על הקיר בחדר הישיבות הגדול של משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות', תלויה תמונה בצבעי שמן של עורך הדין שלום הורוביץ, יליד אנגליה, שהיה אחד משני האבות המייסדים של הפירמה, זו שהוקמה ב-1921 והפכה לאחד ממשרדי העילית המובילים בישראל.
בתמונה נראה הורוביץ, מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות של מדינת ישראל, ישוב על כורסתו, מעשן מקטרת ומלטף את כלבו. משהו מהמכובדות הזו, בנוסח הבריטי, נותר עד היום במבנה לשימור ברחוב אחד העם בתל אביב, שמאכלס היום את 240 עובדי המשרד. אך מה שתופס את העין במיוחד הוא שולחן ישיבות גדול ממדים, הבנוי מעץ מלא, המשמש גם לדיונים על תיקים מורכבים וגם למפגשים קבוצתיים עם מתמחות ומתמחים.
"אפשר לומר שש. הורוביץ הוא מוסד בנוף עריכת הדין בישראל", אומר עו"ד אביב הלפרין, שותף בפירמה ואחד משלושת השותפים האחראים על המתמחים. "זו הפירמה הוותיקה בישראל וגם המשרד הגדול הראשון שפעל כאן. רבים ממייסדי הפירמות המובילות כיום החלו את דרכם בש. הורוביץ. בין המתמחים שהם בוגרי המשרד אפשר למצוא שופטים, אנשי אקדמיה ובכירים בעולם העסקי והמשפטי".
לאורך יותר ממאה שנות פעילות, מוסיף הלפרין, התגבשה במשרד נבחרת של עורכי דין מובילים, בעלי ידע וניסיון במגוון רחב של תחומי משפט. כ-90% מהשותפים במשרד היו בעבר מתמחים בו. "זה מעיד על מעמדו של ש. הורוביץ לא רק כסמל היסטורי, אלא כפלטפורמה מקצועית רב-תחומית שממשיכה להוביל גם בהווה".
"למעט תחום הפלילים ה'הארד-קור', כמעט כל תחום משפטי מיוצג אצלנו", אומרת עו"ד עדי הופמן, שותפה במשרד וחברה בצוות ניהול המתמחים. "מהמשפט המנהלי דרך הייטק, סייבר ופרטיות, קניין רוחני ופטנטים, ועד ליווי חברות ומשפט מסחרי - כולל ליטיגציה מסחרית, שוק ההון, מיזוגים ורכישות, מימון פרויקטים, דיני תחרות ומיסים. מנעד רחב זה מאפשר למתמחות ולמתמחים שלנו להיחשף לעולמות שונים של המשפט, ולעבוד עם לקוחות שמלווים את המשרד עשרות שנים - רבים מהם מהמובילים במשק".
"יש בישראל הרבה משרדים מעולים עם עורכי דין מצוינים, אבל אף משרד לא יכול לשחזר 104 שנים של הון אנושי, ידע, ניסיון וזיכרון ארגוני. זה משהו שגדול אפילו מאיתנו", מדגיש עו"ד רן פלדמן, שותף במשרד וראש הצוות האחראי על המתמחים, שעוסק בתחום הליטיגציה המסחרית. "לסגל כאן יש תכונות קלאסיות של עורכי דין - דיסקרטיות, נאמנות מוחלטת ללקוח ושמירת סוד. את הדנ"א הזה אנחנו רוצים להנחיל לדור הצעיר של עורכי הדין".
לדברי פלדמן, ההיסטוריה הזו מתורגמת לשפה מקצועית ייחודית: "קיים בשוק מושג שנקרא 'מוצר ש. הורוביץ'. זהו 'תו תקן' המהווה מוקד של ידע וערך. בסוף, עריכת דין היא זיקוק של ניסיון מצטבר וזה לא רק עניין של היסטוריה - זו ממשות יום-יומית בכל תחומי הפעילות שלנו. כך אנחנו רואים את עצמנו וכך רואה אותנו השוק - כולל המתחרים, לקוחות העבר והמתמחים הרבים שעברו כאן".
מוטיבציה אמיתית לגדול וללמוד
תהליך המיון של המתמחים הפוטנציאליים בש. הורוביץ ושות' יוצא לדרך עוד לפני "שבוע הריאיונות" המוכר של חודש מרץ (שבפועל נמשך מספר ימים אינטנסיביים, מספרים השותפים), כאשר עורכי הדין של הפירמה פושטים על הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות למעין מסע הסברה.
"אנחנו חושפים בפני הסטודנטים את היום-יום המקצועי ומסבירים מה עושים עורכי הדין של הפירמה בפועל, בכל אחד מתחומי הליבה", מסבירה עו"ד הופמן, שמתמחה בתחום הליטיגציה המסחרית ויישוב סכסוכים. "משם אנו עוברים לתיאור המשרד ומציגים את שיטת ההתמחות הייחודית שלנו".
הקשר ההדוק של ש. הורוביץ עם האקדמיה אינו מסתכם רק בסבבי גיוס מתמחים. עורכי הדין של הפירמה מעבירים קורסים והרצאות בפקולטות השונות למשפטים, בנושאים כמו אמנות הליטיגציה, כחלק ממה שהמשרד מגדיר כ"עיסוק בדור הבא של המקצוע".
"ההסתכלות שלנו על ההתמחות היא רחבה", מסביר עו"ד רן פלדמן, שמשמש כמאמן מזה 14 שנה. "אנחנו מקדישים שעות רבות כדי להדביק את הסטודנטים בחיידק המקצוע ולסייע להם להתחיל את דרכם בעולם עריכת הדין. אנחנו מאמינים כי ההתמחות אצלנו תהווה מבחינתם את נקודת הזינוק בעולם המשפט. עבורנו כשותפים, ליווי המתמחים הוא אתגר מרתק וחלק מהמחויבות שלנו כמוסד וותיק וכארגון גדול בתחום המשפטי".
בתוקף זה, למשרד ממשק עבודה רציף עם ראשי הפקולטות, המעבירים גם המלצות חמות על סטודנטים מצטיינים ובמיוחד על מילואימניקים שראויים להשתלב במשרד (ראה מסגרת). אולם, ההמלצות הללו הן רק נקודת הזינוק והמועמדים נדרשים להוכיח את עצמם לאורך ההתמחות.
"מדי שנה זורמות למשרד כ-1,000 פניות של מועמדים", מפרטת עו"ד הופמן. "לאחר סינון קפדני של קורות החיים, אנחנו מזמנים כ-400 מועמדים לריאיונות אישיים. אגב, מדובר במבצע לוגיסטי מרשים. כ-30 שותפים מהפירמה מתגייסים למספר ימים דחוסים של ריאיונות עומק. אנחנו אוספים רשמים מכלל המראיינים וגם נעזרים במערכת ממוחשבת ייעודית. כל המידע המרוכז הזה עובר לשלושתנו, השותפים המנהלים את תחום המתמחים, כאשר בסופו של תהליך אנחנו בוחרים מידי שנה את ה-40 עד 50 המועמדים הסופיים להתמחות".
מהם הקריטריונים למיון הסטודנטים? מהו פרופיל המתמחה הרצוי?
"חשוב לנו למצוא אנשים אחראים, שרוצים ללמוד ומגיעים עם רעב אמיתי לגלות את המקצוע", משיבה עו"ד הופמן. "כמו בכל משרד מוביל, אנחנו מחפשים אנשים חדים, חכמים וחרוצים, אבל בנוסף שמים דגש משמעותי על אינטליגנציה רגשית ויכולת עבודה בצוות. זה מתחייב משיטת ההתמחות שלנו שמצמידה כל מתמחה לשותף ולצוות ספציפי. הם יושבים פיזית עם 'המאמן' שלהם באותו החדר ממש ופועלים יחד עם צוות שלם. לכן, היכולת להשתלב בדינמיקה הקבוצתית חשובה לא פחות מהיכולות המשפטיות".
"אנחנו כמשרד יודעים ללמד איך להיות עורכי דין טובים ולהקנות את הסטנדרטים שלנו ושיטת העבודה, אבל תהליך הלמידה הוא דו-סטרי: כמו בכל מוסד לימודים, אתה צריך לרצות ללמוד בדיוק כפי שהמורה רוצה ללמד", מציין עו"ד הלפרין, שעוסק בתחום ההייטק והמשפט המסחרי. "כדי ללמוד, על המתמחה להיות פרואקטיבי, לשאול שאלות, לנסות, להיות מוכן להיכשל ולהיות פתוח לביקורת - תכונות חיוניות להתפתחות אישית. הרי אף אחד לא מצפה שתצליח כבר בפעם הראשונה.
"אנחנו מחפשים אנשים עם כמה שפחות חסמי למידה; אנשים סקרנים, רעבים ומחוברים, עם ראש גדול. כאלה שיתרכזו פחות בטפל - כמו הנופש המשרדי – ויותר בעיקר: למצות את השנה האינטנסיבית הזו, שעוברת מהר, כדי להרוויח כמה שיותר ידע וניסיון", הוא מוסיף. "זו הזדמנות יוצאת דופן וחבל שהיא תתבזבז. בראיונות אנחנו מתמקדים באדם עצמו: האם הוא יכול להיות חבר צוות? האם הוא מסוגל להתגייס למשימה דחופה? והאם הוא יודע לחשוב מעבר להנחיות הראשוניות שקיבל?".
עד כמה הציונים הם פקטור?
עו"ד רן פלדמן: "ציונים הם חשובים ובעיקר מדידים, ואין ספק שהישגים אקדמיים משקפים יכולת חשיבה. עם זאת, הם אינם חזות הכל. אנחנו מחפשים גם דברים נוספים ששקולים לכך: האם מדובר בספורטאי מצטיין? מה הוא עשה בצבא? למרות שהם צעירים, אנחנו רוצים ללמוד מההישגים שלהם על הרצון האישי להתקדם ועל כושר הסיבולת שלהם, כי אלה הם תנאי סף חשובים לפיתוח קריירה בתחום המשפטי. מכיוון שאנו שואפים לגייס טאלנטים, חשוב לנו לבדוק שהמועמדים מגיעים עם מוטיבציה אמיתית לגדול וללמוד".
המתמחים כשותפים לדרך
שיטת ההתמחות בפירמה הוותיקה, הידועה כ"שיטת ההצמדה", נחשבת ייחודית בנוף המקומי. בשיטה זו כל מתמחה מוצמד לשותף ומצטרף לצוות מהיום הראשון. הוא יושב בחדרו של השותף, חווה ממקור ראשון את כל האינטראקציות המשפטיות והעסקיות עם הלקוחות ומשתלב באופן מלא בעבודת הצוות. "בעצם המתמחה הוא שותף של שותף", אומרים השלושה.
עם זאת, מידת המעורבות של המתמחה בכל תיק הולכת ומתפתחת בהתאם למאפייני התיק וליכולותיו האישיות. "במהלך השנה נחשף כל מתמחה ל-20-30 תיקים שונים, כאשר בכל תיק הוא פועל עם צוות אחר, שכולל את המאמן, לעיתים שותף נוסף, מספר עורכי דין שכירים (2—8) ומתמחה", מרחיבה עו"ד הופמן. "השיטה הזו מאפשרת למתמחים להיחשף למנעד רחב של תיקים, להתנסות בסיטואציות מגוונות ולהכיר את דינמיקת העבודה עם חברי צוות שונים".
"רק כך לומדים באמת מקצוע חופשי כמו עריכת דין", מחווה את דעתו עו"ד רן פלדמן, שגם חקר את הנושא. "שום שיטת הכשרה אחרת לא מעניקה למתמחה את החשיפה של שיטת ההצמדה: הוא עוקב אחרי השותף לאורך כל היום - מהתדיינות על תיק, דרך סגנון הדיבור ועד שיחות על שכר טרחה. זהו המנטורינג הכי טהור ואמיתי. בסופו של דבר, כל איש מקצוע יודע יותר ממה שהוא אומר - והדרך להתוודע לידע הזה עוברת דרך חשיפה ישירה לאינטראקציה שלו עם הלקוחות.
"מעצם הישיבה בחדר עם השותף, המתמחה סופג ידע וניסיון באופן טבעי. לראות וללמוד - זה בערך 70% מההתמחות. לשבת בחדר ולהכיר מקרוב את ליבת המקצוע זוהי הצהרה משמעותית מבחינתנו. השיטה מאפשרת למתמחים לחוות את המקצוע מקרוב, בצורה שלא ניתן להשיג בשום מסגרת אחרת. כלומר, כדי שהמיומנויות יתפתחו באמת, נדרשים ליווי והדרכה צמודים - וזה מאפשר למתמחים לצמוח הן כאנשים והן כעורכי דין. בסוף, הדרך היחידה ללמוד להיות עורך דין, זה מעורך דין שיודע ויש לו זמן להקדיש למתמחים".
אבל חניכה מחייבת מסוגלות מסוימת. האם כל המאמנים אכן יכולים לעמוד במשימה? האם הם זוכים להכשרה מתאימה?
עו"ד הלפרין: "אתה צודק, חניכה דורשת מסוגלות מסוימת. כל המאמנים עוברים הכשרות מסודרות, הן באופן אישי והן בקבוצות, כדי להבטיח רמת לימוד גבוהה ושביעות רצון של הלומדים. כחלק ממעקב ההתמחות, אנחנו מייצרים חיתוכי מצב אישיים וקבוצתיים גם בקרב המתמחים וגם בקרב המאמנים. זו השקעה משמעותית, אבל היא משתלמת כי אנחנו מסתכלים על הטווח הארוך. המתמחים הם עבורנו דור העתיד של עורכי הדין והשותפים. הם אינם עובדים זמניים וההתייחסות אליהם היא תמיד במבט לטווח ארוך".
האם מתקיימת גם הדרכה מקצועית מעבר להצמדה האישית?
"בוודאי. יש סדרת הרצאות של מומחים משפטיים מהמשרד, כל אחד בתחומו, יש כנסים ויש הדרכות, כאשר המטרה היא לחשוף את המתמחה גם לתחומים שהוא לא עוסק בהם ביום-יום. זאת בנוסף להדרכות בנושאים כמו כתיבה משפטית, אנגלית למשפטנים, שימוש ב-AI ועוד".
70% מהמתמחים נשארים לעבוד בפירמה
השותפים מספרים כי במהלך ההתמחות, המתמחים הם "פרח מוגן": כל המידע, התיקים והצוות מגיעים אליהם - אין צורך ללכת מחדר לחדר או לפלס את דרכם בים של אינטרסים. במשרדים אחרים המתמחים נאלצים למצוא את מקומם בעצמם, מה שעלול לפגוע בדינמיקה ובחשיפה האמיתית לרזי המקצוע. "אצלנו, מהיום הראשון, הם נחשפים ישירות למומחים בתחום, ללא תיווך או התפשרות על איכות הלמידה", הם מדגישים.
בסיום ההתמחות ניגשים המתמחים לבחינות לשכת עורכי הדין ולוקחים פסק זמן מהעבודה. המשרד מממן להם את קורס ההכנה ולאלה שיישארו לאחר הבחינות מובטח מענק הישארות. הסטטיסטיקה המשרדית מלמדת כי 70% מהמתמחים נשארים לעבוד בפירמה, בממוצע רב-שנתי, כאשר במחזור האחרון נשארו 70%. רבים מהשותפים כיום היו מתמחים במשרד, כולל שלושת השותפים האחראים כיום על המתמחים, וכן צוות הניהול, חברי הדירקטוריון ויו"ר הדירקטוריון, עו"ד אהוד (אודי) ארצי.
אך תהליכי ההכשרה והחניכה, מדגישים שלישיית השותפים, לא נגמרים עם תקופת ההתמחות והם נמשכים למעשה לכל אורך העבודה. "ההתמחות היא טובה, מלאה ומספיקה כדי שהמתמחה יוכל לעבור הלאה, אבל אף אחד לא מתיימר לומר שהמתמחה יהיה מוכן לכל אתגר משפטי", הם מציינים.
"המתמחה חוזר לכאן, לאחר בחינות הלשכה, כשיש לו תשתית, תבניות והכרה של שיטות העבודה והוא יודע גם איך ללמוד. אבל גם לאחר תקופת ההתמחות, בשנתיים-שלוש לאחר שהוא יוצא מהחדר של השותף ואנחנו מסירים את 'גלגלי העזר' והוא יותר עצמאי, הוא ירגיש נוח להיעזר בשותף שליווה אותו", מדגיש עו"ד הלפרין.
"רשת הקשרים והקירבה נשמרת כל הזמן גם כשאתה כבר 20 שנה במקצוע. עדיין יש לך כאן 'אבא' ו'אמא'. יש כאן רשתות-רשתות של מתמחים ומאמנים ויחסי הקרבה נמשכים שנים", מוסיף עו"ד פלדמן.
"ההדרכות נמשכות והתרבות הארגונית כאן מאופיינת בנגישות גבוהה, ללא מחיצות בין עורכי דין מתחילים לבין שותפים. השותפים זמינים תמיד ועורך הדין הצעיר תמיד יכול להיעזר במאמן האישי שלו, מבלי לעבור דרך מזכירות ובירוקרטיה, למרות שמדובר במשרד גדול. בסך הכל, השילוב של ניסיון מעשי וארגז כלים שאנחנו מעניקים למתמחים ומתמחות פותח בפניהם דלתות לכל נתיב קריירה שירצו".
הקפדה על איזון חיים-עבודה
אי אפשר לדבר על ענף עורכי הדין כיום מבלי להזכיר את הבינה המלאכותית, ולשאול כיצד היא משפיעה על תהליכי המיון והעבודה השוטפת.
"בתחום המקצועי, ה-AI הוא כלי עזר אדיר ואנחנו לא כופרים בכך", מוסיף עו"ד רן פלדמן. "הוא מסייע במיצוי טקסטים משפטיים, בחילוץ תובנות והפחתת משימות טכניות משמימות. עם זאת, המפתח הוא תמיד האנושי - אין תחליף לכוח אדם מעולה. אני נוהג לומר שהאתגר הגדול הוא לא AI אלא HR... משרד שרוצה לשמר צוות איכותי לא יכול להתבסס על AI בלבד. הבינה המלאכותית משנה את הכלים, אבל לא את המקצוע. אני מאמין שבאמצעות שיטת ההצמדה והחניכה שלנו, אנו מפתחים את הכישרון של עורכי הדין הצעירים, שמצמיחים את דור העתיד של הפירמה, ולומדים את המקצוע בצורה עמוקה ומעשית".
אגב כך, מה אתם מזהים בדור הנוכחי של המתמחים? אילו תחומים נחשקים יותר כיום?
עו"ד עדי הופמן: "זה דור שעבר תקופה מורכבת - מהקורונה ועד המלחמה. ההתמחות כבר לא תמיד מגיעה אחרי 'טיול אחרי צבא': רבים מהמתמחים כבר מנהלים בית, משפחה, עובדים ולומדים במקביל.
עו"ד רן פלדמן: "קודם כל, המתמחים דורשים מאיתנו יותר - ואנחנו צריכים לתת להם יותר. הדיאלוג איתם גורם לנו להיות טובים יותר. זה דור אחר: מצד אחד בוגר יותר ומודע לזכויותיו, מצד שני פחות מכור לעבודה.
אחד התחומים שעליהם שמים דגש במשרד הוא עידוד המתמחים להשתתף בפעילות הפרו-בונו של הפירמה. "מעבר להיבט החברתי והערכי, הפעילות מאפשרת למתמחים לעסוק בנושאים שאינם בליבת העשייה השוטפת ולטפל בתיקים מרתקים עם מרחב פעולה ויד חופשית", מסביר עו"ד אביב הלפרין.
אם היית צריך להעביר פיץ' מעלית קצר, מה היית אומר על ההתמחות אצלכם?
עו"ד הלפרין: "מעבר ללמידה מקצועית, ההתמחות אצלנו מציעה חשיפה לתיקים גדולים ולקוחות מובילים, הן מהתחום הפרטי והן מהציבורי. היא משלבת יתרונות רבים: שכר ברף העליון של הענף, סביבת עבודה מעולה בלב תל אביב, פעילויות ספורט ואירועים חברתיים שמתואמים עם נציגי המתמחים, ויחס אישי שמאפשר למתמחים ללמוד ולצמוח. בנוסף, יש דגש על איזון חיים-עבודה, עם יום קצר אחד בשבוע, שמאפשר לשלב מקצועיות ורוח חברתית בכיף".
העדפה מתקנת למילואימניקים
המחזור האחרון של המתמחים עבר תקופה קשה בעקבות המלחמה. רבים נאלצו לשרת במילואים מספר פעמים תוך כדי ההתמחות, לעיתים כמעט ללא הפוגה. "זה דור שעבר תקופה לא קלה ואנו מרגישים מחויבות עצומה כלפיהם", אומר עו"ד רן פלדמן. "בגלל זה אנחנו נוקטים בגישה של העדפה מתקנת קיצונית למילואימניקים - כדי להבטיח שהם מקבלים את מלוא ההזדמנויות במשרד. בנוסף, פעילות הפרו-בונו של המשרד מתמקדת גם היא במילואימניקים, והמתמחים שותפים לתיקים משמעותיים, כמו תיקים על פיטורין, סיום חוזי שכירות ומחלוקות כספיות, ומקבלים מרחב פעולה ועשייה משמעותי".
בשיתוף > ש. הורוביץ ושות'
