תביעות רשלנות רפואית מלוות לרוב בדרמה לא מבוטלת. מחד, אנשים שהמציאות התרסקה להם מול העיניים וחייהם הפכו למעגל בלתי נגמר של קשיים. מנגד, חברות ביטוח ומוסדות רפואיים בעלי משאבים וקשרים עם מומחים רפואיים.
זירת הקרב הזו היא המגרש הביתי של עו"ד דורית פילו, בעלת ניסיון של 26 שנה בתחום הרשלנות הרפואית. "לא מדובר בסכסוכים כספיים, שבהם במקרה הכי גרוע אתה מפסיד כסף. אלה תיקים קשים שחיים שלמים תלויים בהם, ואני מתייחסת אליהם בהתאם ביראת קודש", מסבירה עו"ד פילו. "מילדות לא יכולתי לראות עוולות. אני מרגישה שזה הייעוד שלי. כאן רואים גופים גדולים, חברות ביטוח עם רווחים גדולים, שלפעמים 'עושות שרירים' כדי למנוע פיצויים מנפגעים".
מטלטל את כל הבית
רוב רובם של התיקים שבהם עוסקת פילו הם תיקים בעלי מורכבות גבוהה, שבהם נגרמה נכות משמעותית, ומאוד מגוונים מבחינת הנושאים. "ב-26 שנים כמעט לא היה לי תיק זהה", מספרת פילו. לצד השונות יש מרכיבים חוזרים: הורים לתינוקות שנולדים עם מומים שלא זוהו, נכויות שנגרמו בשל רשלנות רפואית או פגיעות כתוצאה מפרוצדורות פולשניות, מיותרות ולעיתים מבזות. התוצאה לרוב היא גם פגיעה כלכלית במשפחה.
"אנחנו רואים משפחות שהיו מסודרות מבחינה כלכלית, אף פעם לא חרגו. פתאום הן נאלצות להוציא סכומים שיכולים להגיע למעל חצי מיליון שקל בשנים ספורות. לדוגמה, כשילד נולד עם מום, מעבר לעובדה שמרגישים כאילו השמיים נופלים, צריך לרוץ איתו מרופא לרופא, מטיפול לטיפול. מאחר שהתורים בקופות החולים ארוכים, הם מוצאים את עצמם ברפואה הפרטית. כל זה עוד מבלי להתייחס להשלכות הרוחביות על כלל המשפחה. על ההורים שלעתים אחד מהם נאלץ להפסיק לעבוד, על האחים שנאלצים להתמודד עם היעדרות ההורים ועל המשפחה המורחבת. אלו אנשים שעשו את כל הבדיקות כי היה חשוב להם שיוולד להם ילד בריא. לעתים מדובר באנשים שהתריעו, שביקשו בדיקות נוספות בגלל סיפור משפחתי, אבל אמרו להם שהכל בסדר", מספרת עו"ד פילו.
איך בכלל מתחילים לכמת את הנזק הזה?
"צריך להבין, בתיקים שכאלה, מדובר על פיצויים של מיליוני שקלים. המטרה שלי היא להשיג עבורם את מקסימום הפיצויים, מדובר כאן לא רק על עשיית צדק אלא גם להחזיר לנפגעים את מה שנלקח מהם. להחזיר לאלה שישבו אצלי לפני שנתיים-שלוש עם תחושת אובדן, עם התחושה שמישהו התרשל במקרה שלהם, לא לקח אחריות ובסוף גם ניסה להתחמק – להחזיר להם את הכבוד ולייצר להם וודאות כלכלית עם פיצויים מכובדים".
מעבר לניסיון הרב של עו"ד פילו בתחום תביעות רשלנות רפואית, היא עבדה במשרד הייעוץ המשפטי של אחת מקופות החולים במשך ארבע שנים. "אני מכירה את התחום הזה על כל 360 המעלות. אי אפשר לעבוד עליי – וזה בא לידי ביטוי באופן שבו מתנהלים התיקים מולי. בעבודה שלי, במשרד הייעוץ המשפטי, עבדתי עם מחלקת ניהול הסיכונים של הקופה, והיינו צריכים לדחות/לאשר פשרות של הקופה מול תובעים בתיקי רשלנות רפואית. אני חושבת שלא היה תיק שבו ראיתי שנעשתה רשלנות ולא אישרתי בו פשרה".
האם החוק בתחום הזה באמת מגן מספיק על התובעים?
"אין בעיה בחוק. הקושי הוא למצוא מומחים רפואיים שיסכימו לכתוב כנגד קולגות, כי לכל תביעה צריך לצרף חוות דעת רפואית, ובהמשך לנהל את התיק בבית המשפט, כי אלו תיקים באמת מורכבים מאד. סטטיסטית, 85% מהתיקים בישראל בתחום הזה מסתיימים בפשרה. אצלי במשרד הסטטיסטיקה עומדת על 99%. הסיבה שהתיקים הללו מסיימים בפשרה, היא שבסופו של דבר חברות הביטוח מנסות להימנע מתקדימים משפטיים. הן לא רוצות פסק דין נגדן במקרה מסוים, שיוכל לשמש תובעים אחרים בעתיד. אז איפה האתגר? בסכומי הפשרה. אני ידועה כקשה ו'בלתי נסבלת'. חברות הביטוח לא אוהבות אותי, בלשון המעטה, ואין לי שום בעיה עם זה. להפך. אני נחשבת כ'הקשוחה הזו שלא מוותרת'".
הפרטים הקטנים-גדולים
האתגר הזה של להמחיש ולצפות את כלל ההוצאות שצפויות להיות לנפגע רשלנות רפואית, הופך להיות משמעותי במיוחד. "לאחרונה היה לי תיק של ילד שלקה ב-100% נכות כתוצאה מאי טיפול בחיידק GBS (חיידק המצוי בתעלת הלידה ועלול להדביק את התינוק). בעקבות ההדבקות הוא לקה בשיתוק מוחין מלא, ומצד שני צפויה לו תוחלת חיים רגילה, שהיום היא סביב גיל 81. אז איך מטפלים בו מעכשיו ועד תוחלת חיים? צריכים לחשב", מסבירה פילו.
"זה מצריך תחשיב עתידי מאוד מורכב, שכולל אביזרים רפואיים, עלויות טיפול לעתיד, התאמת דיור (מעבר לבית ללא מדרגות ועם פתחים מותאמים), הוצאות מיזוג מוגברות למניעת פצעים, כיסא גלגלים ממונע, הוצאות נסיעה, הוצאות כביסה מוגברות כי הוא יהיה עם טיטולים כל החיים, הפסדי ההשתכרות שלו כי הוא לעולם לא יוכל לעבוד ועוד. בית המשפט לא יבוא מיוזמתו ויציע הוצאות מיזוג או ניידות, הוא מבחינתו מקבל את הנתונים והראיות מהתובעים ומחברת הביטוח ובהתאם לכך נותן הצעה לפשרה או פסק דין. התפקיד שלי כעורכת דין הוא לחשוב על הכל, לחשב עלויות של טיפולים, לבדוק אם הם בסל או לא, אם הקופה מכסה או לא ועוד", מסכמת פילו.
בתיק המדובר עו"ד פילו וחברת הביטוח הסכימו על פשרה של 6.9 מיליון שקלים, למרות שהשופטת הציעה בהתחלה 5.2 מיליון שקלים. זאת מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי שאותו ילד יקבל כל חייו, בסך של 2.7 מיליון שקל.
ובכל זאת, מתי לא תקחי תיק רשלנות רפואית?
"אני בוחרת בפינצטה את התיקים. רק כאשר המומחה הרפואי מאמין שהייתה רשלנות ומוכן להעיד על זה בבית המשפט, אז יש על מה לדבר. בנוסף, אם לקוח מתקשר ואני שומעת משהו שנשמע קצת לא אמין, התיק לא ייכנס למשרד.
גם אחרי עשרות שנים בתחום, מעידה פילו, היא ממשיכה לראות בכל תיק עולם ומלואו, ושואפת לנהל בנחישות כל מקרה מול הגופים הגדולים. "מבחינתי כל תיק שאני מגישה, אני רצה איתו עד הסוף. גם אם חברות הביטוח פונות אליי, לפעמים מיד אחרי הגשת התביעה במטרה לנהל מו"מ, אני אסכים לנהל מו"מ אבל רק במקביל להליכים בבית המשפט. שיידעו שהחרב מרחפת מעליהם, ולא ימרחו את המשא ומתן זמן ארוך".
לבסוף, מסכמת פילו, תביעות רשלנות רפואית אינן עוד סכסוך משפטי. הן עוסקות בלב החיים של אנשים, במצבים שבהם החלטות של אחרים הותירו אותם להתמודד עם פגיעות קשות, שגרמו להם לאבד בריאות, ביטחון ואפילו את היכולת לכלכל את עצמם. "ההתמודדות עם המערכת הרפואית והמשפטית במקביל מחייבת סבלנות, מקצועיות ונחישות רבה. בתיקים כאלה, נדרשת לא רק בקיאות בחוק ובפסיקה וניסיון בליטיגציה, אלא גם רגישות לאנשים שמגיעים למאבק אחרי שנפגעו - ולפעמים גם אחרי שאיבדו אמון במערכת".
בשיתוף עו"ד דורית פילו
