אחריות תאגידית, מעורבות קהילתית ופעילות אימפקט, הופכות בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מכל ארגון או חברה. גם שורת הרווח הסופית בהשקעות אימפקט, נמדדת על פי ההשפעה החברתית והזווית הקהילתית בכל התחומים: חינוך, בריאות, כלכלה ועוד. אחד המוסדות המוכרים והוותיקים שמעודדים מעורבות גבוהה הוא המכללה האקדמית תל-אביב-יפו.
פרופ' דרור ורמן, נשיא המכללה, ששמה לעצמה למטרה להפוך למכללת אימפקט ולחלק בלתי נפרד בנוף היפואי, מסביר כיצד מערכת ערכים הכוללת התייחסות לתמהיל הטרוגני של סטודנטים, מכל שכבות האוכלוסייה ולסגל ייחודי ומחויב, הפכה לעמוד השדרה של הפעילות האקדמית, ואיך ניתן לאמץ תרבות אימפקט פנים ארגונית בעלת השפעה חברתית רב ממדית.
אסטרטגיית השפעה רב-תחומית
האקדמית תל-אביב-יפו שמציינת 30 שנות פעילות, הוקמה בשנות ה-90 כשלוחה של אוניברסיטת תל אביב. באותה תקופה החלה מהפכת המכללות, שמטרתה הייתה להנגיש את ההשכלה הגבוהה ולהגדיל את מספר הסטודנטים הזכאים ללימודי תואר ראשון ושני.
בשנים הראשונות פעלה המכללה ברחוב מלצ'ט בתל אביב, ולאחר מכן עברה למגרש ייעודי ביפו, בתמיכתו של ראש העיר רון חולדאי שעד היום, לדבריו של פרופ' ורמן, משמש חבר קרוב, תומך "ואיש חשוב בחיינו".
מה היה האתגר המרכזי איתו התמודדת בתחילת הדרך?
"האתגר האמיתי היה להפוך את המוסד האקדמי לחלק אינטגרלי מהקהילה. כיפואי שחי באזור ומעורה בחיי הקהילה, היה חשוב לי ליצור חיבור משמעותי לסביבה.
בנוסף להיותנו מוסד אקדמי שמקדם פעילויות חברתיות, אנחנו מחוברים באופן אישי לדמויות מפתח מכל המגזרים בעיר, ומנסים לקדם תוכניות המותאמות לבתי הספר באזור ומיועדות לתלמידים מרקעים מוחלשים, שלא תמיד רואים את האופק האקדמי והתעסוקתי. המכללה מבחינתי היא גשר בין תל אביב ליפו, בין האוכלוסייה המבוססת לשכבות המוחלשות, וכאן בדיוק אנו משתלבים, כמוסד בעל השפעה על תחומי האקדמיה, התעסוקה, החברה והקהילה".
אתה מספר על מודל ייחודי שפיתחתם לאורך השנים, על מה הוא מבוסס?
"הערכים של המכללה נגזרים מתפישה של מושג ה'אימפקט' שהתפתחה בעולם בעשור האחרון וממנה נגזר סט של ערכים. אחת הדוגמאות לכך היא האג'נדה לפיתוח בר קיימא של האו"ם Sustainable Development Goals) SDGs), הכוללת 17 יעדים לפעילויות כלכליות, חברתיות וקהילתיות ברחבי העולם.
בתפישת העולם של האימפקט שורת הרווח כוללת בנוסף לרווח הכספי, גם תמורה חברתית ותועלת סביבתית, ולכן לכל מה שאנחנו עושים כחברה ובפרט במכללה, יש השפעה גם על עתיד המדינה ותושביה.
למעשה, אנו מקפידים לתת את הזווית החברתית והקהילתית בכל מה שאנו עושים. הניסיון לחבר בין כלכלה, חברה וחיים אינטלקטואלים, חשוב שיהיה מבוסס על אותה מערכת ערכים שבאה לידי ביטוי בכל יחידות הלימוד, הקורסים והתוכניות. בבית ספר למנהל עסקים לדוגמה, מלמדים כלכלת אימפקט שמסייעת לסטודנטים בהבנה כיצד לנהל ארגון בעל אחריות חברתית מעבר לתוצאות במאזן כספי, וכך גם לגבי השקעות ופעילויות אימפקט. החזון הוותיק של המכללה מתורגם למאה הנוכחית, עם ראייה קדימה, גם לעשור הקרוב.
"דוגמה נוספת היא בית הספר למדעי ההתנהגות, המציע תוכניות אקדמיות מתחום מדעי החברה, הפסיכולוגיה ופסיכותרפיה.
יפו היא עיר מעורבת שמביאה לידי ביטוי את כוחה של הקהילה וגם קשיים לא מעטים, שיכולים להפוך להזדמנות, כדוגמת האירועים הקשים שעמדו בפתחנו במאי 2021. עשרה ימים אחריהם קיימנו רב שיח פתוח בו לקחו חלק גם שותפים מהקהילה ומגורמים אחרים מחוץ למכללה. בכך אפשרנו מרחב פתוח בו כל אחד ואחת יכול להגיד מה שהם באמת מרגישים, תוך מתן כבוד הדדי ויצירת שיח בונה ומפרה.
כך גם הקליניקה בתחום בריאות הנפש שאנחנו פותחים עם פנים לקהילה, במטרה ליצור חוסן קהילתי, על פי מודל חדש שמטרתו להעצים מודעות לחשיבות הטיפול הפסיכולוגי בחברה הערבית. מכון מפרשים, השייך לבית הספר למדעי ההתנהגות, הוא דוגמה נוספת למרכז שנועד לעטוף את הבוגרים בכל המגמות, ואת אנשי המקצוע בתחום, בידע מקיף תוך חתירה למצוינות. המכון מציע עשרות קורסים ללימודי המשך עבור קהילת הפסיכולוגים מכל הארץ, שמעוניינים להרחיב את הידע המקצועי ולהמשיך להשתלם, על ידי קבלת הכשרות מתאימות".
הכשרת הסטודנטים כמנהיגי האימפקט העתידיים של החברה הישראלית
האקדמית תל-אביב-יפו היא דוגמה מצוינת למוסד עתיר מוטיבציה, שנע קדימה ומאפשר חשיבה מחוץ לקופסה, דבר שבא לידי ביטוי גם ביחידות הלימוד הנוספות. בית הספר לממשל וחברה, המציע תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה ותואר שני בלימודי משפחה, פתח לאחרונה מסלול חדש לאקטיביזם, שמיועד ליצור בסיס מוצק לבני נוער וצעירים שרוצים להיות מעורבים חברתית, ולהפוך את הפעילות ההתנדבותית לקריירה.
בתחום ההיי-טק פועלים שני בתי ספר מובילים ופורצי דרך. הראשון שייך למדעי המחשב, והשני עוסק במערכות מידע וניהול דיגיטל, עם דגש על טרנספורמציה דיגיטלית שעוברים רוב הארגונים במאה ה-21. "בתוך שנה כ-98% מהסטודנטים שלנו מצאו משרות בענף, בזכות בית הספר שמשרת גם ארגונים ברחבי הארץ, ולאור הדרישה הגוברת בתחום", פרופ' ורמן מסביר. כחלק מהמאמץ הלאומי להגדיל את מספר האחים והאחיות בישראל, מציע גם בית הספר לסיעוד תוכניות אקדמיות, כולל לימודי תואר ראשון, השלמה לתואר BSN, התנסויות קליניות ותוכנית להסבת אקדמאים.
בכל מכללה יש אחוז מסוים של נושרים, כיצד אתם מתמודדים עם התופעה?
"כפי שהזכרתי, חלק מחזון המכללה הוא לשלב סטודנטים מכל שכבות האוכלוסייה, ולהקנות כלים ותמיכה לאורך זמן עבור מי שלא זכה לתנאי פתיחה מינימליים המאפשרים הגשת מועמדות למוסד אקדמי.
כדי לבסס תשתית אקדמית טובה לכל דורש, יצרנו תוכנית המאפשרת לימודים במסגרת מכינה. מעין מסלול עוקף פסיכומטרי - מבחן שלטעמי מגדיל את הפערים החברתיים והאקדמיים הקיימים. ההשקעה של המכללה ניכרת בתוכן של המרצים ובתמיכה בכל סטודנט, במטרה לתת לשני הצדדים את הכלים הטובים ביותר להצלחה.
דוגמה לכך הוא מסלול מכינה המיועד למגזר הערבי, שמטרתו צמצום פערים שפתיים, חברתיים ומגזריים. גם מי שעובר את המכינה בהצלחה ומתקבל ללימודים, זוכה לתמיכה וליווי מקצועי ואישי, כדי שלא ינשור בדרך מהסיבות הלא נכונות. אנחנו בונים קורסים לבוגרי מכינות בשנה הראשונה ללימודים כדי להבטיח שנתנו להם את כל הכלים להצליח".
איך בכל זאת אתם מצליחים למנוע עזיבה של סטודנטים, במיוחד בעלי רקע מוחלש?
"כדי לוודא שהנושרים לא עוזבים כתוצאה מחוסר בתמיכה או בכלים מתאימים, אנחנו מקיימים מעקב נשירה במהלכו בוחנים מה קורה למשתתפים במהלך הדרך, ואיך ניתן לצמצם את הפערים ע"י תגבור אקדמי ורגשי.
במסגרת פרויקט שיזמנו בשיתוף ה-(SFI (Social Finance Israel - עמותה שמתמחה בבניית פרויקטים להשקעה בעלי ערך חברתי וכלכלי, בדקנו כיצד מאתרים את הנושרים הפוטנציאלים ומגיעים אליהם מוקדם, במטרה לתת להם כלים מתאימים. ואכן, הצלחנו להקטין את הנשירה בבית הספר למדעי המחשב ב-30%, ולאפשר לרבים מאותם בוגרים להשתלב בעמדות מפתח בהיי-טק הישראלי".
מה בדבר מימון או סבסוד של הלימודים? האם אתם מקצים משאבים גם לנושא זה?
"בהחלט. ערוץ נוסף שמאפשר לסטודנטים פוטנציאליים להשתלב במערך האקדמי, עוסק בתמיכה כלכלית בשיתוף ארגונים ותורמים מהארץ ומחו"ל.
בשנת הלימודים הנוכחית השקענו כ-8 מיליון שקלים במלגות, הן מלגות סיוע כלכלי והן מלגות הצטיינות שמטרתן לעודד מצויינות אקדמית. בנוסף ישנן מלגות המיועדות למגזר החרדי - אימפקט ארוך טווח שמטרתו להכשיר גברים חרדים להיות אחים במוסדות רפואיים, כמו גם תוכנית ניסיונית אותה אנו מפתחים כיום, המציעה לימודים לנשים חרדיות בתחום מערכות המידע. התמיכה בסטודנטים החרדים נעשית בשיתוף קרן Helmsley - קרן אמריקאית שמסייעת לנו ומתמחה בתחום הרפואה.
עוד אנחנו נותנים למשל מלגות מלאות ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה למגזר הערבי, פרויקט לאומי שהוגדר ככזה על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, במטרה להגדיל את מספר הפסיכולוגים/ות בחברה הערבית".
היתרונות הנוספים של המכללה כוללים את שכר הלימוד האוניברסיטאי, שמאפשר לסטודנטים לקבל לימודים ברמה גבוהה ובמחיר מסובסד, בדומה לאוניברסיטאות השונות, ואת מדיניות 'הדלת הפתוחה' שנועדה ליצירת קשר עמוק בין המרצים לסטודנטים ונגישות. "חלק מהאחריות של סגל ההוראה הוא לתת ייעוץ, לעזור ולהסביר שוב את החומר אם יש צורך, הרבה מעבר להרצאות בלבד ולבדיקת מבחנים ועבודות.
אחד הדברים המבריקים שנעשו פה, בבית הספר למדעי מחשב, הוא בניית כיתה מתוגברת של 50 תלמידים שלא היו מתקבלים למגמה זו בכל מקום אחר", מסביר פרופ' ורמן, שמספר כי רבים מהבוגרים שלמדו בכיתה זו אכן צולחים את התואר ומשתלבים בתפקידי מפתח בשוק העבודה.
כיצד השפיע משבר הקורונה והלימודים מרחוק על התנהלות המכללה ועל מצב הסגל האקדמי והסטודנטים?
"אין ספק כי יתרונותיה של המכללה האקדמית כמוסד מקצועי, יעיל וגמיש, באו לידי ביטוי גם בתקופת הקורונה. המעבר לזום ארך כשבוע בזכות היחידה למערכות מידע שליוותה את המהלך וסיפקה תמיכה טכנית. למרות שבשנתיים האחרונות הבנו שהתלמידים והסגל אוהבים את אווירת הקמפוס ומעדיפים לימודים פרונטליים, חשוב לנו לאפשר גם למידה והוראה מקוונת, שנותנת מענה לסטודנטים שבאים מרחוק ומהפריפריה.
דוגמה נוספת ליתרון של הלמידה מרחוק היא קורס שפתחנו בתחום האימפקט, אותו מעביר מרצה נפלא שמתגורר בניו יורק. אותו מרצה ביקר בארץ בין הסגרים ונפגש עם הסטודנטים ועדיין, אם לא הייתה לנו תשתית מתאימה וחזקה, המאפשרת לימודים בפלטפורמה מסוג זה, הקורס לא יכול היה להתקיים. התקשרות באפליקציות הוידאו צ'אט מסייעות גם בניהול תקשורת עם מדינות שונות, כבסיס לשיתופי פעולה בינלאומיים.
"במטרה לתת מענה למצוקות של הסטודנטים שישובים מסוגרים בביתם ולתופעות הלוואי הנפשיות של משבר הקורונה השקנו אתר ייעודי, שנמצא באחריות בית הספר למדעי ההתנהגות, שנתן כלים לכל דורש ועוזר לסטודנטים להבין שהם לא לבד ולסייע בעת הצורך".
ואכן, כבר בכניסה למכללה ניתן להרגיש את האווירה הנעימה שמלווה גם את כיתות הלימוד המרווחות והאולמות המזמינים, וליהנות ממרחב ירוק ומרשים העוטף את המעונות שעומדים בקרוב להתרחב. פרופ' ורמן מסביר כי גם כשמדובר בסגל האקדמי, הרמה גבוהה וזה כולל מקצועיות, אנושיות והכלה. "הסגל חזק ומאוד מחויב, כך גם ביכולת של המרצים להסתגל לתוכניות לימודים חדשות, מבלי לוותר על מצוינות".
עם הפנים קדימה לשוק העבודה
המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, מלווה את הסטודנטים גם בכל הקשור לעולם התעסוקה. לשם כך הוקם מרכז קריירה המבוסס על פעילות יועצים ובוגרים, ועל מערכת מסועפת של קשרים שיצרה המכללה.
"אנחנו מאוד מחויבים לעתיד של התלמידים שלנו ומלווים אותם גם לאחר שהם מסיימים את לימודי התואר הראשון או השני. לראייה, בוגרים רבים הגיעו לעמודת בכירות ולתפקידי מפתח בעולמות רבים ושונים", מסביר פרופ' ורמן ומוסיף: "במטרה להקנות את הכלים המתאימים לבוגרים שלנו, כדי שישמשו עבורם תשתית איתנה להשתלבות בשוק התעסוקה, פיתחנו תוכנית בה לוקחים חלק גם המעסיקים, שמקבלים בוגרים מצוינים ומנוסים.
"אנו נמצאים כל הזמן בתנופה קדימה, ומתכננים פתיחת תוכניות חדשות כדוגמת הקמתו של בניין חדש, בתמיכה של עיריית תל אביב-יפו, בו יילמדו מקצועות הבריאות עם דגש על הדיגיטל, ביג דאטה ופיתוח תרופות. משאבים רבים מוקצים גם ליחידה לקידום למידה, מסגרת בה אנו משלבים הוראה לכלים דיגיטליים, תחום אליו נחשפנו בשנתיים האחרונות וחשוב גם להשתלבות בעולם הגלובלי וללמידה מרחוק".
בשיתוף המכללה האקדמית תל- אביב-יפו
