מדינת ישראל חוגגת 75, ולמרות גילה הצעיר והשונות החברתית והתרבותית של תושביה, אפשר לומר כי הצליחה לצקת אופי סביבתי מיוחד ואורגני בבניית בתיה. החל מפתרונות בבנייה האינטנסיבית, שנתנה מענה לעליות הגדולות, ועד מתן ביטוי מכובד לאזורים היסטוריים, כמו גם לנופים האורבניים.
על אחד מהפרויקטים המעניינים בהתחדשות העירונית היה אמון הצוות המקצועי של גורדון אדריכלים, לפני יותר מ-15 שנים. פרויקט התחדשות עירונית ברחוב ברל כצנלסון בשכונת נווה שאנן בחיפה, היה אחד מהתב"עות (תוכנית בניין עיר) הראשונות בהתחדשות עירונית בחיפה במסגרתו, נהרסו 7 בנייני שיכון לטובת 10 בניינים חדשים, המכילים כמעט פי 4 דירות מכפי שהיו קודם. "השכונה לא ניצלה את מיקומה בצורה מיטבית, והתכנון החדש פתח אותה וקישר אותה למרכז זיו ולפארק גבעת השבשבת, בין השאר, ואפשר לדיירים לקבל דירות טובות וראויות במקום אטרקטיבי, תוך הגדלת היצע יחידות הדיור", מסבירה דורית שפינט, אדריכלית ואחת מהשותפות במשרד. שפינט שהחלה לעבוד בגורדון בשנת 1991 כשכירה-זוטרה, זמן קצר לאחר סיום לימודי האדריכלות בטכניון.
"התחלתי עם ניסיון בסיסי ומצומצם", היא נזכרת. "משם צמחתי ועליתי בסולם. עד היום אני גאה שזה אחד הדברים שמאפיינים את המשרד. עוזי גורדון, שייסד את החברה ב-1970 ידע לזהות ולבחור אנשים טובים ולהצמיח אותם. הוא התווה דרך אחרת כשבמשרדים אחרים הייתה תחושה של מעין תחנת רכבת". דורית דר, אדריכלית ושותפה נוספת במשרד מסכימה: "מה שמשך אותי מהרגע הראשון הוא ההכרה שהמשרד הזה הוא בית. שיש לו אופק ושאפשר להתפתח בו. אנחנו לקחנו את החזון הזה והכנסנו אותו לדי אן איי של החברה".
ההתחדשות העירונית - עתיד המדינה
כמו שפינט, גם דר, היא בוגרת הטכניון, שהגיעה למשרדי גורדון לאחר שעבדה כסטודנטית במשרד אחר. שתיהן מסבירות כי המשרד נע בעיקר בין שני ערוצים מרכזיים. האחד, בניצוחה של שפינט, אמון על התכנון האזורי והעירוני ארוך הטווח, שמטרתו להביט קדימה, אל העתיד, ואילו השני, בניצוחה של דר, מבקש לתת פתרונות טובים וברי ביצוע לאתגרים קיימים. "הרעיון הוא לטפל ב'כאן ובעכשיו', ו'לשדך' בין חזון למציאות, תוך מבט קדימה, ופתרונות שיתאימו גם לעתיד הרחוק", אומרת שפינט.
"הבנייה במדינה הולכת ונהיית צפופה, ובהתאם הפרויקטים מאוד מורכבים מבחינת פתרונות וביצוע", מסבירה דר. "התחום שמשלב את שתי המחלקות יחד הוא ההתחדשות העירונית, והוא, בעינינו, העתיד של המדינה. אנחנו בוחנות בו את מידת הישימות מהיום הראשון, תוך תכנון מפורט ודקדקני מהשלבים הראשונים. שלא יהיה פרויקט תב"ע שלא נוכל ליישם, ושבסופו של דבר אנשים יזכו לחיות בסביבה עירונית איכותית ולהתגורר במבנים חדשים ונעימים, עם כל מה שצריך בהישג יד".
"אחד מהפרויקטים החדשניים שאנו מתכננים היום, כחלק מאתגר העירוניות וניצול מיטבי של קרקע, הוא בינוי מתחם מגורים מעל מוסך רכבות של מערכת המטרו בגוש דן. זה פרויקט שעתיד לספק אלפי יחידות דיור ותעסוקה לתושבים".
יש איזשהו ביטוי מיוחד למגדר, בהיותכן 2/3 מהנהלת והובלת המשרד?
שפינט: "זו רק עובדה ששתי נשים מובילות את המשרד בפועל ביחד עם שאול ליבוביץ', שותף נוסף, ויונתן הרמן המנכ"ל שלוקח הרבה מאוד על כתפיו. אנחנו לא מרגישות צורך בחוויה מתקנת עבור נשים ולא נתקלנו בבעיה מגדרית שדורשת טיפול מיוחד. גם כשאני מתכננת סביבה, אני מתייחסת למכלול האנשים: ילדים, גברים ונשים. בעיניי כולם זקוקים למקום שנעים לחיות בו".
דר: "אם להסתכל עמוק פנימה, לתכונות שאנחנו מביאות לתפקיד, לדעתי אנחנו, כנשים, מאוד יודעות לשים אגו בצד, לראות את הלקוח ולבחון היטב מה הוא רוצה וצריך. אני יכולה לתת את הפרויקט ב'ברל כצלנסון' כדוגמה לליווי הלקוחות ברגישות רבה. החל מהצגת התב"ע לדיירים, איך הפרויקט יראה, מהן החלופות. אנחנו בעצם מסבירות לקהל שלא בהכרח קורא תוכניות כיצד פני השכונה הולכים להשתנות לטובה וצועדות יד ביד, עד שמגיעים לפתרון שמוסכם על כולם".
שפינט: "המשרד עוסק בתוכניות ברזולוציות מגוונות, ואחד הדברים שבא לידי ביטוי בכל התכניות הוא האתגר לשפר את מעגל החיים השלם. בין השאר מתן כלים לתעסוקת נשים ביישובים ערבים לדוגמה, אנחנו מאמינות שחברה יכולה להיות חזקה ולצמוח היטב כאשר משק הבית מבוסס יותר, ובהתאמה התוכניות שלנו מעניקות לנשים בחברה הערבית הזדמנויות שוות לשלנו, בחברה היהודית".
אלו עוד ערכים חשוב לכן להכניס להתחדשות העירונית?
דר: "כשמתכננים שכונות או קומפלקסים ההסתכלות והראייה היום היא קהילתית. חשוב לנו לתת ערך מוסף למגורים, במיוחד במתחמים של דיור להשכרה, ולכוון למשהו שונה מעוד דירה שקונים. אנחנו מכוונות לחוויית מגורים כוללת, עם שכנים שעוזרים אחד לשני בבייביסיטר, עם פעילויות מותאמות לאוכלוסייה מבוגרת, פעילויות למשפחות עם ילדים".
שפינט: "בין השאר זה אומר תכנון שטחי מגורים עם שטחים ירוקים בלב המתחם, לרווחת הדיירים, שילד יוכל לרדת ולצאת החוצה מבלי לחצות כביש, לדוגמה. יש שטחים שהיזם בונה עבור הדיירים לפעילויות משותפות, כמו חדר כושר, גי'מבורי, מקומות לימי הולדת. כל החללים המשותפים מאפשרים לייצר קהילה ושיתופיות.
דר: "אני יכולה לספר על פרויקט מרגש שבשלבי סיום השלד, של מרכז שיקום בביה"ח פוריה בצפון. זה פרויקט שסופסוף ישים סוף לנדידת הצפוניים לבית לווינשטיין שבמרכז הארץ, ויאפשר שיקום מיטבי למגוון אוכלוסיות. התכנון שלנו נדד גם לשטחי החוץ, מתוך חשיבה טיפולית, עם מרפסות ירוקות ומשטחי מישוש שונים שמקלים על הפיזיותרפיה ועל שיטות הטיפול השונות".
בשיתוף גורדון אדריכלים
