מעבדה להשראה: מוזיאון המדע ירושלים חוגג 30 שנה

הוא עדכני, רלוונטי, נוגע בנושאים עכשוויים ונגיש לכל הגילים והמגזרים; מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים מציין שלושה עשורים של עשייה, של פרויקטים מקומיים ובינלאומיים, מצליח לעורר סקרנות ועניין רב גם בעידן הסמארטפונים

גלי לויטה ליבוביץ, בשיתוף מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ניסויים מאתגרים
ניסויים מאתגריםצילום: אריאל שוסטר
גלי לויטה ליבוביץ, בשיתוף מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים
תוכן שיווקי

בשנת 1980 פרופ' פיטר הילמן כינס במעבדתו שבאוניברסיטה העברית הקולגות במטרה לקדם מהלך יוצא דופן: הקמת בית קבוע שינגיש את המדע לכולם ובכל גיל. 12 שנים אחרי שהחזון נולד הוקם מוזיאון המדע בתמיכת משפחת בלומפילד והקרן לירושלים התומכים עד היום, ובמשך שלושה עשורים הפך למרחב להשראה, עניין ותוכן, שאליו נוהרים מדי יום קהלים מכל המגזרים, התרבויות והגילים. "רוחו של פרופ' הילמן עדיין שורה כאן, וכל מי שזכה לעבוד איתו מוקיר לו הרבה תודה. מוזיאוני המדע בארץ נולדו במוסדות להשכלה גבוהה על ידי אנשי אקדמיה, מתוך המחויבות של החוקרים לעתיד המדינה, לחשיבות הנגשת מדע", אומרת מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, הפועל עד היום בחסותה של האוניברסיטה העברית.

לשאול, לחשוב, להתנסות

השנה מציין מוזיאון המדע בירושלים 30 שנות מצוינות, ועל כך בוודאי יעידו המבקרים הרבים שנהנים מהצמיחה המתמשכת. "הצלחנו לעורר סקרנות ועניין במדע בתוך המרחב הפיזי לצד המרחב הדיגיטלי, ברשתות החברתיות פייסבוק; אינסטגרם, טיק טוק, פודקאסטים ובקרוב נשיק גם אתר חדש", אומרת הלוי.

מחדוש חולצותצילום: אמיר גנון

המרחבים של המוזיאון הם תשתית לחדשנות ולמגוון רחב של תוכניות ויוזמות. הם מאופיינים בהתחדשות וגמישות המאפשרת לנו להגיב לאירועים, למשימות ולאתגרים. ההצלחה שלנו באה לידי ביטוי בהמשכיות של העשייה גם מחוץ לגבולות המוזיאון, בדרך הביתה, בשיח בארוחת ערב, בבית הספר ובניסויים משותפים שעושים הילדים וההורים", היא מציינת.

איך אפשר להישאר אטרקטיביים בעידן הסמארטפונים?

"נוטים להסתכל על עידן הסמארטפון כהכרח רע, אך הוא מביא איתו גם דברים נהדרים שאנחנו שמחים לאמץ: המודעות של בני נוער עלתה מאד בתחומים כמו מחזור, סביבה, מגדר והוגנות. אנחנו שמחים לשים אותם בחזית שלנו לא כי זה 'נכון', אלא משום שהם מגיעים אלינו מהקהל, מהמדריכים ומהצוות הצעיר כנקודות שחשובות להם. ילדים ובני נוער הפכו לחלק מהקהילה שלנו, וחלקם משמשים כמדריכים ויוצרים קבוצה שהפכה לגוף מייעץ. השיח שנוצר בא ידי ביטוי במוזיאון ובפלטפורמות הדיגיטליות.

בני נוער בתערוכת אשליותצילום: אריאל שוסטר

"הרלוונטיות והעניין נשמרים באמצעות קידום נושאים שעל סדר היום, כמו הנושא הסביבתי. בתמיכת עירית ירושלים מקיים המוזיאון בכל שנה פרלמנט מדעי לנוער ירושלמי, שעוסק בממשקים שבין מדע וחברה. השנה דנו תלמידי תיכון, יחד עם מומחים, בנושא משבר האקלים סביב סוגיות שרלוונטיות לחייהם: הצלת מזון, אופנה מקיימת, תחבורה ציבורית וטבע עירוני, וגבשו המלצות למקבלי החלטות. בנוסף, כדי לעודד תלמידים להיות אקטיביסטים, מוזיאון המדע מפעיל מעבדה ניידת למחקר אזרחי, בתמיכת קרן ירושלים וקרן מנדל ובשיתוף עירית ירושלים ומרכז הקיימות של האוניברסיטה העברית, שעוסקת במדידת קרינת שמש וזהום אוויר בדרך לבית הספר. לצד רכישת ידע מדעי אצל התלמידים, הנתונים יהוו בסיס לקבלת החלטות בתכנון העיר. דוגמה נוספת, היא סדנה שעסקה בזיהום של תעשיית האופנה והבגדים. הורים וילדים צפו בהדגמה על תהליך יצור בדים ובסדנת מיחודש יצרו שימוש חדש לחולצות ישנות. "אנו גם מוציאים לאור את "פרונטירז מדע לצעירים" - כתב עת מדעי, מקוון, ללא תשלום לבני נוער - הגרסה הישראלית ליוזמה בינלאומית במסגרתה מדענים מובילים מכל העולם כותבים, ובני נוער עורכים. התמיכה של קרן סגול בכתב העת מאפשרת לנו גם לפתח חומרי למידה למורים סביב המאמרים ולהנגיש מידע מדעי עדכני ואמין לתלמידים לדוגמה בנושא משבר האקלים".

כיצד הקשר לירושלים כעיר רבגונית וייחודית, בא לידי ביטוי בפעילות המוזיאון?

"אנחנו מאמינים שהמדע הוא השפה של כולנו, ולכן חשוב לנו להנגיש אותו תרבותית ושפתית בתוכניות, בהדרכות ובפרסומים. כחלק ממיזם 'שבת ישראלית' של משרד התרבות, המוזיאון פתוח בסופי שבוע ללא עלות וזוכה לארח מבקרים חדשים. אנחנו מתאימים פעילויות ומכשירים את המדריכים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים ופעם בחודש המוזיאון פתוח במיוחד למשפחות עם צרכים מיוחדים. אנו מציעים מגוון רחב של מפגשי מדע למערכת החינוך בעיר והופכים את חללי המוזיאון למרחבי למידה, עבור בתי ספר מכל המגזרים. כמוסד חינוך מדעי לא פורמלי, אנחנו משתפים פעולה עם גופים נוספים בעיר כדוגמת גן החיות, הגן הבוטני, נוער שוחר מדע ועוד, מסייעים למורים ולתלמידים להעמיק את לימודי המדעים בפרויקט 'יתרון מדעי ירושלים' בתמיכת עירית ירושלים".

שותפות בפרויקטים בינלאומיים

לדברי הלוי, מקורות המימון של המוזיאון הם בעיקר מהכנסות עצמאיות, גם באמצעות ייעוץ לארגונים בתחומי החינוך המדעי וסיוע לגופים ציבוריים בפיתוח תצוגות. בנוסף זוכה המוזיאון לתמיכה ציבורית של משרד התרבות והספורט, משרד החינוך, משרד המדע ועיריית ירושלים, ולסיוע מתורמים פרטיים. במסגרת הפעילות הבינלאומית של המוזיאון, הוא שותף לפרויקטים במימון האיחוד האירופי, ובימים אלו מוביל עם שותפים באירופה את פרויקט Make it Open שמטרתו ליצור שינוי בתחום החינוך המדעי על ידי פתיחת בתי הספר לקהילה ובניית שותפויות חדשות.

תערוכת לאונרדוצילום: אריאל שוסטר

"ניסינו לזקק את ממדי הלמידה שמאפשרים פתיחות ונגישות לקהילה, מבחינת המקום, הזמן, אופי ההוראה, עם מי לומדים, מי מלמדים ומה לומדים. על בסיס ממדים אלו פיתחנו, יחד עם מורים, תרחישי למידה לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, המשולבים בנווט אינטרנטי ככלי עזר פתוח לכל", מספרת הלוי. "זאת בנוסף לתוכניות רבות אחרות שאנו מקדמים, בנושא מגדר ומדע, לצד קידום תכניות בינתחומיות של מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה שמטרתן לעודד תלמידים לבחור בלימודי המדעים, ולקדם שוויון והוגנות".

אחרי צמיחה כה משמעותית ועשייה כה רבה, מהם היעדים הבאים?

"אנחנו רוצים לגדול. הן מבחינה פיזית והן מבחינת נושאים שהתפתחו במדע בשנים האחרונות, לעסוק בפריצות דרך מדעיות ובנושאים שעדיין לא נגענו בהם סביב היקום ומערכת השמש, כוכב הלכת ארץ - החומר והחיים, והשפעת האדם על הטבע. לרגל שנת ה-30 שלנו, אנו משיקים השנה שתי תערוכות חדשות: תערוכת יומהולדת שתעלה בקיץ ותציג 30 מוצגים אהובים וחגיגה של פעילויות סביבה, ותערוכת חורף שתיפתח בחנוכה, תיקרא 'החופש ליצור' ותעסוק במהפכה של יצור דיגיטלי.

"למדנו משני חוקרים נפלאים מה-Media Lab ב-MIT בבוסטון – פרופ' סימור פאפרט ופרופ' מיץ' רזניק שפעילות חינוכית צריכה להתאים לשלושה ממדים: low floor - לאפשר לכל אחד ואחת להיכנס ללא מעצורים ומכשולים בדרך; wide walls - לאפשר לכל לומד ולומדת לקבל השראה, ולהתנסות בצורה חופשית ו-high ceiling - כדי להעמיק ולהגיע לרבדים גבוהים, וזה מה שעומד לנגד עינינו בכל דבר שאנו עושים, בכל פעם שאנחנו מפתחים משהו חדש במוזיאון".

בשיתוף מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים