"בשנתיים האחרונות מתרחש שינוי מהותי בסדרי העדיפות של עיריית תל אביב-יפו ובמסגרת "היפוך הפירמידה" מוצבים הולכי הרגל בראש הפירמידה, כשנהגי כלי הרכב נמצאים בתחתיתה.
הרכבת הקלה היא הביטוי המרכזי של המגמה הזו ולצידה תיעדוף התחבורה הציבורית. ההסתכלות האדריכלית והתכנונית כבר אינה מתמקדת בבניין כמבנה אדריכלי בפני עצמו, אלא מרחיבה את השקפתה למפגש שבין הבניין לבין הרחוב", מסבירה קיקה ברא"ז־שורץ, אדריכלית ומייסדת משרד האדריכלים הגדול בתל אביב.
"ההבנה הזו מהותית לתכנון העכשווי. האדריכלים שוקדים על פרויקטים משמעותיים של בנייה מרקמית, מתוך תפיסה שהמגדלים הם חלק מהמרקם האורבני, הצפוף והתוסס של העיר. הציפוף בעיניי הוא דבר נפלא. אנחנו צריכים אנשים שימלאו את בתי הקפה, המסעדות, המוזיאונים והרחובות. זו עיר הטרוגנית עם מרקם אנושי מגוון שמעשיר זה את זו; וכל התפיסה האדריכלית צריכה לתמוך במגמה הקיימת והמתפתחת".
משרד קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים הוקם בשנת 1989, וצבר ניסיון רב בתכנון מבני מגורים, משרדים, מרכזים מסחריים וכן הובלת תוכניות בניין עיר לתכנון מפורט ומימוש. המשרד צבר ניסיון בשיתופי פעולה עם גופי תכנון ממשלתיים, ומדורג במקום ה־18 בסיווג משרדי האדריכלים בידי D&B ישראל 2021. מבין לקוחות המשרד נמנות קבוצות הבנייה הגדולות בארץ, יזמים פרטיים ובעלי קרקעות.
מעצבים את המרחב הציבורי
"המגמה שלנו היא ליצור חללים ציבוריים חיוניים ובעלי משמעות, אשר ישמשו מצע לחיים התוססים של העיר תל אביב", מתארת ברא"ז את אחד מהעקרונות המרכזיים שמנחים את המשרד. היא מתארת את מרכז העיר כאזור שמתייפה לאור השמירה על הקיים ולצד ההתחדשות העירונית, ולצידו את האזורים המתחדשים, כמו יפו, מזרח העיר וצפון העיר, שמאפשרים יצירה של טיפולוגיות חדשות.
על התפר בין יפו לתל־אביב, בסמיכות למושבה האמריקאית, מצפון לשכונת פלורנטין ומדרום לשכונת נווה צדק ומתחם התחנה, שוקד המשרד בימים אלה על תכנון פרויקט "אילת אליפלט" (היזם: אקרו נדל"ן), אשר מיישם את גישת "עירוב השימושים".
מדובר בשטח של כ־10 דונמים שחלק מהמבנים הקיימים מיועדים להריסה וחלקם לשימור. הפרויקט עתיד להתרומם לצד תוואי הרכבת הקלה ובסמוך לתחנת אליפלט. בפינת הרחובות אליפלט־אילת מתוכננת כיכר עירונית גדולה, שתוקף בשדרה מסחרית, ותמשיך לציר הולכי רגל ולגינה עירונית שמתוכננת כפרדס המשלב עצים לשימור.
"הדגש שהושם בעיצוב פרויקט המגדלים הוא על בנייה מרקמית, שיוצרת המשכיות וקשר בין הרחוב והסביבה העירונית לבין הבניינים". עיצוב המבנה מאזכר את הבנייה היפואית הישנה בגודל הפתחים וסוג המרפסות, ועיצוב המגדל משלב מאפיינים של המושבה האמריקאית בגרסה מודרנית וקלילה.
הפרויקט יכלול קומת מסחר, שתי קומות תעסוקה ומעליהן יתנשאו 24 קומות מגורים ו־216 יחידות דיור. גודלן של הדירות ינוע על מנעד מגוון. לכך מתייחסת ברא"ז: "אחד הנתונים המעניינים שעולים ממנהל התכנון הוא שכ־40% ממשקי הבית באזור תל אביב והמרכז מתאפיינים בהיקף של 1 עד 2 נפשות בלבד.
אולם, בעשור האחרון הדגש הושם על דירות של 4 עד 5 חדרים, בהתאמה למשפחה הישראלית הטיפוסית. התמהיל של המשפחות בתל אביב מגוון, וכיום יש מגמה של ביקוש לדירות קטנות בשיעור של כ־30%; ולשם מכוונת המחלקה האסטרטגית של עיריית תל אביב. כלומר, דירות קטנות לצד דירות גדולות, שייתנו מענה לקהילה ההטרוגנית בעיר".
התאמת טיפולוגיית מבנים לערכים מקומיים
ברא"ז מכתיבה מטבע לשון חדש בעולם האדריכלות: "בנייה אינטנסיבית בקנה מידה אנושי", ומסבירה: "אנחנו מובילים חזון להתחדשות עירונית אשר מעשיר את איכות החיים בעולם הולך ומצטופף תוך עירוב שימושים ליצירת עיר עתיד ורטיקלית".
בכל הפרויקטים שבהם מעורב המשרד בשנים האחרונות נעשה עירוב שימושים, אשר משלב בין מבני מגורים לשטחי מסחר, משרדים ומבני ציבור. דוגמאות לכך הם פרויקט אילת אליפלט ומתחם שרונה (היזם : גינדי החזקות) שאוכלס ב־2013. "מתחם שרונה זימן הזדמנות תכנון חד פעמית, אחרי שעבר רסטורציה מקיפה כחלק מתוכנית שהפכה למרכז עירוני רב שימושים תוך שמירה על ערכיו המקוריים".
עירוב השימושים הוורטיקאלי בשרונה מייצר מורכבות שבצידה הזדמנות אדריכלית: קומות המסד, המשלבות מסחר ומשרדים, מחברות בין המגורים לפארק ובה בעת מנתקות את הדיירים מההמולה, ולצד זה מקנות קרבה למוקדי צריכה ופנאי. "פרויקט שרונה הוא דוגמה לבנייני מגורים הצומחים מתוך המקומיות ונפגשים עם טיפולוגיה של גורדי השחקים, תוך התאמה לאקלים ולתרבות הישראליים".
עבודתה האדריכלית של קיקה ברא"ז־שורץ מאופיינת בהתאמת טיפולוגיות של המבנים לאקלים ולטעם המקומי, תוך שימוש בעירוב שימושים כדי ליצור את המגדל הישראלי: וילה בשחקים שמשלבת חומריות מקומית, אוורור טבעי, ופרטיות במעבה המטרופולין הישראלי המצטופף. היא מכניסה לעבודתה היבט נשי־אישי המקדיש תשומת לב לפרטי החיים הקטנים בתוך הבית. "הדירה צריכה לשקף את אופי המשפחה, היחסים בין חבריה ואת ההתנהלות האינדיבידואלית והמשותפת".
הפריחה במזרח העיר
משרד האדריכלים ברא"ז מקדיש חלק נכבד לתכנון גם במזרח העיר, שם מתכנן בימים אלה צוות המשרד שלושה פרויקטים. "האזור הזה עתיד להתפתח מאוד, ובעקבות השינויים בתשתיות התחבורה, צפוי להפוך לחלק בלתי נפרד ממרכז העיר", מסבירה ברא"ז.
פרויקט לה גווארדיה (יזם: עינב ייזום) בשכונת יד אליהו עתיד לקום בלב הפנינה המתחדשת של מזרח העיר, וצפוי להפוך לעורק הראשי של השכונה. הפרויקט שמנהל משרד האדריכלים ממוקם בקצה המערבי של הרחוב בסמוך לנתיבי איילון, וכולל 4 מגדלים; אשר שניים מהם עתידים לשמש כדופן לרחוב לה גווארדיה. הפרויקט כולל קומת מסחר, קומה ציבורית שבה מתוכנן מקבץ גני ילדים, בריכת שחייה, מועדון כושר וטרקלין עבודה לרווחת הדיירים, ומעליהם יתנשאו מגדלי המגורים.
"יש תמורה עצומה לשינויים האורבניים שמתרחשים באזור, שכיום מתאפיינים במבנים של רכבות ובגינות מוזנחות. בהמשך צפוי האזור לשדרוג משמעותי, שיכלול תוואי של רחובות שוקקי חיים עם מדרכות רחבות ושבילי אופניים, בדיוק כמו בערים האירופאיות הגדולות. דגש רב הושם גם בפרויקט הזה על החיבור של הבניינים למרחב הציבורי, למסעדות ולבתי קפה ולאזור הסמוך, פארק גלית והיכל נוקיה".
ברא"ז מברכת על יוזמת העירייה שהועברה אל ידיה ליצירת מרקמים חדשים בעיר, שעתידים להיפרש גם בפני התושבים. "המגמה של ההתחדשות העירונית היא הזדמנות נהדרת להקצאות עירונית, שמהוות תמריץ לפתח את העיר ולייצר מרחבים צפופים ונעימים לצד מרחבים ירוקים".
פרויקט UPPER HOUSE (יזם: גינדי החזקות) הוא פרויקט נוסף בתכנון המשרד שמתבצע בימים אלה. גם פרויקט זה ממוקם בלב ליבה של הפנינה המזרחית של העיר, שם אחראי המשרד על תכנון שני מגדלי מגורים, המתנשאים לגובה של 30 קומות, וכוללים 704 יחידות דיור. 30 דירות בפרויקט מיועדות להשכרה כדיור בר־השגה בשכר דירה מפוקח ובחסות העירייה.
תכנון בגובה העיניים
"המגפה בשנתיים האחרונות חיזקה את מגמת התיעדוף שהחלה עיריית תל אביב-יפו להתוות במקביל, וזאת בעקבות החיפוש אחר מקומות פתוחים לבילוי.
למעשה, כל המרחבים שאנחנו מתכננים נותנים מענה לצורך של אנשים בסביבה נעימה ומשמעותית. אחד מערכי האדריכלות של המשרד נובע ממחשבה חדשנית על החיים בעיר, ומספק מענה לסוגיות חברתיות ועירונית עכשוויות. אני סבורה שהמרחב הציבורי קיבל 'זריקת חיים' משמעותית בתקופת המגפה; ומתפקידנו כמתכננים להמשיך ולפתח אותו, לתת למרחב הזה תוכן ועניין; וליצור הזדמנויות למפגשים חברתיים".
בתחום של יצירת קהילות אחראי המשרד גם על תכנון שני מבני מעונות לקהילת הסטודנטים. הפרויקט הראשון שאוכלס ב־2020 הוא מעונות הסטודנטים במכללה האקדמית תל אביב־יפו (היזם: סולל בונה). גם כאן הוקדשה תשומת לב מיוחדת לשילוב המבנה ברקמה העירונית שמתאפיינת בבתי מגורים יפואיים קלאסיים.
הפרויקט השני ביד אליהו (יזם: ביוורהול ישראל) נמצא בשלבי תכנון, ועתיד לקום בסמוך למתחם המכללות ומדרום למגרש בו תוקם מכללת אפקה. הפרויקט יכיל שני בנייני מגורים ובניין נוסף אשר ישמש כמעונות סטודנטים לשוק החופשי.
ברא"ז מסכמת: "תל אביב הולכת ומתמקדת בהולכי הרגל, והרעיון מקבל ביטוי עם כניסתה של הרכבת הקלה, שדרוג שבילי אופניים, הרחבת המדרכות ותצורות הבינוי שמשתלבות בהרמוניה עם הסביבה. האדריכלות סביב הבניינים אינה עומדת כבר בפני עצמה, אלא היא חלק מתוך תפיסה כוללת של מרחב ציבורי. היום מובן שהולכי הרגל חווים את העיר על בסיס מה שהם רואים בגובה העיניים, וזה למעשה המרחב הציבורי".
בשיתוף קיקה ברא"ז אדריכלים
