אין צורך להכביר במילים על חשיבותה של מקורות, חברת המים הלאומית של ישראל, אשר אמונה על מנעד רחב של פרויקטים ופעילות השזורים בפיתוח ההתיישבות הציונית מזה 75 שנים, ואף מאז הקמת החברה בשנת 1937.
אלא שבמקורות לא נחים על זרי הדפנה וממשיכים בשורה של פרויקטים מעוררי השראה בקנה מידה ענק. אחד מהם מקורו בהשקת פרויקט מים חדש לירושלים, זאת לאחר שש שנים ארוכות של עבודות תכנון ופיתוח. מדובר במנהרת המים הארוכה ביותר שנחפרה אי פעם בישראל המשתרעת לאורך 13 קילומטרים, מאזור אשתאול-כסלון ועד עין כרם, המהווה תשתית להזרמת מי התפלה מהים התיכון ועד לירושלים בהספקים גבוהים במיוחד שטרם נראו עד היום. הפרויקט נאמד בהיקף של כ-3 מיליארד שקלים.
לדברי דודי בלסר, מנהל יחידת החדשנות בקבוצת מקורות: "אנחנו שמחים להכריז על מערכת המים החמישית במספר לירושלים שנחנכה בחודשים האחרונים, אחרי קרוב ל-30 שנה מאז הושקה המנהרה הרביעית בתקופתו של ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, בשנת 1994. לשם המחשה, מדובר במערכת שתוכל לספק בשיא הספק של עד 450 מיליון קוב מים בשנה, נתון שווה ערך ל-75 אחוזים מסך כל התפלת המים הנוכחית בישראל לשנה. הקו נבנה מבעוד מועד בקוטר ענק של 108 אינץ' (כמעט 3 מטרים) במטרה להיות ערוך לאספקת מים סדירה לירושלים, כמו גם לאזור רמאללה ובית לחם תוך ראייה אסטרטגית קדימה עד שנת 2060. הפרויקט הזה, כמו רבים אחרים, נעשה על בסיס ההבנה כי מים הינו מוצר מקיים חיים וככזה יש להבטיח את רציפותו ללא תנאי".
במקורות מיטיבים לציין כי לאור הפרויקט ההנדסי חסר התקדים בכל קנה מידה, מועמדת החברה גם לזכייה בפרס יוקרתי במסגרת כנס עולמות המים השנתי שיתקיים השנה בברלין, בקטגוריות "חברת המים הציבורית הטובה בעולם" ו"פרויקט המים הטוב של השנה".
היפוך המוביל הארצי
פרויקט דגל נוסף בעל השפעה רחבת היקף בו מתמקדת מקורות, הינו היפוך המוביל הארצי. הפרויקט הזה מושתת על תפיסה פורצת דרך הדוגלת בהחזרת המים אל משאבי הטבע ובדגש על אגם הכנרת. "מדובר ברעיון מהפכני וראשון מסוגו בעולם שהינו חלק מתפיסה חדשנית המתרכזת במילוי מאגר מים טבעי במי התפלה מלאכותיים שמקורם מהים. "הכוונה היא למעשה לקחת עודפי מים בהם לא נעשה שימוש, ובכך להתגבר על מחסור במשקעים ותקופות שחונות האופייניות לאזורנו", מציין בלסר.
אז הרעיון שלכם הוא להזרים מים לכינרת במקום לשאוב ממנה?
"בדיוק כך. הכינרת היא העוגן הלאומי של מדינת ישראל ובעלת השלכות מרחיקות לכת גם בהיבטי התיירות, חקלאות ובעיקר בפן הגיאו-פוליטי. כיום לדוגמה אנחנו מזרימים לירדן מים בהיקף של 100 מיליון קוב לשנה. חשוב לומר שהמשכנו להזרים לירדנים מים גם בתקופות הבצורת הקשות ביותר שהיו כאן בין 2018-2013. הגענו למסקנה שבמידה ונרצה להגדיל את אספקת המים עבורם, אבל באותה נשימה לשמור על המאגר שלנו, ישנה חשיבות עליונה לשמירת מפלס המים בכינרת. מהמקום הזה נולד הפרויקט של לקיחת עודפי מים מותפלים ואספקתם לכינרת. מדובר בפרויקט בהיקף של כמיליארד שקלים, שעתיד להזרים הספק מקסימלי של עד 120 מיליון קוב בשנה עד שנת 2026. לפרויקט הזה גם אפקט סביבתי גדול בזכות שיקום טבע נרחב שביצענו. דוגמה אחת לפעילות הזו היא במקטע האחרון של הפרויקט באורך 2.5 קילומטרים, בחלק שבו הצינור נשפך לנחל צלמון, נחל אכזב אותו הצלחנו 'להחיות מחדש' באמצעות הזרמת מים משמעותית".
חיבור אזורים למוביל הארצי
היקף הפעילות המרשים של מקורות בכל הרבדים מתנקז בימים אלה לשורת פרויקטים שתכליתם חיבור אזורים מנותקים אל מערכת המים הארצית (המוביל הארצי), כך שניתן יהיה לקיים בהם קרקע פורייה לטובת התיישבות וחקלאות משגשגת.
בין האזורים בהם משקיעים במקורות את מירב תשומת הלב, ניתן למנות את מרחב הערבה (אזור חצבה בדרום ועד קיבוץ פארן בצפון) המשתרעים על פני כ-200 קילומטרים המתבססים נכון להיום על קידוחים מקומיים, פרויקט שעל פי כל ההערכות צפוי להסתיים עד שנת 2026.
גם באזור עמק בית-שאן (כולל העיר בית-שאן) מקדישים במקורות משאבים כבירים לטובת מטרה דומה. "ברעידת האדמה האחרונה שהתרחשה בטורקיה, גלי ההדף שהגיעו עד לישראל השביתו מספר קידוחים באזור המצוי בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי. השיא הגיע בלילה אחד שבו אסור היה לשתות מים לאחר פגיעה בצינורות המים כתוצאה מהרעש", אומר בלסר. "זו הייתה קריאת השכמה לצורך שבחיבור האזור למערכת המים הארצית, מה גם שהפרויקט הזה צפוי לאפשר היתכנות להכפלת אספקת המים לירדן, שלא דרך הכינרת, לסדר גודל של כ-200 מיליון קוב בשנה, כולל באזורים מנותקים באצבע הגליל וברמת הגולן", כך לדבריו.
כיצד מתבטאת החדשנות הטכנולוגית במקורות?
"כחברת המים הלאומית אנחנו משקיעים מאמץ עליון בעיקר בהיבט הבטיחותי. זה לא סוד שישנם איומי סייבר גדולים על תשתיות, ובכללן תשתיות המים. מקורות לא קופאת על השמרים בתחום ומשקיעה הרבה מאוד מאמצים כדי לבלום את הניסיונות הללו באמצעות שכבות הגנה מתוחכמות ביותר. לראיה, אנחנו מדורגים ברמת ההגנה הגבוהה ביותר אותה קבע מערך הסייבר הלאומי לתשתיות קריטיות. המציאות היא כזו שבה יש מאות אלפי ניסיונות חבלה וחדירה למערכות המחשוב של מקורות מדי שנה, תופעה מולה אנו נדרשים להתמודד על ידי מערך שלם של פתרונות, כולל פרוטוקולים והיערכות לתרחישים שונים שהוכנו מבעוד מועד. אנחנו משתדלים להיות ערוכים לכל תרחיש ואף מגדילים לעשות בסיוע למדינות אחרות בתחום".
עד כמה נכונה הסברה שישראל הינה מעצמת מים בקנה מידה עולמי?
"יש הערכה גדולה בעולם לעובדה שישראל כמדינה המצויה באקלים מדברי, מצליחה למחזר כ-90 אחוז מהשפכים לטובת מים המיועדים לחקלאות. יחד עם סינגפור, אנחנו מצליחים לעמוד בחזית טכנולוגיית המים. לעובדה הזו יש השפעה גדולה על מדינות רבות שמעוניינות לשתף איתנו פעולה. גם להסכמי אברהם יש בכך חלק, כמו למשל עם בחריין ומרוקו, וכן עם אזרביג'אן וירדן. אלו דוגמאות ל-4 מדינות מוסלמיות להן אנו מעניקים מים בפועל (ירדן) או שירותי תכנון, בקרה וייעוץ. הערך המוסף שיש לנו כסטארט-אפ ניישן, בייחוד בעולמות המים, כמו גם ל-8 חברות סטארט-אפ שעובדות יחד איתנו, מאפשר לנו להוציא החוצה ידע רב שצברנו לאורך השנים".
עולם של מים חכמים ופורום מים בינלאומי
עדות נוספת למעמד הרם שצברה תעשיית המים הישראלית התרחש בכנס ייעודי בתחום המים שנערך באו"ם בניו-יורק, במהלכו הכריז מנכ"ל מקורות, עמית לנג, על כוונת החברה להקים פורום מים בינלאומי, שיעסוק בהצפת ידע גם למדינות נוספות, כך 'שלא תישארנה צמאות', תרתי משמע.
הזכרת את הנושא הטכנולוגי. עד כמה הוא מהווה חלק מהיום-יום של מקורות.
"מספיק להביט כיצד המציאות השתנתה בעשורים האחרונים, כדי להבין כמה הפן הטכנולוגי משמעותי עבורנו. בעבר משך הזמן שלקח ממעבר המים מהמוביל הארצי ועד לברזים במרכז הארץ, היה כשבוע ימים ואף יותר. כיום אנו נמצאים בעידן בו ניתן לקבל מים דרך מתקני ההתפלה תוך 30-15 דקות. זוהי מהפכה אמיתית, שמתבססת על יכולות טכנולוגיות ודינמיות, תוך הקפדה בלתי פוסקת על איכות המים. לסיפור הזה נכנסים גם סנסורים, מכשירי IOT ודאטה רחבה. שם המשחק כיום הוא עולם של מים חכמים, בינה מלאכותית ולימוד מכונות (Machine Learning). כל אלו מאפשרים מעבר מכלכלה של טכנולוגיה תהליכית שהתמקדה בכימיקלים לעולם חדש וטכנולוגי יותר, המאפשר לייעל את מערכות המים בצורה שטרם הכרנו".
מול אלו אתגרים אתם ניצבים בשנים הקרובות?
"אנחנו נמצאים בעולם שבו שינויי האקלים הופכים לקיצוניים יותר ויותר. האתגר הגדול ביותר מצריך חשיבה לטווח הרחוק, כאשר הציפייה היא שבישראל האוכלוסייה תגיע עד 2060 לסדר גודל של כ-25 מיליון איש בין הים לירדן. נצטרך לספק מים לכל האנשים הללו, אתגר מאוד רציני שלטובתו נהיה חייבים להמשיך להשקיע בטכנולוגיות ובפתרונות יצירתיים, כפי שעשינו עד היום.
"כחלק מההיערכות המקדימה, כבר הגשנו לממשלת ישראל תוכנית לקראת 2050, הבוחנת את הפערים והצרכים הקיימים. אין ספק שנזדקק לעוד מים מותפלים והשקעה בתשתיות, כדי להתמודד מול אירועי קיצון, כמו רעידות אדמה או מתקפות סייבר. יחד עם זאת, אנחנו ממשיכים להניח את כובד המשקל על חיבור האזורים המנותקים למוביל הארצי".
בשיתוף מקורות
