"אם לוקחים את מפת ישראל ומקפלים אותה לארבע ואז פותחים את הנייר, העיר לוד תהיה ממש במרכז - בין ירושלים לתל אביב, ובאמצע הדרך מצפון לדרום. ואכן, בשנים הקרובות תהפוך לוד לעיר מובילה ולמקום האופטימלי לתושבי העיר, עבור כל מי שמעוניין לגור במרכז, וגם בשביל חברות וארגונים שמחפשים סביבת עבודה נגישה ומפותחת", מצהיר מנכ"ל כלכלית לוד, אינג’ עשהאל גדות, שמסביר כיצד המוטו של החברה, "חולמים, יוזמים, מבצעים", בא לידי ביטוי בהתחדשות העירונית, בתנופת הבנייה, ובמהפך האורבני שעומדת העיר לעבור עד שנת 2040. לדבריו, לאחר שנים של תכנון הגיע שלב הביצוע שיוביל להקמת וחידוש כ-50 אלף יחידות דיור, התפתחות בכל תחומי החיים, והפיכתה של לוד לאחת הערים החכמות והמובילות בישראל.
המנופים כבר עובדים?
"בהחלט כן. הדברים קורים בפועל בימים אלו וכבר רואים את הניצנים, את תחילת הבנייה, את השיווק של מגרשים, וגם הקבלנים נמצאים בשטח. חשוב להבין שאנחנו כאן לא רק כדי לתקן מדרכה או להקים גן ציבורי קטן. עד שנת 2040 תהיה פה מהפכה שתכלול גידול משמעותי באוכלוסיית העיר, מ-86 אלף ל-240 אלף תושבים, וזה כולל עלייה בדירוג הסוציואקונומי מרמה 3-4, לרמה 7-8. סוד ההצלחה שלנו הוא שיתוף פעולה הדוק ומקצועי עם העירייה, בייחוד עם אגף ההנדסה וכמובן עם ראש העיר שמוביל את התהליך תוך מעורבות אישית ומקצועית גם יחד".
בנוסף להתחדשות עירונית ולשכונות חדשות, איזו עוד מתיחת פנים תעבור העיר?
״מדובר קודם כל בשדרוג התשתיות עצמן בכל העיר הוותיקה, כהכנה לעתיד, כולל תכנון של כל התת-קרקע וגיבוש תוכניות אב למים, ביוב וניקוז, שישולבו גם עם מערכת של שבילי אופניים, פיתוח שטחי ציבור וחידוש מבני ציבור. רובע לוד צפון - ׳לודקיישן׳, לדוגמה, אמור לתת מענה לשטחי מסחר ותעסוקה שחסרים מאוד, ולהפוך לאחד הרובעים המפותחים והמתקדמים באזור, נמצא במיקום אסטרטגי. מדובר באזור מסחר ותעסוקה ענק בהיקף של למעלה מ-2.5 מיליון מ"ר, הממוקם בסמוך לכביש 1 ומחלף נתב"ג, שיהיה נגיש גם באמצעות המטרו והרכבת הקלה, בנוסף לתחנות של רכבת המתוכננות בתוך המתחם עצמו. שני בנקים גדולים כבר קבעו את מקומם באזור זה, וזה כולל את כל ההנהלה והמשרדים. אנו צופים שחברות וארגונים נוספים בתחום ההייטק, הפינטק, וגם תעשייה קלה ומתקדמת יגיעו אף הם לאזור. יתרון נוסף של אזור התעסוקה החדש הינו שהוא מתוכנן בחשיבה מתקדמת, ירוקה ויהווה כר פורה לחדשנות כגון ייצור ואגירת אנרגיה מתחדשת, יצירת סביבה ירוקה, מערכות פינוי אשפה פניאומטיות, ובנייה מעורבת שימושים שתשלב בנייה למגורים עם מסחר ותעסוקה. בצד המזרחי מוקם פארק נופי בן שמן הירוק, שיכלול 200 דונם של פארק מתקדם לרבות אגם אקולוגי, מתקני אקסטרים ואמפיתיאטרון שמיועד להופעות. המוסדות התרבותיים והחינוכיים יעברו כולם מהפכה, מבני ציבור חדשים יבנו ומבנים ותיקים ישוקמו, ויתווספו אגפים לבתי הספר, כחלק מהגידול הצפוי באוכלוסייה".
כיצד משמרים את המבנים העתיקים והמונומנטים ההיסטוריים של לוד?
"העיר העתיקה היא הלב הפועם של לוד והיא תזכה להתחדשות שתשמר את ההיסטוריה החשובה של האזור. כוונתנו ליצור רצף שיכלול את כל אותם מומנטים (בית הבד, מוזיאון הפסיפס, בית הקשתות, כיכר השלום ועוד) וישלב גם מסחר, חנויות קטנות וגלריות, שדרוג מתחם השוק, בניית כיכרות, ואלמנטים נוספים שיהפכו את האזור למוקד תיירות שיאפשר לכל מבקר ליהנות מביקור ממושך, מהנה, מעשיר וחווייתי".
"לא משאירים אף אחד מאחור"
לפי נתוני העירייה, כיום מונה אוכלוסיית לוד כ-86,000 תושבים. עובדת היותה של לוד רב גונית ורב תרבותית, מציבה לא מעט אתגרים ויחד עם זאת, מדגיש אינג’ גדות, אין כוונה להשאיר אף אחד מאחור. "המטרה שלנו היא לרתום את כולם ולתת מענה שווה ורחב לכל שכבות האוכלוסייה בעיר, למרות ובזכות היותה של לוד עיר מעורבת. כזרוע של הרשות, ועל בסיס האסטרטגיה שלה שותף גם ראש העיר, נמשוך את כולם קדימה ברמה התכנונית והביצועית. זה אומר הסדרת רכישת הקרקעות שאינן מוסדרות כיום ומתן מענה בכל הקשור לתשתיות ולבינוי, כולל בניית מדרכות, נטיעת עצים ושילוב תאורה היכן שצריך".
גדות מסביר ומתייחס גם לאתגרים הפיזיים הנובעים מעצם היותה של לוד מרחב המבותר על ידי מסילות רכבת שעוברות גם באמצע העיר: "אין ספק שהחיבורים הקשים יוצרים מצב שבו ישנן שכונות שלא מדברות האחת עם השנייה, בנוסף לסכנה שיוצרות המסילות שעוברות ממש בתוך העיר. גם לנושא זה ניתן מענה, למרות האתגרים גם מול רכבת ישראל, על ידי יצירת חיבורים באמצעות הפרדות מפלסיות, פארק אקולוגי נוסף עילי שישב מעל המסילה בהשקעה של מיליוני שקלים, וקירות אקוסטיים ידידותיים שיחליפו את המפלצות המאיימות. בצורה כזו נוכל לתת מענה לנגישות החשובה כל כך, וגם לביטחון ולהרגשה הטובה של התושבים".
בשיתוף כלכלית לוד
