגש על איכות החיים ועל הרצף הטיפולי. מרפאות הכאב מוצפות גם ככה ולא קל להגיע אליהן, מה שמקשה על מטופלים רבים לנצל את זכותם לטיפולי דיקור סיני. אין ספק שהמטופלים רוצים לקבל את המענה לכל אורך רצף הטיפול בתוך מסגרות הטיפול הקיימות – וזאת הבקשה שהוגשה לסל התרופות והטכנולוגיות".
אל הקריאה של החברה לרפואה משלימה הצטרפה שורה ארוכה של איגודים רפואיים מההסתדרות הרפואית (הר"י). "יש כאן תמיכה היסטורית מקיר אל קיר של האיגודים הגדולים", הוא אומר. "ההצעה שלנו נהנית מתמיכה של כל ספקטרום איגודי הרופאים – מרפואת המשפחה ורפואה פנימית ועד הרופאים שמטפלים בפועל בחולים האונקולוגיים. כולם ממליצים חד-משמעית על הכללת הדיקור לחולים בסרטן הסובלים מכאב בסל הבריאות כדי לשפר את איכות חייהם".
בין היתר, ההצעה להרחבת טיפולי הדיקור הסיני נהנית מתמיכה של איגוד האונקולוגים, איגוד הפנימאים, איגוד רופאי המשפחה, איגוד ההמטולוגים, איגוד הרפואה הפליאטיבית, איגוד הגניקו-אונקולוגים והאיגוד הישראלי להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים. "אנחנו מדברים כאן על האיגודים הגדולים והמשמעותיים בתחום האונקולוגיה, שמייצגים יחד אלפי רופאים במדינת ישראל", מוסיף פרופ' שיף.
בעיני פרופ' שיף, הרחבת הזמינות של דיקור סיני לחולי סרטן הסובלים מכאב היא רק הצעד הראשון. "בשנה שעברה הגשנו בקשה להכליל בסל הבריאות ייעוצים ברפואה משלימה אינטגרטיבית לכלל חולי הסרטן, בלי קשר להתוויה של כאב", הוא מספר. "חולי סרטן סובלים ממצוקות אחרות שלא קשורות בהכרח לכאב, כמו תשישות, אי נוחות במערכת העיכול או ירידה בכישורים הקוגניטיביים. אותם חולים צורכים תוספי תזונה, צמחי מרפא וטיפולים משלימים אחרים מלבד דיקור סיני והם צריכים לקבל ייעוץ על מנת לקבל טיפול בטוח ויעיל. רצינו לתת לחולים האלה עזרה באמצעות רפואה משלימה, אבל לצערי הבקשה שלנו נדחתה. אני מקווה שהבקשה הנוכחית שלנו בתחום הדיקור הסיני תאושר".
טיפול אינטגרטיבי גם בבריאות הנפש
עוד לפני עשר שנים יזמו במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי העמק מהלך פורץ דרך: אינטגרציה של רפואה משלימה בתוך מערך הטיפול הפסיכיאטרי. "באופן טבעי, אצלנו בפסיכיאטריה מקובל מאוד לשלב בין תחומי טיפול שונים – כמו טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי", מסביר ראש המחלקה, ד"ר אלון רשף. "זהו מרכיב בסיסי ברפואה הפסיכיאטרית: פסיכולוג ופסיכיאטר שמדברים ביחד על המטופל וחושבים משתי נקודות מבט שונות".
ד"ר רשף מסביר כי המהלך הייחודי נועד להטמיע בתוך המחלקה את מקצועות הרפואה המשלימה. "הרעיון שלנו היה לייצר מצב שבו המטפלים המשלימים הם לא עוד כלי בארגז הכלים הטיפולי, אלא חלק אינטגרלי מהצוות. זה לא תמיד היה קל לעיכול לכולם: הכנסנו למחלקה מטפל ברפואה סינית שמדבר בשפה שהיא זרה לאוזן המערבית – עם כוסות רוח, מחטים וצמחים עם שמות מוזרים. כיום המחלקה משלבת גם טיפולים ביוגה, ברפלקסולוגיה ובמיינדפולנס.
"הערך המוסף של הטיפולים המשלימים הוא אדיר", מדגיש ד"ר רשף. "אנחנו רואים את האפקטיביות של מקצועות הטיפול המשלים במיוחד במצבים של חרדה, פוסט-טראומה, דיכאון או סומטיזציה. אחד היתרונות של השילוב בין הטיפול הקונבנציונלי לטיפול המשלים נובע מבניית הגשר בין הגוף לנפש. אנחנו כבר לא מחויבים להפרדה הכמעט-מלאכותית בין סימפטומים גופניים ונפשיים – אלא מסתכלים על האינטראקציה ההדדית בין הגוף לנפש".
רפואה אינטגרטיבית למיינסטרים
היוזמה בבית חולים העמק לוותה בחבלי לידה לא פשוטים. "בתור מנהל מחלקה, הקליניקה היא החלק הקל", מודה ד"ר רשף. "האתגר האמיתי הוא הצד הכלכלי והבירוקרטי. עד היום אין לנו תקנים למטפלים האינטגרטיביים הנוספים והכל נעשה בצורה של טלאי על טלאי. קרן אדוות הגיעה אלינו עם ראש פתוח ונכון, וסייעה לנו רבות בהרחבה וקידום של המהלך. לצד החשיבות של עבודה פילנתרופית, אני חושב שהמערכת צריכה להכניס את הרפואה האינטגרטיבית למיינסטרים: היא משפרת את שביעות הרצון של המטופלים והיא מוכיחה את עצמה כאפקטיבית גם במקרים מורכבים במיוחד".
דוגמה מעניינת לטיפול אינטגרטיבי היא של מטופל שהגיע אל המחלקה, שסבל מפוסט-טראומה בעקבות חוויה קשה משירותו הצבאי. "הטיפול הפסיכולוגי והטיפולים התרופתיים לא ממש עזרו לו והוא התקשה מאוד בהתנהלות עצמאית. אותו מטופל בקושי הצליח להסתכל לבד. בשלב מסוים הוא התחיל טיפול עם מטפל ברפואה סינית – שהגישה שלו לא מבדילה בין תלונות פיזיות לתלונות נפשיות.
"תוך כדי עבודה המטופל סיפר על כאב מאוד ממוקד שתוקף אותו מעת לעת", מספר ד"ר רשף. "מסתבר שהכאב הופיע באותו מקום שבו המטופל נפגע מצרור כדורים – שנבלמו בידי האפוד והמחסניות שלו. הזיכרון של הכאב העלה את תחושות החרדה והאשמה של המטופל, שאיבד באותה תקרית את חברו לצוות. החיבור הזה בין גוף לנפש עשה מהלך טרנספורמטיבי שהוביל לשינוי משמעותי אצל המטופל, שבמבחן התוצאה הצליח להחזיר לעצמו הרבה מאוד מהיכולות שלו. בעיניי זאת דוגמה שממחישה את הערך המוסף של השילוב בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואה המשלימה".
תוכנית הכשרה ייחודית
בשנה שעברה יצאה לפועל יוזמה ייחודית נוספת: תוכנית להכשרת צוותים רפואיים לשילוב רפואה משלימה באונקולוגיה. "יחד עם קרן אדוות והאגודה למלחמה בסרטן הקמנו תוכנית ארצית שנועדה ליצור סטנדרט ברור של מצוינות בתחום האונקולוגיה האינטגרטיבית", מסביר פרופ' ערן בן אריה, פרופסור קליני מן המניין בפקולטה לרפואה בטכניון ויו"ר החוג לרפואת המשפחה בפקולטה. "אנחנו רוצים לוודא שכל אחד מבוגרי ההכשרה יחזיק בכלים קליניים דומים בכל הקשור לאונקולוגיה אינטגרטיבית, בין שהוא יוצב בהמשך בסורוקה, בשערי צדק או בכרמל".
תוכנית ההכשרה צפויה להימשך כשנתיים והיא כוללת עשרות אנשי מקצוע רב-תחומיים: רופאים, אחים, עובדים סוציאליים, דיאטנים ואנשי מקצוע מהעולם הפרא-רפואי. "לצד יצירה של סטנדרט מקצועי, אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות בתחום האונקולוגיה האינטגרטיבית", אומר פרופ' בן אריה. "בין היתר, אנחנו רוצים להביא את הרפואה האינטגרטיבית גם למרכזים רפואיים חדשים בפריפריה".
במקביל לתפקידו בפקולטה לרפואה בטכניון, פרופ' בן אריה משמש זה 17 שנה כמנהל מערך האונקולוגיה האינטגרטיבית במרכזים הרפואיים לין, כרמל וזבולון של קופת חולים כללית בצפון הארץ. "תוכנית ההכשרה נועדה להביא ליישום בפועל של אונקולוגיה אינטגרטיבית במרכזים הרפואיים ברחבי מדינת ישראל", הוא מסכם. "כל אחד מהלומדים הביא איתו מראש מכתב תמיכה של מנהל המרכז הרפואי שממנו הוא הגיע, שכולל התחייבות לשלב את האונקולוגיה האינטגרטיבית בהיקף של חמש שעות שבועיות לפחות. בשורה התחתונה, אותם אנשי מקצוע עוברים הכשרה מקצועית כדי ליישם את הרפואה האינטגרטיבית בשטח".
