שבעים ושלושה אחוז מהתלמידים מרגישים שלמורים אכפת מהם, ו-79% שבעי רצון מבית הספר וטוענים כי השהייה במוסד החינוכי מהווה חוויה חיובית ויוצרת תחושה של שייכות.
כך עולה מנתוני "התמונה החינוכית לרשות תל אביב –יפו תש"ף", שמפרסם משרד החינוך.
אחד המוסדות האקדמיים הוותיקים הפועלים במטרה לעצב את פני החינוך והחברה, ומציע השכלה גבוהה איכותית הוא מכללת לוינסקי לחינוך, שמכשירה דורות של מורים, באמצעות מחקר וחדשנות פדגוגית.
"אנחנו מאמינים שמורה מצוין הוא יזם ומנהיג, שותף פעיל בקהילה הסובבת את בית הספר", אומרת פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך. "אנו מעודדים סטודנטים כבר בשנותיהם הראשונות במערכת, ליטול אחריות על הנעשה בקהילת בית הספר ומחוצה לה, להיות יזמים חינוכיים וליצור ערך מוסף, שרק אנשי חינוך יכולים ליצור".
להיות מורה בתל-אביב
ואכן, המכללה מעודדת את הסטודנטים ואת הבוגרים לחתור למקצוענות, לאכפתיות, למעורבות חברתית ולרגישות בין-תרבותית. החזון שתומך בטיפוח אנשי חינוך יוזמים, חושבים, יצירתיים ורגישים, מבוסס על התפיסה של המורה כמי שחוקר ומעריך את עבודתו כחלק מהתפתחותו המקצועית, לאורך חייו כמחנך בישראל.
"אתגרי החינוך וההוראה בעידן המידע, מחייבים את המכללה כמוסד אקדמי המכשיר מורים לעתיד, והם כוללים הנגשת תכנים, דרכי למידה חדשניות וכלים ייחודיים למרחבי הידע והלמידה הדיגיטליים, הפורצים את מסגרות הלמידה האקדמיות המסורתיות", אומרת פרופ' בלר ומספרת על המרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללה. תפקידו של המרכז לעודד חשיבה פדגוגית מתקדמת, המאפשרת לחברי הסגל ולסטודנטים התנסויות בשיטות למידה והוראה חדשניות ובכלים טכנולוגיים חדשים, במסגרת הקורסים ובהתנסות המעשית בהוראה.
"בין היתר, שיטות אלו כוללות סביבות למידה גמישות, שימוש באפליקציות ובפלטפורמות ללמידה שיתופית וחברתית כגון טיקטוק ככלי חינוכי, שילוב רובוטיקה, קוד, מידול בתלת ממד ובניית פודקסטים לגיוון הלמידה", היא מדגישה.
מכללת לוינסקי לחינוך נוסדה בשנת 1912 בשכונת נווה צדק על ידי חברי תנועת "חובבי ציון", כבית המדרש למורים ע"ש אלחנן לייב לוינסקי, ממארגני התנועה לתחיית הלשון העברית והפצתה. נוסף על הקמת הסמינר הראשון למורות בארץ ישראל ששפת ההוראה בו הייתה עברית, נמנית המכללה עם המוסדות האקדמיים הראשונים להוראה, שזכו להכרה אקדמית מהמועצה להשכלה גבוהה.
במכללה פקולטה לחינוך, פקולטה רב-תחומית ופקולטה לחינוך מוזיקלי. נוסף על הקמפוס המרכזי בתל-אביב, פועל קמפוס נוסף באילת, המכשיר במשך יותר מ-25 שנה מאות מורות ומורים לעיר ולסביבתה.
במסגרת המעורבות הענפה בעשייה החינוכית והאקדמית של תל-אביב, מפעילה מכללת לוינסקי לחינוך תוכנית להסבת אקדמאים להוראה, לתושבי העיר וסביבתה בשם "להיות מורה בתל אביב-יפו", המיועדת למעוניינים להשתלב במערך ההוראה השוויוני והדמוקרטי בעיר. התוכנית מאפשרת לסטודנטים להיות מעורבים מבחינה חברתית ולהשפיע על התלמידים בקהילה העירונית, לעודד מצוינות, לחתור לשוויון ולהטמיע דרכי הוראה המבוססות על טכנולוגיות חדשות.
במסגרת התוכנית, המתקיימת בשיתוף עם מרכז הפסגה בתל-אביב, נהנים הסטודנטים מתמיכה וליווי קבוצתי ואישי, כמו גם מסיוע בהשמה ומענקים נרחבים מעיריית תל אביב-יפו וממשרד החינוך, וזוכים לסבסוד מלא כמעט למימון לימודיהם.
פרופ' בלר: "הצורך הגובר בפיתוח מקצועי ובתוכניות ייעודיות להסבה מקצועית, מעודד יותר נשים וגברים להשתתף בתוכניות להסבת אקדמאים להוראה. ואכן, לתוכניות אלו מגיעים סטודנטים בשלים, ממגוון מקצועות ורקעים, חלקם גם מהתעשיות עתירות הידע, שרואים בחינוך הזדמנות להשפיע. אותם סטודנטים ניחנו בנקודת מבט שונה ורעננה על המערכת.
לאחר סיום לימודיהם, הניסיון שצברו מייצר ערך מוסף גדול בבתי הספר שבהם הם משתלבים. אנחנו גאים בכך שמדי שנה יותר ויותר אקדמאים מעוניינים לעבור להוראה, ובוחרים במכללת לוינסקי לחינוך כבית האקדמי שלהם".
דווקא בתקופת קורונה, שלכאורה הייתה אמורה לגרום לסגל ולסטודנטים להתכנס בעצמם, רבים מהסטודנטים מרגישים מחוברים מאוד לעיר: "הם מעוניינים להיות משמעותיים, לתרום לחברה ולעיר שהם גרים בה ושבה הם מחנכים את ילדיהם. את אותה מוטיבציה להיות משמעותיים הם מביאים גם להוראה", מסבירה פרופ' בלר.
למידה גמישה מחוץ לקמפוס
בעוד המדינה כולה, ומערכת החינוך בפרט, מתמודדות עם משבר הגל החמישי של הקורונה, מתמודדים מוסדות להכשרת מורים עם שני אתגרים מרכזיים. הראשון, המשך שגרת לימודים אקדמית שלא פוגעת ברמת הלמידה ובאיכות התואר. השני - שימוש בתקופה המורכבת להכשרת הסטודנטים להוראה אפקטיבית שמתקיימת ברובה מרחוק.
פרופ' בלר: "קל לטעות ולחשוב שהוראה מרחוק פירושה מעבר ללמידה בזום. אולם אין זו למידה איכותית ואין זו הוראה המנצלת את יתרונות הפלטפורמה. אנו חותרים לכך שבוגרי המכללה יידעו להשתמש באופן מושכל ויעיל בכלים טכנולוגיים גם בשגרה, וכמובן בתקופות מורכבות יותר.
לכן התחלנו השנה להניע מהלך ייחודי שבמסגרתו בכל סמסטר מתנסים הסטודנטים בשלושה שבועות של למידה גמישה מחוץ לקמפוס, המרחיקה לכת הרבה מעבר לזום. הסטודנטים מתנסים בכלים חדשניים, באפליקציות המעודדות אינטראקציה של התלמידים, בתוכנות המסייעות ליצירת מפות למידה ובאמצעים לעריכת סרטים. כלים אלו מאפשרים למורה, גם בזמנים של ריחוק פיזי ולאורך זמן, להישאר דמות רלוונטית בחיי התלמידים ולהותיר חותם חינוכי משמעותי".
ואכן, גם בתקופת קורונה, כמו בשגרה, מפעילה המכללה מגוון פרויקטים המעידים על הקשר לתל אביב. תוכנית "אקדמיה כיתה" יוצרת רציפות בין תהליך ההכשרה להוראה בפועל, ומאפשרת לערוך סיורים בבתי הספר, בחינוך המיוחד ובגנים. כך ניתן למקד את הפעילות בעיסוק בסוגיות, בדילמות ובאתגרים העולים מתוך ההדרכה, תוך שילוב של היכרות עם תרבות העיר.
התוכנית מהווה מקום מקצועי תומך ותורמת לתהליכי צמיחה והתפתחות של הסטודנטיות, באמצעות למידה שיתופית שמשלבת דיונים, דיבייט, סדנאות, משחוק ועוד, כולם בזיקה לפרקטיקות ההוראה שלהן.
דוגמה נוספת למעורבות המכללה בעיר היא פרויקט KIDS4ALLL בחסות התוכנית הבין-לאומית HORIZON 2020 שמטרתה לתמוך בשילוב לימודי, רגשי וחברתי של ילדים והורים ממשפחות מהגרים, כמענה להגירה הגלובלית. מטרות הפרויקט הן ייצור למידה שיתופית ודיאלוג בין-תרבותי באמצעות לימוד מיומנויות מפתח של למידה לאורך החיים, המשפרות כישורים בין-תרבותיים, לשוניים, חברתיים ורגשיים.
בתחום המוזיקה – ממשיך ומתפתח פרויקט "פרחי הוראה מובילים שיח תקווה" - שהתחיל לפני כשנתיים בתמיכת "תקווה ישראלית", המתמקד בפעילות מוזיקלית משותפת של בתי ספר במגזר הערבי והיהודי, ומהווה בסיס לשיח מוזיקלי ידידותי-חברתי ובין-תרבותי.
וגם, במסגרת תוכנית המצוינות, מתקיימת התנסות ייחודית שבמהלכה תומכים הסטודנטים המצטיינים בתלמידים בשני בתי ספר רב-תרבותיים בעיר, בהוראה פרטנית בכל תחום שהתלמידים מבקשים להתחזק בו ובתמיכה רגשית-חברתית.
בשיתוף מכללת לוינסקי לחינוך
