"בדומה לשינויים בחברה - מתא משפחתי מסורתי למשפחות מודרניות מגוונות, דיני המשפחה משתנים כל הזמן, ועוה"ד בתחום נדרשים לשנות את מהות העשייה ואת אופייה, ולתת מענה מותאם לרוח הזמן. נושאי המחלוקת שינו פנים, כשלא בכל נושא יש פסיקה קודמת. לפעמים נדרש מאיתנו כעוה"ד לפתוח את הדלת הראשונה בנושא מסוים". את הדברים אומרת עו"ד שרון ליכט-פטרן, שותפה במשרד ליכט-פטרן ושות', העוסק בדיני משפחה, ירושה וניהול הון משפחתי. המשרד נוסד בשותפות עם בן-זוגה לחיים רוברט ליכט-פטרן אותו הכירה כששניהם היו בני 16. שרון ורוברט הורים לשלוש בנות: עמית (24.5), רותם (20.5) ודניאל (14.5).
המשרד מונה כיום עשרה עורכי-דין, שתי מתמחות וצוות אדמיניסטרטיבי. "אנחנו נותנים תמיכה רחבה ללקוחות שלנו, שנמצאים בצומת מורכב וקשה בחייהם, וזמינים לתת להם מענה אישי ומקצועי. לצורך זה, לכל אורך ההליכים המשפטיים אנחנו נעזרים בין היתר גם באנשי מקצוע מכל התחומים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רואי-חשבון, אקטוארים, יועצי מס, יועצי השקעות, חוקרים, מומחים לדין הזר וכד'".
עריכת-דין וגישור
משרד ליכט-פטרן ושות', מהמשרדים הגדולים בתחום, שוכן בתל-אביב, דורג בשנים האחרונות בין כוכבי DUNS100 ובין קבוצת העילית בדירוגBdi-Code.
שרון שזוכה להערכה רבה בסביבה המשפטית, מונתה ע"י בתי-המשפט לתפקידים רבים לרבות לתפקיד ביצוע חיקור-דין עבור ביהמ"ש בארה"ב. כמו-כן, נבחרה (אתר "מלומדות") לעוה"ד המובילה בדיני הירושה, ובשנת 2020 לאחת מ־30 עורכי-הדין המשפיעים בישראל בכל התחומים (אתר "קולגות").
"להבדיל מתחומים אחרים בהם הייצוג נקודתי, דיני המשפחה כדיני נפשות, משפיעים השפעה דרמטית על תחומים רבים בחיי הלקוחות", מדגישה שרון ומונה נושאים רבים בטיפולה: גירושין, שלום-בית, כתובה ופיצויי גירושין; חלוקת רכוש; הליכים בינלאומיים, מזונות; אחריות-הורית והסדרי שהות; חטיפת ילדים; נזיקין במשפחה; יפוי-כח מתמשך, ירושה וצוואות, ניהול-הון משפחתי ועוד. בתחום הגירושין המשרד מייצג לקוחות מכל מגוון החברה הישראלית; בסכסוכי ירושה המשרד מטפל בעזבונות גדולים ומורכבים; המשרד ייצג במקרים של קשישים שבני-משפחה או זרים השתלטו עליהם; בתחום ההורות מייצג המשרד לקוחות מקהילת הלהט"ב במאבק להכרה בהורותן ועוד.
שרון מתארת טלפון מרגש שקיבלה לאחרונה מלקוח שליוותה בסכסוך קשה, שנים לאחר תום הייצוג: "הלקוח התקשר לספר לי שהבת שלו מתחתנת, והיה לו חשוב לומר לי ש'זה בזכותך'. הייתי לצידו במאבק מול המשפחה המורחבת על זכותו לגדל את ילדיו, ושיחה כזו אחרי שנים, משקפת שלמעשים שלי יש השפעה עצומה, וזה מרגש".
שרון משלבת את כישוריה כעורכת-דין וכמגשרת, וחרף ההבדל, היא רואה בכך יתרון רב. "יש נטייה להתמקד בשורה התחתונה. אבל דיני משפחה אינם מסתכמים רק בזה, יש פה משהו מהותי בהרבה, והוא המשך החיים בעתיד. זה לא תהליך שבסופו מתנתקים. חשוב לשקף נקודת מבט מקיפה בהרבה, שרואה את מכלול האינטרסים. אומנם נילחם על זכויות ורכוש, אבל חשוב להסביר ללקוחות שמפה הם ממשיכים בחיים, וחשוב שזה ייעשה בצורה המיטבית בכל ההיבטים, וככל שניתן להגיע להסכם ולהימנע מהליכים, נעשה הכל כדי לעשות זאת. אנחנו גם משתדלים לחשוב מחוץ לקופסה. לעיתים רעיון פשרה יצירתי היום כדי לקבל זכויות עתידיות לא רק מאפשר הסכם אלא אף במישור הכספי תורם ללקוחות יותר מניהול הליכים".
מעמד-האישה
"בגירושין נדרשת הכרעה בנושאים שונים. לעיתים קיים סכסוך על רקע חוסר האיזון שבמשוואה ההורית. יש מקרים שבהם הורה, מפתח קריירה בתחום כמו היי-טק, רפואה, צבא-קבע וכד' וכשבמהלך השנים, ההורה הביתי, מספק מענה למלוא או לרוב הפונקציות הביתיות, בתקווה שבעתיד יהנה מפירות תמיכתו. אלא שכשהקשר מסתיים עולות לדיון שאלות רבות שנוגעות לנכסי הקריירה. על ביהמ"ש להתייחס בפירוק הנישואין לחלוקת העבודה שהתגבשה בין ההורים. לאו דווקא כדי לקבע אותה. אבל להתחשב בה ולא להתעלם ממנה. לעיתים הפתרון הצודק הוא להשקיע בכושר ההשתכרות של ההורה הביתי ולפתח אותו".
שרון מאירה את המציאות בעיניים כנות, ומתייחסת לשוויון המגדרי בחלוקת זמני השהות והמזונות של הילדים. "המגמה לאחרונה היא משמורת משותפת, או כפי שזה מכונה היום 'אחריות-הורית משותפת', אם שני ההורים יכולים ורוצים. במקרה כזה ואם ההורים מרוויחים סכום דומה אין לרוב תשלום מזונות, ונקבע שחלוקת הוצאות הילדים לצד ג' תהיה ביחס להכנסות ההורים. השינוי הזה, שהגיע גם מרטוריקה של חיזוק מעמד-האשה פוגע בפועל במקרים רבים בנשים. במקרים רבים חלוקת העבודה אינה שוויונית והאישה עדיין היא זו שלוקחת ימי מחלה או נשארת עם הילדים בשביתות, והיא שממשיכה לדאוג לכל האופרציה, כשהיכולת שלה לפרנס נפגעת, וזה הופך את המצב להרבה יותר קשה. המשמעות אינה שיש לחדול משוויון אלא להיפך להבטיח יותר את חלוקת העבודה ההורית ולא להסתפק בהצהרות (לעיתים טקטיות בלבד) על רצון באחריות משותפת. כדי לוודא ביצוע בפועל חשוב שתהיה ביקורת תקופתית בביהמ"ש וסנקציות על מי שלא מבצע את המוטל עליו".
מגוון משפחות
תחום נוסף שהמשרד מלווה הוא משפחות להט"ביות, שמבקשות הכרה בצווים פסיקתיים או בהסכמי-הורות. שרון מציינת משפחות שמורכבות משלושה הורים (למשל זוג גברים ואישה או להיפך). "ההרכב הזה לצערנו עדיין אינו מוכר. ביהמ"ש פירש את החוק ככזה שמכיר בזוג בלבד אבל מדובר בתא משפחתי שקיים גם בישראל. יש יותר ויותר פסיקות, וכשהתיק הנכון יגיע לביהמ"ש העליון השינוי יקרה כפי שקרה במדינות אחרות. יש לחשוב על הנושא לא מהמקום השמרני של דין-הטבע, אלא מהמקום של טובת-הילד. בעולם המודרני מגוון רחב של משפחות ומה שחשוב אמור להיות טובת-הילד. במשפחות של 3 הורים טובת-הילד, שמגודל על-ידי 3 הורים בפועל מלידה, הינה שתהיה הכרה משפטית כלשהי (ולו כאפוטרופוס) בהורה הנוסף ובוודאי למנוע כל מצב לניתוק מאותו הורה בגלל גחמה כזו או אחרת".
חייך האישיים?
"המשפחה הייתה תמיד במקום הראשון. ערמות התיקים לא מנעו ממני לעולם להגיע לטקס או הופעה של הבנות. אם צריך, חזרתי לעבודה בלילה. אני מאמינה שכשהחיים האישיים מאוזנים הרווח בא לידי ביטוי בעבודה. הם שלובים זה בזה".
בשיתוף משרד עוה"ד ליכט פטרן ושות'
