מיגרנה היא צורה נפוצה של כאב ראש אפיזודי או כרוני, לרוב חד צדדי, בדרגה בינונית - קשה, נמשך בין 4 שעות ל-72 שעות, מחמיר במאמץ, וייתכן שילווה בבחילות ובהקאות, אי סבילות לאור ולרעש.
עד היום לא נמצא סמן ביולוגי לזיהוי המיגרנה, והאבחנה היא קלינית, על פי תלונות החולים. נהוג להבחין בין שתי צורות עיקריות של מיגרנה: מיגרנה ללא אירוע מקדים - אאורה (Aura), ומיגרנה עם אאורה. האאורה מופיעה באופן טיפוסי לפני כאבי הראש, נמשכת 20-30 דקות בממוצע, ומתבטאת לרוב כהפרעה בשדה הראייה (כמו הופעת אורות מהבהבים, או משוננים, או נקודות עיוורון בשדה הראייה), הפרעת תחושה בפלג גוף, או קושי בדיבור. לעיתים התופעות האלה עלולות להבהיל מאוד ולהידמות לאירוע מוחי, במיוחד, אם הן מופיעות לראשונה אצל אדם הסובל ממיגרנה. מיגרנה היא מחלה העוברת בתורשה. ל-60% מהסובלים ממיגרנה יש הורה הסובל ממיגרנה, ול-80% יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל ממיגרנה.
המיגרנה היא מחלת המוח הנפוצה בעולם, המשפיעה על 1 מ-7 אנשים, ומוגדרת ע"י ארגון הבריאות העולמי כ"מצב תחלואה כרוני ומגביל מאוד, עם הפרעה תפקודית ניכרת ופגיעה משמעותית באיכות החיים. המחלה פוגעת במארג הבריאותי של החולה עצמו, בקשריו המשפחתיים, בתפקודו החברתי וביכולתו לעבוד וללמוד".
במיגרנה אפיזודית עם תדירות נמוכה של כאבים, הטיפול הניתן הינו משככי כאבים ללא מרשם כגון NSAIDS. במידה ומשככי הכאבים אינם משפיעים, מנסים תרופות ממשפחת הטריפטנים. כאשר תדירות ההתקפים עולה ליותר מפעם בשבוע, יש להתחיל בטיפול מניעתי על בסיס יומיומי, על מנת להימנע מכאבי ראש נוספים, על רקע שימוש יתר במשככי כאבים, תופעה שעשויה להתרחש כאשר נעשה שימוש במשככי כאבים למעלה מ- 10-15 ימים מחודש.
שלושה אני יודע
קיימות כיום שלוש משפחות של תרופות מניעה ותיקות, 3 תרופות ביולוגיות וטיפול בבוטוקס. מבין המשפחות הוותיקות, שפותחו בכלל בהתוויה למצבים אחרים, ובמקרה מצאו שהן יעילות במיגרנה, יש לנו תרופות ממשפחת חסמי הבטא אשר משמשים להורדת לחץ הדם, תרופות נוגדות פרכוס ותרופות נוגדות חרדה ודיכאון. שיעור המטופלים המשיגים הקלה של 50% בעוצמת הכאבים נמוך מ- 50% ויש צורך בהעלאת המינונים באופן הדרגתי על מנת להגיע לתגובה אופטימלית, דבר שיכול לקחת שבועות ואף חודשים. כמו כן, לתרופות אלו תופעות לוואי מטרידות, אשר מביאות להפסקת הטיפול בקרב 83% מהחולים בתוך שנה. בין תופעות הלוואי הראויות לציון שנגרמות על ידי תרופות המניעה, הפרעות זיכרון, ריכוז, דיכאון וחרדה, ישנוניות, עלייה במשקל, הפרעה בתפקוד המיני ועוד.
התרופות הביולוגיות הן למעשה נוגדנים מונוקלונליים המנטרלים את הפפטיד CGRP או הקולטן שלו בתהליך הדלקתי המוביל למיגרנה, והיעילות שנמצאה במחקרים הייתה אמנם די דומה ליעילות תרופות המניעה הוותיקות, אולם התברר שלאחוז משמעותי מהאנשים שהשתתפו במחקר הייתה הטבה מלאה, כלומר היעלמות מוחלטת של כאבי הראש.
קהל היעד לתרופות הביולוגיות הוא מטופלים עם מיגרנה כרונית (יותר מ-15 ימים עם כאב ראש בחודש, מתוכם לפחות 8 ימים עם כאבי ראש בעלי מאפייני מיגרנה) או עם מיגרנה אפיזודית בתדירות גבוהה (ארבעה עד שמונה התקפי מיגרנה בחודש). מטופלים נוספים שצפויים להניב מהטיפול הביולוגי הם אלו שפיתחו תופעות לוואי לתרופות הקיימים או עם היענות נמוכה לטיפול המניעתי היומיומי.
מיגרנה במספרים
ההערכה היא שלמעלה ממיליון איש בישראל סובלים ממיגרנה. הטיפול והאבחון נעשים אמנם על ידי רופאי הקהילה - רופאי משפחה ונוירולוגים, אולם חולים מורכבים מופנים לא פעם לנוירולוג עם מומחיות בכאבי ראש.
בישראל יש נוירולוג כללי אחד ל-30,000 נפש, התורים אליו ארוכים, והמצב עוד יותר חמור כשמדובר בחולים הסובלים מכאב ראש. מכאן שלמרות שכיחותה והשפעתה הנרחבת, מיגרנה ממשיכה להיות פחות מוכרת, פחות מאובחנת, ולא מטופלת כראוי. עלות אובדן ימי עבודה למשק בגין תחלואת מיגרנה כרונית עומדת על כ-500 מיליון שקלים בשנה, מכאן, שעלות אובדן ימי עבודה לחולה הסובל ממיגרנה כרונית הוא כ-5,000 שקלים בשנה. עלות זו משקפת אובדן של 10 ימי עבודה לחולה בשנה (לפי עלות ממוצעת של 500 שקלים ליום עבודה).
התרופות הביולוגיות, אשר הוגשו לוועדת סל הבריאות השנה, יפחיתו להערכתנו ב-40%-50% את נטל אובדן ימי העבודה לחולה מיגרנה כרונית קשה. כלומר מדובר בחיסכון שנתי של
2,000-2,500 שקלים לחולה בגין הפחתת אבדן ימי עבודה למשק, המשקף הפחתה של 4-5 ימים לחולה בסך ימי העבודה האבודים בכל שנה.
לפיכך, הכללת נוגדי CGRP בסל עבור 5,000 חולי מיגרנה כרונית עמידה לטיפולים מניעתיים קודמים, תביא לחיסכון של 10 עד 12.5 מיליון שקלים בשנה בעלויות של אובדן ימי עבודה למשק בשנה.
ד"ר עובד דניאל, הוא יו"ר החברה הישראלית לכאב ראש, באיגוד הנוירולוגי בישראל ומנהל המרפאה לכאב ראש ופנים, המרכז הרפואי רמת אביב
