נדמה כיום שבכל שדרות העיר תל אביב-יפו וברחובותיה רוכבים על אופניים. בעיר, כמו גם בערים גדולות אחרות בעולם, הבינו שההתניידות ברכב פרטי בעיר צריכה לעמוד כמוצא אחרון לתושביה, ובהתאם הושקעו משאבים רבים בפיתוח תחום האופניים והתשתיות. כשבעיריית תל אביב-יפו ביקשו לבדוק סוגיות מגדריות בתחום התחבורה, הפער בין מספר הרוכבים לרוכבות האופניים בלט במיוחד.
בעירייה הבינו כי פוטנציאל להגדלת מספר הרוכבים באופניים נמצא בעידוד רכיבת נשים והפכו את הנושא ליעד מרכזי, הטומן בחובו סוגיות מגדריות וחברתיות.
״כמו בכל תחום, גם בנושא התחבורה קיים אי שוויון מובנה בין גברים לנשים, מיעוט הרוכבות נובע ממוסכמות חברתיות והיעדר מודעות לחסמים הייחודים לנשים. עיריית תל אביב-יפו החליטה להתבונן על נושא התחבורה כולו בעיניים מגדריות, לזהות את הכשלים והחסמים ולתקנם, לרבות הנגשה ועידוד רכיבת נשים על אופניים, הקמת קהילת הרוכבות משתלבת היטב עם הרצון שלנו להעצים נשים ולמחוק פערים״, אומרת אפרת מייקין כנפו, מנהלת הרשות לחוסן ושוויון חברתי ויועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה.
״הרשות לחוסן ושוויון חברתי בתוך העירייה מבצעת מחקרים ועובדת לעומק על מנת לאתר פערים, שחלקם הגדול נסתר מן העין. בתחום התחבורה גילינו דפוסי התניידות שונים וצרכים ייחודים לנשים, מה שמשפיע גם על מספר הרוכבות".
וככל שהלכה וגדלה קבוצת הרוכבים באופן אורגני, הצורך בקהילות רוכבים ורוכבות - לא איחר לבוא. עבור אדריכלית לאורה הופמן שפטלר ויעל אנוך מעוז מהרשות לתחבורה בעיריית תל אביב- יפו זו הייתה הזדמנות להקמת קהילת "רוכבות בתל אביב – יפו" המחברת בין האג'נדה שלהן כנשים, תושבות העיר, אימהות ורוכבות לבין תפקידן המקצועי.
הופמן שפטלר, אדריכלית ומנהלת תחום בכירה ברשות לתחבורה בעירייה, מתגוררת בצפון הישן, עובדת בעירייה ברחוב אבן גבירול ומתניידת בעיקר באופניים, למעט בסופי שבוע. שני ילדיה הגדולים רוכבים עצמאית, ואת בנה הצעיר היא מרכיבה יחד איתה. את יתרונות האופניים היא מכירה... מהרגליים: "אני יכולה לתכנן בלי לחשוב מתי תהיה לי חנייה או מתי מגיע האוטובוס, זה נוח", היא מספרת, ומוסיפה כי "רכיבה משותפת של הורה וילד יוצרת קרבה ודיאלוג, כמו גם היכרות עם המרחב ותחושת קהילתיות".
שותפתה למיזם הרוכבות, יעל אנוך מעוז, היא מנהלת פרויקטים בכירה ברשות לתנועה ותחבורה בעירייה, גרה באלנבי ועובדת גם היא באבן גבירול. היא אמא לצעירים בני 20 ו-22 שגדלו בעיר ומזה 15 שנים רוכבת על אופניים, למעט בימי גשם או בנסיעות מחוץ לעיר. "הכי כיף להתנייד באופניים, זה מחבר אותי לילדה הפנימית ולשמחת החיים שבי. חשובה לי השליטה בזמן ובנוחות שלי ותוך כדי רכיבה אני רואה מה חדש ברחוב ופוגשת חברים וחברות", היא מעידה.
לא רואות בעיניים, רוכבות על אופניים
״העירייה ביקשה להבין מדוע רק רבע מהנשים בעיר רוכבות, לעומת שליש מהגברים ויצאה לבדוק את הפערים. המחקרים הראו כי תפיסת הסיכון של נשים גבוהה יותר, שתחושת הביטחון והבטיחות של נשים קריטית ושגם תפיסות חברתיות ותדמיות מייצרות הבדלי גישות בתוך ציבור הנשים״, מתארת אפרת מייקין כנפו.
כתוצאה מהמחקרים ועל מנת לשפר את תחושת הבטיחות והביטחון של נשים, העירייה סוללת שבילים בטוחים ומופרדים. במקביל, על מנת להתמודד עם הדימוי השגוי לפיו מי שרוכבת היא צעירה וספורטיבית - יצאה העירייה בקמפיין בו הופיעו נשים מגוונות בגילים שונים. השיח שנוצר בקהילת הרוכבות מסייע גם הוא להתגבר על החסמים של נשים לרכיבה.
"הקהילה מציעה מרחב בטוח לנשים. זו קהילה שמנפצת מיתוסים ומעלה לפני השטח רוכבות שהן נשים 'אמיתיות', ולא רק צעירות בבגדי ספורט. מעבר לזה, השיח שיכול להתקיים בקבוצה מאפשר יותר, ועולות שאלות כמו איך הן מתמודדות עם הזיעה לפני פגישות, או עד איזה שבוע אפשר לרכוב בהיריון", מספרת אנוך מעוז.
ההחלטה להקמת קבוצת הרכיבה היא חלק ממהלך רחב שמובילה עיריית תל אביב-יפו לקידום שוויון מגדרי במרחב העירוני, במסגרתו בוחנת העירייה את פעולותיה בעדשה מגדרית ומציעה פתרונות על מנת לקדם שוויון בין גברים לנשים.
״לעירייה יש השפעה רבה על המרחב הציבורי ועל הדרך שבה מתעצבות נורמות חברתיות, עיריית תל אביב-יפו לוקחת את נושא השוויון המגדרי צעד אחד קדימה ופועלת על מנת לזהות ולתקן פערים, באופן רוחבי ובצורה מעמיקה. החל מרמת התכנון העירוני, דרך אופן הפנייה בפרסומים ובטפסי העירייה, חינוך הדור הצעיר ופעילויות הספורט והתרבות בעיר, בכל נושא ניתן למצוא פערים בין גברים לנשים, אנחנו כאן כדי לאתר ולתקן״, מתארת אורית מרום מהרשות לחוסן ושוויון חברתי.
״בתחום התחבורה, לצד עידוד רכיבת נשים על אופניים, הושם דגש גם על תכנון מסופי האוטובוסים ותחנות הרכבת הקלה והתאמתן לנשים, קליטה סלולרית בחניונים תת קרקעיים, וחשיבה על אמצעים להגברת הביטחון האישי בתחבורה הציבורית".
נתיבי חיים שלובים
קבוצת הרוכבות פועלת בשני אפיקים מקבילים: קבוצת פייסבוק ופעילויות יזומות. בקבוצת פייסבוק הנשים שואלות ומתייעצות, מתדיינות ומוציאות קיטור.
הפעילויות שיוזמות הופמן שפטלר ואנוך מעוז, מהוות גשר בין הרוכבות לעירייה, הפועל לשני הכיוונים: "אנחנו לוקחות מהקהילה לשולחן העירייה - מתייעצות, מזהות ומעלות צרכים ממשיים מהשטח, וגם להיפך – משקפות תהליכים, או שואלות היכן נחוצה עמדה נוספת לתיקון אופניים, למשל. זה שיח מאוד חשוב, חברות הקהילה הן כוח משמעותי בשולחן הדיונים", מספרת הופמן שפטלר.
ההערות והתובנות העולות מן הקבוצה מתווספות לעוד מאות פניות והצעות שהגיעו מנשים, תושבות העיר, כחלק מהעבודה על התוכנית לשוויון מגדרי במטרה להפוך את תל אביב-יפו למותאמת, נגישה ומכוונת נשים.
בחודש אוקטובר השיקה העירייה את קמפיין "בשבילך אופניים", באירוע חגיגי על גג העירייה בשיתוף קהילת הרוכבות. הקמפיין, שמטרותיו הכלליות היו עידוד שימוש בשבילי האופניים, כמו גם עידוד רכיבה בטוחה, כלל בין היתר אירוע חשיפה לחברות הקהילה בו נוצרו קשרים ראשוניים ביניהן. "הקהילה היא לא רק לרוכבות מנוסות, אלא גם לכל מי שחושבת להתחיל או לחזור לרכוב. זה מקום תומך", מספרת הופמן שפטלר, ומוסיפה בגאווה כי באירוע החשיפה של הקמפיין נרקמו קשרים וחברויות, ונוצרו קבוצות רכיבה קטנות. "האנרגיות היו טובות", היא אומרת. "בימי הצילומים של הקמפיין הצטלמו חברות הקבוצה שהעבירו את המסר שרצינו – 'הנה, כולן רוכבות, בואו גם'". מעבר לאירועים החברתיים, הקמפיין כלל סדנאות כמו תיקון אופניים וקישוטם.
ממרחב בטוח לרכיבה בטוחה
ככל שבעולם מתפתחים ומיושמים פתרונות אורבניים לתחבורה, הסטנדרט הגברי הוא עדיין המכתיב – מידות האופניים מותאמות לגובה הגבר הממוצע, שבילי אופניים קטועים תואמים את תרבות הרכיבה הגברית ועוד, מה שמצריך התייחסות מקיפה להיבטים מגדריים של פתרונות אורבניים לתחבורה.
בדיונים בתוך קבוצת הרכיבה עולים צרכים ואתגרים ייחודים לנשים, לצד התמיכה והשיתוף אותן מקבלות הרוכבות מעמיתיהן לקבוצה, הבעיות מועברות הלאה אל גורמי הטיפול בעירייה.
דוגמה לכך התקיימה בקבוצה, כשאירוע שכיח של גניבת אופניים, שאינו ייחודי למגדר זה או אחר, זכה להתייחסות שמדגישה את משמעות האירוע מזווית נשית. "אני תוהה אם אני לבד", כתבה אחת הנשים אחרי שאופניה נגנבו. "מאז הגניבה פשוט לא בא לי כלום, נשארה איתי רק תחושת העלבון. קרה לכן גם?".
חברות הקבוצה חיזקו והזדהו עם תחושת העלבון, כמו גם הציפו את תחושות חוסר הביטחון וחוסר האונים בסיטואציה. המנהלות מצידן מינפו את החוויה האישית לשינוי של ממש. הופמן שפטלר הגיבה לחברת הקבוצה וכתבה לה כי העבירה את הפוסט לגורמים בעירייה, "על מנת להדגיש את החשיבות וההשלכות הנרחבות יותר של גניבות במרחב הציבורי שלנו", והוסיפה כי כותבת הפוסט תהיה "אחת הדוברות באירוע להתמודדות עם גניבות אופניים".
השיח האורבני, מדגישות השתיים, חשוב גם מחוץ להקשר המגדרי. "אם אנחנו מכוונות לנשים, אנחנו משרתות את כולם. נשים, ככלל, הן יותר קפדניות בצרכים שלהן – שבילים מסודרים, בטוחים, מוארים ומוצלים, ללא גניבות בעיר ומידות אופניים מגוונות", כך אנוך מעוז. "ככל שנשים רוכבות יותר, כלל האוכלוסייה רוכבת יותר כי התשתית היא מיטבית לכולם.
"לכן אנחנו רוצות להזמין עוד נשים להצטרף אלינו. בין אם הן רוכבות עכשיו, רכבו בעבר או לא רכבו מעולם. לקהילה יש כוח עצום, וכל רוכבת שמצטרפת מטה עוד יותר את הכף לטובת הפיכת המרחב הציבורי ליותר ידידותי לנשים רוכבות, ובהקמה של דור חדש של נשים שהרכיבה תהיה עבורן טבעית ונינוחה", מסכמת הופמן שפטלר "ובכלל - זה כלי תחבורה נהדר! יעיל, בריא, זול, נוח וכשאת מפדלת בעצמך ולא מתפתה למהירויות של החשמלי - גם מאוד בטוח. את כל היתרונות האלה הרבה מאוד נשים מפספסות, וזה לא חייב להיות ככה. אנחנו כאן כדי לומר לך שגם את יכולה לרכוב, והקהילה היא דלת כניסה נפלאה לעולם הזה".
נשים וגברים: דפוסי ניידות
לנשים ולגברים דפוסי ניידות שונים במרחב הציבורי, הנגזרים מחלוקת העבודה המגדרית בבית ובשוק העבודה, מנגישות למשאבים ומתפיסת הביטחון האישי. למשל, נשים נוסעות יותר מחוץ לשעות השיא ונוסעות פחות בשעות הערב והלילה. לפי נתוני עיריית תל אביב-יפו, נכון לפברואר 2021, פחות מרבע (23%) מהנשים בעיר רוכבות על אופניים, בהשוואה ליותר משליש מהגברים (42%). כך גם, שיעור הרכיבה על כלים דו-גלגליים אחרים (כמו קורקינט) – נמוך בהשוואה לגברים (9% ו-24% בהתאמה). קיים פער מגדרי גם בשיעור השימוש בשירות האופניים השיתופי - 7% בקרב נשים ו-15% בקרב גברים.
מטמיעים שוויון מגדרי
מוטי רייף, חבר מועצה ויו"ר הוועדה לשיוויון מגדר: ״קהילת הרוכבות, שגדלה בצורה מדהימה בעיר, היא חלק ממהלך עירוני רחב לעידוד רכיבה של נשים, מתוך הבנה כי בהן טמון הפוטנציאל להגדלת מספר הרוכבים בעיר. זהו חלק מתוכנית מקיפה ופורצת דרך שמטרתה להטמיע שוויון מגדרי בתחומי החיים העירוניים השונים, ולהפוך את תל אביב-יפו לעיר בטוחה, מותאמת ושוויונית יותר עבור נשים. את השינוי תרגיש כל תושבת ומבקרת בעיר".
בשיתוף עיריית ת"א-יפו
