כדי שחברה תנפיק בבורסה עליה להראות תזרים הכנסות יציב, כך יודע כל בעל מניות. אך מה עושים אם מעוניינים להפוך לבורסאית חברת סטארט-אפ שלא רק שטרם הגיעה לשלב ההכנסות אלא שהמוצר שלה נמצא עדיין בשלב המחקר והפיתוח? היזם חיים סיבוני מצא פתרון עוקף: מיזוג הסטארט-אפ אל תוך חברה קיימת וכך הפיכתה בפועל לחלק מהקבוצה הבורסאית שהוא מנהל.
את הסטארט-אפ "מגנא" ייסד סיבוני ב-2001, ביחד עם שותפו לוי צרויה. המטרה: לפתח מכ"מ אלקטרו-אופטי פאסיבי שיוכל לשמש להגנת גבולות ומתקנים רגישים. במרוצת השנים השקיעו במיזם גופים בולטים כאירונאוטיקס, הפניקס ופסגות. גם המדען הראשי נרתם לסייע למיזם. המוצר פותח בהצלחה, הפגין רמות ביצועים גבוהות, הותקן בגבולותיה הצפוניים והדרומיים של ישראל ואף נמכר לשורה של מדינות בעולם: רוסיה, יפן, צרפת, סינגפור ועוד. הלקוחות היו שבעי רצון מהגדר הווירטואלית שסיפקה להם מגנא ומיכולתה להבחין בהגעתם של משיגי גבול.
פאסט פורוורד ל-2015, 14 שנה מאז ההקמה. לסיבוני עולה הרעיון לקחת את הטכנולוגיה שפותחה ב"מגנא" ולעשות לה מעין ספין אוף (חברת בת) שיהפוך אותה למעשה לחברה חדשה עם מוצר חדש: מערכת זיהוי אובייקטים לשוק הרכב. גם הפעם יש צורך בהשקעות שיתמכו בחברה במשך זמן הפיתוח, אך סיבוני מחליט שהפעם הדרך הנכונה לעשות זאת אינה פנייה למשקיעים פרטיים אלא לציבור, דרך הנפקה. בשלב כזה עדיין לא ניתן להציג לציבור מוצר מוגמר והכנסות - כך שהבורסה לא ממש מחכה בקוצר רוח להנפקה הזאת. לכן החליט סיבוני להכניס את החברה לשוק ההון בדלת האחורית. הוא עשה את בדיקותיו והגיע לשלד הבורסאי "אסיה פיתוח" השייך לכפיר זילברמן, המוכר בשוק ההון כ"סוחר בשלדים בורסאיים". ל"אסיה פיתוח" לא הייתה פעילות, אך עדיין נותר כסף בקופתה, מה שהקל את מיזוג "מגנא" לתוכה. וכך, בינואר 2016 מצא את עצמו סיבוני מנהל חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל-אביב. כשנתיים לאחר מכן הוא רשם אותה למסחר גם בנאסד"ק. כיום היא חלק מקבוצת "פורסייט" שהוא הקים ועומד בראשה.
"היינו צריכים דלק תקציבי כדי לנוע לכיוון המטרה"
"בחברות עם מודל הכנסה ותזרים מזומנים - כללי המשחק ידועים ומבוססים על מודלים של הכלכלה הישנה. אי אפשר היה להנפיק בבורסה בתל-אביב חברות סטארט-אפ. המוסדיים לא תמכו בזה", אומר סיבוני. "אני באתי מזווית אחרת: לקחתי חברה טכנולוגית והכנסתי אותה לבורסה דרך מיזוג. היום רואים את זה הרבה אבל אז, ב-2015, זה עוד היה נדיר. לשמחתי, השוק קיבל את זה כבר בזמן אמת. ברגע שעשיתי את מהלך המיזוג - הייתי עובדה מוגמרת בתוך השוק: חברה ציבורית סחירה שלתוכה נכנסה חברה נוספת".
מה נתן המיזוג ל"מגנא"?
"הוא איפשר לחברה שנמצאת בעיצומו של תהליך מו"פ ועדיין לא רואה הכנסות עתידיות להיות חלק מקבוצת חברות ולגייס כסף מהציבור בצורה קלה. כבר אז היה לנו בסיס טכנולוגי טוב לפיתוח המוצר, אבל היינו צריכים דלק תקציבי כדי לנוע על הכביש לכיוון המטרה. זה הצליח ובמהלך חמש השנים הבאות עשינו דברים יפים והצלחנו להפוך מוצר שמזהה אובייקטים כשהוא עומד במקום למוצר שמזהה אובייקטים כשהוא נמצא תוך כדי תנועה, זאת על ידי שימוש בארבע מצלמות היוצרות מפת עומק. המערכת מסוגלת לזהות כל אובייקט, לא משנה מיהו ומה צורתו - הולך רגל, רכב, משהו שנפל על הכביש - בכל מזג אוויר. המוצר הושק בהצלחה וכיום הוא נמצא בהליך חדירה לשלושה שווקים: שוק הרכב, השוק הצבאי ושוק הציוד המכאני הכבד - שם הוא דרוש לסיטואציות דוגמת טרקטור שעובד ומייצר מסביבו ענן אבק גדול, שמסתיר ראייה של אובייקטים בסביבה".
מה הקשיים בהנפקת חברה כשהיא עדיין נמצאת בשלב הפיתוח?
"למשקיעים יש ציפיות שאם הם משקיעים בחברה - הם יראו את החזר ההשקעה מהר, מה שלא תמיד קורה בחברות טכנולוגיה. יש משקיעים חכמים בעלי סבלנות, שמבינים שמדובר בריצה למרחקים ארוכים ויש כאלו שאם הם לא רואים התרוממות זמן קצר לאחר ההשקעה - הם יוצאים החוצה. לא כולם מבינים שמצב של חברה הוא לא 0 או 100, אלא שבאמצע יש גם 30, 40 ו-50, גם זה אינדיקטור למצב והתנודתיות עלולה להיות גבוהה. כדי למזער מקרים של משקיעים לא מרוצים חשוב לייצר תיאום ציפיות ועדכון סטטוס רציף. במהלך אותה תקופה הקפדנו לערוך כנס פעם בשנה, לעדכן את המשקיעים בכל שלבי ההתקדמות במפת הדרכים שהגדרנו ולדוורר את החברה ואת מצבה בכל עת. בכל פעם שלקוח גדול הזמין את המוצר, או אפילו בחן את האפשרות - דיווחנו למשקיעים. היום, כשאני מסתכל אחורה, אני יכול להגיד בבירור שהמיזוג הצליח. קבוצת 'פורסייט' נסחרת בסביבות ה-900 מיליון שקלים, כשהיו תקופות בהן נסחרה אף בשוויים הגבוהים מכך. למעשה, פורסייט היא קבוצה שמכילה בתוכה את פורסייט אוטומוטיב בשיעור של 100%, את חברת איי נט בשיעור של 100% ובהחזקה פיננסית של חברת רייל ויז'ן בשיעור של 20%".
מה היית ממליץ לבעל חברה שחותר למיזוג?
"לבחור שותפים טובים לתהליך, כאלו שילכו איתו דרך ארוכה ולא אלו שנכנסים ואז ברגע שהחברה הופכת לסחירה - מוכרים את אחזקותיהם. אני מצאתי את כפיר זילברמן ואיציק שרם כשותפים טובים כאלו. הם ליוו את התהליך והיו חלק מהגיוסים. כמובן שמבחינת ניהול ההליך חשוב להקפיד על אנשי מקצוע טובים. עו"ד ויקטור תשובה המומחה לתחום המיזוגים והרכישות, חי את הנושא וחיבר ביני לבין כפיר זילברמן, רואה חשבון רן כהן, ששולט היטב בחומר וסייע לי רבות במיזוג, עו"ד איתן שמואלי שמומחה לעניין חברות ציבוריות, עו"ד עודד הר אבן, מומחה לחברות דואליות, עו"ד משה שרף, בעל התמחות רב תכליתית בעולם העסקי וכמובן מיכל אפרתי שמובילה את יח"צ החברה. ישנו גם סמנכ"ל כספים שבעברו ביצע הרבה מיזוגים ורכישות - מה שגם כן הועיל מאוד לתהליך".
לעשות את הסוויץ' מחברה פרטית לחברה ציבורית
המלצה נוספת שיש לסיבוני היא לשלב שלאחר ההנפקה: "חשוב לדעת לעשות את הסוויץ' מחברה פרטית לחברה ציבורית", הוא מדגיש. "פתאום מה שקורה בחברה הופך להיות מה שקרוי 'מידע פנים', וזה יכול להיות רגיש מאוד. דיברת בלי לשים לב, אמרת דברים שלא צריך להגיד - ולפתע בשוק רץ מידע שיכול להזיק לחברה ולהוריד את ערך המניה. כשאתה ציבורי - אין סליחה על טעויות, זה הרי יכול להסתיים גם בבית סוהר, כעונש על חשיפת מידע פנים. כדי למנוע מקרים כאלו הבאתי לחברה את צביקה רבין, כדי שירצה לעובדים על חשיבות הזהירות בנושא. עוד הייתי ממליץ לוודא שמחלקת היח"צ של החברה שלך חזקה. חשוב שיהיה בכוחה ללוות אותך נכון, לשווק ולקדם את מה שמותר ולוודא שלא מוציאים החוצה את מה שאסור".
על מה אתם עובדים כיום?
"על רעיון נוסף שהתפתח מהטכנולוגיה שלנו: אפליקציה שאם שני גורמים - למשל, נהג והולך רגל - מתקינים אותה על הסמארטפון שלהם, היא תשלח לשניהם התרעה במקרה בו היא מזהה ביניהם קירבה מסוכנת העלולה להוביל לתאונה. האפליקציה כבר פעילה בפיילוטים ביפן ואנחנו ממשיכים לפתח אותה כדי להפיצה בשאר העולם".
