מה משותף לאישה שהחלה להרים משקולות בפעם הראשונה בחייה, לגבר שמוביל מרתונים ומרוצים בכל רחבי ישראל וליועצת עסקית שלא מתחילה את היום בלי אימון בוקר? שלושתם החליטו לקום מהכורסה ולהתחיל לזוז דווקא בגיל ה-Midlife. הם, ועוד רבים אחרים, בנו שגרה שמחזקת את הגוף והנפש, כל אחד בדרך שלו. המשפט "אני כבר לא בגיל" לא נמצא בלקסיקון שלהם, ולגישה הזו יש גם הוכחות מדעיות.
אף פעם לא מאוחר להתחיל
שלוש המילים הכי נפוצות בשנות ה־30 וה־40, כשאנחנו עסוקים עם ילדים וקריירה במרדף בלתי נגמר, הן כנראה "אין לי זמן לספורט". אבל אם נדמה לכם שאין זמן לשלב פעילות כזו באמצע החיים – תחשבו שוב. איתי רבינוביץ', מאמן שמתמחה בגילאי ה-Midlife, מספר כי מחקרים מראים שהפסקות קצרות במהלך יום העבודה משפרות משמעותית את ה-Well being, הפרודוקטיביות והבריאות הנפשית. זה נכון במיוחד כשמדובר באנשים שממשיכים לעבוד בגילאי ה-Midlife, אבל שינו את מבנה היום שלהם. "יש משהו מאוד גמיש בגיל הזה", מבהיר רבינוביץ', "זהו גיל שבו אפשר לארגן את הזמן בצורה שמתאימה לגוף, למצב הנפשי, ולא לוחצים על עצמכם על אוטומט".
"החיים הם כמו רכיבה על אופניים", הוא אומר. "אם לא זזים, מאבדים שיווי משקל. אבל כשמוסיפים תנועתיות מתרחש תהליך של התפתחות, של העצמה ושל פריחה, והכי חשוב לזכור שאף פעם לא מאוחר להתחיל".
לשלב ספורט בשגרה היומית
רבינוביץ' מספר כי הוא רואה שבגילאי ה-Midlife, כמו בכל גיל, שילוב הספורט בשגרה היומית אינו תמיד טריוויאלי. אולם ככל שגרים קרוב יותר לפסיליטיס של ספורט, יש הצלחה רבה יותר בשילוב הספורט בלו"ז. דווקא בתקופת החיים הזו רבים מגשימים חלום כמו לגור בבניין עם מכון כושר או בריכת שחייה ואפילו עוברים לגור קרוב לים, מה שפותח שלל הזדמנויות לפעילויות לגוף ולנפש.
דמיינו את עצמכם, למשל, פותחים את הבוקר מול מרחב עצום של ים כחול ומעליו שמש נעימה. אתם יורדים לחוף שנמצא במרחק צעדים בודדים בלבד ממש מהדירה שלכם, ופותחים את היום בצעדה בריאה על החול, מלווה בתרגילי מתיחה מרגיעים. אפשר עם קבוצה, אפשר לבד, הבחירה שלכם.
משם אפשר לעלות לחדר הכושר הסמוך לאימון כוח, ששומר על השרירים והעצמות, או להיכנס לבריכה המקורה. רבינוביץ' מדגיש שזו הדרך המדויקת ביותר לשמר את הבריאות ותחושת החיוניות, ואף לחזק אותן.
שילוב אימוני כוח מתגלה במלוא עוצמתו ב-Midlife
נשים רבות מעדיפות אימוני אירובי וגמישות ומתרחקות מחדרי הכושר ומאימוני כוח. זוהי תפיסה שגויה בכל גיל, וביתר שאת כאשר נשים מגיעות לגיל ה-Midlife.
רבינוביץ' מדגיש את התרומה הקריטית של אימוני כוח, במיוחד עבור נשים. "שרירים חזקים אינם רק עניין אסתטי, הם המפתח לתנועה איכותית, לאיזון סוכרים, לוויסות שומנים, לבריאות כללית טובה בכל גיל", הוא מדגיש. "והאתגר הגדול הוא לשנות את התפיסה שנשים צריכות להתרחק ממשקולות, ההיפך הוא הנכון. אימוני כוח, מכל הסוגים, הם אלה שבונים את היכולת להמשיך ולתפקד לאורך שנים".
הוא מספר על לקוחה שהגיעה אליו בגיל 65, לאחר שרופא המליץ לה לעבוד על חיזוק הגוף בעקבות ירידה בצפיפות העצם וכאבים מתמשכים בגב. בתוך שמונה חודשים היא חשה הקלה משמעותית בכאבים ואף דיווחה על תחושת עוצמה חדשה בגוף ובתפקוד היום־יומי. "כשהצליחה להרים 10 או 12 ק"ג, היא פתאום גילתה שהיא מסוגלת הרבה מעבר למה שחשבה", הוא מתגאה בלקוחה שלו, "ואת התחושה הזו אי אפשר למדוד רק בקילוגרמים".
המדע לגמרי תומך במה שרבינוביץ' מכיר מהשטח. מחקר רחב היקף שבחן אלפי נשים בגילאי 50 ומעלה מצא שאימונים גופניים, ובמיוחד אימוני כוח, מביאים לשיפור ניכר בבריאות הגופנית. מדובר בעלייה במסת השריר, חיזוק העצמות באזורים חשובים כמו עמוד השדרה והירכיים, שיפור באיזון מטבולי ובתפקוד היום־יומי. אבל לא פחות חשוב, המשתתפות דיווחו על תחושת חיוניות מוגברת, שיפור בהליכה, בשליטה תנועתית ובביטחון העצמי. כל מה שצריך כדי להרגיש חזקות, יציבות ומדויקות יותר, גם בגוף וגם בראש.
"להתחיל לרוץ באמצע החיים"
מי שמכיר היטב את ההשפעה של התחלה חדשה באמצע החיים הוא עופר פדן. בגיל 50 הוא החליט לקום על הרגליים ולהתחיל לרוץ. כיום, 17 שנה אחרי, בגיל 67, הוא עומד בראש ארגון "מרתון ישראל", שמוביל את מרבית אירועי הריצה המרכזיים בארץ ומפגיש עשרות אלפי משתתפים מדי שנה. "אני מרגיש צעיר בלי קשר לספורט", הוא צוחק, "אבל אין ספק שזה עוזר, כמובן פיזית, אבל גם מנטלית".
אל תתנו למילה "מרתון" להרתיע אתכם. יש מגוון רחב של מקצים ואפשרויות שמתאימים לכל רמה, כמו למשל מקצים ל-5 או 10 ק"מ וחצי מרתון. פדן מדגיש שלא המרחק הוא זה שמגדיר את החוויה, אלא עצם הבחירה לזוז, להשתפר ולגלות משהו חדש על עצמך. לדבריו, דווקא גיל 40 ומעלה הוא הזמן שבו רבים מגלים מחדש את הגוף. "הילדים כבר גדלו, יש יותר שקט פנימי וזה הרגע להתחיל. זה מתחיל כתחביב, ובלי לשים לב מהר מאוד הריצה הופכת לחלק משמעותי מהחיים".
"בישראל פועלות כיום יותר מ־800 קבוצות ריצה פעילות", הוא מציין. "זה לא רק אימון, זו גם מסגרת חברתית שרוקמת חברויות חדשות ויוצרת שייכות ושגרה חדשה. זה משנה אותך, לא רק את הגוף אלא גם את מי שאתה". לדבריו, האימונים עצמם, לצד הריצה, כוללים גם תרגילי כוח, גמישות, קואורדינציה ונשימה. "כדי להיות רצים טובים", הוא מדגיש, "אנחנו צריכים לעבוד על כל המערכות".
הגוף מסוגל להפתיע
רבינוביץ' מדגיש את החשיבות של שילוב פעילויות מאזנות בין אימוני הכוח והריצה: יוגה, למשל, מחזקת את השרירים העמוקים, משפרת גמישות ומרגיעה את מערכת העצבים. סאפ, גלשן העמידה המפורסם, הוא אימון של שיווי משקל, כוח ואיזון שנעשה בתוך המים, במרחב פתוח שמרגיע את הגוף והנפש. בשניהם, כמו בריצה וכמו בחדר הכושר, הקסם האמיתי טמון בהתמדה, בהקשבה לגוף ובתחושת השליטה שמגיעה עם הזמן.
גם אלו שעדיין עובדים יכולים להרגיש את ההשפעה של הספורט על חייהם. "אני מלווה אישה עצמאית שכבר עברה את גיל 60 והיא בעלת עסק לייעוץ", מספר רבינוביץ'. "היא מתחילה כל יום באימון. זה ממלא אותה באנרגיה, והיא גם מרגישה יותר בטוחה בעצמה מול הלקוחות שלה. הגוף שלה משדר ביטחון וזה מקרין עליה גם מקצועית".
מה שמשותף לכל הסיפורים האלה הוא ההבנה שגילאי ה-Midlife הם הזדמנות להתחלה ושינויים גם בתחום הספורט. עופר פדן התחיל לרוץ בגיל 50 וסחף אחריו אלפי ישראלים צעירים ממנו. הלקוחה של איתי התחילה להרים משקולות אחרי גיל 60, ורבים אחרים מגלים מדי יום שהגוף שלהם מסוגל להפתיע אותם.
זו בדיוק התפיסה שמובילה את פרויקט SEA ONE – הסתכלות הוליסטית על גיל ה-Midlife, שמשלבת פעילות גופנית, בריאות נפשית וחיים חברתיים עשירים, ויוצרת שגרת חיים מלאה ומאוזנת. הכול מתחבר יחד לסגנון חיים שמרגיש נכון, טבעי, ובעיקר, מאפשר לשמור על איכות חיים מעוררת קנאה קו ראשון לים.
בשיתוף קבוצת אורנים
