אין ספק שחולון, אחת מהערים הגדולות בגוש דן, הפכה לסיפור הצלחה לאחר שמיתגה עצמה תחת השם "עיר הילדים"; העיר שואבת אליה משפחות צעירות שבוחרות לחיות בה, וגם מאות אלפי ילדים ומשפחות שמבקרים מדי שנה באטרקציות שהיא מציעה להם. חולון מצדיקה את המותג גם בתחום החינוך לאחר שזכתה בלא מעט פרסי הצטיינות בתחום זה.
אוכלוסיית העיר מונה כ-200 אלף תושבים והיא גדלה בעשור האחרון בכ-8.4%. בראש העיר עומד מוטי ששון, שמכהן בתפקידו שש קדנציות ברציפות מאז 1993. ששון הוא האחראי למיתוג חולון כ"עיר הילדים", ולא מדובר רק בעדלאידע בפורים, במוזיאונים הייחודיים ובגני הסיפור היפים שהעיר כה מזוהה איתם; המהלך הזה יצר מנוע צמיחה משמעותי לעיר – במקום עיר מזדקנת, משפחות רבות עם ילדים עברו להתגורר בה בשנים האחרונות, מה שהוביל לכניסת אוכלוסיות חזקות ולבניית שכונות יוקרה חדשות.
אזור היי–טק משגשג
שיאו של המהלך להפוך את חולון לעיר צעירה ומבוקשת, ולא "עיר שינה" כפי שנחשבה בעבר, הגיע עם פיתוחו של אזור היי–טק משגשג באזור התעשייה הוותיק של העיר. כך הפך האזור בעשור האחרון לבסיס עסקים חשוב במטרופולין ולמבוקש על ידי יזמי נדל"ן כגון: עזריאלי, אמות השקעות, גב ים ועוד, שבנו ובונים בו מאות אלפי מ"ר. בשנים האחרונות נקלטו חברות חדשות רבות באזור התעסוקה, שעוסקות הן בתחומי התעשייה המתקדמת והן בתעשייה המסורתית, ואלפי עובדים מגיעים מדי יום לאזור. עם החברות ניתן למנות את אלישרא, בזק, חברות היי–טק ועוד. חברות נוספות נמצאות בתהליך מעבר וחברות קיימות מגדילות את שטח פעילותן באזור התעשייה.
בנוסף, בימים אלה החלו העבודות לפתיחת היציאה במחלף חולון מזרח לכיוון צפון, ועם סיומן יושלמו כלל היציאות במחלף. מתוך כוונה לאפשר לתושבי העיר לגור בסמיכות למקומות עבודתם, החל תכנון של חיבור רחובות ראשיים בשדרות ירוקות על מנת לעודד הליכה. בנוסף, יתאפשרו תוספת זכויות ועירוב שימושים בסמיכות למערכת הסעת ההמונים שמתוכננת באזור.
פיתוח העיר בתכנון קדימה
בימים אלה עוסקת העיר, בשיתוף התושבים, בשתי תוכניות הנדסיות משמעותיות - תוכניות המתאר ח/2040 ותוכנית ההתחדשות ח/619. בשונה מתוכניות מתאר מקובלות וגם מזו שקדמה לה, התוכנית הנוכחית אינה מבוססת על תחזית גידול האוכלוסייה בעיר, אלא על קיבולת כושר נשיאה ומה שהיא תציע לתושביה, כלומר רשות יוזמת ולא רשות שמגיבה. התוכנית תאפשר מענה לצמיחת העיר בטווח של עד הכפלת כמות האוכלוסייה בעשורים הבאים בהתאמה לצורכי הסביבה, הכלכלה, החברה והמנגנונים העירוניים. התוכנית מתמודדת, בין היתר, עם כמה אתגרים: הנושא הסביבתי, התחבורה, הדיור והתעסוקה.
בנוסף, מקודמות עשרות תוכניות בנייה של יוזמות פרטיות ועירוניות, שבמרכזן יותר בנייה לגובה ויותר עירוב שימושים, תוך שמירה על מרחבים ירוקים, כולל תוכנית התחדשות עירונית פורצת דרך, שתתבצע בחלקים הוותיקים של העיר. בנוסף, העירייה מספקת מידע וליווי לדיירי כל בניין שמיועד להתחדשות עירונית, וכל זאת במטרה להגיע לעיר שמאפשרת פחות זיהום אוויר, יותר מרחבים ירוקים, יותר מבני ציבור, יותר תעסוקה ומסחר, יותר תחבורה ציבורית, תשתיות חדשות וחסכוניות ובעיקר עיר שמפגישה בין תושבים לבין רצונות ובונה קהילה.
שמים לב לדרכים
בחולון הבינו כי לא ניתן לספק את כל הביקוש לנסיעות באמצעות כלי רכב פרטי, ולכן העיר משתלבת בהקמת מערכת הסעת המונים אמינה, נוחה, בטיחותית וידידותית, שמעודדת מעבר לתחבורה ציבורית, כמקובל בכל המדינות המפותחות.
שילוב חולון בתוכניות המטרופולין בתחום התחבורה נעשה במספר אפיקים:
הקו הירוק של הרכבת הקלה - בחולון יעברו שתי זרועות עם 18 תחנות, כאשר אורך הקטע בגבולות העיר הוא כ-10.6 ק"מ; הסדרת נת"צים במסגרת פרויקט "מהיר לעיר" — בשלב א' של הפרויקט יוסדרו ברחבי חולון נת"צים ברחובות הלוחמים, המעפילים, קוגל, סוקולוב, אילת, דב הוז, יוספטל ומשה דיין, שיופעלו בשעות העומס; שבילי אופניים רחבים ברשת "אופנידן" הבין-עירונית; קווי מטרו להרחבת רשת הסעת ההמונים במטרופולין לפרברים המרוחקים יותר ולקיצור משך זמן הנסיעה.
תרבות בעיר הילדים
עיר הילדים חרתה על דגלה להקים מוסדות תרבות איכותיים ויחידים במינם בארץ וליזום פעילויות תרבות מיוחדות ומעשירות לילדים ולכל המשפחה, בהם: מוזיאון העיצוב, מוזיאון הילדים, מרכז תיאטרון בובות, המוזיאון לקריקטורה ולקומיקס, המדיטק, סינמטק הילדים, יותר מ-50 גני סיפור שבהם פסלים סביבתיים שעוצבו על ידי מיטב האמנים בהשראת סיפורי ילדים אהובים ועוד. בנוסף, חולון משקיעה רבות בהקמת מוקדים לבילוי ולפנאי, כמו ספארק המים ימית, היכל טוטו חולון, שלו שימוש רב-תכליתי גם לאירועי ספורט גדולים (בהם: תחרות הגרנד פרי ואליפות אירופה בהתעמלות אומנותית), וגם לאירועי תרבות ובילוי (כגון: מופעי אמנים, תערוכות — ואן גוך, קבוצת הכדורגל ברצלונה, תערוכת הלגו ועוד), מתחם לה פארק ועוד.
חולון הפכה למוקד תיאטרון הבובות בישראל ומתקיים בה פסטיבל שנתי בינלאומי בתחום, כמו גם פסטיבל צלילי ילדות בסוכות — חוויה מוזיקלית מונגשת לילדים. בעדלאידע המסורתית של חולון בפורים, שהפכה לעדלאידע של המדינה, משולבים התושבים, שיוצרים חלק מהמיצגים במסגרת מיזם "אמנות הקרנבל", כמקובל בערים גדולות באירופה. מעבר להתמקדות בתרבות לילדים, העיר הצליחה למקם עצמה כמובילת תרבות הודות לאירועים כמו פסטיבל אישה, שמתקיים ביום האישה הבינלאומי ומארח יוצרות מישראל ומחו"ל, פסטיבל ימי זמר בחול המועד פסח ואירועים רבים נוספים.
העתיד נמצא בחינוך
הישגיה של חולון בתחום החינוך הם יוצאי דופן. לאחר שלעיר הוענק מספר פעמים פרס החינוך הארצי על ידי משרד החינוך, זכה רק בשבוע שעבר אשכול הגנים "יהלום", שכולל שבע כיתות גן, אף הוא בפרס יוקרתי זה. בתי ספר על-יסודיים רבים מהעיר זכו בתעודת מצטייני משרד החינוך בתחום הערכי, החברתי והלימודי, יותר מ-90% מתלמידי בתי הספר השש-שנתיים בעיר היו זכאים בשנה האחרונה לתעודת בגרות, וגם הזכאות לבגרות בהצטיינות מצויה במגמת עלייה.
בשנת הלימודים תשפ"ב לומדים במסגרות החינוך בעיר 39,085 תלמידים שאותם מלמדים 3,460 אנשי חינוך. מסגרות החינוך כוללות 312 גני ילדים, 34 בתי ספר יסודיים, 16 בתי ספר על-יסודיים ו-8 בתי ספר לחינוך מיוחד. בעיר פועלות גם תנועות נוער מגוונות לצד ארגוני נוער.
בחולון מתגאים בכמה יוזמות חינוכיות, בהן:
למידה מבוססת פרויקטים (PBL) שמקדמת צדק חברתי ושוויון הזדמנויות — 73 מנטורים מובילים את התהליכים בבתי הספר ובכל שנה מתקיימים סמינרים ופורומים עירוניים להרחבת התפיסה ולהעמקה בה; פיתוח חדשנות חינוכית והתאמת הלמידה למאה ה-21 (כולל מרכז ייעודי שכבר פועל ומרכז חינוכי טכנולוגי שעתיד להיפתח בקרוב); למידה במרחב העירוני להעמקת הקשר שבין המרחב העירוני לבין מערכת החינוך; טיפוח מצוינות וניעוּת חברתית כבר מגיל הגן; מרכז עירוני לאבחון ולטיפול (מאו"ר) לשם צמצום פערים לימודיים ורגשיים, כיתות קש"ת להעצמה חינוכית, עבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון ועוד; כחלק מההעצמה המגדרית פועלות תוכניות ייעודיות בנושא; תחום ההכנה לצה"ל מפותח מאד וכולל תוכניות לגיוס משמעותי ומודלים פורצי דרך שמהווים השראה לרשויות אחרות; עידוד מעורבות חברתית והעצמת מנהיגות נוער באמצעות מועצת נוער עירונית ופרלמנט ילדים; זה כמה שנים מפעילה עיריית חולון תוכנית להסבת אקדמאים בשיתוף מכללת סמינר הקיבוצים, כמו גם תוכנית הכשרה בשיתוף משרד החינוך והמכון הטכנולוגי HIT למורים למתמטיקה שעובדים בבתי הספר בעיר להוראת 5 יחידות לימוד.
נותנים לקהילה
חולון מייחסת חשיבות רבה לתחום הקהילתי ומרבה ליזום ולעודד יוזמות מגוונות בשיתוף התושבים. כיאה ל"עיר הילדים", חולון מעמידה במרכז גם את ההורים ועיצבה לשם כך מדיניות עירונית, שכוללת פעילות מקצועית, נגישה וזמינה לכלל הורי העיר, שמאפשרת לקיים הורות ראויה, משמעותית ורלוונטית, תוך שילוב ההורים במקום ראוי ומשפיע במערכת החינוך, החברה והקהילה בעיר. בין היתר ניתנת הדרכה להורים לקראת המעברים לגן עירוני ולכיתה א', אימהות טריות זוכות לקבל ליווי של אימהות מתנדבות בשנה הראשונה לאחר הלידה ומתקיימות הדרכות הורים שוטפות רבות מותאמות לאוכלוסיות השונות.
תחום ההתנדבות והמעורבות החברתית מפותח מאד בחולון, שמעודדת יוזמות של תושבים למען הקהילה ופיתוח ערבות הדדית, סיוע ונתינה של תושבים לתושבים. גם אוכלוסיית הצעירים בני 40-18 מקבלת מענה מקצועי במגוון תחומים, כגון: חיילים משוחררים, השכלה גבוהה, מלגות, תעסוקה ולהטב"ק. בנוסף, העיר מקדמת עשייה חברתית קהילתית וכן מקיימת אירועי תרבות ופנאי בנושאים שנוגעים לחיי הצעירים במרכזי הצעירים אליעזר וג'סיקה. גם העולים החדשים (וגם הוותיקים מעט יותר) אינם מקופחים בחולון והם נהנים מסיוע בקליטתם תוך קבלת כלים להשתלבות מיטבית בחברה הישראלית. בין המיזמים הבולטים לטובת העולים מצויים פרויקט "אח שלי", שבמסגרתו הוכשרו צעירים יוצאי אתיופיה בעלי פוטנציאל למנהיגות חברתית, להיות מנטורים לבני נוער עולים טרם גיוסם, ניתנת במה לאומנים עולים חדשים תושבי חולון ועוד.
בשיתוף עיריית חולון
