אם עד לפני כמה שנים דיברנו על פריבילגיה של חברות היי־טק או תאגידים גלובליים, הרי שבשנת 2025 התמונה משתנה: המושג Wellness כבר חדר אל עומק המיינסטרים הארגוני הישראלי.
מודעות גוברת לחשיבות הבריאות המנטלית, לצד עלייה מתמדת בשיעורי לחץ, חרדה וקשיי שינה, הפכו את הרווחה האישית של העובדים לנושא אסטרטגי בעיני מנהלים. יותר מעסיקים מבינים שהשקעה זו אינה "צ'ופר", אלא חלק אינטגרלי מהצלחת העסק: עובדים בריאים, מאוזנים ומחוברים לעצמם הם גם יצירתיים ופרודוקטיביים יותר.
סקר של TheMarker Labels בשיתוף Movement Group, שבוצע על ידי מכון שריד בקרב כ־200 מנהלים ומנהלות בתחום הרווחה ומשאבי האנוש, בחן את תמונת המצב של תחום ה-Wellness בחברות וארגונים שונים (ברווח בר סמך של 95% ומרווח טעות של %7±). מהסקר עולה כי 93% מהמשיבים מסכימים במידה רבה או רבה מאוד שעל הארגונים לראות בעובד אדם שלם שאורח חייו חשוב לארגון. 82% מהארגונים כבר משקיעים בפועל (במידה בינונית, רבה, או רבה מאוד) מאמץ בקידום תחום ה־Wellness.
למה דווקא עכשיו?
בעשור האחרון מתבהרת בעולם תמונת מצב מדאיגה: שיעורי לחץ ועמוס נפשי, חרדה וקשיי שינה נמצאים בעלייה חדה ומתמדת. זו משותפת לרוב המדינות המתפתחות ואינה ייחודית לישראל, המתמודדת עם אתגרי המלחמה ולחצים כלכליים ייחודיים התורמים להתמודדות כפולה.
בעידן שבו הגבולות בין בית לעבודה ובין פנאי לפרודקטיביות הולכים ומיטשטשים נוצר מצב שבו העובד לעולם לא באמת "מתנתק". מצב זה עלול להגביר את רמות הלחץ, השחיקה והעומס הנפשי – ואלו מתורגמים בהדרגה גם למחירים בריאותיים, חברתיים, כלכליים וארגוניים.
מתוך ההבנה הזו, יותר ויותר מעסיקים ברחבי העולם וגם בישראל מאמצים אחריות ישירה לרווחת עובדיהם, גם באמצעות עידוד אורח חיים בריא – פיזית, מנטלית ורגשית. השקעה ברווחת העובד היא גם צעד עסקי: עובדים בריאים, מאוזנים ומחוברים לעצמם הם גם עובדים יצירתיים, נאמנים ופרודוקטיביים יותר. יתרה מכך, הדו"ח הבינלאומי WISe 2025 מוכיח כי מדובר גם בצעד כלכלי חכם: כל דולר שמושקע ב-Wellness מחזיר לארגון בממוצע 3.27 דולרים. בנוסף, בהתאם לניסיון של ארגונים רבים לאורך השנים, נמצא כי תוכניות רווחה ובריאות מפחיתות את ימי המחלה ומעלות פרודוקטיביות בשיעורים ניכרים דומים.
מחדרי כושר ועד מיינדפולנס
איך זה נראה בשטח? הנתונים חושפים פסיפס רחב של יוזמות:
פעילות גופנית: 25% מהחברות מפעילות חדר כושר במשרדים, 25% עורכות ימי שיא כמו מרוצים או ימי ספורט, 23% מפעילות מערך שיעורי כושר או סטודיו פנימי, 22% מעודדות עבודה תוך תנועה באמצעות שולחנות עמידה או הליכון ו־13% מעמידות לרשות העובדים מנוי לאימוני כושר (כגון freefit, move ועוד).
רפואה מונעת: 27% מנגישות בדיקות רפואיות במשרד, 25% משתתפות במימון בדיקות סקר תקופתיות, 21% מספקות ייעוץ ארגונומי ו־11% מסייעות בתוכניות לגמילה מהרגלים מזיקים. עם זאת, בכ־50% מהארגונים עדיין לא מתקיימת כלל פעילות בתחום זה.
תזונה בריאה: 41% מהחברות דואגות לפירות וירקות טריים במשרד, 27% מקיימות הרצאות או סדנאות תזונה ו־10% מציעות ייעוץ תזונתי במימון הארגון.
בריאות נפשית ורגשית: 29% מהארגונים מציעים מוקדי תמיכה טלפוניים, 25% משלבים סדנאות או אפליקציות מיינדפולנס, 19% משתתפים במימון טיפולים רגשיים ו־13% הסבו חלק מהשטח למרחבי מנוחה או חדרי מדיטציה. ישנם ארגונים שמיישמים מספר פעולות ולכן סכום האחוזים עשוי להיות גבוה מ־100.
בהשוואה בין שלושת הסקטורים המרכזיים – היי־טק, פיננסים, תעשייה וקמעונאות ושירותים ציבוריים – אין הפתעות גדולות: חברות ההיי־טק מובילות כמעט בכל פרמטר: 38% מפעילות חדר כושר במשרדים (לעומת 16% בענף הפיננסים, תעשיה וקמעונאות) ו־80% מספקות פירות וירקות טריים לעובדים (מול 17% בלבד במגזר הציבורי).
משקיעים - אבל לא תמיד מודדים
אחד הממצאים המפתיעים העולים מן הסקר הוא שארגונים רבים מקרב המשיבים עדיין אינם מודדים את ההשפעה של פעילויות ה-Wellness השונות. 47% מהמשיבים הודו כי הם לא מבצעים פעילות מדידה מסודרת של תוצאות ההשקעה ב-Wellness ובבריאות העובדים. גם כאן מורגשים פערים בין תעשיית ההיי־טק לבין שאר המשק הישראלי: מנהלים בחברות היי־טק משקיעים במעקב ומדידה יותר ממקביליהם בחברות אחרות – 48% מהמשיבים עושים זאת באמצעות שיחות עם עובדים ו־40% באמצעות שאלונים. כך, למעשה, מתקיימת קורלציה: הסקטור המוביל בהשקעה ב-Wellness הוא גם הסקטור המוביל במדידה של תוצאות ההשקעה בפועל, מה שעשוי להצביע על סיבה ותוצאה. ייתכן כי אם ארגונים נוספים היו מודדים באופן שיטתי את תרומת ה-Wellness, תמונת המצב בארץ הייתה רחבה ועמוקה יותר.
ארגונים מתכננים להשקיע יותר
הנתונים מעידים על מגמה ברורה ומשותפת לכל מגזרי המשק: התחום שבו הארגונים מתכננים להתמקד בשנה הקרובה הוא חיזוק הרווחה האישית והרגשית של העובדים. ניתן לראות בבירור כי השיח על רווחת העובד כבר חדר למרכז הבמה הניהולית בישראל: 53% ממנהלי הרווחה מציינים כי בכוונת הארגון שלהם להגדיל את תקציב ה-Wellness או לשמור עליו בהיקפו הנוכחי בשנה הקרובה. עם זאת, 43% מהמנהלים עדיין אינם יודעים כיצד יתפתח התקציב – עדות לכך שהתחום עדיין בהתהוות, ולא תמיד מגובה בתכנון ארוך טווח.
יוסי כ"ץ, סמנכ"ל האסטרטגיה של קבוצת movement: "אני שמח לראות כיצד חברות וארגונים בישראל מצטרפים למגמה העולמית ומטפחים את המשאב האנושי על כל רבדיו. כך הם זוכים בעובדים מאושרים ובריאים יותר – ונהנים מהחזר השקעה שמייצר ארגון שלם ובריא בכל מובן אפשרי".
לפרטים נוספים >>> Movement4life.co.il
בשיתוף קבוצת מובמנט (Movement Group)
