מגוון אמנותי, במיוחד כשהוא משולב בסביבות מגורים ארוכות טווח, יוצר עניין ומעורר השראה. אנשים נמשכים למהלך ההתבוננות ורוצים לשאול, לשוחח ולהעמיק. אינטראקציה חברתית נוצרת מאליה והמרחבים מתרעננים עם החלפת מוצגי האמנות ומייצרים תחושת סקרנות והתחדשות. החוויה מעשירה את הרוח, שוברת שגרה, מחזקת את תחושת השייכות ומעניקה תחושת גילוי בכל מעבר בין חללים. נראה שיתרונות אלה הנחו את פריסתן של יצירות האמנות – מציור ופיסול ועד צילומים ומיצגים דיגיטליים – בפרויקט המגורים היוקרתי SEA ONE, שעל חוף ימה של ראשון לציון.
כשהקירות העומדים על תילם יתכסו בחיפוי בעוד מספר חודשים, תיכנס גם האמנות אל התמונה, תתפרס על הקירות ותפיח רוח ויופי במרחבים המשותפים. שרון תובל, אוצר וחוקר אמנות עכשווית, הפועל בתחומי האמנות הפלסטית בארץ ובחו"ל ואוצר תערוכות בגלריות ומוזיאונים, יטמיע כאן חזון וקו אמנותי שמקדם חיבור מאוזן, עמוק ומהותי בין גוף ונפש, כזה שמזמין לעצור לרגע ולהתבונן.
"אמנות תופסת את העין, מעוררת שאלה ומחשבה, ומנסה לפענח מה נגע בך", הוא מסביר. "הזמן שבו עומדים מולה הוא מעין בועה קטנה של התמסרות, ובעיניי זהו הרגע שבו נוצרת הוויית הרווחה האישית, החיבור האמיתי בין הגוף לנפש. כשחיים במקום שבו נוכחים רגעים כאלה, במעברים, בקירות ובסביבה, משהו עמוק משתנה. כשאמנות מתחלפת ומתחדשת היא איננה קבועה כמו בבית, שבו התמונה נשארת תלויה על אותו קיר במשך שנים, אלא זורמת עם הזמן ועם החיים".
תחנות אמנות ותערוכות מתחלפות
תובל הוא המנהל והאוצר של "המעבדה לאמנות" בהרצל 119 תל אביב, חלל לאמנות ניסיונית יחיד מסוגו בארץ, המשמש כחממה לפיתוח פרויקטים אמנותיים. המעבדה, שפועלת זה שבע שנים, מזמינה מדי שנה עשרה אמנים נבחרים, שיעבדו ויציגו את פרי מחקרם האמנותי שפיתחו עם תובל, למשך חודש בשנה, שאחריו הם יציגו את יצירותיהם במוזיאונים וגלריות אחרות. האמנים נבחרים על ידי חבר שופטים המורכב משני אוצרים ושני אמנים. החלל האוונגרדי במהותו מאגד כיום למעלה מ־60 אמנים שכבר הציגו בו, ומושך אליו קהל מבקרים קבוע ונאמן. הוא נחשב לייחודי ודינמי בנוף ומעניק לאמנים חופש יצירתי נרחב להציג אמנות נועזת ובועטת. עם השנים החלל רכש לעצמו שם גם בזירה הבינלאומית, לצד חללים דומים בערים מובילות כגון לונדון וברלין, והתערוכות המוצגות בו נחשבות לאירועים שאסור לפספס בזירת האמנות.
הקשר עם שירה אורן־נחמיאס, המשנה למנכ"ל קבוצת אורנים ויזמית הריזורט, נוצר בשנת 2011 לאחר שתובל נקרא ליצור מודל אמנותי חדש למלון רויאל ביץ' שיזמה ותכננה הקבוצה. מאז עברו 13 שנים שבהן נוצרו בין השניים קשרי חברות אמיצים. במלון נבנתה חממת אמנות דיגיטלית, פרויקט ראשון מסוגו שנרקם עם רשת ישרוטל, המתפעלת את המלון הממוקם על חוף ימה של תל אביב. במסגרת הפרויקט אמנים צעירים בתחומי הצילום והמדיה הדיגיטלית הציגו את עבודותיהם בחללים שונים בקומות המלון והן אף עומדות למכירה. "חלק מהעבודות עדיין מוצגות בחללי המלון, רלוונטיות ועדכניות לחלוטין כאילו נתלו רק אתמול", מציין תובל, שמשמש כאוצר האמנות של הרשת.
כשפתיחת הריזורט נראתה באופק גיבשו תובל ואורן־נחמיאס מודל אמנותי למקום המתבסס על חלוקה לתחנות אמנות (Art stations), שיכלול תערוכות מתחלפות, תוכנית רזידנסי לאמנים, הקרנות וידיאו־ארט, חנות קרמיקה ייחודית וכן סדנאות מקצועיות הפתוחות לדיירים. "אני חולם על הציור שלי, ואז מצייר את חלומי", אמר וינסנט ואן־גוך ונראה שהשניים הלכו בעקבות חלומם המשותף.
קומפוזיציה של פסיפס דינמי
תערוכת הפתיחה הקבוצתית "RE-SORT" תזמין את המבקרים בה לתוך עולם של ריפוי, ניקוי וסילוק הרוע. היא תתפרס על שני מסדרונות הנמתחים בחללים מנוגדים, שאליהם מוביל האטריום המרכזי. היא תוצג במשך שנה ותכלול גם יצירות שהחומר שלהן יביע איחוי או קשירה, ברוח הזמן. למשל, קרמיקה המאחה שברים בשיטה יפנית, או תפירה של חלקי צלחות שבורות באמצעות חוטים. עבודות אחרות יציגו את תפקידו של האוויר כמוליך בין חלל אחד למשנהו, על ידי יצירה באמצעות בובות מתנפחות, שחלק מהן מלאות אוויר וחלק מהן לא. עבודת וידיאו תציג קומפוזיציה של פסיפס דינמי המורכב ממסכים קטנים, שבכל אחד קטעי סיקור שונים של שריפת קתדרלת נוטרדאם. יחד יוצרים המסכים הדמיה של בנייה מחודשת של מה שנשרף, שחזור מרובד וטעון באמצעות אמצעי מדיה עכשווי. עבודת קיר אחרת תציג חומר לא שגרתי – מברשות ניקוי מקיבוץ רוחמה. באמצעותן נבחנת פעולת הניקוי כפעולה של ריפוי ודרך לעשות סדר בגוף ובנפש.
בקומה מעל, באזור העבודה וסטודיו היצירה שיארחו דיירים באופן קבוע, יוצגו ואף יימכרו יצירות קרמיקה וזכוכית של אומנים על גבי ספרייה דקורטיבית גדולה ומרשימה. האמנים עצמם יוזמנו לשהות במקום במסגרת מודל ארט־רזידנסי ("שהות אמן"), שיאפשר להם ליצור בתנאים חדשים, להיתרם מהסביבה המקומית ואף לקיים סדנה מעשית לדיירים.
מה יכלול מודל הארט־רזידנסי?
"המודל יתבסס על מפגשים מתוכננים מראש, שיתואמו עם האמן עוד לפני תחילת שהותו בפרויקט. לקראת כל חודש תדוור לדיירים תוכנייה מסודרת, שבה יעודכן שאמן מסוים עתיד להתארח, יוצג פועלו ויפורט לוח הפעילות השבועי הכולל הרצאות, סדנאות ומפגשים פתוחים. כשהאמן יגיע למקום המפגשים יתקיימו בהתאם לתוכנית, אך ייווצר גם מרחב פתוח לאינטראקציות בלתי אמצעיות. הרעיון המארגן הוא שאמן ייצור בשטח שייבחר לשם כך במרחבים הפתוחים והמפגש עם הדיירים יתרחש תוך כדי תנועה. עוצרים, שואלים, מתעניינים והשיח האותנטי שנוצר הוא לעיתים בלתי צפוי אבל חלק בלתי נפרד מהקסם. שילוב בין תכנון מוקפד לבין רגעים ספונטניים הופך את השהות לחוויה חיה, משתנה ורבת־רבדים".
שיתוף פעולה עם "שנקר"
אזורים שונים בחללים הציבוריים יארחו אירועים חד־פעמיים, למשל וידיאו־ארט ארצי של יצירות שנוצרו באמצעים דיגיטליים, אירועי אמנות פונקטואלית, שבמסגרתם יוזמנו לריזורט אמנים וגופים מבחוץ, ולבסוף – שיתוף פעולה עם המחלקה לעיצוב טקסטיל במכללה האקדמית "שנקר" והעומד בראשה, המומחה לקיימות בטקסטיל מיקי קידר. בוגרי המחלקה, הנחשבת לאחת הטובות בארץ, יציגו בריזורט חלק מתערוכת הבוגרים שלהם, בדומה לנעשה במגוון חללים עירוניים ומרכזי אמנות, שם הם מתארחים בסוף כל שנה אקדמית וחושפים את עבודותיהם לקהל הרחב, לאוצרות ולאנשי מקצוע. בשיתוף פעולה זה חורט הריזורט על דגלו קידום אמנים ואף מתעתד לחלק מלגות לאמנים מצטיינים.
"תערוכות הבוגרים של המחלקה מתקרבות ברמתן לסטנדרטים בינלאומיים של אמנות, אף על פי שהן מוצגות בזמן סיום הלימודים בלבד. לכן ניתן רק לדמיין לאן יגיעו הבוגרים בשלב הבא של דרכם האמנותית", מציין תובל. "התערוכה עשויה ליצור עבורם קשרים עם דיירים שוחרי תרבות ובעלי אמצעים, שיאמצו עבודות או יזמינו מהם עבודות חדשות. בנוסף נשקל שיתוף פעולה עם עיריית ראשון לציון, כדי לחשוף את האמנות לקהל הרחב".
האמנות לא תתחרה בים
תובל מגלה שבעתיד יאצור בחללים תערוכות שונות, כמו תערוכת פסלים ומיצבים, כל אחת עם מדיום אחר. למשל, חדר אוכל שמכוסה כולו בבדים תפורים, או דירה פנויה שבה יתממש שיתוף פעולה בין קבוצת אמנים אימרסיביים (חווייתיים) דיגיטליים. במיקומים אקראיים ברחבי השטחים הציבוריים יוצבו יצירות אד הוק, כאשר יצירות מסוימות, שיוכנו במיוחד עבור מיקומן, יישקלו לרכישה כפריטי קבע. הים, מוסיף תובל, מהווה רקע מושלם לבריאות ושלווה והוא טיפול שלם בפני עצמו, ולכן האמנות לא תנסה להתחרות ביופיו.
כיצד היית ממליץ לדיירי הריזורט לשלב אמנות בדירות הפרטיות?
"הדבר החשוב ביותר הוא להבין שאמנות אינה נמדדת בכסף, אלא במודעות ובחיבור פנימי. צריך להקשיב לאהבות האישיות ולמה שבאמת מתחברים אליו. לא לחשוש מאקלקטיות ולהעז לשלב, למשל, בין רהיט יקר ערך לחפץ אמנות שעלותו אלפי שקלים בודדים, יחד עם כמה ציורים מסקרנים. כך ייווצרו פינות מרתקות, שכל אחת מהן מספרת סיפור. חשוב גם ליצור העמדות וחיבורים הרמוניים, ומי שזקוק לסיוע לשם כך, שלא יהסס לפנות ולקבל עזרה".
בשיתוף קבוצת אורנים
