חיפוש

HIT מכוון את חולון לתואר "עיר אקדמיה"

תפיסת העולם של אנשי HIT היא שאחד מתפקידי האקדמיה המודרנית הוא לשרת את החברה ולחזק את המדינה. כשהמצפן מכוון למטרה מתבהרים המהלכים: פיתוח תוכניות מולטי־דיסציפלינריות מתקדמות שמעודכנות למציאות הקיימת והנגשת ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסיות

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
HIT מכון טכנולוגי בחולון
HIT מכון טכנולוגי בחולון
HIT מכון טכנולוגי בחולון צילום: יח"צ
HIT מכון טכנולוגי בחולון צילום: יח"צ
גלית בן חמו, בשיתוף HIT
תוכן שיווקי

HIT מכון טכנולוגי בחולון צועד לאורם של מספר עקרונות, שמתווים את דרכו של הסגל האקדמי. הראשון הוא הנגשת ההשכלה הגבוהה למגוון האוכלוסיות. השני - גישור בין העולמות הטכנולוגיים לבין עולמות הרפואה. השלישי, הוספת התואר "עיר אקדמיה" לתארים שהעיר כבר נושאת בגאווה – "עיר הילדים" ו"עיר החינוך והמוזיאונים". "התרומה של המכון הטכנולוגי לעיר היא משמעותית, אנחנו משתפים פעולה עם מוסדות חינוך, תעשייה ומוזיאונים בעיר", מציין נשיא HIT, פרופ' אדוארד יעקובוב.

HIT מכון טכנולוגי חולון הוקם ב־1969. בשנת 2002 זכה למעמד כמוסד עצמאי להשכלה גבוהה והפך לאחד המוסדות המובילים והדינמיים בארץ שבו מתקיימות כיום 18 תוכניות לימודים לתואר ראשון ושני עם אפשרות לתזה, שנפרשות על פני מספר פקולטות ומחלקות: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מדעים, עיצוב, הנדסת תעשייה וניהול טכנולוגיה, טכנולוגיות למידה, מדעי הנתונים, והתוכנית היחידה בארץ והייחודית בעולם, טכנולוגיות דיגיטליות לרפואה (רפואה דיגיטלית).

"הלימודים מחברים בין עולמות מדע, רוח וחברה, לבין חדשנות, יזמות ואנגלית", מסביר פרופ' יעקובוב. "חשוב לנו שהבוגרים שלנו יצאו עם הכשרה, ידע ומיומנויות רלוונטיות, אך גם ילכו לאור ערכים של אזרחות טובה, יהיו בעלי יכולת לתקשר כראוי זה עם זה כמו גם עם אנשי מקצוע מתחומים שונים. אנחנו רואים את העולם כרב-תחומי ולכך אנו מכשירים את בוגרינו לאפיקי קריירה מגוונים, הם יוכלו להיות 'גם וגם וגם', זה העולם החדש".

פרופ' אדואר יעקובוב, נשיא HIT
פרופ' אדואר יעקובוב, נשיא HIT
פרופ' אדואר יעקובוב, נשיא HIT צילום: יח"צ
פרופ' אדואר יעקובוב, נשיא HITצילום: יח"צ

השכלה לכולם

יותר מ-5,000 סטודנטים לומדים במסלולים השונים לתואר ראשון ושני, כ-1,000 סטודנטים לומדים במכינה, וכ-900 סטודנטים בבית הספר ללימודי תעודה. ב-HIT מעידים שמספר הנרשמים גדל מדי שנה.

מנכ"ל HIT, שמואל גולדברג, מציין כי המכון נמצא בתהליך צמיחה מואץ הבא לידי ביטוי בשני היבטים נוספים: אקדמי ותשתיות. "הקמת המעונות והצפי לאכלוסם לקראת שנת הלימודים הבאה מסכמים את פרויקט הדגל שפעלנו למימושו זמן רב, ובזכותו נוכל להעמיק את הנגשת ההשכלה הגבוהה לכלל השבטים בישראל, על פי חזון התקווה הישראלית, ולקרב את הפריפריה למרכז כך שיתאפשר לכולם ללמוד ולהתגורר במעונות בשכר דירה מפוקח".

כ-26,000 מ"ר הוקצו לטובת הקמת מעונות, חניון תת-קרקעי ושטחי מסחר, שישרתו את הסטודנטים ואת תושבי הסביבה. בנוסף, בתוואי שטחי המכון יוקם פארק ירוק על שטח של כ-5.5 דונם שבו מתוכננים שבילים, מדשאות, עצים ופינת ישיבה. לדברי גולדברג, המעונות והפארק משמשים עוגן לסטודנטים הצעירים לשהות בסביבת המכון ולקיים חיי חברה בעיר. בעתיד הקרוב יעבור קו של הרכבת הקלה סמוך למכון בשתי נקודות מרכזיות ויהפוך את הגישה למרכזית וקלה מאוד. "יש לנו קשר ארוך שנים עם עיריית חולון, מוסדות בעיר, מוזיאונים, ואנחנו יוזמים פעילויות עם הקהילה, מוסדות החינוך כדוגמת תוכנית מצוינוער המאפשרת לצעירים בתיכונים בעיר ללמוד במקביל לתואר ראשון במתמטיקה ובמקצועות טכנולוגיים. הקמת המעונות עשויה לתרום בנוסף לפעילות של בתי העסק בעיר וכן להגברת חיי החברה והבילוי בעיר".

שמואל גולדברג, מנכ"ל HIT
שמואל גולדברג, מנכ"ל HIT
שמואל גולדברג, מנכ"ל HIT צילום: יח"צ
שמואל גולדברג, מנכ"ל HITצילום: יח"צ

האקדמיה למען הקהילה

"אנחנו מאמינים שאחד מתפקידי האקדמיה המודרנית הוא לשרת את החברה ולחזק את המדינה", מסביר פרופ' יעקובוב. "83% מתוך 5,000 הסטודנטים שלומדים כיום בתוכניות האקדמיות הם דור ראשון שרוכש השכלה גבוהה במשפחה. הנתון הזה אינו שגרתי והוא אמנם מאתגר, אבל אנחנו מתכוונים להמשיך בהנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות משכבות שונות של החברה. אנחנו פותחים בפניהם דלתות ומלווים אותם בהשתלבותם בתעשייה. כ-50% מהסטודנטים ב-HIT משלבים עבודה והתנסות בחברות ההיי-טק לצד לימודים, וכ-90% מהבוגרים שלנו מתקבלים למקומות עבודה תוך כחצי שנה מסיום הלימודים. אנחנו מחוברים לחזית הטכנולוגיה, וזה בא ידי ביטוי בקשר עם ארגונים מהתעשייה, מנחי פרויקטים מובילים. כל אלו מתאפשרים לנו לקיים את המשולש — אקדמיה, תעשייה וחברה".

רפואה דיגיטלית

תוכנית הלימודים לתואר ראשון "טכנולוגיות דיגיטליות ברפואה", שיזם לפני כחמש שנים סגן הנשיא לחדשנות, יזמות ובינלאומיות, ד"ר רפאל ברקן, יצאה לדרך לפני כשלוש שנים, בעיצומה של מגפת הקורונה, שחידדה את הצורך בהתפתחות לתחום זה, באישור המועצה להשכלה גבוהה ותמיכה של משרד הבריאות. מדובר בתוכנית ייחודית בארץ ובעולם, שמאפשרת לחבר בין עולמות הרפואה והטכנולוגיה. "בעידן המודרני השילוב הזה הוא קריטי. הרפואה הולכת קדימה, והמטרה שלנו היא להכשיר את הסטודנטים לצרכים החדשים של הרפואה היום". המחזור הראשון של התוכנית יסיים בתום שנת הלימודים הבאה. "מכאן הם יוכלו להשתלב מיד כדאטה אנליסטים בחברות מד-טק, סטארט-אפים רפואיים, מרכזי בריאות, או להמשיך ללימודי תואר ארבע-שנתי ברפואה".

"אנחנו חושבים שהעידן הבא של ההשכלה הגבוהה חייב לשלב בין לימודי מדעים, טכנולוגיה והנדסה לבין מקצועות הרפואה ודומה לה.

גולדברג מסכם: "אנחנו לא קופאים על השמרים. הקמפוס מדמה קיבוץ קהילתי במרכז העיר, מדי שנה אנו דואגים לשדרג ולשפץ את המבנים הקיימים, מציידים את המעבדות בחומרה ובציוד חדשני, ויש לנו תוכניות להוציא לפועל פרויקטים משותפים נוספים, כדוגמת חממות טכנולוגיות בשיתוף עם חברות היי-טק. אנחנו צועדים בעשייה לקראת החזון לקבל הכרה כמוסד אוניברסיטאי, כאשר הפיתוח המתקיים והתכנון העתידי תומכים במטרה הזו".

www.hit.ac.il

בשיתוף HIT

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    שמואל דונרשטיין. "כיום יש בישראל יותר מנופים משהיו בדובאי בשנות ה–90"

    מדלת אחת ל-13 מפעלים: "יצאתי לפנסיה, ואז הציעו שאקנה חברה חדלת פירעון"

    שלומית צור
    מימין למעלה ובכיוון השעון: אביב בר יוסף, משה חזן, יעל אילמר ודניאל ארגו

    לא רק סיפור על כרטיס בכיוון אחד: הרופאים, ההייטקיסטים והחוקרים שעזבו

    סיון קלינגבייל
    בטריה רכב חשמלי ביד

    המרוץ החדש של המכוניות החשמליות: הספק המנוע כבר לא חשוב, יש נתון חדש

    דניאל שמיל
    שכונת נופי בן שמן בלוד

    "מכרתי דירות בהמון שכונות חדשות. כזה דבר לא ראיתי, שום דבר לא עובד"

    סימי ספולטר
    עופר מושקוביץ (פושקו)

    מאחורי הטרגדיה בקיבוץ מתחבא סוד על הבעיה הטכנולוגית של צה"ל

    חגי עמית
    הקונדיטוריה של מיקי שמו

    רק מאפיות לחם: תביעה של עובדת נגד קונדיטוריה שמו הביאה לפסיקה תקדימית