אם יש עיר המאחדת בין כל האוכלוסיות והקהילות במדינה ומסמלת את החירות – אם מיום שחרורה, או אם בחופש הפולחן הקיים בה ואם בתפילה היוצאת ממנה לשחרור החטופים במהרה, הרי שזו עיר הבירה ירושלים. בעיר קיימים עושר ועומק היסטוריים, תרבותיים, לאומיים ודתיים שאין באף אחת מהערים בארץ, המתקשרים להיבטים הרגשיים והגשמיים, דווקא בימים אלו. במהלך שנים רבות נדמה היה שירושלים קצת תקועה בעבר עם שכונות שכמעט ולא השתנו, תשתיות מתפוררות ובתי ספר מתיישנים, אך בשנים האחרונות בולטת בשטח המהפכה שמוביל ראש העיר, משה ליאון. זהו שינוי עצום ומרענן שנראה דה פקטו בכל התחומים. מי שעומד בחזית העשייה העירונית ומיישם הלכה למעשה את מדיניותו של ראש העיר ירושלים, הוא מנכ"ל העירייה איציק לארי.
מהפכת הדיור, האצת אזורי תעסוקה ומינוף תשתיות התחבורה
"אם יש נושא בו השינוי הכי נראה לעין, וכבר מייצר מפנה אסטרטגי הרי שזהו תחום הדיור", אומר לארי כבר בתחילת הראיון. "בתחום זה ביצענו מהפכה של ממש והמספרים מעידים על כך. אם עד שנת 2019 מספר היתרי הבנייה החדשים עמד על כ-2,500 בשנה, מה שבקושי כיסה על הגידול הטבעי, הרי שבשנתיים האחרונות לא ירדנו מ-7,500 היתרי בנייה מדי שנה. בשנה הנוכחית הצפי הוא ליותר מזה, רבים מהם בפרויקטים של התחדשות עירונית, שיוסיפו מסה הכרחית של דירות חדשות לעיר המתפתחת".
לדברי לארי, "ההתחדשות העירונית הענפה אותה אנו מקדמים מובילה למתיחת פנים דרמטית לעיר, תוך הריסת המתחמים הישנים ופינויים לטובת מגדלי מגורים מודרניים, וכל זאת תוך חידוש תשתיות בשכונות והוספת מבני ציבור הכרחיים. אפשר לומר שירושלים בעוד עשור מהיום, לא תיראה כמו ירושלים הישנה. מדי שנה ייבנו אלפי יחידות חדשות ושכונות המגורים יהפכו לחדשות ומזמינות יותר, וכל זאת כשדם חדש וצעיר נכנס לעיר ומחזק אותה. אנחנו ממש לוקחים רחובות שלמים שלא נגעו בהם שנים, מחדשים אותם לגמרי והופכים אותם לרחובות מטופחים ונקיים עם תשתיות ביוב, מים, תקשורת ואינטרנט חדשות, ריהוט רחוב, אבנים משתלבות, תאורה, עצים וכיו"ב".
ריבוי מסיבי במספר התושבים מצריך מטבע הדברים גם יצירת אזורי תעסוקה עירוניים. מה הבשורה שאתם מביאים לתושבים בתחום זה?
"נכון להיום יש בירושלים משרדים ושטחי מסחר בסדר גודל של 4.5 מיליון מ"ר והתפוסה בהם היא כמעט אבסולוטית. אנו מודעים לכך ובימים אלו בונים כ-2 מיליון מ"ר נוספים. שטחי המסחר והתעסוקה רחבי הידיים הללו נבנים ע"י חברות נדל"ן מובילות שלא בנו עד כה בירושלים, ולשמחתי הפרויקטים מתקדמים בצורה איכותית ומהירה. הבולטים שבהם הם פרויקט מגדל מרום, שתוכנן על ידי האדריכל הניו יורקי איאן ביידר וייבנה במתחם רובע הכניסה לעיר. הוא יכלול כ-80 אלף מ"ר שטח תעסוקה ומסחר וכן מוזיאון, מרכז קונגרסים, גלריה לאמנות ועוד. נכון להיום הסתיים שלב החפירות בפרויקט זה. פרויקט בולט נוסף הוא הוג'יטק בגבעת רם - פארק הייטק ותעסוקה ייחודי ראשון מסוגו שיאפשר שילוביות וממשק ישיר בין המחקר שבאוניברסיטה העברית לבין החברות שבפארק. את הפרויקט הזה ניתן להגדיר כפרימיום של ההייטק. בשלב הראשון שלו יוקמו שלושה בניינים בשטח כולל של כ-127 אלף מ"ר ובשלב השני ייבנה מגדל נוסף בהיקף של כ-140 אלף מ"ר".
מה בנוגע לקווי הרכבת הקלה בירושלים, כיצד הם מתקדמים?
"בעבודות הרכבת הקלה יש התקדמות מהירה במיוחד, כאשר מקטעי התשתית של הקו הירוק הסתיימו והשלב הבא הוא הנחת מסילות. במקביל, נמשך ביצוע מקטעי הקו הכחול בקצב מהיר והארכת תוואי הקו האדום. באשר לתוואי הקו הכחול, העובר בחלקו דרך הר חוצבים ומתחת לאדמה, אנו נדרשים לחציבת מנהרות באזורים שונים בעיר. תוואי המקטע הכולל הוא משדרות גולדה מאיר דרך הרטום לגבעת משה, דרך שמואל הנביא ועד יחזקאל ושטראוס, והמנהרות הגדולות והמרכזיות הן במקטע שבתוך הר חוצבים. אורך המנהרות הוא כ-2 ק"מ והמקטע יכלול 3 תחנות תת קרקעיות, 2 פורטלים ועוד פורטל לקו התכלת שמתחבר למקטע בשמעון הצדיק - פיתוחי חותם. במכרז להקמת הקו הכחול זכו חברת דן וחברת דניה סיבוס, כשחברה ספרדית נוספת שהייתה קשורה אליו החליטה לעזוב אותו בגלל המלחמה. עם זאת, לא מדובר בבשורה דרמטית שתעכב את הפרויקט באופן משמעותי, שכן אותה חברה הייתה אחראית לכ-5% בלבד מהפרויקט. כאן המקום לשבח את חברת מוריה, חברת התשתית של ירושלים, שמכשירה למעשה את כל השטחים הציבוריים לטובת הנחת המסילות, ובלעדיה כל זאת לא היה קורה".
ניקיון מעל לכל
אם יש נושא משמעותי וחשוב, שהיווה הבטחה של ממש מצד ראש העיר משה ליאון במהלך מערכת הבחירות שקדמה לכניסתו לתפקיד, הרי שזהו נושא הניקיון בירושלים. זאת עקב תלונות מצד תושבים ומבקרים בעיר אודות מצב הניקיון הלא מספק ששרר בה. "כשנכנסנו לבניין העירייה, לאחר הניצחון הקודם בבחירות, אמרו לנו שלא נוכל לבצע שינויים בנושא הניקיון כי יש כבר הסכמים חתומים ובעלי אינטרסים שונים, אבל לא ויתרנו והצלחנו לבצע רפורמה מקיפה בתחום זה בעיר. הוכחה להצלחתנו קיבלנו כשמבקר המדינה הכתיר את הבירה כעיר הכי נקייה בארץ", מעיד לארי.
"נכון להיום עוסקות בניקיון העיר 12 חברות ניקיון שונות העושות זאת באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום. במסגרת פעילותנו הוכפלו משמרות הניקיון, נוספו רכבי איסוף אשפה חדישים, הועלתה תדירות איסוף האשפה והתווספו כלי ניקיון מסוגים שונים. הניקיון מתקיים בצירים הראשיים, במבואות ובשכונות. טיאוט ידני מתבצע בשכונות וכולל ניקיון שבילים ומעברי רחובות מדורגים. מבוצע גם ניקיון השפ"פים והשצ"פים (שטחים פרטיים/ציבוריים פתוחים) בכל רחבי העיר. בהקשר זה ראוי לציין, כי לקראת חג הפסח ביצענו איסוף גרוטאות ושטיפה יסודית של השווקים: מחנה יהודה, רחוב מלכי ישראל, שוק הבוכרים, שוק מאה שערים ושווקי העיר העתיקה, וכן במרכז העיר ובמרכזים מסחריים. תחנות אוטובוסים ברחבי העיר ותוואי הרכבת נשטפו גם הם לקראת החג. אנו בוחנים את הנושא בסקרי עומק אובייקטיביים בקרב התושבים ולשמחתי הציבור הירושלמי רואה את מהפכת הניקיון שבוצעה בעיר ושבע רצון ממנה".
קריית הספורט הלאומית בבירת הספורט של ישראל
כעיר הבירה של ישראל בעלת היסטוריה מרתקת השייכת לכל שלוש הדתות, נחשבת ירושלים ליעד תיירותי בינלאומי, כשלמעשה שבעה מתוך עשרת האתרים המתויירים ביותר בישראל נמצאים בה. נוכח חשיבות ממד זה לעיר, מקדמת כעת העירייה בניית עוד כ-5,000 חדרי מלון חדשים בעיר. "רבים מגדירים את ירושלים כבירת התיירות של ישראל, דבר חשוב לכשעצמו, אבל ירושלים היא גם בירת הספורט של ישראל", מציין לארי בגאווה. "בעיר פועל אצטדיון אתלטיקה ברמה בינלאומית ואיצטדיון טדי שהוא הגדול מסוגו בארץ, שעובר בימים אלו שדרוג משמעותי. כמו כן, קיימים בעיר היכל הארנה, שזה מכבר הסתיים שדרוגו המסיבי שכלל שדרוג חללים ומבואות, לצד החלפת תשתיות ומערכות. גולת הכותרת האמיתית נוגעת למשטח הפרקט שהוחלף לאחרונה למשטח פרקט חדיש ומתקדם בסטנדרט אירופי גבוה, המותקן במספר היכלי ספורט גדולים באירופה. בימים אלה, מקימים במתחם טדי והארנה גם מתחמי טניס חדישים ומדהימים ועוד. זוהי בעצם קריית הספורט הלאומית של ישראל. נוכח הבולטות הספורטיבית של ירושלים ומתקני הספורט ברמה הגבוהה ביותר, אנו מארחים מדי שנה תחרויות ספורט בינלאומיות רבות, בין השאר את הגרנד סלאם, אליפות הג'ודו, אליפות הסטריט בול, אליפויות אתלטיקה ועוד ועוד".
מה בנוגע למערכת החינוך בעיר, אלו פעולות נעשו בה לאחרונה?
"מערכת החינוך הירושלמית היא הגדולה והמגוונת בישראל, ומונה כ-300 אלף תלמידים. זוהי מערכת החינוך המתקדמת, המודרנית והמובילה בישראל. בעבר סבלה העיר ממחסור אדיר בכיתות לימוד ועל כן בשנים האחרונות אנו בונים בקצב מואץ ביותר בתי ספר חדשים וכיתות לימוד, תוך מבצעי שיפוץ רחבי היקף בכל המגזרים. חשוב לציין, שבניגוד לעבר אנו משקיעים תקציבים רבים גם במזרח העיר, ובכלל זאת בתחום החינוך, עם בנייתן של כיתות לימוד חדשות ומתקדמות. כן אנו בונים מתחמי תעסוקה חדשים ומשוכללים במזרח העיר, מטפחים את המרחב הציבורי ומחדשים אותו".
בירת התרבות של ישראל
כמו בתשתיות, בחינוך ובספורט – העיר ירושלים עוברת בשנים האחרונות מהפך גם בתחום התרבות. בעיר נפתחו היכלי תרבות חדשים ומרווחים המכילים מאות מקומות ישיבה בשכונות פסגת זאב ורמות, מתוך שאיפה לקדם את תחום התרבות בשכונות עצמן, ממש ליד הבית. כמו כן, מבנה ''בית העם'' (מרכז ז'ראר בכר) עבר שדרוג ושיפוץ נרחב, ומהווה מוקד לאירועים ולהופעות תרבות במרכז העיר. ברחבי העיר ובמקומות אלו בפרט, מהווים המוקדים הללו בית לתרבות ומקום להעלאת הצגות ומופעים מהמובילים בארץ - כיאה לבירת התרבות של ישראל. לצד מתחם בית העם, נבנה קמפוס ירושלים לאומנויות, המהווה בית עבור הסטודיו למשחק ניסן נתיב, ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה על שם סם שפיגל, ביה"ס לתיאטרון חזותי וביה"ס למוזיקה מהמזרח. במתחם לומדים כ-1,500 סטודנטיות וסטודנטים כבר בשנת הלימודים הנוכחית. גם קמפוס "בצלאל" העתיק את מקומו למשכנו החדש במרכז העיר, ממש בסמוך לכיכר ספרא, והשלים ציר תרבות ופנאי לאורכו של מרכז העיר. גם בתקופת המלחמה ובהתאם להנחיות כמובן, קיימה העירייה אירועי תרבות ברוח התקופה, לא רק עבור המפונים בבתי המלון אלא גם ברחבי העיר.
"חלק מהותי מהעיר, הוא תחום התרבות", אומר לארי. "עם הגעת המפונים לבתי המלון, היה ברור לנו שחשוב לדאוג גם לצד הזה. צוותי אגף התרבות הגיעו למלונות והציעו פעילויות הפגה, סדנאות והופעות עבור האורחים, וגם עבור משפחות המגויסים. פתחנו עבורם את כלל מוסדות התרבות – המוזיאונים, גן החיות, מגדל דוד ועוד אתרים, והכל במטרה להעניק הפוגה מהמצב וגם לחשוף בפניהם את העושר העצום והמגוון שיש לירושלים להציע".
גם אירועים המתקיימים מדי שנה בעיר, דוגמת פסטיבל אאוטליין ו"שאון חורף", אשר ציין השנה 12 שנים להיווסדו, התקיימו בצל המלחמה והציעו תכנים, אירועים ומיצגים המותאמים לרוח התקופה.
"ירושלים ממשיכה בתנופת הפיתוח שלה", מסכם מנכ"ל העירייה, "העיר משנה את פניה ומתפתחת בכלל התחומים. אני מזמין את תושבי ישראל לעלות, לבקר ולהתאהב מחדש בבירת ישראל. אני בטוח שכל אחד ימצא בעיר את מה שליבו חפץ".
בשיתוף עיריית ירושלים
