עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה מהם נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. התלמוד במסכת קידושין לא חוסך מחמאות מהעיר המצויה בטבורו של העולם, ונראה כי זוהי גם תפיסתם של אנשי מינהל תרבות, חברה וספורט בעיריית ירושלים. "המינהל מביא את הצבע ואת הלב הפועם של העיר, ובכך מפיח חיים ותורם לרוח החיה של ירושלים", אומרת אריאלה רג'ואן, משנה למנכ"ל העירייה וראש מינהל תרבות, חברה וספורט.
המינהל הוא אחד משמונה מינהלים עירוניים האמונים על תחומים שונים, ביניהם מינהל חינוך שאחראי על חינוך מהגיל הרך ועד סיום התיכון; מינהל תפעול שאחראי על ההיבטים הפיזיים של שיפור פני העיר; מינהל קהילה האמון על השירותים הסוציאליים ועוד. הוא רואה בירושלים "עיר עולם ומלואו" ולכן התנהלותו נעה בציר שבין הלוקאלי לגלובאלי ומביטה תמיד פנימה והחוצה. "ירושלים היא 'עיר עולם', ולמעשה היא אחת מ'ערי עולם' הוותיקות והחשובות בהיסטוריה", אומרת רג'ואן. "היא נחשבה מקדמת דנא לטבורו של עולם במובן דתי, פוליטי, תרבותי וכלכלי. במינהל אנו נוגעים ומומחים בהיבטים החברתיים והתרבותיים של עיר הבירה ורואים בה עיר ברמה עולמית". משנה לשנה מרחיב המינהל ומעמיק את הקשרים הבינלאומיים בתרבות ובספורט ובכך שואף לממש את הפוטנציאל הגלום בירושלים ברמה הבינלאומית.
אופציות מגוונות לחוויה ולבילוי
כאמור, בהסתכלות פנימה ובדגש על העיר, ירושלים היא "עולם ומלואו", בעלת גיוון וייחודיות האופייניים רק לה. רג'ואן מסבירה כי במינהל רואים את טובת תושבי העיר, את רצונותיהם וצרכיהם ופועלים כל העת בשלושה ממדים - תוכן, קהלי יעד ומגזר. "בממד התוכן אנחנו מובילים שלושה תחומי ליבה שהם תרבות, ספורט ובינוי קהילה. אנחנו פונים לכל קהלי היעד על כל רצף הגילאים והסגמנטים, מילדים ונוער, חיילים, סטודנטים ומשפחות צעירות, דרך אמנים, ספורטאים, יזמים חברתיים, נשים, צמי"ד (צרכים מיוחדים) ועד הגיל השלישי; וכל זה בשלושת המגזרים המאפיינים את העיר - החברה החילונית/מסורתית/דתית לאומית, החברה החרדית והחברה הערבית".
כיצד בא לידי ביטוי הקשר של המינהל עם הקהילה?
"המינהל עוסק בדברים שהכי קרובים לתושב, ליום יום שלו ולחוויה שלו את העיר ואת הסביבה הקרובה לבית. אנו משפיעים על החוויה, על השייכות, על החיבור העמוק לעיר ועל החיבור בין אנשים גם בדרך של קשרים לא מוסברים בין אדם למקום מגורים. לאמנים עצמאיים, למשל, יש את המקום הכי מיוחד בעולם ליצור ולהביע את עצמם. תושבים יכולים למצוא את עצמם בעיר בכל רגע נתון עם אופציות מגוונות לעשייה, חוויה ובילוי, גם בתחומי התרבות על כל רבדיה וגם בתחומי הספורט על כל ענפיו. תמיד מתקיימים בה מספר אירועים ופעילויות במקביל, ובגלל זה אפשר לומר שירושלים היא עיר שחווים בה FOMO (פחד מפני החמצה) תמידי. אתה צריך רק לבחור מה הכי מתאים לך - מועדוני גיל שלישי, מועדוני נוער, מוקדי צמי"ד, גלריות ומרכזי אומנות, מוסדות תרבות, ספריות, מרכזי צעירים, בתים לחיילים בודדים, גינות קהילתיות, פעילויות קטנות בשכונה, במרחב הציבורי ובמינהלים קהילתיים, אירועים בבתי עסק, פסטיבלים גדולים בעיר ועוד".
רג'ואן מאמינה שכאשר תושב מכיר את שכניו, הוא מרגיש שייכות וכחלק מקהילה, וכשלתושבת יש מרחב השפעה על העיר, היא יכולה ליזום ולהשפיע גם על הסביבה הקרובה לביתה.
מתקני ספורט מהרמה הבינלאומית ועד השכונתית
בשנים האחרונות, ובעיקר מאז מגפת הקורונה, מסתמנת בעיר תנופת התחדשות והשקעה מואצת במתקני הספורט. פעילות הספורט שצומצמה משמעותית בשל מגבלות ההתקהלות החמורות, היוותה הזדמנות לנצל את זמן המשבר בצורה מיטבית ולהשקיע משאבים בשדרוג והתחדשות מתקני הספורט.
בהתאם למדיניות זו, הושקעו באצטדיון האתלטיקה הלאומי בגבעת רם כ-50 מיליון שקלים, ובימים אלו עובר היכל הפיס ארנה שדרוג בעלות של כ-20 מיליון שקלים. אצטדיון טדי משתדרג בכ-50 מיליון שקלים, ושדרוג הספורטק ברמת אשכול מצטרף לעבודות שבוצעו בבריכת ירושלים, בבריכה ובספורטק הר חומה, בשני ספורטקים בגילה, בספורטק בגן סאקר, באצטדיון הפוטבול ועוד. המינהל שואף כל העת להמשיך ולשדרג את המתקנים בעיר ובשכונות, הן לטובת תושבי העיר והן לטובת האגודות והספורטאים המקצועיים, כדי שיוכלו להתאמן בירושלים ולהעמיד מתקנים ראויים ותקניים לאירוח תחרויות לאומיות ובינלאומיות.
אלו תחרויות לאומיות ובינלאומיות מתקיימות בירושלים?
"בציר הבינלאומי, ירושלים היא יעד אטרקטיבי לאירוח תחרויות בינלאומיות שחלקן כבר הפכו למסורת. מדובר במרתון ירושלים שמתקיים כבר למעלה מעשור, אליפות אירופה באתלטיקה, 3X3 בכדורסל, גרנד סלאם אתלטיקה, טאקוונדו סבב עולמי, שחמט בינלאומי, ג'ודו עולמי, צעדת ירושלים ועוד. בציר הלאומי והתחרויות הארציות, מתקיימות אליפויות ישראל באתלטיקה, טקוואנדו, קרוספיט, טניס שולחן ועוד".
לצד הלאומיות והבינלאומיות, ובהיותה של ירושלים עיר של שכונות, רואה המינהל חשיבות במתן אפשרות לקיים פעילות ספורטיבית בסביבה הקרובה לבית - הן בתשתיות והן בפעילות. לדברי רג'ואן, ישנן תוכניות שנתיות ייחודיות ואירועי שיא שהמינהל מקיים בעיר ובשכונות, כמו מרוצים שכונתיים, מרוץ מדרגות, מאמאנט כדורשת נשים, שיעורי יוגה, פילאטיס וזומבה במרחב הציבורי, אירוע ספינינג בחומות ובשכונות, כדורגל בהליכה והליכה נורדית לגיל שלישי ועוד.
"בספורט המקצועי אנחנו מעודדים פיתוח של ספורטאים מקצועיים וגאים בכל ספורטאי ירושלמי שהפך למקצועי ומוביל בתחומו ברמה הארצית והבינלאומית. בירושלים יש 45 אגודות ספורט מקצועיות בכל ענפי הספורט, למעט שיט, פשוט משום שאין בה ים", אומרת רג'ואן. "אנחנו נמצאים עם כולן בקשר צמוד בתמיכות, בשיפוץ, שדרוג והקמה של מתקנים, כדי שהן יוכלו להעניק את המצע המקצועי ביותר לפעילות הספורטאים הירושלמים".
תרבות בזיקה קהילתית
פעילויות התרבות השכונתיות מתקיימות כאמור לכלל הגילים, החל מילדים ומשפחות, צעירים ונוער, דרך צמי"ד ועד הגיל השלישי בכל המינהלים הקהילתיים, במרחב הציבורי בשכונה, בגינות הקהילתיות ובאתרי הטבע הירושלמיים, במועדוני הנוער, מועדוניות לגיל השלישי ועוד. ברחבי השכונות השונות פרוסות למעלה מ-20 ספריות עירוניות, שמלבד היותן מקום להשאלת ספרים, הפכו בשנים האחרונות לעוגן תרבותי-קהילתי נוסף, שבו מתקיימת פעילות כמו שעות סיפור, תיאטרון סיפור וחדרי בריחה.
גם פסטיבלים שכונתיים הפכו למסורת, וכאן ניתן למנות את פסטיבל סגול בארמון בתלפ"ז, פסטיבל הצעצוע ופסטיבל חוצות בגילה, פסטיבל חג שכונה בבית הכרם, פסטיבל מספרים שכונה בקטמונים, פסטיבל עין כרם, פסטיבל דרך בית לחם, פסטיבל כלי הקשה ברמות אלון, START-ART, וכן אירועי אביב בפארקים ואתרי טבע העירוניים, כמו עפיפוניאדה, קמפינג בגינה ועוד. בנוסף, קיימים 12 מרכזי אמנות שכונתיים ועירוניים, שמעניקים בית לאמנים עצמאיים, בו יוכלו לפעול וליצור וגם מקום לתושבים ליהנות מפעילות אומנותית מקצועית, כל אחד בתחומו.
בזירה העירונית הוקמו בשנים האחרונות שני היכלי תרבות עירוניים בפסגת זאב וברמות ושודרג היכל בית העם. בשנים הקרובות יוקמו היכלי תרבות עירוניים נוספים בשכונות העיר, שיעניקו רובד נוסף של תוכן תרבותי, שלא יכול להתקיים במסגרת המרחבים הקהילתיים והספריות. בהיכלי התרבות יתקיימו הצגות, מופעים מוזיקליים, סטנד-אפ ועוד. "הם אומנם ממוקמים בשכונות, אך מושכים קהל מכל העיר ואף מחוץ לירושלים", היא מסבירה.
המינהל מקיים אירועים מרכזיים ופסטיבלים כגון שאון חורף, ספקטרום בספרא, פסטיבל גגות, מסיבות רחוב FrontStage במרכז העיר, פסטיבל בירה, לילה לבן ביום הסטודנט, סוכת ראש העיר בחג, עצמאותה בטדי וטקס "שרים וזוכרים" בבריכת הסולטן ביום הזיכרון. לצד זאת, פתוחות גלריות עירוניות למבקרים ומתקיימים סיורי אמנות ברחבי העיר.
טיפוח האקו-סיסטם התרבותי
מאחר שהמינהל דוגל ב"גלוקאליות", כלומר נע על הציר השכונתי-עירוני-ארצי-בינלאומי, גם הזירה הארצית שוקקת חיים עם אירועים מוכרים כפסטיבל ירושלים לאומנויות, פסטיבל אאוטליין ופסטיבל מנופים, פסטיבל הקולנוע, חוצות היוצר, מופעים בבריכת הסולטן של מיטב האמנים וכמובן, אירועי הסליחות בירושלים או אירועי פורים בירושלים כמו המסיבה בנחלאות והעדלאידע, שהשנה הותאמה לרוח התקופה תחת הכותרת "פורים מאוחדים" ונערכה בהשתתפות משפחות החטופים.
"אנחנו מסתכלים פנימה אל תוך העיר ותושביה, והחוצה כעיר בירה של מדינת ישראל וכ'עיר עולם' במפה הבינלאומית. חרטנו על דגלנו פרואקטיביות, במסגרתה אנו מפיקים ויוזמים את שגרת התרבות הירושלמית עבור תושבי העיר ומבקריה, לצד הקשבה לצרכי האמנים הירושלמיים, מוסדות התרבות, מוסדות הלימוד האקדמיים והכוחות הרבים הפועלים באקו-סיסטם התרבותי הירושלמי. אלה הם מחוללי התרבות בעיר ואנו מאפשרים להם את התנאים ליצור ולפעול בעיר. המינהל הוא חלון הראווה היפה, המגוון והססגוני של העיר ירושלים", מסכמת רג'ואן.
בשיתוף עיריית ירושלים
