השבת השחורה בשבעה באוקטובר הכתה את ישראל בתדהמה. אלו לא היו רק האזרחים המודאגים שנצמדו למסכי הטלוויזיה והזדעזעו לשמע החדשות הבלתי נתפסות מהדרום, אלא גם משרדי הממשלה והרשויות השלטוניות שהוכו בהלם והתקשו לתפקד נוכח ממדי הזוועה. אולם מסתבר שישנם עמותות וארגונים שעם התבהרותה הראשונית של התמונה הקשה, התעשתו והבינו שעליהם לשנות את כל המודל העסקי עליו הם מושתתים. אחד הארגונים הללו הוא "לקט ישראל", ארגון הצלת המזון הלאומי שאחראי בשגרה לאיסוף וקטיף עודפי מזון איכותיים ומגוונים, וחלוקתם באמצעות עמותות ובתי תמחוי לטובת מאות אלפי נתמכים בכל הארץ.
"עוד באותה שבת שחורה, כשממדי הזוועה וההרס החלו להתבהר, הפנמנו שמה שהיה – לא יהיה עוד בתקופה הקרובה, וכבר באותו ערב קיימנו פגישת הנהלה דחופה במהלכה בנינו תוכנית פעולה להמשך. החקלאים הם תורמי המזון הגדולים בישראל, וכשהבנו שהם נמצאים במשבר הגדול ביותר אותו חוו מימיהם – ידענו שזו השעה שלנו לעזור להם להתאושש ולהשתקם", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל.
מה הייתה הפעולה הראשונה אותה ביצעתם?
"כשמיפינו את צרכיהם של החקלאים הבנו שהצורך המיידי הוא בידיים עובדות לצורך הקטיף. עד למלחמה, הענף נשען על כוח אדם מאיו"ש ותאילנדי מיומן, אך נוכח המצב הביטחוני העובדים התאילנדים חששו להגיע לשדות, וחלקם אף עזבו את ישראל. גם עובדים פלשתינאים לא הגיעו לעבודה מטבע הדברים. כך שהצעד המעשי הראשון אותו עשינו היה לפנות לכ-800 החקלאים איתם אנו עובדים בשגרה ולהבין לכמה מתנדבים הם זקוקים ומהם הצרכים הנוספים שלהם".
תוכניות סיוע ייעודיות לחקלאים
לצורך ההתמודדות עם הצרכים המרובים, הרחיב לקט ישראל את מחלקת ההתנדבות שלו, המגייסת בימי שגרה 54 אלף מתנדבים בשנה. בימי המלחמה גויסו בתוך חודש וחצי בלבד 15 אלף מתנדבים חדשים. מתנדבים אלו מסייעים לחקלאים בקטיף בשדות וכן עוסקים במיון התוצרת החקלאית במרכז הלוגיסטי של הארגון בגן חיים.
הארגון אף פנה לחברות עסקיות, גופים פיננסיים וארגונים נוספים שהצטרפו למאמץ והושיטו יד לסייע. דוגמה אחת הוא המיזם עם בנק לאומי שבנה יחד עם לקט ישראל והתאחדות הסטודנטים את פרויקט "מלגת לקט לאומי" - מערך מלגות לשנה לסטודנטים שיעבדו בחקלאות בהיקף של 160 שעות לפחות. "מוסדות האקדמיה לא נפתחו עד היום כך שבקרב הסטודנטים היה פוטנציאל להמון 'ידיים עובדות' שיכלו להגיע לשדות. ואכן, אלפי סטודנטים נרשמו לתוכנית המלגות ואנו מבצעים את החיבור ביניהם לבין החקלאים לפי צורכיהם ומפקחים על הפעילות בשטח. ראוי לציין כי בשונה ממתנדבים שמגיעים בדרך כלל ליום אחד, כאן מדובר על מתנדבים שמגיעים לתקופה ארוכה יחסית כך שהם הופכים להיות ממש עובדים אורגניים בשדה, וזה מסייע מאוד לחקלאים", מציין גידי.
"עמותה נוספת שהבינה את גודל השעה היא עמותת ARDC - המרכז לקידום פליטים אפריקאים, המספקת עובדים אריתראים לעבודה בחקלאות. עובדים חרוצים אלה מועסקים בתשלום והם מעניקים לחקלאים עוד ידיים עובדות שכה חסרות בעת הזו. אנו מחלקים אותם לפי צורך ומשנעים אותם כל פעם, למשק אחר".
בימים אלו משיק לקט ישראל תוכניות סיוע לחקלאים. התוכנית לסיוע מיידי וראשוני, תסייע לחקלאים לחזור למשקים ולהתחיל להניע את שרשרת האספקה שלהם.
באופן המיידי, מחולקים לכ-800 חקלאים תווי שי על סך 5,000 שקלים לכל משפחה כדי לתת מענה פיננסי לצרכים מיידים.
תוכנית מענקים - לקט ישראל הקים תוכנית סיוע לטווח הארוך. לתוכנית זו הצטרפה חברת שטראוס עם קרן ייעודית שהקימה "עד שהחיוך יחזור לשדות", ויחד עם לקט ישראל הוקמה קרן משותפת בשווי של 14 מיליון שקלים לסיוע לחקלאים. במהלך חודש ינואר ייצא קול קורא לחקלאים שרוצים להגיש בקשה לתמיכה. כל הבקשות יבחנו באמצעות ועדה שתוקם ותכלול נציגים של לקט ישראל, חברת שטראוס, וגורמים חיצוניים. הוועדה תבחן את בקשות החקלאים, על פי קריטריונים שייקבעו, ותקבע את גובה המענק שיוענק לחקלאי. במסגרת שיתוף פעולה זה תחלק שטראוס לחקלאים תווי שי ייעודיים, לקראת חג החנוכה, לרכישת מוצרי החברה ברשתות השיווק.
תוכנית הלוואות - לקט ישראל נמצא בשלבי סיום של הקמת תוכנית הלוואות לחקלאים באמצעות קרנות חיצוניות (עוגן-גוף אשראי חברתי, וקרן קורת). הקרנות יעניקו הלוואות לחקלאים בתנאים מועדפים, בתהליך קצר וללא מהלכים מורכבים ומסובכים, פרטי התוכנית נבדקים ונסגרים בימים אלו.
אבל, השינוי הגדול ביותר נוגע למודל העסקי עליו מושתת לקט ישראל. "עם פרוץ המלחמה שינינו לגמרי את המודל העסקי שלנו, וממודל של תרומות מחקלאים עברנו למודל תשלום עבור תוצרת", מסביר גידי.
מה זה אומר?
"עד למלחמה החקלאים היו תורמים לנו עודפי תוצרת, או ישירות קטיף ואיסוף בשדות שלהם, או איסוף תוצרת שכבר נקטפה מבתי האריזה. כל התוצרת מועברת למרכז הלוגיסטי שלנו אותה ממיינים, אורזים ומשנעים לנזקקים באמצעות עמותות בכל רחבי הארץ. כיום אנו רוכשים מהחקלאים את התוצרת בתשלום – מה שמעניק להם כסף בטווח המיידי וגם מבטיח ביטחון תזונתי למפונים ולנזקקים. המטרה העתידית שלנו כעת היא להגדיל את כמויות הרכש מהחקלאים".
מה דעתך על העובדה שרשתות שיווק מייבאות בימי הלחימה תוצרת חקלאית מחו"ל?
"זהו חשש גדול ומוצדק מאוד של החקלאים. יש לנו נטייה בארץ להפוך את הדברים הזמניים לקבועים. אני לא חושב שנעשתה עבודת מטה רצינית שבדקה את יכולת הייצור החקלאית אל מול הצורך בייבוא. אם הייתה נעשית עבודה כזו היינו רואים תמריצים לחקלאים לחזור ולייצר במקומות שאפשר. חשוב להבין שללא חקלאות ישראלית ישראל מאבדת את הביטחון התזונתי שלה. הישענות על יבוא התלויה בגחמות של מדינות ומדינאים, כמו ארדואן התורכי, מעמידה את ישראל בסיכון גדול לחוסר ביטחון תזונתי לכלל אזרחיה".
לבסוף, מהן הפעולות שלדעתך על משרדי הממשלה לעשות כעת על מנת לתמוך בחקלאים?
"משרדי הממשלה צריכים להתחיל לתקצב פעילויות לשימור וחיזוק העורף. עברו כבר שבועות מפרוץ המלחמה ומשרד החקלאות לא מדבר עדיין על פיצוי ספציפי לחקלאים. חוסר הוודאות הוא גורם הרסני. על משרדי הממשלה ליצור ודאות בשעות כאלה באמצעות הכרזה על תוכניות והוצאתן לפועל מבעוד מועד. חקלאי היום לא יודע איך יתמודד ומה יעשה עם הנזקים העקיפים שיש לו, כמו למשל עלות עבודה של פועלים מובטלים או הפסד מכירות צפוי של הגידולים. רואים את זה גם מצד משרד האוצר. לקח שבועות רבים עד שההבטחות למשפחות שלא מקבלות דיור קיבלו את הכספים שהובטחו. כל זה מעיד על מגמה של אדישות וחוסר ידע איך לטפל באירוע בסדר גודל כזה. המזל הגדול (ואולי לא) בכל הסיפור הזה, הוא שהחברה האזרחית התגייסה לסייע בצורה שלא ראינו כמותה עשרות שנים. ללא החברה האזרחית שמתפקדת כ'צל ממשלה' לא היינו במקום שאנו נמצאים בו היום".
>>> לאתר החברה
בשיתוף לקט ישראל
