חברות מובילות במשק הישראלי מזהות בשנים האחרונות את הכדאיות שבהשקעה ארגונית בבריאות העובדים. זה הרבה מעבר לתוספת "סוציאלית", אלא הבנה כי בריאות העובדים היא נכס עסקי לכל דבר. תוכניות בריאות ורפואה מונעת במקום העבודה מניבות תשואה כספית נאה, לצד שיפור באווירה הארגונית, בצמצום ימי מחלה ובהגדלת המחויבות של העובדים למקום עבודתם.
"אנחנו עדים למגמה עולמית הולכת ומתרחבת בכל הנוגע לרפואה מונעת וללונג'ביטי, במיוחד בתוך ארגונים", אומרת נעמה וול, סמנכ"ל לקוחות בחטיבה לרפואה מונעת בקבוצת movement. "יותר ויותר מעסיקים מבינים את הערך שבשמירה על בריאות העובדים לטווח ארוך כתשתית לצמיחה עסקית. אפשר לראות את זה בשטח: השנה, לדוגמה, הצבנו עמדות לבדיקת כירורג שד באותם הארגונים כמו בשנה שעברה, אך הביקוש וההרשמה בתוך כל ארגון עלו ביותר מ-30%. זה מעיד על עלייה במודעות, ועל התפקיד הגובר של ארגונים ומעסיקים כמקדמי בריאות בחיי העובדים".
סקר שנערך באוקטובר האחרון על ידי מכון שריד עבור TheMarler Labels בשיתוף קבוצת movement מצא כי לא פחות מ-93% ממנהלי הרווחה ומשאבי האנוש בארץ מסכימים כי על הארגון להסתכל על העובד כאדם שלם שאורח חייו חשוב לארגון. 82% מהארגונים בארץ כבר משקיעים משאבים בקידום אורח חיים בריא ו-Wellness בקרב העובדים. לצד זאת, נמצא כי 47% מהארגונים כלל לא מבצעים מדידה מסודרת של תוצאות ההשקעה שלהם - וחבל, כי חברות שמודדות את ה-ROI מגלות תמונה חשובה במיוחד: מחקר של Deloitte משנת 2024, למשל, חשף תשואה של 470% - 4.7 פאונד חזרו לחברה עבור כל פאונד שהושקע ברווחתו הבריאותית של העובד. חברת Johnson & Johnson חשפה חיסכון של 250 מיליון דולר בעשור האחרון בעלויות בריאות בעקבות ההשקעה ב-Wellness, ודוח של מקינזי העריך שהשקעה הוליסטית בבריאות העובדים עשויה לייצר טריליוני דולרים לכלכלה העולמית.
בנוסף, מחקר של Harvard Business Review מצא שכאשר ארגונים משקיעים ברפואה מונעת, מבדיקות סקר תקופתיות ועד סדנאות בריאות כמו גמילה מעישון, הם חוסכים 3.27 דולרים על כל דולר שמושקע בתוכנית, בזכות ירידה בהוצאות בריאותיות, לצד חיסכון של 2.73 דולרים עבור כל דולר שמושקע, בצמצום היעדרויות בשל ימי מחלה. ארגונים שיישמו בדיקות סקר שנתיות לעובדים דיווחו על ירידה ממוצעת של 28% בעלויות בריאות ועל צמצום של 19% בימי מחלה הנגרמים ממחלות כרוניות. בישראל חברות שנעזרות בתוכניות רפואה מונעת מדווחות על עלייה של 22% בפרודוקטיביות כבר בשנה הראשונה.
אז איך בונים תוכנית בריאות שנתית אפקטיבית? קבוצת movement מציעה טיפים שמהווים את כללי הזהב לבניית תוכניות בריאות ארגוניות:
כלל ראשון: תכנון, תכנון, תכנון
תכנון תקציבי של תוכנית בריאות ארגונית מחייב הסתכלות אסטרטגית ופרקטית כאחד. יש לאמוד מראש את ההשקעה הנדרשת עבור סל השירותים - החל בהפעלת בדיקות סקר, דרך סדנאות מניעה וכלה במימון תמריצים והדרכות - ולבצע הערכת ROI מבוססת נתונים לשנה מלאה. תהליך זה כולל השוואת הוצאות הבריאות והיעדרויות בשנים קודמות מול צפי התייעלות ובדיקת התרומה הצפויה לפרודוקטיביות, שביעות רצון ושימור עובדים.
נתוני השוק, כמו אלו של Deloitte ו-Harvard אשר הוצגו קודם לכן, מצביעים כי השקעה חכמה ומתמשכת בתוכניות רפואה מביאה לחיסכון מצטבר של מאות אלפי שקלים לארגון כבר בשנת הפעילות הראשונה, עם ROI מדוד של פי שניים-שלושה על כל שקל שמושקע בתוכנית. תכנון שנתי מחייב גמישות, בקרה ושיפור מתמיד - שילוב בין מדידת התקדמות תקופתית לבין התאמת התוכנית המרכיבה לצרכים משתנים ויעדים ברורים, כדי למקסם את הרווח הארגוני והרווחה האישית של העובדים לאורך זמן.
כלל שני: מחשבה הוליסטית
תוכנית בריאות שנתית אפקטיבית לארגון מבוססת על שילוב מאוזן בין מניעה, טיפול אישי והגברת מודעות, עם דגש על נגישות למענה בריאותי מנקודת מבט הוליסטית. בדיקות סקר תקופתיות, דוגמת בדיקות דם, לחץ דם, כולסטרול ואיתור סיכונים מוקדם לסוכרת, מעניקות לעובדים לא רק אפשרות לגילוי מוקדם וטיפול מיידי, אלא גם תחושת ביטחון ותמיכה מצד המעסיק. "אנחנו רואים יותר ויותר ארגונים שמבינים שאחריות לבריאות העובדים היא חלק מהדנ"א שלהם", אומר יוגב מתוק, מנכ"ל החטיבה לרפואה מונעת בקבוצת movement. "בדיקות סקר תקופתיות, כמו בדיקות לאבחון טרום סכרת או סרטן השד, למשל, לא רק מצמצמות עלויות אלא גם מצמיחות את הקשר בין העובד לארגון כי הן גורמות לעובד להרגיש שאכפת ממנו ומהבריאות שלו באמת. דוגמה נוספת היא בגמילה מעישון שמגיעה לתוך הארגונים. לפי מחקרי CDC סדנאות גמילה מעישון שהונהגו במקומות עבודה הובילו לירידה של עד 50% בשיעור המעשנים בארגון תוך שנה בלבד, ולצמצום ניכר בהיעדרויות עקב מחלה. כשהארגון משקיע - הוא רואה את ההשפעה גם בתוצאות העסקיות".
מעבר לבדיקות סקר תקופתיות, שחשובות במיוחד למניעה ולזיהוי של מחלות בזמן, ובנוסף לסדנאות גמילה מעישון - ניתן לשלב גם הדרכות חווייתיות בתחומי ניהול מתח, כושר ותזונה. הדרכות מסוג זה מציידות את העובדים בכלים יישומיים ומעשיים, שמובילים לשינוי התנהגותי מתמשך. סדנאות התנסותיות מעודדות שיפור מתמשך ברמות האנרגיה, מפחיתות מתחים ומשפרות את שביעות הרצון והפרודוקטיביות לאורך זמן.
כלל שלישי: איך נדע ללא מדידה?
ההצלחה של תוכניות בריאות שנתיות אינה נמדדת רק במספר המועסקים שהשתתפו, אלא בשינוי תרבותי עמוק שמייצר עובדים בריאים, אנרגטיים ומחויבים יותר. יתרון ברור נמדד גם בשורה התחתונה ונתמך בנתוני ROI מובהקים. "אנחנו רואים שארגונים שמודדים את ההשפעה של תוכניות הבריאות שלהם באופן קבוע - לא רק מבחינת עלויות אלא גם מבחינת מעורבות ושביעות רצון - מצליחים לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח שמתאימה את עצמה לצרכים המשתנים של העובדים", אומרת וול. "המדידה הזו לא רק מצדיקה את ההשקעה בפני ההנהלה, היא גם מאפשרת לנו לזהות איפה יש פערים ולשפר בזמן אמת. כשארגון רואה שכל שקל שהשקיע חוזר אליו פי שניים או שלושה, התוכנית הופכת ממרכיב 'נחמד שיש' למרכיב אסטרטגי מרכזי".
מתוצאות הסקר שנערך, עלה כי מנהלים בחברות הייטק משקיעים במעקב ומדידה יותר ממקביליהם בחברות אחרות; 48% מהמשיבים עושים זאת באמצעות שיחות עם עובדים ו-40% באמצעות שאלונים. כך, למעשה, מתקיימת קורלציה: הסקטור המוביל בהשקעה ב-Wellness הוא גם הסקטור המוביל במדידה של תוצאות ההשקעה בפועל, מה שעשוי להצביע על סיבה ותוצאה. ייתכן כי אם ארגונים נוספים היו מודדים באופן שיטתי את תרומת ה-Wellness, תמונת המצב בארץ היתה רחבה ועמוקה יותר.
בשיתוף קבוצת movement
