תל אביב-יפו היא אולי העיר היקרה ביותר בעולם על פי מדד יוקר המחיה בערים של ה-Economist, אחרי שהביסה את אוסקה ביפן, אבל למרבית ההפתעה, או לא, היא גם העיר שנותנת את השירותים החברתיים הרחבים ביותר לתושביה ולעיתים לתושבי המרכז ומדינת ישראל.
השירותים הללו ניתנים בהתאם לתפיסת ראש העיר והנהלת העירייה, באמצעות מינהל השירותים החברתיים בעירייה, והם חלק מתפיסה רחבה יותר של שירותי רווחה ובריאות הציבור, כך שלא רק מי שמטופל במחלקות לשירותים חברתיים ובטיפות החלב זוכה לשירותים טיפוליים בתחום בריאות הציבור והשירותים החברתיים.
"תפקידנו הוא לשפר את איכות החיים של התושבים בתחום החברתי, להביא לצמצום פערים חברתיים וליישם עקרונות של צדק חברתי. אנחנו מיישמים עקרונות אלה הלכה למעשה בשירותים הניתנים מגיל לידה ועד 120. לצד השירותים הניתנים מתקציבי המדינה עם מצ'ינג עירוני, פיתחנו תוכניות ושירותים לכלל התושבים והשוהים בעיר", אומרת שרון בלום מלמד, מנהלת מינהל השירותים החברתיים. ולא רק זאת, אלא שהפעילות מתמקדת גם במניעה ובצמצום של בעיות חברתיות ולא רק בטיפול באלה הקיימות.
איכות חיים לאזרחים ותיקים
"שיפור איכות החיים לאזרחים ותיקים הוא אחד מהאתגרים החשובים עבורנו, ובעיר פועלות עשרות תוכניות מידי יום בתחום זה. חשוב לציין כי ארגון הבריאות העולמי הכיר בתל אביב-יפו כעיר ידידותית גיל בהתאם לתקן הבינלאומי לנושא", מספרת בלום מלמד.
"עוד לפני משבר הקורונה פיתחנו תוכנית כוללת להתמודדות עם תופעת הבדידות בגיל השלישי. משבר הקורונה העצים את תחושת הבדידות של אזרחים ותיקים רבים ואנו פעלנו רבות להתאמת השירותים בכלל העיר, למשל פעילות במרחב הציבורי.
אנו עוסקים רבות באוריינות דיגיטלית לאזרחים ותיקים וסיימנו בהצלחה פיילוט תוכנית להפחתת בדידות באמצעים דיגיטליים, שתורחב מאוד בתקופה הקרובה ותספק מענה לכ-500 משתתפים. בנוסף השקנו אג"ח חברתית ראשונה להפחתת בדידות בשותפות עם חברת SFI ועוד. ברחבי העיר עוסקים מרכזים רבים בפנאי והעשרה.
הוספנו תקציבים עירוניים רבים כדי להעניק פעילות מורחבת ומעשירה ובנוסף תקציבים לשיפוץ המרכזים. בנושא זה, כמו בנושאים רבים אחרים, אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה והביטחון החברתי וכן עם אשל ג'ויינט. לצדם פועלים מרכזי יום לקשישים בירידה תפקודית או קוגניטיבית המופעלים מתקציבי המוסד לביטוח לאומי ומתקציב עירוני".
גגונים לדרי רחוב ומרכזים לטיפול בהתמכרויות
תחת טיפול המינהל אפשר למצוא לדוגמה את דרי הרחוב. 40 אחוז מדרי הרחוב של מדינת ישראל נמצאים בתל אביב-יפו, אבל למינהל שמטפל בהם אין זה משנה אם הם מתגוררים בה באופן רשמי או לא.
שלושה גגונים פועלים בעיר, ובימים גשומים נפתח גגון רביעי שקולט אותם ומעניק להם מחסה. בחודשים הקרובים תושלם ביפו בניית "גגון" חדש - מבנה בהשקעה עירונית בשותפות עם עמותת "לשובע", שיעניק סטנדרט גבוה של מקצועיות ושירותיות ויכבד כל אדם באשר הוא. "גגון" נוסף ייפתח בקרוב לנשים מכורות לסמים שאינן נמצאות בזנות ויעניק להן סיוע.
בשכונת נווה שאנן נפתחה בתקציב עירוני יחידה ייעודית לטיפול בדרי רחוב, מכורים ונשים בזנות, שפועלת 12 שעות ביום ומקיימת סיורים קבועים להענקת סיוע והנגשה של שירותי השיקום והטיפול.
המטרה היא להביא אוכלוסיות אלה לתהליכי שיקום ולא רק הגנה ומיזעור נזקים ראשוני. חלק מתהליך הטיפול מתבצע מול מסגרות של משרד הרווחה והביטחון החברתי. "לא משנה לנו מה כתוב בתעודת הזהות. אנו מסייעים למי ששוהה שם", מבהירה בלום מלמד. "וכשהמחלקות נסגרות בערב או בסופי שבוע, עובדים סוציאליים כוננים ממשיכים להפעיל את השירותים עבור דרי רחוב, מבוגרים וילדים עם מגוון בעיות, ביניהן גם בעיות אלימות במשפחה ועוד. מוקד 106, העומד לרשות התושבים 24/7, מקבל את הפניות ומעביר אותן לעובדים סוציאליים כוננים".
מרכז נוסף הוא המרכז לטיפול בהתמכרויות בשדרות רוטשילד, אחד מארבעה מרכזים שמטפלים בהתמכרויות במימון משרד הרווחה והביטחון החברתי והעירייה. בנוסף אליו פועלים מרכזים דומים בדרום העיר ויפו, בשכונת התקווה וכפר שלם וברחוב הברזל בצפון העיר.
במרכז ברוטשילד פועל מרכז יום ייחודי לנשים אשר מקבל אליו לטיפול נשים מכל רחבי העיר וגם מערים אחרות. בלום מלמד מבהירה כי במקום מתנהל מועדון עם למעלה מ-30 משתתפות שלא מפספסות אף פגישה, ומעבר לתהליך הגמילה הוא מספק להן בית עם אתנחתא, מקום להתלבט ולשתף.
"לצד ארבעת המרכזים, פיתחנו מודל ייחודי לטיפול בהתמכרויות בקרב קהילת הלהט"ב, ולאור הצלחתו הוגדלו תקציבי משרד הרווחה והעירייה. גם מרכז זה מקבל אליו לטיפול תושבי ערים מהאזור".
הגיל הרך וטיפת חלב עד הבית
בתחום הגיל הרך מפעיל מינהל השירותים החברתיים טיפות חלב, שהפכו בשנים האחרונות למרכזים למשפחה. בכולן ניתנות חינם, בנוסף לחיסונים ומעקב גדילה והתפתחות, סדנאות למשפחות עם תינוקות מכל רחבי העיר, למשל מעגלי הורות אחרי לידה ראשונה ושנייה, ליווי התפתחותי, סדנאות יוגה ותזונה, הדרכה להנקה פרטנית או קבוצתית ועוד.
"כדי להנגיש את הסדנאות באופן מיטבי, אנו פועלים בשותפות עם מינהל קהילה, תרבות וספורט בעירייה ומקיימים סדנאות בפריסה רחבה גם במרכזים הקהילתיים. אלו כלים שמאפשרים להורים להתמודד נכון יותר עם צרכי התינוק והמצב המשפחתי החדש, מתוך ראייה בחשיבות ההתפתחות בשלוש השנים הראשונות של חיי הילד", היא מסבירה.
בשבועות הקרובים יחל לפעול שירות טיפת חלב עד הבית, כדי להדריך הורים אחרי לידה ראשונה בסביבת הבית. "הקורונה הבליטה את הצורך להתמקד בגורמים שמקדמים בריאות בעיר ולזהות את מה שיתרום לכך. אנחנו נמצאים בתהליך של הבנת הפרמטרים המשפיעים על בריאות התושבים, ומגבשים תוכנית פעולה בתחום".
בצמוד לחמש טיפות חלב ביפו, בדרום העיר ובמזרחה, פתחה העירייה מרכזי הורים לגיל הרך, שבהם מוענקים טיפולים בחינם למשפחות הזקוקות לסיוע נוסף כמו לדוגמה בתחום השפה, קשר הורה ילד ועוד.
אחד מהם, במרכז הירש ביפו, הוכר כמכון להתפתחות הילד, ומקבל אף הפניות מקופות החולים. פיילוט מוצלח שנעשה לאחרונה ומביא לפתיחת 6 מרכזים ברחבי העיר, הוא "בסיס בטוח" – ייעוץ וטיפול הורה - תינוק בטיפות החלב למשפחות שמתמודדות עם קשיים רגשיים לאחר לידה. במסגרת התוכנית, הורים מקבלים מענה ראשוני, זמין ואסטיגמטי לצרכים רגשיים אחרי לידה. המענה פותח בשיתוף עם "המרכז לטיפול הורה תינוק" של ד"ר חמוטל רז שילוח ולאחר פיילוט מוצלח ביפו, יופעל כאמור בשש טיפות חלב ברחבי העיר.
סדנאות תעסוקה לצעירים, למבוגרים ולגיל השלישי
מינהל השירותים החברתיים עוסק גם בתחום התעסוקה ומפעיל את מרכז "הזדמנות" מתקציבים עירוניים ומתקציבי המדינה. לאור השלכות משבר הקורונה פותחו מסלולים ייעודיים לצעירים בעיר, המשולבים בסדנאות תעסוקה, שבהן מלווים אותם בדרך להתאמה לתעסוקה ולעולם תעסוקה משתנה.
"ביפו למשל, סיימנו בהצלחה רבה סדנת תעסוקה לצעירים בני 27-17 מהחברה הערבית, ובה למדו הצעירים תכנים רלבנטיים: מכתיבת קורות חיים, הכנה לראיון עבודה, נחשפו לעולם ההיי-טק, בחירת מסלולי תעסוקה ועוד. בסדנה השתתפו 18 צעירים שלא פספסו אף פגישה. מפגש הסיום בו השתתפתי היה מרגש מאוד והדגיש את חשיבות הסדנה.
לאור זאת, אנו הולכים לפתוח סדנאות נוספות", מתארת מלמד ומוסיפה כי גם לבני ה-50 ומעלה דואגים במינהל באמצעות תוכנית "אמצע הדרך", המסייעת למי שלא נמצא במעגל התעסוקה. כך קורה גם במרכז אפ 60+ לתעסוקת אזרחים מגיל 60 ומעלה, שהוקם יחד עם המשרד לשיוויון חברתי ואשל ג'ויינט ונותן מענה לכ-4,000 משתתפים. מרכזי התעסוקה פועלים מתקציבי משרדי הממשלה הרלבנטיים ומצ'ינג, לצד תקציבים עירוניים לפיתוח מסלולים ייחודיים בהתאמה לתושבי העיר.
בעירייה פועלים גם בכל הנוגע למיצוי זכויות ומרכזים למיצוי זכויות, שנפתחו בכל העיר, מספקים שירות חינמי לכל תושב בנושאים מגוונים כגון: גמלאות מול ביטוח לאומי, הוצאה לפועל, דיני עבודה ועוד ואפילו סייעו במילוי טפסים לקבלת דמי חל"ת. "לא קל להתמודד עם תהליכים של מיצוי זכויות. כולנו נתקלים בקשיים בנושא, גם אני שמצוייה שנים רבות בתחום החברתי הולכת לעיתים לאיבוד, במיוחד ברגעי משבר, ואנחנו כאן כדי לסייע לתושב.
"כשיש צורך, מתנדבי המינהל, שהוכשרו לנושא, מגיעים לביתם של אזרחים ותיקים כדי ללוות, לכוון ולסייע בתהליך. השירות נגיש לכל תושבי העיר וגם לחסרי המעמד באמצעות מסיל"ה - היחידה העירונית שהוקמה ע"י ראש העיר לטיפול בחסרי מעמד".
עיר מכילה לאנשים עם מוגבלות
אחד מהמהלכים חוצי היחידות העירוניות בתל אביב-יפו הוא הפעילות למען אנשים עם מוגבלות. בגן הבוטני נפתח מרכז תעסוקה ייחודי לאנשים עם מוגבלות, שמעניק להם תוכנית תעסוקה שיקומית, ולפני שנתיים נעשה מהלך דומה בחווה החקלאית.
"אנו בונים בית נוסף לחיים מכספי תרומה ומתקציב עירוני ועוסקים בימים אלה בגיבוש תוכנית אסטרטגית בנושא דיור לאנשים עם מוגבלות. כמו שראש העיר יזם ופעל למען תוכנית דיור בר ההשגה, כך נשכלל מודלים לדיור עבור אנשים עם מוגבלות", מגלה בלום מלמד. "עבור נוער עם מוגבלות, פיתחנו השנה תוכנית גיימינג, במסגרתה מותאמות להם קונסולת משחק. בקרוב נשיק את מועדון 'דיגי נגיש' – דיגיתל לאנשים עם מוגבלות. ואלו הן רק דוגמאות בודדות לנעשה בתחום".
נוער וצעירים בתקופת קורונה ובכלל
גם מתבגרים וצעירים נמצאים בפוקוס של המינהל ומגוון תוכניות עוסקות בנושא, החל מהדרכה להורים למתבגרים, בתים חמים לנערות, ועד לטיפול בנוער וצעירים המתמודדים עם בעיות התמכרות. חלק מהמענים ניתנים באמצעות ליווי צמוד של עובדות סוציאליות שהתמחו בנושא. "בימים אלה אנו עוסקים, ביחד עם עמותת אנוש וכמובן בשותפות עם משרד הרווחה והביטחון החברתי, בפיתוח מודל למרכז טיפול לצעירים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רגשיים שונים, הן כחלק מהשלכות משבר הקורונה ובכלל".
המישור הקהילתי - פעילות נוספת של המינהל מתבצעת ביחידה לעבודה קהילתית בהתחדשות עירונית, שהוקמה לפני כשנה, המלווה תושבים הזקוקים לסיוע בתהליכים של התחדשות עירונית. "אנחנו פועלים רבות במישור הקהילתי עם קהילות מגוונות, אחת מהן, משפחות יחידניות. בחודשים האחרונים, בעקבות יוזמה של תושבים, פועלת קבוצה בליווי שלנו סביב נושא של אובדן בן משפחה לצד טיפול אישי בנושא זה.
תפקידנו הוא להעניק לכל מי שגר פה את השירותים להם הוא זקוק ברגעי האמת ברמה המקצועית והשירותית הגבוהות ביותר. אנו עסוקים בפיתוח וביישום פתרונות חדשניים המותאמים לצרכים המגוונים של תושבי העיר ופועלים להעניק מגוון שירותים רחב על הרצף שבין האוניברסלי לייעודי ועל הרצף שבין הפרט, המשפחה והקהילה, בעירייה השמה בראש מענייניה את התחום החברתי, את שוויון ההזדמנויות ואת צמצום הפערים החברתיים".
מגדלור הרווחה של המדינה
חן אריאלי, סגנית ראש העיר והממונה על השירותים החברתיים: "קל לייחס לתל אביב-יפו תדמית של עיר עם אוכלוסייה חזקה, עשירה של בעלי מקצועות חופשיים ואמנים, אבל בפועל תל אביב-יפו היא אחת הערים הכי מגוונות בהיבט החברתי-כלכלי והיא שואבת אליה מדי שנה עשרות אלפי אנשים מכל שכבות האוכלוסייה וחלק ניכר מהם זקוקים למענים.
כמדיניות, אנחנו בעירייה לא בודקים אף פעם מי רשום בתעודת הזהות כתושב העיר ומי לא. כולם מקבלים אצלנו מענה, העירייה מתמודדת עם כל אתגר חברתי החל מהורות יחידנית, קשישים, להט"בים ומבקשי מקלט וכלה במחוסרי דיור ואנשים שסובלים מהתמכרויות וזנות.
כתוצאה מכך פיתחנו מודלים שלמים של חדשנות ברווחה, אימצנו שיטות עבודה בינלאומיות ויזמנו פרויקטים שנלמדים בכל העולם. תל אביב-יפו היא מגדלור הרווחה של המדינה והעירייה לוקחת את גודל האחריות על כלל האוכלוסיות שבה, ומשקיעה משאבים רבים וגישה פורצת דרך מתוך תפיסה שעל כך מבוסס חוסנה החברתי של העיר".
בשיתוף עיריית ת"א-יפו
