תחת הכותרת "תיירות בערים עתיקות" פרסמה איילין אורבסלי, חוקרת בריטית המתמחה בניהול אתרי מורשת בינלאומיים, מאמר שבו ביקשה לתאר איך המעבר מחברה תעשייתית לחברה צרכנית הפך את העיר ההיסטורית לכלי לפיתוח כלכלי-תיירותי.
טענותיה, ובעיקר מסקנותיה, תקפות לשיטתה לערים גדולות וקטנות כאחד, ולראיה היא מציינת במאמר כי בעוד שבעבר היו אלו רק ערי הבירה המרכזיות שהיוו מוקד משיכה לתיירים, הרי שהיום גם יישובים קטנים ובינוניים נמצאים על מפת התיירות.
בעניין זה יצוין כי ישראל פועלת כבר שנים לשמירה קפדנית יותר על מורשתה ההיסטורית, כשבערים עתיקות ומרכזיות כמו יפו, עכו, רחובות וירושלים, ישנן תוכניות שימור ברורות, שבמסגרתן הן עברו תהליכי שימור שהובילו לפיתוח כלכלי ותיירותי.
בתוך כך, נדמה שערים נוספות עם שרידים היסטוריים חפצות לצעוד בעקבותיהן, למשל לוד, שלה פוטנציאל תיירותי גבוה מאוד.
למעלה מ-5,500 שנות היסטוריה יש לעיר לוד, אחת הערים העתיקות ביותר בארץ ישראל ומהבודדות שבהן לא פסק רצף ההתיישבות מעולם. העיר משופעת באתרי תיירות רבים, שרובם מרוכזים בתחומי העיר העתיקה, בהם "פארק השלום", האתר שבו מרוכזים המקומות הקדושים לשלושת הדתות והאתרים המשקפים את תולדות לוד, הכולל את בית הכנסת "שערי שמיים", מסגד אל עומרי וכנסיית סנט ג'ורג', ואתרים נוספים בהם בתי הבד, חאן אל חילו, גשר ג'ינדאס – על כביש לוד-נתב"ג, הסביל ברחוב החשמונאים, באר השלום ועץ השקמה של הנרייטה סאלד, תחנת הרכבת העותמאנית – תחנת א-ליד, ומגדל המים ההיסטורי מראשית ימיה של העיר.
ההיסטוריה של העיר ארוכה ומפוארת, החל מתקופת האבן דרך התקופה הכלקוליתית, הברונזה, הרומית, הממלוכית, הצלבנית, העותמאנית והמנדטוריים הבריטים, עם שלל ממצאים היסטוריים מרהיבים מגשר ג'ינדאס הממלוכי, דרך הפסיפס הרומי במוזיאון הפסיפס ועד לשוק הצבעוני המשמש את תושבי העיר והסביבה.
הכרזתו של ארגון ה-WMF, קרן לשימור אתרים, על עתיקות העיר כעל אתרי מורשת עולם שנמצאים בסיכון, כמו גם תפישתה של עיריית לוד הרואה בפיתוח התיירות בעיר, מנוף לשינוי תדמיתה, תורמים משמעותית למיצובה התיירותי. לא בכדי מובילה החברה הכלכלית העירונית, בשיתוף הממשלה, תוכנית שיקום מואצת הכוללת שימור ושיפוץ באזור העיר העתיקה, לצד פינוי־בינוי של השיכונים הוותיקים, בתיאום ובשיתוף חבר המועצה עמיחי לנגפלד, מחזיק תיק התיירות ופיתוח העיר העתיקה.
גם מיקומה של העיר במרכז הארץ, על צירי התנועה הראשיים, מהווה יתרון ואפילו קרבתה לנתב"ג היא בבחינת הזדמנות להתחדשות תיירותית.
פנינה תיירותית בת 1,700 שנה
כעיר השוכנת במרחק דקות ספורות מנמל התעופה בנקודה אסטרטגית שבין עיר הבירה ירושלים לעיר הבילויים והתרבות תל אביב, שואפת לוד למצב עצמה כנקודה חמה לתיירות על אם הדרך, כנקודה שבכוחה לספק את האפשרות ליהנות לפני הטיסה מחוויה תרבותית או להגיע ולהתארח בה אחרי הנחיתה כיעד שיאפשר התארגנות לקראת תכנון לטיולים שונים ברחבי הארץ.
"האתר החשוב, המעניין והחדש ביותר שנפתח לאחרונה לקהל הוא מוזיאון הפסיפס הנקרא על שמם של בני הזוג לאון לוי ושלבי ווייט", אומר יוסי גרייבר, מנכ"ל משותף בקבוצת JLM יזמות, ובחברת ZUZU, זרוע הפיתוח הכלכלי-תיירותי של הקבוצה, שזכתה במכרז להקמה, לפיתוח ולניהול אתרי התיירות בלוד.
ואכן, פסיפס לוד, מהמפוארים ומהגדולים שנראו בארץ, שהתגלה כבר לפני 26 שנה, מעשיר את ישראל באתר משמעותי ומרתק, שעשוי למשוך תיירים רבים. למעשה, מעט מאוד ממצאים ארכיאולוגיים כמו הפסיפס המדובר מאפשרים למבקרים בהם הצצה אותנטית ואינטימית לחיים שהתקיימו באזור לפני 1,700 שנה.
"במוזיאון ישנה רצפת הפסיפס היפה ביותר בארץ", אומר גרייבר ומוסיף כי זאת נחשבת לאחד הפסיפסים היפים ביותר בעולם. "הפסיפס שנמצא בעיר העתיקה של לוד, השתמר בצורה מופלאה על אף שחלפו 1,700 שנה מאז שנבנה. בהתאמה, ומתוקף חשיבותו ויופיו, הוא זכה לסיבוב הופעות והוצג ברחבי העולם במוזיאונים החשובים ביותר: הלובר בפריז, המטרופוליטן בניו-יורק, ההרמיטז' בסנט פטרסבורג ובתשעה מוזיאונים נוספים בעולם".
יובל קליין, מנכ״ל משותף בקבוצת JLM יזמות, מוסיף כי הקמת המוזיאון היא חלק ממהלך אסטרטגי כולל של עיריית לוד בשיתוף החברה הכלכלית, להקמת עיר תיירות חדשה במרכז הארץ. "הרעיון הוא להקים עיר שתכלול אתרי תיירות וארכיאולוגיה, תיירות חברתית וקולינרית, אטרקציות, סיורים מודרכים, מקומות לינה ואירועי שיא במהלך השנה".
האם חנוכתו של מרכז הפסיפס החדש מצליחה למשוך אל העיר תיירים ומבקרים גם מחוץ אליה?
"המקום מהווה מוקד תרבותי מהמעלה הראשונה", קובעת רוסיו מנרי, מנהלת מוזיאון הפסיפס. "כבר בחודש הראשון לפתיחתו הרשמית הפך להיות המקום הראשון לביקור של תיירים שהגיעו אליו ישירות מנתב"ג, או כחוויית השיא שלהם כאתר אחרון בישראל בדרכם חזרה לנתב"ג".
"פתיחת מוזיאון הפסיפס היא הצלחה מפתיעה וגדולה", מוסיף קליין ומציין כי עד כה הגיעו כבר מעל ל-5,000 תיירים ומבקרים מרחבי הארץ והעולם לביקור חוויתי במוזיאון ולאתרים הנוספים בעיר, וזה משפיע לטובה על הכלכלה המקומית, לרבות המסעדות והמסחר בשוק לוד המפורסם. לדבריו, "רוב מוחלט של המבקרים במוזיאון לא היו בלוד בעבר, בוודאי שלא בביקור תיירותי-תרבותי. הדבר נכון לתיירות הפנים וגם לתיירות נכנסת. גם הקרבה לנתב"ג עושה את שלה ומהווה זרז להגעת תיירים מחו"ל ללוד".
משולש הדתות
לצד מוזיאון הפסיפס מונה קליין עוד שלושה אתרי תיירות נוספים המתקדמים בימים אלה לשלבים הבאים של תכנון לשימור ופיתוח: "חאן אל ח'ילו", "בית הקשתות", ומרחב התיירות של משולש הדתות.
הפרויקט המרשים ביותר בעיר ההיסטורית של לוד הוא "חאן אל חילו", מבנה אבן מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית השוכן בלב שכונת רמת אשכול. למבנה האמור קשתות, תקרות וקירות עבים והא שימש ככל הנראה בשלהי התקופה העותמאנית, ואולי אף קודם לכן, כחאן קדום. התוכנית היא להפוך את המקום למרכז תרבות.
ממש מולו מתוכנן לקום בקרוב גם מרכז "אדרבה לוד" לחשיבה יהודית, שיכלול מרכז מבקרים חווייתי, חלל לסדנאות, אולם כנסים, משרדים, מרפסות תצפית, בית קפה וחנות.
האתר השני, "בית הקשתות" הוא מבנה אבן חד־קומתי בשטח של כחצי דונם ששימש בעברו כבית בד. במבנה, המחולק על ידי עמודים מאסיביים וקמרונות, כבר נעשו עבודות שימור והצלה מסוימות וכבר מתקיימים בו אירועים והופעות. בהמשך הוא יהפוך מרכז פעיל להופעות מוזיקה ותרבות.
האתר השלישי במרחב התיירות של משולש הדתות, המכונה בפי התושבים "פארק השלום", הוא למעשה קיר משותף החוצץ בין בית כנסת, כנסייה ומסגד, ולא פעם ניתן לשמוע קונצ'רטו של תפילות שעולה בו זמנית משלושת בתי התפילה. דו-קיום מרגש, במלוא מובן המילה.
הראשונה במתחם היא כנסיית סנט ג'ורג' המפוארת, שבמערה תחתיה קבור הקדוש החשוב שעל שמו נקראת גיאורגיה. הכנסייה, שמתקרתה משתלשלים שנדלירים מוזהבים ומפוארים ואת קירותיה מקשטים איקונות נדירות, נבנתה בתקופה הצלבנית והיא נחשבת לאחת מחמש הכנסיות החשובות בעולם. מימין ממוקם מסגד אל-עומרי ומשמאל בית הכנסת הגיאורגי "שערי שמיים".
הצמחת עסקים, פיתוח אתרי מורשת ותוכן תרבותי
צלע תיירותית נוספת של לוד היא הצלע הקולינרית, שאמורה להשלים את המעטפת התיירותית של העיר, כשהמוקד הוא השוק העירוני המפורסם. "השוק של לוד הוא אחד השווקים האותנטיים והוותיקים בישראל ומושך אליו כל שבוע אלפי קונים", אומר גרייבר. "אנו נמצאים בשלבים של פיתוח תיירות קולינרית וסיורי טעימות בשוק שיחשפו את החך המקומי למגוון המיוחד של דוכני השוק. גם הקולינריה המקומית היא חלק בלתי נפרד מתוכנית הפיתוח של התיירות בעיר - עסקים מקומיים, מארחות/מבשלות ביתיות, סיורים קולינריים בשוק ועוד".
בעולם של תחרות בין ראשי הערים מי יצליח להביא יותר חברות הייטק לשטחן, ב-JLM יזמות מפתחים חדשנות שונה לחלוטין. שם מאמינים שהעתיד של הערים הוא שילוב בין תרבות, פנאי, ותיירות. "ישנו סיפור מפורסם על נזיר שהלך בדרך עם פת לחם ופרח. כשנשאל מדוע דווקא שניהם ענה: פת הלחם - באמצעותה אני מתקיים, והפרח - למענו אני חי. אנחנו מהמרים על כך שהעתיד של הערים טמון בשילוב בין פת הלחם לבין הפרח. הייטק לבדו לא יניע משפחות לבחור עיר כמקום לחיות בו", אומר יוסי גרייבר, "החברה שלנו מציעה חדשנות עירונית שהעוצמה שלה טמונה דווקא בעבר המפואר ובגיוון התרבותי. אנחנו מתמקדים בערים בפריפריה החברתית ובנגב והגליל ומפתחים אותם כלכלית וחברתית באמצעות הצמחת עסקים, פיתוח אתרי מורשת ותוכן תרבותי. השילוש הזה בונה לעיר זהות ייחודית וגאווה מקומית ומביא לשגשוג כלכלי שמשולב בפריחה חברתית ובניית קהילות".
בשיתוף עיריית לוד
