כולנו נוטים לקבל כמובן מאליו את העובדה שיש לנו מים זורמים בברזים ומערכות ביוב שמתפקדות היטב, אבל כדי שכל זה יתקיים בשגרה ובחירום, יש גופים שעובדים סביב השעון: תאגידי המים והביוב. וכאן אנחנו רוצים להכיר לכם את תאגיד המים המיוחד מי לוד.
מי לוד הוא מעין מיקרוקוסמוס של העיר לוד עצמה ועובדי התאגיד נמנים על מגוון האוכלוסיות שבה. "יש אצלנו עובדים יהודים וערבים, חרדים וחילונים וגם כאלה שמשתייכים לקהילת הלהט"ב", אומרת מנכ"לית התאגיד, עו"ד פזית נויברגר. "השיקול להעסקת העובד הוא אך ורק מקצועיות ומוטיבציה. מהעובדים שלנו נדרשים ראש ולב במקום הנכון. אנו מתייחסים לכל עובד כאל אדם שווה ערך ואל כולם ביחד כאל משפחה".
ואכן, המילים "משפחה" ו"בית" חוזרות שוב ושוב בשיחות עם עובדי התאגיד. הם מספרים על אווירה חמה ומכילה אפילו בתקופות של טלטלות אישיות.
לאחרונה החלו כל עובדי התאגיד בלימוד משותף של ערבית מדוברת. "חשוב שהעובדים יוכלו לתקשר עם התושבים בגובה העיניים. להכרת התרבות והשפה יש חשיבות עצומה בתקשורת עם האדם שמולך, ולכן זה כל כך משמעותי בגוף שמעניק שירות", אומרת עו"ד נויברגר.
כל זאת כמובן לא בא על חשבון הדרישה למקצוענות ומחויבות מכל עובד ועובדת. "התאגיד נשען על המקצועיות של העובדים, אבל מתייחס אל האנשים שמעבר למספרי העובד. חשוב לנו לראות ולעטוף כל אחת ואחד. מבחינתי כל שקל שמושקע בעובדים חוזר לתאגיד כמאגר בלתי נדלה של מסירות, אכפתיות ומוטיבציה".
עוד מאפיין של תאגיד מי לוד הניכר מיד לעין הוא נוכחות נשית בולטת, במיוחד בדרגים המקצועיים הבכירים ובהנהלה, ובייחוד לאור העובדה שתחומי התשתיות וההנדסה נחשבים עדיין לתחום גברי מובהק.
מנכ"לית התאגיד, עו"ד נויברגר, ומהנדסת התאגיד, אינג' נועה אמסלם, מגיעות לא פעם לפגישות מקצועיות ומוצאות עצמן כנשים יחידות בסביבה. העובדה שהן מנהלות את הפגישה ביד רמה ובקיאות בכל ההיבטים המקצועיים, מותירה לעיתים לא מעט מהנוכחים פעורי פה.
"אין לי אידיאולוגיה של העדפת נשים", מבהירה עו"ד נויברגר. "המקצוענות היא ההעדפה הראשונה במעלה, אבל אני מודעת היטב ליתרונות הרבים של הניהול הנשי. ערכי השוויון חשובים מאוד בתאגיד וניתן לכל אישה ואיש את מלוא הכלים להצליח ולהתקדם".
עוד מוסיפה עו"ד נויברגר כי "אנחנו פועלים באזור שמאופיין באוכלוסיות שמרניות מאוד, ובעבר קרה שעובדות התאגיד התקבלו בחשד רב רק משום היותן נשים. עם הזמן היחס השתנה והיום המנהיגים של אותן אוכלוסיות מתנהלים בטבעיות ובכבוד מול נשות המקצוע של התאגיד וביחד הם מגיעים לשיתופי פעולה ופתרונות יצירתיים במיוחד".
מצוינות היא שם המשחק
התאגיד מציב לעצמו מטרות לשפר ולשדרג כל הזמן את השירות לתושבים ובמקביל גם את תשתיות המים והביוב, בשיתוף פעולה עם עיריית לוד והעומד בראשה עו"ד יאיר רביבו. לוד כעיר וותיקה התאפיינה שנים רבות בתשתיות לקויות שלא תוחזקו עשרות שנים ושאינן מתאימות לסטנדרטים המקובלים בימינו. בשנים האחרונות כל זה השתנה ללא היכר.
כיום ניצב תאגיד מי לוד בחזית החדשנות והטכנולוגיה הקיימת בתחום התשתיות. על פי תפישת התאגיד, שמובילים יו"ר הדירקטוריון עמוס חג'ג' והמנכ"לית נויברגר, אם קיימת טכנולוגיה חדשנית שעשויה לשדרג את איכות החיים של התושבים והיא מתאימה ליישום בעיר לוד – ייעשה הכול כדי לאמץ אותה במהרה.
המדד לבחינת איכות ניהול משק מים הינו פחת המים של היישוב. ההגדרה לפחת מים היא ההפרש בין המים שהיישוב רוכש ממקורות או מפיק בעצמו מבארות, לבין הכמות שנמכרת לצרכן. בעיר לוד, מסיבות מרובות ושונות נמדד במשך עשרות שנים פחת גבוה במיוחד. לפני כ-20 שנה כ-50% מהמים שהגיעו ללוד זרמו ללא שימוש ולפיכך נגרם בזבוז של כספי ציבור שנאמד בכ-20 מיליון שקל בשנה. כיום נאמד הפחת בכ-9.5% בלבד!
איך זה קרה? על ידי הצבת מטרה, וחתירה אליה בעקביות וביסודיות. בין הפעולות שננקטו:
החלפה לצנרת מתקדמת: בכל רחבי העיר ובמיוחד בשכונות הוותיקות הוחלפו מאות קילומטרים של תשתיות מיושנות בצנרת המתקדמת ביותר.
כ-27 אלף מדי מים הוחלפו למדי מים מתקדמים בטכנולוגיה של קריאה מרחוק (קר"מ), המתריעים באופן מיידי על נזילות נסתרות שהצרכן לא מודע לקיומן.
חלוקת העיר לאזורי מדידה ואספקה (DMA) המאפשרת לשלוט טוב יותר על אספקת המים ולאתר בדיוק היכן נובעת תקלה או היכן קיים פחת.
חיישנים המותקנים על תשתיות מים וביוב, מנתרים אותן ומאפשרים לאתר נזילות או קריסות עוד בטרם הן צצות מעל פני הקרקע.
איתור נזילות באמצעות טכנולוגיות לווין מאפשר ניתוח ופילוח מתקדם ביותר של נתונים ואף לאתר חלחולי ביוב לאדמה.
ביצוע עבודות שבעבר חייבו חפירות נרחבות בכבישים ובמדרכות, באמצעות טכנולוגיות של קידוח תת קרקעי ממוקד, המצמצם באופן ניכר את ההפרעה לשגרת התושבים.
בימים אלה מבצע תאגיד מי לוד פרויקטים מורכבים ורחבי היקף הן בשכונות החדשות שקמות בעיר, שבהן עתידים להתגורר אלפי משפחות, והן בשכונות הוותיקות, שם מתבצעת התחדשות עירונית ובהן קיימות עדיין בעיות קשות וסבוכות של תשתיות והתחברויות מאולתרות לרשת המים והביוב.
האתגרים מדרבנים אותנו
במסגרת הסכם הגג עליו חתמה עיריית לוד עם ממשלת ישראל יושקעו בלוד מיליארדי שקלים בפיתוח שכונות חדשות והתחדשות עירונית. במסגרת זו מקדמות העירייה והחברה הכלכלית לוד, הקמת שכונות חדשות בנות אלפי יחידות דיור לצד שיקום ושדרוג השכונות הוותיקות.
כחלק ישיר למימוש הסכם הגג, תאגיד מי לוד עתיד להשקיע בעשור הקרוב כחצי מיליארד שקלים בהקמה, בהחלפה ובשדרוג תשתיות המים והביוב בעיר. לכל הדעות מטרה שאפתנית ואתגר עצום.
"אתגרים רק מדרבנים אותנו", אומרת עו"ד נויברגר ומוסיפה, "אצלנו בתאגיד אוהבים להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי והוכחנו זאת פעם אחר פעם. תשתיות מים וביוב מצויות מתחת לאדמה והאזרח לא יודע על גלגוליהן במהלך השנים. אנחנו גאים שתושבי לוד מקבלים את המים האיכותיים ביותר, באמצעות הצנרת המתקדמת ביותר, מבלי לדעת שלפעמים זה היה אתגר לא פשוט להגיע לכך".
העמידה באתגרים לא פשוטים הפכה את תאגיד מי לוד למקום שאליו מגיעות משלחות מרחבי העולם. לאחרונה הגיעה משלחת של נציגי ממשל ומהנדסים מהודו לסיור לימודי. בתום הביקור ציינו האורחים באופן מיוחד את התרשמותם מהמחויבות של הנהלת התאגיד לשירות הציבורי והוסיפו כי הם יצאו מצוידים בידע ותובנות אותם הם מקווים ליישם במולדתם בהתמודדותם עם משק המים.
דו קיום לדוגמה במי לוד
מרלן בנאי ואנר'ם אלעבדללה נפגשו בעבודתן בתאגיד מי לוד והפכו לחברות הכי טובות. "בשבילנו זה לא מקום עבודה, זו משפחה", הן מעידות.
בנאי (28) ואלעבדללה (32) נפגשו באגף שירות הלקוחות והגבייה שבו הן עובדות. עד מהרה נוצרה ביניהן חברות אמיצה במיוחד, גם מעבר לשעות העבודה.
שתיהן תושבות לוד, נשואות ואימהות לשני ילדים. מרלן היהודייה היא בת למשפחה דתית מסורתית, אבל מספרת שעוד מילדותה בלוד היא גדלה בשכונה מעורבת שבה כל הדלתות היו פתוחות לכולם תמיד. אנר'ם לעומתה גדלה בשכונה הומוגנית של אוכלוסייה ערבית.
"עד התיכון לא פגשתי הרבה יהודים, שמעתי דעות קדומות על היהודים ולא ידעתי מה לצפות מהם, אבל כל החששות נעלמו אחרי שהתחלתי לעבוד בתאגיד", היא מספרת.
"מה שאני אוהבת באנר'ם", מעידה מרלן, "שהיא לא נצמדת לדעות קדומות ורואה כל אדם בראש ובראשונה כאדם ומכבדת כל אחד. גם אני כזאת ולכן כל כך התחברנו".
כמו כל חברות טובות השתיים חולקות אחת עם השנייה את סיפוריהן האישיים ואוהבות לצאת ביחד בשעות העבודה וגם אחריהן. הן מודות שמהומות מאי 2021 יצרו אווירה קשה בישראל בכלל וברחובות לוד בפרט, שחלחלה גם ליחסים בינאישיים.
"היו מתיחויות, אבל מכיוון שבבסיס קיימת חברות ובאמצעות תקשורת כנה שהובילה הנהלת התאגיד, הצלחנו להתגבר על המשבר ויצאנו מחוזקות".
השתיים מעידות שמעולם לא נתקלו בביקורת או במילה לא טובה על החברות ביניהן. "עבדתי במספר מקומות עבודה וזה המקום המכיל ביותר. כולם כאן מתקבלים בכבוד ובשיוויון", אומרת אנר'ם, ומרלן מחזקת אחריה: "מעבר למקום עבודה התאגיד הוא משפחה שמקבלת את כל העובדים כמו בני משפחה. בכל בוקר שאני מגיעה לכאן מתפשט לי חיוך על הפנים, ויום עבודה שמתחיל כך – תמיד יהיה יום טוב".
בשיתוף מי לוד
