"אני מאמינה שצריך לדעת לייצר הזדמנויות עבור עצמך", מצהירה יעל ארגמן (52), אדריכלית ויזמית. וזו עבורה לא רק אמירה, כי אם דרך חיים. בשנות התשעים, כאדריכלית צעירה, היא בחרה לעבור מהעיר הגדולה ולפתוח משרד בעיר שאך נוסדה, מודיעין. "היו לא מעט קולגות סביבי שהרימו גבה לנוכח הצעד הזה. מבחינתם הבחירה הטבעית הייתה ת"א", היא אומרת. "אבל היה לי חזון. במקום להיות עוד משרד צעיר בת"א לצד מאות אחרים, המעבר למודיעין היה צעד אסטרטגי – כאשר המטרה הייתה לקחת חלק בבנייה של עיר חדשה שרק החלה להתאכלס". בגיל 28 ארגמן פתחה משרד אדריכלות בעיר, ביחד עם שותפה העסקי, מיכאל ישראלי, שהפך להיות שותפה לחיים. כבר בתחילת דרכה בחרה ארגמן לעסוק בתחום הבניה הציבורית. המשרד עסק בתכנון מבני חינוך, אולמות ספורט, משרדי ממשלה וקומפלקסים אקדמיים - תחום שבו היא ממשיכה לעסוק עד עצם היום הזה.
כשנסגרת דלת נכנסים מהחלון
לדבריה ההתחלה לא הייתה קלה, והיא נזכרת כיצד התדפקו, היא ושותפה, על דלתות פרנסי העיר ונתקלו בלא מעט סירובים. "לא היה פשוט לקבל עבודות, במיוחד כשאתה אדריכל צעיר וחסר ניסיון. אבל, כשסגרו בפנינו דלת, התעקשנו להיכנס מהחלון", היא אומרת בחיוך. השינוי חל כאשר ארגמן זכתה בתכנון פרויקט של בית ספר יסודי, עליו התמודדה מול אדריכל תל אביבי מוביל בתחום. משם הפרויקטים החלו לזרום, ותוך כשנה הצוות כבר מנה 12 אדריכלים. "אחד מציוני הדרך היה כשקיבלנו הזמנה לתכנן את האגף החדש של משרד המשפטים הראשי ברח' סלאח א-דין בירושלים, בתקופה שבה עדנה ארבל שימשה כפרקליטת המדינה. הדבר הוביל לפרויקטים נוספים עם משרד המשפטים בבאר-שבע ובתל-אביב. עבדנו מסביב לשעון, פשוטו כמשמעו, ומצאנו שאנחנו עושים משהו נכון, כי לקוחות שאיתם התחלנו לעבוד רצו להמשיך איתנו לפרויקטים נוספים", היא מספרת.
למעלה מ-25 שנה מאוחר יותר, ולצד פעילותה בישראל, ארגמן פועלת בתחום התכנון האדריכלי בזירה הבינלאומית, עם פרויקטים באירופה ובארה"ב, תוך הפעלת צוותי אדריכלים במספר מדינות ושיתופי פעולה פוריים עם ענקיות כמו TESCO ו-Carpathian הבריטיות, קבוצת AEW ,Cleppier ו–Auchan הצרפתיות, NEPI Rockcastle ו-PrimeKapital הדרום-אפריקאיות, TriGranit הקנדית ו-Raiffeisen האוסטרית. "אנחנו פועלים בגישה רוחבית וחולשים על כל שלבי התכנון והביצוע, החל מקנה המידה האורבני, דרך תכנון פרטני של מתחמים ובניינים ועד לרמת עיצוב הפנים ואפילו עיצוב פרטי הריהוט", היא מדגישה. "להבדיל ממה שנהוג בישראל, אנחנו משמשים כמתכנן ראשי ומעסיקים תחתינו את כל צוות המהנדסים והיועצים למיניהם – דבר שמאפשר לי שליטה בתהליך התכנון וראיה של התמונה הרחבה, מעבר לפריזמה של האדריכל".
לדבריה של ארגמן, ההצלחה לאורך השנים נשענת על יסודות של תכנון פרקטי ופונקציונלי, תוך שימת דגש לא רק על ההיבט האסתטי, כי אם גם על ההיבט הכלכלי והיבט העמידות והתחזוקה לאורך שנים, לאחר השלמת הפרויקט. "אני מאמינה שאם משלבים בצורה מאוזנת בין שלושת המרכיבים: אסתטיקה, כלכליות ועמידות – אזי הפרויקט יצליח", היא אומרת.
הפריצה לשוק הבינלאומי
הצעד האסטרטגי הבא של ארגמן וישראלי היה המעבר לאירופה. "בסוף שנות התשעים חברות נדל"ן ישראליות החלו לפעול בשווקים המתפתחים דאז של מזרח אירופה", היא נזכרת. "זיהינו את המגמה בשלב מוקדם והחלטנו לקחת חלק בסצנה הזו ולפרוץ לשוק הבינלאומי. כך הקמנו ב-2001 את CASIOPEA GROUP ARCHITECTURE&DESIGN".
במסגרת הפעילות שהתפרשה על ארצות רבות, נדרשה ארגמן לנסיעות תכופות בין המדינות, בכבישים-לא-כבישים, בלילות, ולטיסות במטוס ססנה קטן, תוך נחיתה בשדות באמצע שום מקום. "בשבוע טיפוסי הייתי מדלגת בין שלוש-ארבע ארצות, תוך שאני עובדת מול רוב גברי שהתקשה לא פעם לקבל אישה צעירה, בתפקיד שלי. נפגשתי עם מתכננים מקומיים, ראשי ערים ובכירים, ותמיד היו בטוחים שאני המזכירה", היא צוחקת. "אבל הביטחון והידע שהראיתי זיכו אותי, מהר מאוד, בהערכה".
באותה שנה, היא מספרת, היא פתחה, ביחד עם ישראלי, משרדים בהונגריה, צ'כיה ופולין, שהיו אז, לדבריהם, המדינות המובילות באזור. "את המטה הראשי החלטנו למקם בבודפשט, שממנה היה לנו קל יותר להגיע לכל הארצות. עד היום המשרדים הראשיים שלנו ממוקמים שם", היא מסבירה. הפעילות התרחבה לארצות נוספות, מיוון בדרום, דרך סרביה, רומניה, מקדוניה - ועד לאוקראינה ורוסיה בצפון. CASIOPEA הפכה לכתובת מועדפת עבור חברות ישראליות שפעלו באזור. "יזמים נתנו בנו אמון. היינו צומת מרכזית של ידע ואינפורמציה", היא מוסיפה. "עבדנו עם חברות מובילות כמו אירופה-ישראל, אשטרום, BIG, סולל בונה, שיכון ובינוי, אפריקה ישראל ועוד". במסגרת זו תוכננו והוקמו עד כה למעלה מ-60 קניונים.
ספרי לי על פרויקטים מובילים שלכם.
קניון Arena Plaza בבודפשט, אחד ממרכזי הקניות הגדולים באירופה שמשתרע על 200 אלף מ"ר, הוקם על אתר ששימש בעבר כהיפודרום למרוצי סוסים עם עגלות. רציתי לשמר את האתר היפהפה ולכבד את ההיסטוריה של המקום. יצרנו תוכנית שבה הרחוב הפנימי של הקניון תוכנן לפי התוואי של מסלול המרוצים ההיסטורי. שימרנו את אחד משערי הכניסה המקוריים להיפודרום כשער כניסה לפרויקט, ובסופו של דבר יצרנו מרחב אורבני מרתק שתורם רבות לעיר".
לפני כשני עשורים יסדה ארגמן ביחד עם ישראלי את חברת Atrium Centers העוסקת בייזום ואחזקה של נדל"ן מסחרי באירופה, ואת Atrium Residence שמתמקדת בפרויקטים למגורים באירופה וארה"ב. "גאוותי המיוחדת נתונה לפרויקט Atrium Mall בעיר ארד שבטרנסילבניה. פרויקט שיזמנו ותיכננו מ-א' עד ת', ושנבנה בתקציב של כ-80 מיליון אירו והושק בשנת 2010, תוך כדי ולמרות כל הקשיים שזימן משבר הסב-פריים שהחל ב-2008", מספרת ארגמן. הפרויקט זיכה את הקבוצה בפרס המרכז המסחרי הטוב ביותר לשנת 2011. במקביל לפרויקטים המסחריים CASIOPEA תכננה למעלה מ-25,000 יחידות דיור בקומפלקסים גדולים, בהיקף של עשרות אלפי מטרים רבועים, שרובם הושלמו ואוכלסו זה מכבר.
"בשווקי המגורים שבהם פעלתי במזרח אירופה הביקוש היה בעיקר לדירות סטודיו קטנות ולדירות של שני חדרים", מסבירה ארגמן. "זה נבע מהמצב הסוציו-אקונומי במדינות הללו וממיעוט הילודה הטיפוסי לאירופה, כשרובם המכריע של הרוכשים היו לקוחות בודדים או משפחות עם ילד אחד". ארגמן, שחקרה והתמחתה בתכנון דירות מיקרו ומיני, ביקשה ליישם את הידע והניסיון שצברה לטובת תכנון דירות קטנות ופונקציונליות לקהל הישראלי, עם חזרתה ארצה ב-2014. "חזרתי בתקופת העלייה הדרמטית והמתמשכת של יוקר המחיה ושל מחירי הנדל"ן למגורים, וההתמקדות שלי היתה ביצירת 'חללים חכמים' שמשולבים בהם פתרונות טכנולוגיים ועיצוביים, תכנון של ריהוט מודולרי מותאם, מיקסום מספר החדרים בשטח הנתון ושימוש בחללים, לאורך שעות היום, בהתאם למגוון תרחישים ולצרכים המשתנים של הדיירים", היא מסבירה.
חלק מפעילותה בישראל הינה בתחום היזמי, במסגרת קבוצת אטריום יזמות אורבנית, שבה היא שותפה לצד מיכאל ישראלי ותום זמירה, ואשר עוסקת בייזום פרויקטי בוטיק בתחום ההתחדשות העירונית בת"א והמרכז. "מבחינתי הפן היזמי הינו משיק ומשלים לפעילות התכנון ומאפשר לי להביא לידי ביטוי את ניסיוני ואת האג'נדה התכנונית שלי, בעיקר ביישום קונספט הדירות הקטנות". החברה היזמית מקדמת למעלה מ-20 פרויקטים בהיקף של כ-750 יחידות דיור.
במקביל לפעילותה בתחום היזמי ארגמן עוסקת בארץ בפרויקטים שמייצגים עבורה משמעות וערכיות. אחד מהם הוא תכנון הישוב שיזף במועצה האזורית רמת נגב. "מדובר ביישוב ייחודי שבו עתידות להיבנות כ-500 יחידות דיור, אשר בו הייתי מעורבת משלב גיבוש הפרוגרמה, דרך תוכנית המתאר ועד לתב"ע מפורטת שאושרה לאחרונה", היא אומרת בהתרגשות. ייחודיות הישוב המתוכנן מתבטאת בכמה מישורים: זהו ישוב משולב דתי חילוני, מורכב מקהילה רב דורית - צעירים, משפחות ובני הגיל השלישי. שנית, הוא משלב בין מגורים, מקורות תעסוקה וחינוך – כשבמרכזה קריה אקדמית. "הפרויקט הזה מייצר חיבור כל כך נדרש, במיוחד בזמן הנוכחי, בין אוכלוסיות ישראליות שונות ומגשים, גם בימים אלו, את חזון הפרחת מדבר הנגב".
ממד של יזמות וחדשנות
ואי אפשר בלי נגיעה באספקט של חדשנות. ארגמן מספרת כי בימים אלה משרדה שותף לפיתוח תחום האדריכלות הדיגיטלית, שכבר מוטמע בחלק מהפרויקטים עליהם היא עובדת. "לדיגיטל יש תרומה משמעותית להעברת המסרים וכמובן לחוויית המבקר", היא מדגישה. "המטרה שלנו היא להעצים את חוויית הלקוח, לאפשר לו הנאה מיטבית מהסביבה ולגרום לו לתקשר עם הבניין". הקונספט הדיגיטלי כולל, בין השאר, שילוב של מסכי תצוגה חכמה, הקרנות על מים זורמים, דוגמת אגם דיגיטלי על הרצפה, מסכים נעים, שיקוף של מזג האוויר שבחוץ פנימה, דרך תאורה ומיצגים שונים, הולוגרמות, תאורת אווירה ומציאות מדומה ורבודה. "יצרנו תוכן אמנותי ייעודי, בשיתוף עם חברת 'קריאייטיב לאב', שבו משולבים סנסורים שמגיבים לתנועה, לשעות היום, למזג האוויר ועוד", היא מסבירה. "פונקציות נוספות שעתידות לפעול הן של חיבור אינטראקטיבי בין מערכות הדיגיטל של הפרויקט לטלפונים הניידים של המבקרים, שאפשר יהיה לשתף במדיות החברתיות השונות, דבר שיאפשר להם לחלוק חוויות וכמובן לחוות את הבניין ואת הסביבה בצורה מיטבית".
וואו. מתי נוכל להתרשם מכל זה בלייב?
"אנחנו עכשיו בתהליכי שיפוץ ובנייה של קניון בת ים המתחדש, שהולך להיות מושק בשנה הבאה. מה שהולך להתרחש שם, הולך לשנות את כללי המשחק, בתחום המסחר בשילוב אדריכלות דיגיטלית וחדשנות".
בשיתוף Casiopea Group
